ממלכת פולין (1916–1918)

ממלכת פולין (1918-1916)
**Królestwo Polskie, Königreich Polen**
דגל	סמל
ממשל
משטר	עוצרות
שפה נפוצה	פולנית, גרמנית
עיר בירה	ורשה
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה	חוק ה-5 בנובמבר
תאריך	5 בנובמבר 1916
פירוק	סיום מלחמת העולם הראשונה
תאריך	11 בנובמבר 1918
ישות קודמת	נסיכות הוויסלה
ישות יורשת	הרפובליקה הפולנית השנייה

ממלכת פולין (בפולנית: Królestwo Regencyjn) הייתה מדינה שעליה הכריזו גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית ב-5 בנובמבר 1916 בשטחה של פולין הקונגרסאית. המדינה התקיימה כמדינת חסות של גרמניה עד 1918, ולא זכתה לממשל של ממש או לגבולות מוגדרים.

רקע היסטורי

משנת 1795 ועד למלחמת העולם הראשונה, הייתה פולין מחולקת בין שלוש מעצמות: פרוסיה (ויורשתה גרמניה), רוסיה והאימפריה האוסטרו הונגרית.

מלחמת העולם הראשונה הביאה למפנה בגורלה של פולין. שני הצדדים הנִצים, אשר חילקו ביניהם את פולין, שאפו לרכוש את לבו של העם הפולני על מנת שיסייע במלחמתם. עם פרוץ המלחמה הבטיח הצאר ניקולאי השני אוטונומיה נרחבת לעם הפולני. שטחה של פולין היה לשדה קרב בין הרוסים לבין הגרמנים והאוסטרים, כאשר הרוסים פלשו לגליציה שהוחזקה בידי אוסטריה-הונגריה, ואילו הגרמנים, מצדם, פלשו לשטחי פולין שהוחזקו על ידי הרוסים. בצד האוסטרו-הונגרים לחמו לגיונות "קלעים" פולנים, בהנהגתם של יוזף פילסודסקי וולדיסלב שיקורסקי.

במהלך המלחמה כבשו הגרמנים חלקים ניכרים משטחי פולין שהוחזקו על ידי רוסיה. ורשה נפלה לידי הגרמנים ב-22 באוגוסט 1915. בסוף שנת 1915 הייתה כל פולין מוחזקת בידי הגרמנים, אשר שאפו לנצל את שאיפות העצמאות של העם הפולני, שהתמרד כנגד אדוניו הרוסים בשתי מרידות גדולות בשנת 1830 ובשנת 1863, לטובת מטרתן של מעצמות המרכז.

הכרזת המדינה

ההכרזה של שני הקיסרים, וילהלם השני ופרנץ יוזף, אפשרה הקמתה של "מועצת מדינה" שהייתה הכלי השלטוני שבאמצעותו שלטה גרמניה בשטחי פולין, ולאחר מכן, מ-15 באוקטובר 1917 הוקמה "מועצת עוצרים" ("Rada Regencyjna") אשר אמורה הייתה לשלוט במדינת החסות החדשה, ובעתיד, לבחור לה מלך. הארכידוכס האוסטרי קרל סטפן היה בעל הסיכויים הגדולים ביותר להיבחר למלך, שכן גר בזיוויץ' שבגליציה, ודיבר פולנית רהוטה. הארכידוכס חפץ בכתר, אך כחבר בבית הבסבורג היה צריך את רשותו של ראש הבית, קרל הראשון, קיסר אוסטריה, אשר ירש את פרנץ יוזף שמת ימים ספורים לאחר ההכרזה על הממלכה החדשה. קרל הראשון היסס להעניק את הרשות, שכן חפץ בעצמו להיות למלך פולין.

עם מועצת העוצרים נמנו הקרדינל אלכסנדר קקובסקי, הארכיבישוף של ורשה, הנסיך ז'דיסלב לובומירסקי, ויוזף אוסטרובסקי, פעיל פוליטי ובעל קרקעות.

פעולת מועצת המדינה

מועצת המדינה הורתה על השבת השפה הפולנית כשפת המדינה, והשימוש בה בבתי הספר ובמוסדות הרשמיים. השימוש בשפה באופן רשמי נאסר על ידי הרוסים לאחר המרידות הגדולות במאה ה-19. מעצמות המרכז הקימו צבא, שכונה "הוורמאכט הפולני" על מנת לסייע במאמציהן המלחמתיים. אך הגיוס לצבא (שנוהל על ידי הקולונל ולדיסלב שיקורסקי) לא הביא לתוצאות של ממש. עד לסוף המלחמה הצטרפו לצבא כחמשת אלפים אנשים בלבד. לממלכה היה מטבע משלה, "המארק הפולני", וב-12 בנובמבר 1917 קיבלה הממלכה חוקה המאמצת מונרכיה שלה פרלמנט בן שני בתים.

מטרת המדיניות הגרמנית הייתה ליצור אזור שניתן יהיה לניצול ובעתיד אף לסיפוח לגרמניה. במהלך שליטת הגרמנים על פולין היו הפולנים נתונים לעבודות כפייה, לרעב ולהחרמת רכוש שרירותית.

מועצת העוצרים מעולם לא הצליחה לבחור מלך לפולין, ולא הייתה לה חשיבות פוליטית, מכיוון שהשליטה בפולין בפועל הייתה נתונה בידי מושל גרמני בשם הנס פון בזלר.

פירוק מועצת המדינה ומועצת העוצרים

משנראה היה כי גורלה של גרמניה נחרץ, וכי כניעתה קרובה, הורתה "מועצת העוצרים" ב-7 באוקטובר 1918 על פירוקה של מועצת המדינה, ועל כוונתה לשאוף ללאומיות פולנית עצמאית.

ב-11 בנובמבר 1918 מסרה המועצה את כל סמכויותיה ליוזף פילסודסקי, אשר עמל על הקמת מדינה פולנית עצמאית ומאוחדת, במצב שבו התחרו מספר "ממשלות" שהוקמו באופן עצמאי בשטחים שונים בפולין. שלושה ימים לאחר מכן התפזרה מועצת העוצרים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ממלכת פולין בוויקישיתוף