דרז'ה
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
סוכרייה  |
| מרכיבים עיקריים |
שקד |
  | |
דְרָזֶ'ה (בצרפתית: dragée; במקור מיוונית: τράγημα, שפירושה "ממתקים, פינוקים", "מיני תרגימה") הם ממתקים שנועדו למטרות דקורטיביות וסמליות.
לדרז'ה מספר שמות, באזורים שונים בעולם. באיטליה הם נקראים קונפטי. במדינות ערב ועולי ארצות אלה הם נקראים מלאבס ("מצופה" בערבית), ובמדינות רבות "שקדים ירדנים".
הגרסה הקלאסית העממית של דרז'ה הם שקדים שלמים עם קליפתם המצופים בסוכר צבוע בצבעי מאכל שונים. לממתקים הללו היסטוריה ארוכה והם מקושרים באופן מסורתי לחתונות, מסיבות אירוסין, חינה, פדיון הבן, בת מצווה ובר מצווה וחגיגות מיוחדות. באירועים מסוג זה נהוג לחלקם בתוך שקיקים שנועדו להבטיח שגשוג, פריון, אושר, ומזל טוב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרז'ה הוא אחד הממתקים העתיקים ביותר בעולם. מקורותיו המדויקים לא ידועים, אך מקובל לחשוב שמקורו באגן הים התיכון.
אחת האגדות אודות ממתק זה מספרת על רומאי בשם Julius Dragatus שיצר את הדרז'ה הראשון במקרה, כאשר הפיל בטעות מגש שקדים לתוך סיר עם דבש. נלהב מגילויו, הוא הציע את הממתק החדש כמתנה לאורחים במסיבת ההולדת של בנו, ובכך החל מסורת ארוכת שנים והעניק לממתק את שמו[1].
התיעוד המוקדם ביותר של ייצור דרז'ה הוא כנראה משנת 1120, בו תואר כיצד רוקח מצפון צרפת טובל שקדים בתערובת של דבש וסוכר, ובכך יוצר ציפוי קשה.
בעיירה וורדן (Verdun) בצרפת מייצרים דרז'ה כבר מהמאה ה-13. במקור היה זה גוש עשוי סוכר מתובל, שנהגו להשתמש בו כמרכיב המסייע לעיכול לאחר הארוחה.
בסלמונה (Sulmona) באיטליה מייצרים את ה"קונפטי", שהוא גרסת השקדים המצופים בסוכר, כבר מהמאה ה-15[2].
השקדים המצופים מגיעים בעיקר בצבעי פסטל אביביים, כצבעי לילך, צהוב בהיר, תכלת, ירוק בהיר, ולבן. הצבעים מתקשרים באופן מסורתי עם אירועי חיים מסוימים. לדוגמה לבן - חתונה, ורוד או תכלת להולדת הבת או הבן.
שימוש בדרז'ה בחתונות ואירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחתונות ואירועים משפחתיים רבים נהוג להגיש דרז'ה בשקיות בד. הסיבה לכך היא כנראה השילוב בין הטעם המריר של השקד לציפוי המתוק, שמסמל את התקווה שהזוג הצעיר או בעלי השמחה יגברו על קשיי החיים ויחוו חיים מתוקים.
בחתונות באיטליה מקובל להגיש לבני הזוג חמישה שקדים מצופים, המסמלים חמש משאלות עבור החתן והכלה: בריאות, עושר, אושר, פריון ואריכות ימים.
גם בחתונות ביוון מקובל להגיש דרז'ה (koufetta ביוונית) בשקיות בד, ומקפידים לארוז בכל שקית מספר לא-זוגי של שקדים. הסיבה לכך היא שמספרים אלה לא מתחלקים לשניים, והם מסמלים את התקווה שבני הזוג יתחלקו בכל דבר ולא ייפרדו.
מנהג נפוץ במסורות עממיות רבות הוא שאישה לא נשואה נוטלת דרז'ה מהחתונה ומניחה אותו בתיקה או מתחת לכרית, כסגולה לזיווג.
סוגי דרז'ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד הסוג המסורתי של שקדים מצופים במעטפת של סוכר, במהלך השנים התפתחו סוגים שונים של דרז'ה.
באירופה דרז'ה יכול לתאר כל מרכיב של מאכל מצופה סוכר, כדוגמת אגוזים, צימוקים, שוקולד או ליקוריץ.
דרז'ה שוקולד
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם כניסתו של השוקולד לעולם הישן, הוא זכה לפופולריות גוברת, ובראשית המאה ה-19 פיתחו אמצעים לשימוש מגוון בו. אז גם החלו לייצר ממתקי שוקולד בצורת שקדים המצופים במעטפת סוכר צבעונית.
דרז'ה מתכתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרז'ה מתכתי היא צורה נוספת של דרז'ה. הם למעשה כדורים קטנים של סוכר, המשמשים בעיקר לקישוט עוגיות, עוגות, וצורות אחרות של מאפים. הם מיוצרים בגדלים שונים, בדרך כלל בקוטר של 3 ושל 4 מ"מ.
דרז'ה כסופים משמשים כקישוט כבר זמן רב, אולם עם הזמן נוספו להם גם גוונים מוזהבים, נחושתיים, ושלל צבעי הקשת.
מנהל המזון והתרופות האמריקאי מתייחס למה שמייצר את המראה המתכתי של הדרז'ה כלא-אכיל והם נמכרים עם הודעה שהם נועדו למטרות קישוט בלבד. ייתכן ובראשית המאה ה-20 הציפוי הכסוף הכיל כספית, אך המצב אינו כך כיום. מכירת דרז'ה מסוג זה נאסרה במשך זמן רב, על אף שהם נמכרים במרבית מדינות ארצות הברית, למעט קליפורניה, זאת בשל תביעה משנת 2003 כנגד מספר מוכרים[3]. אולם במדינות אחרות, כדוגמת בריטניה, הם מסווגים כפרטי מזון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תולדות הדרז'ה, באתר של יצרן ממתקים (באנגלית) (ארכיון).
- ^ The History of The “Confetti of Sulmona” and the Pelino House
- ^ Meisler, Andy (18 בדצמבר 2005). "A Tempest on a Tea Cart". The Los Angeles Times.
{{cite news}}: (עזרה)