עלי ומכתש

עֱלִי ומכתש הם כלים המשמשים לטחינה, כתישה או מעיכה וערבוב של אבקות ומשחות, לחם יבש, פולי קפה, תבלינים או לריכוך מוצרי מזון קשים. בכמה מדינות ערב משמש גם להכנה של גלידה מסטיק.

העלי הוא מוט כבד שצורתו מעין אלה, והמכתש הוא כלי קיבול שצורתו מזכירה קערה.

באופן מסורתי, כלים אלו עשויים עץ קשיח, שיש, חרס, או נחושת. אופן השימוש בכלים הוא הנחת החומר המיועד לכתישה במכתש והכאתו באמצעות העלי.

השימושים של המכתש והעלי מגוונים, החל מהכנת פסטו מסורתי במטבח הביתי, הכנת תרופות ברפואה ועד טחינה וערבוב אבקות במינונים מדויקים בכימיה.

שימושים עבור מלאכות עתיקות

שימש בעבר גם עבור טחינה של מוצרי עץ עבור צביעת שטיחים.

שימושים רפואיים

עלי ומכתש משמשים באופן מסורתי בתהליך הכנת התרופות. תפקידם הוא לסייע בכתישת רכיבי התרופה כדי להקל על הערבוב והמינון. המכתש והעלי, יחד עם נחש הנחושת הם מסמלי הרפואה העתיקים.

בימי קדם

בתקופת "המזרח התיכון" הקדום שימש בתור כלי עבור טחינה של מוצרי מזון להכנת דבש מסוגים שונים או מוצרי חלב יבשים כגון: ג'מיד.

במקרא ובדברי חז"ל

המכתש והעלי הוזכרו בספר משלי, פרק כ"ז, פסוק כ"ב: "אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת (=חטה) בַּעֱלִי - לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ". גם בין כלי בית המקדש נמנו: "כֵלִים לְבֵית ה' כְּלֵי שָׁרֵת וְהַעֲלוֹת וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף" (ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק י"ד), ועל פי הפירוש המיוחס לרש"י הכוונה לעלי המשמש לכתישת צמחי הבושם לקטורת.

על המכתשת שהייתה בבית המקדש מספרים חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י', עמוד ב'): "מכתשת הייתה במקדש, של נחושת הייתה, ומימות משה הייתה, והייתה מפטמת את הבשמים. נתפגמה, והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותיקנוה, ולא הייתה מפטמת כמו שהייתה. נטלו את תיקונה - והייתה מפטמת כמו שהייתה".