בית השיטה
שלט בכניסה לבית השיטה | |
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | הגלבוע |
גובה ממוצע[1] | -1 מטר |
תאריך ייסוד | 1935 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 1,464 תושבים |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
www.beithashita.org.il |
בית השיטה (בֵּית הַשִׁטָּה) הוא קיבוץ בעמק חרוד, כ-10 קילומטר מצפון-מערב לבית שאן, בתחום המועצה האזורית גלבוע. זהו הקיבוץ הראשון שהקימה תנועת המחנות העולים, והוא קרוי על שם היישוב "בית השיטה" הנזכר בתנ"ך[3], ונמצא סמוך לעתיקות שאטה. הכפר הערבי שאטה היה קיים בסמוך ועל שמו נקראה גם תחנת רכבת העמק הסמוכה ובית סוהר שאטה. סמוך לקיבוץ נמצאו שרידי מנזר קטן מהתקופה הביזנטית. [4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של הקיבוץ בהתארגנות של קבוצות מבוגרי גימנסיה הרצליה בתל אביב ובית הספר הריאלי בחיפה, שהקימו ב-1928 את "קבוצת החוגים" בחדרה. כעבור זמן מה הצטרפו אליהם חברי "לגיון הצופים" שפרשו מתנועת הצופים בירושלים ובפתח תקווה. איחוד הקבוצות הביא להקמת תנועת הנוער "המחנות העולים", אולם הקבוצה שמרה על שמה, קבוצת החוגים. ב-1931, לאחר תקופת מעבר במחנה עבודה בכפר יחזקאל, החליטה קבוצת החוגים להצטרף לקיבוץ המאוחד והתיישבה במחנה זמני ליד מעין חרוד. שם התגבשה הקבוצה וקיבלה חיזוק משמעותי מבוגרי תנועות נוער חלוציות מגרמניה שהגיעו לאחרי שעברו הכשרה. ב-1935 נרכשו אדמות שאטה, והקיבוץ הקים עליהן את נקודת הקבע שלו, החל מט"ז כסלו תרצ"ז, 12 בדצמבר 1935.[5]
ב-1952 עבר הקיבוץ משבר, כאשר במהלך הפילוג בקיבוץ המאוחד עזבו אותו כמחצית מחבריו שהיו תומכי מפא"י, ומרביתם עברו לאיילת השחר. במקומם קלט הקיבוץ קבוצת חברים תומכי מפ"ם שהתפלגו מתל יוסף.
במלחמת יום כיפור נפלו 11 מחברי הקיבוץ (מספר הנופלים הגדול ביותר בארץ ביחס לאוכלוסייה [דרוש מקור]). בעקבות האבל הכבד ששרר בקיבוץ, חיברה חברת הקיבוץ דורית צמרת את השיר "החיטה צומחת שוב". ב-1990 חיבר יאיר רוזנבלום, שהתגורר אז בקיבוץ, לחן מודרני לפיוט ונתנה תוקף לזכר הנופלים.
קיבוץ בית השיטה משתייך לתנועה הקיבוצית והוא קיבוץ מתחדש (שעבר הפרטה).
מכון שיטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבית השיטה ייסד חבר הקיבוץ, אריה בן-גוריון, את ארכיון החגים הקיבוצי, בו אסף ותיעד מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 מידע רב אודות הדרכים שבהן ציינו הקיבוצים את חגי ישראל. בשנות ה-90 הוסב הארכיון ל"מכון שיטים", העוסק מאז, בהובלת חברים מהקיבוץ העירוני 'משעול', בפעילויות חינוכיות שונות בתחומי התרבות היהודית והציונית, עם דגש על ערכי החלוציות וההתיישבות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמיה ליבליך, קיבוץ מקום, שוקן, 1986
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בית השיטה
- נדב מן, מאלבומה של צלמת קיבוץ בית השיטה, באתר ynet, 31 בינואר 2008
- בית השיטה באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אתר החגים של "שיטים"
- סקר אתרים ארכאולוגיים באזור בית השיטה. מבוסס על עבודתו של ניר מן לסיום י"ב (1972)
- אלי אלון, סיפורו של מקום: בית העלמין "בית השיטה", באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בספטמבר 2015
- החיטה צומחת שוב: זוכרים את חללי בית השיטה באתר הספרייה הלאומית
- בית השיטה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- תמונות מאוסף קיבוץ בית השיטה מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- בני ציפר, אליקו נר-גאון, תערוכה ברחוב האחורי, באתר הארץ, 24 במאי 2021
- בית השיטה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- דוד אוחנה, חמישים שנה אחרי המלחמה ההיא, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2023
-
קיבוץ בית השיטה, 1950
-
גלעד לנופלים בחצר קיבוץ בית השיטה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ספר שופטים, פרק ז', פסוק כ"ב
- ^ ניר מן, אתרים ארכיאולוגים בשטחי בית השיטה, באתר בית השיטה, 1972
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 101
|