מכון וולקני

מכון וולקני
	מראה כללי של מכון וולקני
מכון
תקופת הפעילות	1921–הווה (כ־104 שנים)
בעלי תפקידים
מנכ"ל	פרופ' בני חפץ
מיקום
מיקום	דרך המכבים 68, ראשון לציון, ישראל
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°59′34″N 34°48′59″E / 31.992805555556°N 34.816277777778°E
	מרכז וולקני
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) מכון וולקני מכון וולקני מכון וולקני מפת __ ראשון לציון __ בית דגן; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון: __ חולון, __ בת ים; ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן; מדרום: __ באר יעקב, __ נס ציונה, __ מועצה אזורית גן רווה; ממערב: הים התיכון; תחום בתוך שטח העיר: __ שפד"ן

"מכון ווֹלקני-מינהל המחקר החקלאי," הוא המוסד הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי. המכון קרוי על שמו של יצחק אלעזרי-ווֹלקני (וילקַנְסקי), מייסד תחנת הניסויים החקלאיים, אשר היוותה את הבסיס להתפתחותו. המינהל מסייע לחקלאים בישראל בפתרון בעיות שונות בתחום החקלאות ויוזם, מבצע ומפקח על מחקרים חקלאיים ומחקרים בתחום הנדסת המזון. המכון פועל כיחידת סמך של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

חידושים רבים שיצאו ממינהל המחקר החקלאי מצאו את דרכם לשדות, למטעים ולשווקים. בין התחומים בהם עסקו אנשי המינהל אפשר למנות גידולים מוגנים (גידולי חממה), השקיה, חקלאות באזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, מיכון חקלאי וזנים חדשים של פירות, ירקות וצמחי נוי.

אנשי המינהל מלמדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל כמו גם בקורסים שונים לסטודנטים מהארץ ומחו"ל, ומשמשים כמנחים לסטודנטים לתארים גבוהים. במינהל המחקר החקלאי פועלים כ-200 מדענים בעלי תואר דוקטור, כ-300 מהנדסים וטכנאים, ולמעלה מ-220 סטודנטים לתארים שונים.

המכון נמצא בתחום השיפוט של עיריית ראשון לציון, בשטחים פתוחים הנמצאים משני צדדיו של רחוב "דרך המכבים". בשטח המכון פועלים גם "בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי", השייך לפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל וכן השירות המטאורולוגי הישראלי והמכון להנדסה חקלאית.

שם

במשך שנים נקרא המכון "התחנה לחקר החקלאות"^[2]. בשנת 1963 הוחלט לשנות את שמו ולקרוא לו "מכון וולקני"^[3]. בשנת 1971, בעקבות הארגון מחדש של המחקר במשרד החקלאות, שונה שם המכון ל"מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי"^[4]. במסגרת מיתוג מחדש במאה ה-21 הוחלט לשוב ולכנותו "מכון וולקני".

היסטוריה ומבנה

הנהלת התנועה הציונית החליטה שיש להקים מערכת מחקר חקלאי בארץ ישראל, ובשנת 1921 הוקמה תחנת ניסיונות חקלאית בתל אביב^[5] בראשות יצחק אלעזרי-ווֹלקני (וילקַנְסקי). בשנת 1932 עברה התחנה לרחובות. אלעזרי-וולקני הציג, עם יסוד התחנה, את תוכניתו לעסוק במחקר, הדרכה והוראה. בתחילה עסקו רק במחקר והדרכה, אך בשנת 1942 הוקם המכון ללימודי החקלאות בו עסקו גם בהוראה. לאחר קום המדינה, בשנת 1951, חתמו המדינה והסוכנות היהודית על הסכם לחלוקת הבעלות על רכוש התחנה ברחובות בין הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית והמוסד הממשלתי שיקום ויעסוק במחקר חקלאי, ועובדי התחנה הפכו לעובדי מדינה. במקום נמצא גם המטה של המועצה לשיווק פרי הדר.

בתחילת שנות ה-50 הוחלט על העברת המכון לבית דגן^[6] והחל בשנת 1955 קיבל המכון לרשותו קרקעות באזור ראשון לציון-("דרך המכבים") ויחידות המוסד החלו לעבור לשם^[7]. בשנת 1957 חלק מהיחידות היו ברחובות וחלק שני בבית דגן^[8]. התהליך נמשך שנים רבות, ועד היום שוכנת אחת היחידות ברחובות.

בשנת 1966 מינה ראש הממשלה לוי אשכול את אפרים קצ'לסקי לעמוד בראש ועדה שתארגן את המערכות הממשלתיות למחקר ופיתוח. המחקר החקלאי הנרחב זכה להתייחסות רבה בדו"ח, והוועדה המליצה להקים מינהל למחקר חקלאי ליד משרד החקלאות, להגדיר את תפקידי המכון, ואת הקשר בין המכון למשרד החקלאות, למנות מדען ראשי למשרד החקלאות, למסד את תנאי העסקתם וקידומם של עובדי המכון, ולפעול לעידוד פעילות אקדמית ברמה גבוהה. מסקנות הוועדה, שישומן החל בתחילת שנות השבעים^[9], מתוות את דרכו של המוסד עד ימינו.

עם השנים נפתחו שלוחות וחוות שהיו כפופות למכון:

תחנת ניסיונות אזורית נווה-יער
תחנת ניסיונות אזורית גילת
תחנת ניסיונות מרכז בית דגן
התחנה למדגה ולחקלאות מים בדור
חוות ניסיונות לכיש
חוות הבשור
חוות מגדה בנגב
חוות מתתיהו בגליל העליון
חוות מרדכי ליד עיינות

כיום מורכב מינהל המחקר החקלאי מהמכונים הבאים:

המכון למדעי הצמח
המכון לחקר בעלי חיים
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
המכון לטכנולוגיה ואחסון של תוצרת חקלאית
המכון להנדסה חקלאית
המכון להגנת הצומח

שני מרכזי מחקר נוספים פועלים מטעם המכון:

מרכז מחקר נווה יער בצפון
מרכז מחקר גילת בדרום

המכון לחקר בעלי חיים עדיין פועל בשטח הפקולטה לחקלאות ברחובות, במתכונת של מעבדות ושירותי אדמיניסטרציה. עבודות המחקר בבעלי חיים מתבצעות במכון וולקני בראשון לציון ובמרכז המחקר בנווה יער. כל שאר המכונים עברו, כאמור, לראשון לציון, ויש להם שלוחות בתחנות הניסיונות בנוה-יער, בגילת, ובחוות האזוריות.

עבודות שבוצעו במכון על ידי אליקים וגה היו בסיס לפיתוח ענף הפרחים במשק ישראלי.

עמותות ואגודות

בשטח המכון פועלות גם כמה עמותות ואגודות למחקר חקלאי.

מנהלי מכון וולקני לדורותיהם

שם	תקופת כהונה
יצחק אלעזרי-וולקני	1922–1951
שלמה רביקוביץ	1951–1954
יעקב פלג	1954–1958
יצחק ארנון	1958–1968
יואש ועדיה	1968–1979
רם מואב	1979–1980
גד לובנשטיין	1981–1986
יוסף שלהבת	1986–1988
מאיר בן מאיר	1988–1991
עזרא סדן	1992–1995
נחום סנפיר	1995–1999
אלי פוטיבסקי	1999–2007
יצחק שפיגל	2007–2011
יורם קפולניק	2011–2016
אלי פיינרמן	2016–2021
שמואל אסולין (מ"מ)	2021–2024
בני חפץ	2024–מכהן

מגרשי התערוכה החדשים

בשנים 1956–1959 שכנו בשטחו של מכון וולקני מגרשי התערוכה החדשים של "יריד המזרח" עד למעבר אל "צפון תל אביב" בשנת 1959

בית הבאר של משפחת אבו ג׳בן

על כביש ראשון לציון-בית דגן ( רחוב דרך המכבים בראשון לציון ) בשטחו של מכון וולקני שכן עד 1948, "בית באר" של משפחת אבו ג'אבן שהיה בית ההשקיה של הפרדסים שעמדו בו בעבר. במקום שבו עמד בעבר ניצבת כיום אבן המנציחה אותו

תוכנית למעבר לגליל

שר החקלאות אורי אריאל הודיע ב-6 במרץ 2016 כי בכוונתו להביא לאישור הממשלה תוכנית להעברת המכון לגליל. על 3,000 הדונם שיתפנו ניתן יהיה לבנות כ־10,000 יחידות דיור. המטרה השנייה של התוכנית היא למשוך אוכלוסיות חזקות לגליל^[10]. בתגובה פתחו הנהלת המכון ועובדיו במאבק נגד התוכנית.

בול יובל למכון

במלאת 50 שנה למכון וולקני הונצח האירוע בבול מזכרת מיוחד ; ב- 25 באוקטובר 1971, הנפיק דאר ישראל בול יובל זה שעליו ציור של סמלים חקלאיים (שיבולת, תרנגולת). האמנים מקסים וגבריאל שמיר עיצבו את הבול. דאר ישראל מכר 1,083,000 בולים מבול זה במשך כ- 4 חודשים עד להפסקת מכירתו.^[11]