מכון וולקני
מראה כללי של מכון וולקני | |
מכון | |
---|---|
תקופת הפעילות | 1921–הווה (כ־104 שנים) |
בעלי תפקידים | |
מנכ"ל | פרופ' בני חפץ[1] |
מיקום | |
מיקום | דרך המכבים 68, ראשון לציון, ישראל |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°59′34″N 34°48′59″E / 31.992805555556°N 34.816277777778°E |
מרכז וולקני | |
"מכון ווֹלקני-מינהל המחקר החקלאי," הוא המוסד הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי. המכון קרוי על שמו של יצחק אלעזרי-ווֹלקני (וילקַנְסקי), מייסד תחנת הניסויים החקלאיים, אשר היוותה את הבסיס להתפתחותו. המינהל מסייע לחקלאים בישראל בפתרון בעיות שונות בתחום החקלאות ויוזם, מבצע ומפקח על מחקרים חקלאיים ומחקרים בתחום הנדסת המזון. המכון פועל כיחידת סמך של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
חידושים רבים שיצאו ממינהל המחקר החקלאי מצאו את דרכם לשדות, למטעים ולשווקים. בין התחומים בהם עסקו אנשי המינהל אפשר למנות גידולים מוגנים (גידולי חממה), השקיה, חקלאות באזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, מיכון חקלאי וזנים חדשים של פירות, ירקות וצמחי נוי.
אנשי המינהל מלמדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל כמו גם בקורסים שונים לסטודנטים מהארץ ומחו"ל, ומשמשים כמנחים לסטודנטים לתארים גבוהים. במינהל המחקר החקלאי פועלים כ-200 מדענים בעלי תואר דוקטור, כ-300 מהנדסים וטכנאים, ולמעלה מ-220 סטודנטים לתארים שונים.
המכון נמצא בתחום השיפוט של עיריית ראשון לציון, בשטחים פתוחים הנמצאים משני צדדיו של רחוב "דרך המכבים". בשטח המכון פועלים גם "בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי", השייך לפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל וכן השירות המטאורולוגי הישראלי והמכון להנדסה חקלאית.
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך שנים נקרא המכון "התחנה לחקר החקלאות"[2]. בשנת 1963 הוחלט לשנות את שמו ולקרוא לו "מכון וולקני"[3]. בשנת 1971, בעקבות הארגון מחדש של המחקר במשרד החקלאות, שונה שם המכון ל"מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי"[4]. במסגרת מיתוג מחדש במאה ה-21 הוחלט לשוב ולכנותו "מכון וולקני".
היסטוריה ומבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנהלת התנועה הציונית החליטה שיש להקים מערכת מחקר חקלאי בארץ ישראל, ובשנת 1921 הוקמה תחנת ניסיונות חקלאית בתל אביב[5] בראשות יצחק אלעזרי-ווֹלקני (וילקַנְסקי). בשנת 1932 עברה התחנה לרחובות. אלעזרי-וולקני הציג, עם יסוד התחנה, את תוכניתו לעסוק במחקר, הדרכה והוראה. בתחילה עסקו רק במחקר והדרכה, אך בשנת 1942 הוקם המכון ללימודי החקלאות בו עסקו גם בהוראה. לאחר קום המדינה, בשנת 1951, חתמו המדינה והסוכנות היהודית על הסכם לחלוקת הבעלות על רכוש התחנה ברחובות בין הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית והמוסד הממשלתי שיקום ויעסוק במחקר חקלאי, ועובדי התחנה הפכו לעובדי מדינה. במקום נמצא גם המטה של המועצה לשיווק פרי הדר.
בתחילת שנות ה-50 הוחלט על העברת המכון לבית דגן[6] והחל בשנת 1955 קיבל המכון לרשותו קרקעות באזור ראשון לציון-("דרך המכבים") ויחידות המוסד החלו לעבור לשם[7]. בשנת 1957 חלק מהיחידות היו ברחובות וחלק שני בבית דגן[8]. התהליך נמשך שנים רבות, ועד היום שוכנת אחת היחידות ברחובות.
בשנת 1966 מינה ראש הממשלה לוי אשכול את אפרים קצ'לסקי לעמוד בראש ועדה שתארגן את המערכות הממשלתיות למחקר ופיתוח. המחקר החקלאי הנרחב זכה להתייחסות רבה בדו"ח, והוועדה המליצה להקים מינהל למחקר חקלאי ליד משרד החקלאות, להגדיר את תפקידי המכון, ואת הקשר בין המכון למשרד החקלאות, למנות מדען ראשי למשרד החקלאות, למסד את תנאי העסקתם וקידומם של עובדי המכון, ולפעול לעידוד פעילות אקדמית ברמה גבוהה. מסקנות הוועדה, שישומן החל בתחילת שנות השבעים[9], מתוות את דרכו של המוסד עד ימינו.
עם השנים נפתחו שלוחות וחוות שהיו כפופות למכון:
- תחנת ניסיונות אזורית נווה-יער
- תחנת ניסיונות אזורית גילת
- תחנת ניסיונות מרכז בית דגן
- התחנה למדגה ולחקלאות מים בדור
- חוות ניסיונות לכיש
- חוות הבשור
- חוות מגדה בנגב
- חוות מתתיהו בגליל העליון
- חוות מרדכי ליד עיינות
כיום מורכב מינהל המחקר החקלאי מהמכונים הבאים:
- המכון למדעי הצמח
- המכון לחקר בעלי חיים
- המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
- המכון לטכנולוגיה ואחסון של תוצרת חקלאית
- המכון להנדסה חקלאית
- המכון להגנת הצומח
שני מרכזי מחקר נוספים פועלים מטעם המכון:
- מרכז מחקר נווה יער בצפון
- מרכז מחקר גילת בדרום
המכון לחקר בעלי חיים עדיין פועל בשטח הפקולטה לחקלאות ברחובות, במתכונת של מעבדות ושירותי אדמיניסטרציה. עבודות המחקר בבעלי חיים מתבצעות במכון וולקני בראשון לציון ובמרכז המחקר בנווה יער. כל שאר המכונים עברו, כאמור, לראשון לציון, ויש להם שלוחות בתחנות הניסיונות בנוה-יער, בגילת, ובחוות האזוריות.
עבודות שבוצעו במכון על ידי אליקים וגה היו בסיס לפיתוח ענף הפרחים במשק ישראלי.
עמותות ואגודות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשטח המכון פועלות גם כמה עמותות ואגודות למחקר חקלאי.
מנהלי מכון וולקני לדורותיהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תקופת כהונה |
---|---|
יצחק אלעזרי-וולקני | 1922–1951 |
שלמה רביקוביץ | 1951–1954 |
יעקב פלג | 1954–1958 |
יצחק ארנון | 1958–1968 |
יואש ועדיה | 1968–1979 |
רם מואב | 1979–1980 |
גד לובנשטיין | 1981–1986 |
יוסף שלהבת | 1986–1988 |
מאיר בן מאיר | 1988–1991 |
עזרא סדן | 1992–1995 |
נחום סנפיר | 1995–1999 |
אלי פוטיבסקי | 1999–2007 |
יצחק שפיגל | 2007–2011 |
יורם קפולניק | 2011–2016 |
אלי פיינרמן | 2016–2021 |
שמואל אסולין (מ"מ) | 2021–2024 |
בני חפץ | 2024–מכהן |
מגרשי התערוכה החדשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1956–1959 שכנו בשטחו של מכון וולקני מגרשי התערוכה החדשים של "יריד המזרח" עד למעבר אל "צפון תל אביב" בשנת 1959
בית הבאר של משפחת אבו ג׳בן
[עריכת קוד מקור | עריכה]על כביש ראשון לציון-בית דגן ( רחוב דרך המכבים בראשון לציון ) בשטחו של מכון וולקני שכן עד 1948, "בית באר" של משפחת אבו ג'אבן שהיה בית ההשקיה של הפרדסים שעמדו בו בעבר. במקום שבו עמד בעבר ניצבת כיום אבן המנציחה אותו
תוכנית למעבר לגליל
[עריכת קוד מקור | עריכה]שר החקלאות אורי אריאל הודיע ב-6 במרץ 2016 כי בכוונתו להביא לאישור הממשלה תוכנית להעברת המכון לגליל. על 3,000 הדונם שיתפנו ניתן יהיה לבנות כ־10,000 יחידות דיור. המטרה השנייה של התוכנית היא למשוך אוכלוסיות חזקות לגליל[10]. בתגובה פתחו הנהלת המכון ועובדיו במאבק נגד התוכנית.
בול יובל למכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלאת 50 שנה למכון וולקני הונצח האירוע בבול מזכרת מיוחד ; ב- 25 באוקטובר 1971, הנפיק דאר ישראל בול יובל זה שעליו ציור של סמלים חקלאיים (שיבולת, תרנגולת). האמנים מקסים וגבריאל שמיר עיצבו את הבול. דאר ישראל מכר 1,083,000 בולים מבול זה במשך כ- 4 חודשים עד להפסקת מכירתו.[11]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש – סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם", עמ' 14–17
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מכון וולקני
- מכון וולקני, ברשת החברתית פייסבוק
- מכון וולקני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מכון וולקני, ברשת החברתית אינסטגרם
- מכון וולקני, ברשת החברתית LinkedIn
- מכון וולקני, סרטונים בערוץ היוטיוב
- מכון וולקני, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- יגאל משיח, אגדת הפרג המסורס, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
- הילה ויסברג, אור לגויים - איך הצליחה קלמנטינה אחת להציל את ענף ההדרים המקומי?, באתר הארץ, 3 ביוני 2014
- עופר אדרת, דוקטור קרטופל וגברת שימורים: אלה האנשים - והנשים - שעמדו בחזית החקלאות בארץ ישראל, באתר הארץ, 4 בפברואר 2016
- ענת ג'ורג'י, אורה קורן, למה אף אחד לא מוכן להשקיע בחומוס - אפילו 80 אלף דולר?, באתר TheMarker, 3 ביוני 2016
- שירות הידען, פרס אונסק"ו למכון וולקני על תרומה לחקר מדעי החיים, באתר "הידען", 27 ביולי 2017
- משה ליכטמן, מנהל מכון וולקני מסביר למה הוא מסרב להעביר את המכון לצפון, באתר גלובס, 30 ביוני 2018
- אוסף 26 תצלומים של המכון, הצלם זולטן קלוגר, גנזך המדינה, 1933
- מכון וולקני, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן, 3 באוגוסט 2021
- התחנה לחקר החקלאות, לימים מנהל המחקר החקלאי. יומני כרמל, אפריל 1940 (התחלה 5:20)
- סיור בתחנה לחקר החקלאות ברחובות, יומני כרמל נובמבר 1949 (התחלה 3:21)
- גדעון לב, מומחים: קיצוץ מכון וולקני ישים קץ לפעילותו - ויהיו לכך השלכות הרסניות, באתר הארץ, 27 בפברואר 2024
- מאיה רונן, חרב הסגירה מעל מכון וולקני: "ראש הממשלה שמח להתהדר בו בעולם, אבל עכשיו רומסים אותו", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שני אשכנזי, פרופ' בני חפץ: "לא יודע באיזה טלפון נדבר ב־2050, אבל עדיין נאכל מלפפונים ותירס", באתר כלכליסט, 11 ביוני 2024
- ^ בתחנה לחקר-החקלאות, דבר, 15 ביולי 1937
- ^ התחנה לחקלאות - "מכון וולקני", דבר, 25 ביוני 1963
- ^ חיים לנדאו, החוקר הוא בעל היובל, על המשמר, 19 בספטמבר 1971
- ^ עמליה ברזילי, חוות בן-שמן כערש הלידה של המחקר החקלאי באתר מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני
- ^ הונחה אבן הפינה ליד חיים וייצמן, על המשמר, 30 באוקטובר 1953
- ^ גידול הקפה הצליח בארץ, דבר, 19 ביולי 1956
- ^ דנים באיחוד התחנה לחקר החקלאות והפקולטה לחקלאות, הצופה, 3 בספטמבר 1957
- ^ חגיגות יובל מכון וולקני, דבר, 13 באוקטובר 1971
- ^ אורה קורן, "מכון וולקני יועבר לגליל, ייבנו עשרות אלפי דירות במרכז", באתר TheMarker, 7 במרץ 2016
- ^ אתר התאחדות בולאי ישראל, קטלוג בולי ישראל