בדיקת שינויים ספציפיים

'{{פירוש נוסף}} {{מפנה|מדינת ישראל|אוניית מעפילים|מדינת ישראל (אוניית מעפילים)}} {{מדינה | שם = ישראל | שם בשפת המקור = מדינת ישראל | מדינה = מְדִינַת יִשְׂרָאֵל | דגל = Flag of Israel.svg | סמל = Emblem of Israel.svg | המנון = [[התקווה]] | קובץ המנון = Hatikvah instrumental.ogg | תמונה = [[קובץ:Flag-of-Israel-4-Zachi-Evenor.jpg|250px|דגל ישראל]] {{Photomontage|position=center| photo1a=A view of Jerusalem (Israel).jpg| photo2a=עץ על אי מלח באמצע ים המלח.jpg| photo2b=Jerusalem wall 9291m.jpg| photo3b=Onagers Negev Mountains 1.jpg| photo4a=Western_Haifa_from_the_air.jpg| photo4b=Jerusalem snow! (11357248385).jpg|| Western Haifa from the air.jpg =photo6b| photo6b=Jerusalem_-_20190205-DSC_0822.jpg| photo7b=גלישת עננים למכתש רמון.jpg| photo7c=Eilat Dolphin Reef (3).jpg| photo8c=PikiWiki Israel 29342 Palmahim beach - Israel.JPG| photo9c=Israel Ga'ash Beach (8112654694).jpg| | text =מלמעלה למטה: [[דגל ישראל]] על רקע השמיים, [[הכותל המערבי]] ו[[הר הבית]], [[דגל ישראל]] על רקע [[הכותל המערבי]], עץ על אי במרכז [[ים המלח]], [[פרא|פראים]] ב[[הר הנגב]], [[ירושלים]] מכוסה ב[[שלג]], [[חיפה]] מהאוויר, [[דגל ישראל]] על רקע [[השמש]], [[דולפין]] ב[[ריף הדולפינים]] ב[[אילת]], גלישת עננים לתוך [[מכתש רמון]], [[חוף פלמחים]] על רקע גורדי השחקים, רכס בחוף געש |size=250|color=none|border=0}} | כיתוב = | משטר = [[דמוקרטיה פרלמנטרית]] | ראש מדינה = [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] | שם ראש מדינה = {{דגל|נס הנשיא}} {{בעת|נשיא מדינת ישראל}} | ראש הרשות המושלת = [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] | שם ראש הרשות המושלת = {{דגל|ראש ממשלת ישראל}} {{בעת|ראש ממשלת ישראל}} | שפה רשמית = [[עברית]]{{הערה|על פי [[חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי|חוק הלאום]], לשפה ה[[ערבית]] מעמד מיוחד בלבד}} | עיר בירה = {{דגל|ירושלים||+}}{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל}}}} ([[מעמדה הבין-לאומי של ירושלים|הכרה בינלאומית חלקית]]) | קואורדינטות של הבירה = {{Coord|31|47|N|35|13|E|display=inline|type:city}} (והעיר הגדולה ביותר) | רשות מחוקקת = [[הכנסת]] | רשות שופטת = [[המשפט בישראל#מבנה המערכת המשפטית הישראלית|מערכת המשפט הישראלית]] הכוללת בעיקר את [[בתי המשפט בישראל|בתי המשפט]] | יבשת = [[אסיה]] | אחוז מים = 2.1% | אזור זמן = +2 | הקמה = [[עצמאות]] מ[[הממלכה המאוחדת]] | אירועי הקמה = [[מלחמת העצמאות]] {{ש}} '''[[הכרזת העצמאות]]''' | תאריכי הקמה = [[30 בנובמבר]] [[1947]] – [[20 ביולי]] [[1949]] {{ש}} [[ה' באייר]] [[ה'תש"ח]] ([[14 במאי]] [[1948]]) | ישות קודמת = {{דגל|המנדט הבריטי}} [[המנדט הבריטי|המנדט הבריטי על פלשתינה (א"י)]] | מטבע = [[שקל חדש]] ₪ | סימון מטבע = ILS <!-- הערה לעורכים: סימון מטבע לפי תקן ISO_4217 כלומר ILS, ולא סמל המטבע ₪ --> | סיומת אינטרנט = [[.il]] | קידומת טלפון = [[קידומת טלפון בישראל|972]] | סמלים לאומיים = - | מפה = {{מפת איתור/ישראל|מדינה=ישראל}} | מדד ג'יני = 38.6 (נכון ל־2018) | בנק מרכזי = [[בנק ישראל]] | חגים לאומיים = [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]], [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]], [[יום העצמאות]], [[יום ירושלים]] }} '''יִשְׂרָאֵל''' היא [[מדינה]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], ב[[דרום-מערב אסיה]], השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של [[אגן הים התיכון|הים התיכון]]. ישראל הוקמה בשטחי [[ארץ ישראל]], [[בית לאומי לעם היהודי|ביתו הלאומי]] ו[[מולדת|ארץ מולדתו]] של [[העם היהודי]]. המדינה [[הכרזת העצמאות|הכריזה על עצמאותה]] ב[[ה' באייר]] [[תש"ח]], [[14 במאי]] [[1948]] ו[[שיטת הממשל בישראל|שיטת הממשל בה]] מבוססת על [[דמוקרטיה פרלמנטרית]]. [[קובץ:Channel 2 - Israel.webm|class=nopageimage|ממוזער|250px|סרטון וידאו של תמונות מישראל, [[ערוץ 2]]]] ישראל [[גבולות מדינת ישראל|גובלת]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] וב[[מצרים]] ב[[מערב]], ב[[ים סוף|ים האדום]] ב[[דרום]], ב[[ירדן]] ב[[מזרח]], ב[[סוריה]] בצפון־מזרח וב[[לבנון]] ב[[צפון]]. בין ישראל ומצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת [[רצועת עזה]], שבשליטת [[חמאס]]. ב[[הרי יהודה|אזור ההר המרכזי]] ו[[בקעת הירדן|הבקעה]] שבין ישראל לירדן נמצאים שטחי [[יהודה ושומרון]], ה[[השלטון הישראלי ביהודה ושומרון|מוחזקים בידי ישראל תחת תפיסה לוחמתית]]. [[טריטוריה|שטחה]] של המדינה הוא 22,072 [[קמ"ר]] (כולל [[מזרח ירושלים]] ו[[רמת הגולן]], עליהן הכריזה ריבונות, ללא אזור יהודה ושומרון ורצועת עזה).{{הערה|[https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/גאוגרפיה-הגדרות-והסברים.aspx שטח - הגדרות והסברים] על שיטת החישוב באתר הלמ"ס}} [[אוכלוסייה|אוכלוסייתה]] מנתה בשנת [[2024]], על־פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], 9.9 מיליון תושבים.{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|ערב יום העצמאות ה-76: מספר הישראלים - 9.9 מיליון|/news/article/hykv5b5g0|9 במאי 2024}}}} מבחינה [[דמוגרפיה של ישראל|דמוגרפית]], רוב ה[[ישראלים]] הם [[יהודים]] (73.2%), אך יש בה [[מיעוט]] [[ערביי ישראל|ערבי]] גדול (כ־21.1%, מרביתו [[אסלאם|מוסלמי]]) ו[[מיעוטים בישראל|קבוצות מיעוט]] אחרות (5.7%). במהלך [[המאה ה-19|המאה ה־19]] חלה התעוררות לאומית בקרב [[יהדות אירופה|יהודי אירופה]] שהביאה להקמת [[התנועה הציונית]] ולגלי [[עלייה לארץ ישראל]]. ב־1917, במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], כבשה [[האימפריה הבריטית]] את ארץ ישראל מידי ה[[עות'מאנים]] ופורסמה [[הצהרת בלפור]]. בתקופת [[המנדט הבריטי]] מאבקים ממושכים בין [[היישוב|היישוב היהודי]] ו[[ערביי ארץ ישראל]] הביאו את בריטניה למסור את שאלת המנדט בארץ ל[[או"ם]], ש[[כ"ט בנובמבר|המליץ]] ב־1947 [[תוכנית החלוקה|לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות]], יהודית וערבית. התוכנית התקבלה על ידי [[הסוכנות היהודית]], אך נדחתה בידי ההנהגה הערבית; עימות צבאי שניצת בין הצדדים התפתח ל[[מלחמת העצמאות]], שבמהלכה [[הכרזת העצמאות|הוכרזה הקמתה של מדינת ישראל]]. בתום המלחמה ו[[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכמי שביתת הנשק]], שלטה ישראל ב[[הקו הירוק|מרבית שטח המנדט לשעבר]], אף מעבר למה שהוקצה למדינה היהודית בתוכנית החלוקה. [[הגדה המערבית תחת שלטון ירדן|יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה תחת שלטון מצרים|רצועת עזה]] נכבשו על ידי [[ירדן]] ו[[מצרים]], בהתאמה. המדינה הערבית לא הוקמה, ומאות אלפי ערבים־פלסטינים נסו או גורשו מבתיהם במסגרת [[הנכבה]]. במקביל [[העלייה ההמונית|עלו לישראל]] מאות אלפי [[פליטים יהודים ממדינות ערב]]. ב־1967, ב[[מלחמת ששת הימים]], כבשה ישראל את יהודה ושומרון, רצועת עזה ו[[חצי האי סיני]] ואת [[רמת הגולן]]. מלבד סיני, שהחזירה ישראל למצרים במסגרת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הסכם השלום ביניהן]], ורצועת עזה, שממנה [[תוכנית ההתנתקות|נסוגה באופן חד־צדדי ב-2005]], המשיכה ישראל לשלוט בשאר השטחים האמורים. חוקי המדינה הוחלו במלואם על [[מזרח ירושלים]] ורמת הגולן, ו[[החוק הישראלי בהתנחלויות ביהודה ושומרון|באופן חלקי]] על יהודה ושומרון. בעקבות [[הסכמי אוסלו]], ניתנה אוטונומיה חלקית ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] בכ־40% משטחי יהודה ושומרון ובעבר גם על רוב שטח רצועת עזה. [[תהליך השלום הישראלי-פלסטיני|מאמצים]] לפתור את [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|הסכסוך הישראלי־פלסטיני]] לא הבשילו לכדי [[הסכם שלום]] סופי; ברם, נחתמו הסכמי שלום ונורמליזציה אחרים בין ישראל למדינות ערביות.{{הערה|ראו [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], [[הסכם השלום בין ישראל לירדן]], [[הסכם איחוד האמירויות-ישראל]], [[הסכם בחריין-ישראל]] ו[[הסכם ישראל–סודאן]]}} ב[[חוק יסוד|חוקי היסוד שלה]] מוגדרת ישראל כ"[[מדינה יהודית ודמוקרטית]]". ישראל היא [[דמוקרטיה ייצוגית]], עם [[דמוקרטיה פרלמנטרית|מערכת פרלמנטרית]], [[בחירות בשיטה היחסית|ייצוג בשיטה היחסית]] ו[[זכות בחירה אוניברסלית]]. [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] הוא ראש [[הרשות המבצעת]] ו[[הכנסת]] היא [[הרשות המחוקקת]]. על פי [[חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל|החוק הישראלי]], [[הכרזת ירושלים כבירת ישראל|בירת ישראל]] היא [[ירושלים]]. למדינות רבות יש הסתייגויות לגבי [[מעמדה החוקי של ירושלים|מעמדה של ירושלים]] כבירת ישראל,{{הערה|מרבית הקהילה הבינלאומית לא מכירה בירושלים כבירת ישראל. [[ארצות הברית]], [[גואטמלה]], [[הונדורס]] ו[[נאורו]] הכירו בירושלים כבירת ישראל; [[אוסטרליה]], [[רוסיה]] ו[[צ'כיה]] הכירו ב[[מערב ירושלים]] כבירת ישראל.}} ועל כן נמצאות רוב [[יחסי החוץ של ישראל#נציגויות זרות בישראל|השגרירויות הזרות בישראל]] ב[[גוש דן]] ובפרט ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], המרכז [[כלכלת ישראל|הכלכלי]] וה[[מדע וטכנולוגיה בישראל|טכנולוגי]] של המדינה. ישראל היא [[מדינה מפותחת]] וחברה ב[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|ארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD)]]. [[כלכלת ישראל|כלכלת המדינה]] דורגה ב־2023 במקום ה־27 בעולם,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldometers.info/gdp/gdp-by-country/|כותרת=GDP by Country - Worldometer|אתר=www.worldometers.info|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-08}}</ref> על פי [[תוצר מקומי גולמי]] נומינלי, כלכלתה בין המפותחות והמתקדמות בעולם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.imf.org/external/datamapper/profile/ISR|כותרת=IMF report April Israel 2023|אתר=www.imf.org|תאריך_וידוא=2023-04-30}}</ref> לישראל [[כוח עבודה]] מיומן, והיא אחת המדינות המשכילות בעולם, על פי אחוז אזרחים בעלי תואר [[דוקטור]]. [[רמת החיים בישראל]] היא הגבוהה ביותר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], וב[[מדד הפיתוח האנושי]] של [[האומות המאוחדות]] היא מדורגת במקום ה-19. [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] בה היא אחת הגבוהות בעולם. ==המדינה, ערכיה וסמליה== ===שם המדינה=== [[קובץ:Merneptah Israel Stele Cairo.JPG|ממוזער|172px|ימין|[[מצבת מרנפתח]] (המאה ה־13 לפני הספירה). רוב [[ארכאולוגיה מקראית|הארכאולוגים המקראיים]] מתרגמים קבוצה של הירוגליפים כ"ישראל", המקרה הראשון של תיעוד השם.]] ב[[מגילת העצמאות]] נאמר: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל". הצירוף "'''מדינת ישראל'''" נמצא בשימוש נרחב, והוא מופיע, בין השאר, על עטיפת ה[[דרכון ישראלי|דרכון הישראלי]]. ב[[סמל המדינה]] מופיע מראשיתו השם "'''ישראל'''". במרץ 2016 נקבע בתיקון ל[[חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה]] כי שם המדינה הוא "ישראל",{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_323698.pdf חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון מס' 6), התשע"ו-2016], ס"ח 2537 מ-17 במרץ 2016.}} וכך נקבע גם ב[[חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי]]. השם "[[ישראל (שם)|ישראל]]" מופיע ב[[תנ"ך]] יותר מאלפיים פעמים. ב[[ספר בראשית]], הוא שמו החדש של [[יעקב אבינו]] שניתן לו על ידי [[מלאך]] [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] ש[[מאבק יעקב והמלאך|נאבק עמו]] לפני [[מפגש יעקב ועשו|פגישתו]] עם [[עשו]]. לאחר שיעקב גבר על המלאך, המלאך נכנע לו ושינה את שמו לישראל בנימוק: {{ציטוטון|כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל}}.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לב|כט}}}} בהמשך, השם משמש כשמם של [[שבטי ישראל]], צאצאיו של יעקב, אשר נחשבים לאבותיהם של ה[[יהודים]]. על מסמכים רשמיים של המדינה מופיע שם המדינה גם ב[[ערבית]], שפה שיש לה [[מדיניות לשונית בישראל|מעמד מיוחד בישראל]]. שם המדינה בערבית, إسرائيل (תעתיק: אִסְרָאאִיל), נלקח מהאופן שבו מופיע השם "ישראל" ב[[הקוראן|קוראן]] ובמקורות ה[[אסלאם|מוסלמיים]],{{הערה|בקוראן מופיע השם إسرائيل ("אסראאיל") 41 פעמים, לרוב בתוך הצירוף بنو إسرائيل, כלומר "בני ישראל".}} ומהאופן שבו [[תעתיק|מתועתק]] השם "ישראל" ב[[תרגומי התנ"ך]] לערבית. על [[שטר כסף|שטרות כסף]], [[מטבע]]ות ו[[בול]]ים מופיע שם המדינה בעברית, ב[[אלפבית ערבי|ערבית]] וב[[אנגלית]]: Israel. שמה של המדינה נקבע סמוך להקמתה על־פי הצעתו של [[דוד בן-גוריון]], ראש ההנהגה של "[[היישוב|המדינה שבדרך]]", שהיה ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] הראשון.{{הערה|מי שטבע את המונח ''''מדינת ישראל'''' היה הסופר [[יצחק פרנהוף]], {{מטח|[[אליהו הכהן]]|כיצד הפכה "התקווה" להמנון|8131|בתוך: [[יואל רפל]], '''אין זו אגדה: ציונות, הסיפור והמעשה''', תל אביב: [[משכל]], 1997}}).{{ש}}דיון מקיף בבחירת שם המדינה ראו: רבקה בליבוים, '''היא מדינת ישראל: השיח הציבורי על שם המדינה''', הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], 2018}} השם מייצג את אופייה ה[[יהודי]] של המדינה, בלי ליצור בעיות קשות לזהותם של אזרחים [[גוי|לא־יהודים]] ובלי להתחייב לאידאולוגיה או למציאות פוליטית מסוימת. הצעות אחרות לשמה של המדינה שתוקם היו "ציון", "עבר", "צבר", "יהודה" ועוד.{{הערה|{{הארץ|[[אהרן ראובני (עיתונאי)|אהרן ראובני]]|המדינה, מה שמה? מי קרא לה כך, למה ומתי?|0000017f-ec5c-d3be-ad7f-fe7f5f7b0000|30 באפריל 2006}}}}{{הערה|להרחבה ראו: רבקה בילבוים, '''"היא מדינת ישראל" : השיח הציבורי על שם המדינה''', [[יד יצחק בן צבי]], ירושלים 2018.}} ===סמלי המדינה=== {{ערך מורחב|הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל}} [[קובץ:Arch of Titus Menorah.png|ממוזער|250px|תבליט ב[[שער טיטוס]] המתאר את הגולים ברומא לאחר [[חורבן בית שני|חורבן ירושלים]] ו[[ביזה|ביזת]] [[בית המקדש השני|בית המקדש]], ובידיהם [[מנורת שבעת הקנים]]]] [[דגל ישראל|דגל המדינה]] שנקבע בחוק הוא גם דגל התנועה הציונית. מסיבה זו התלבטה הוועדה שדנה בסמלי המדינה עם הקמתה אם לאמץ אותו, כיוון שהדבר היה עלול ליצור בעיה ליהודים ציונים שהם אזרחי מדינות אחרות. אחת ההצעות שעמדו על הפרק הייתה דגל על בסיס רעיונו של [[בנימין זאב הרצל]], חוזה המדינה, בספרו "[[מדינת היהודים]]",{{הערה|{{מטח|אביגיל אורן|דגל המדינה: המחלוקת וההחלטה|5775}}.}} אולם לבסוף הוחלט לאמץ את הדגל הנוכחי, כיוון שהיה פופולרי מאוד ב[[היישוב|יישוב העברי בארץ]] ובקרב [[יהודים]] בעולם, וכיוון שראשי הסניפים הגדולים של התנועה הציונית בחוץ־לארץ עודדו זאת. לצורך עיצוב [[סמל מדינת ישראל|סמל המדינה]] פרסמה הוועדה מכרז. במכרז נכתב כי מומלץ שימוש בסמל [[מנורת שבעת הקנים]], שהוא [[סמל]] יהודי ותיק, אולם נשקלו הצעות שונות. בסופו של דבר נבחרה הצעתם של [[האחים שמיר]] בשינויים קלים. הסמל כולל את מנורת שבעת הקנים, כפי שהיא מופיעה בתבליט על [[שער טיטוס]] ב[[רומא]] כמוקד הסמל, ומשני עבריה ענפי [[זית]], ותחתיה המילה "ישראל" בעברית. שימוש בענפי הזית כ[[סמל השלום]] הועדף על פני שימוש במוטו "שלום על ישראל". תיאור הדומה למראה סמל המדינה מופיע ב[[ספר זכריה]] ([[S:זכריה ד|פרק ד]]), אולם לא ברור אם הדמיון מקרי או שהאחים שמיר אכן השתמשו בספר זכריה כהשראה לעיצוב הסמל. ===חגים ויום המנוחה=== {{ערך מורחב|חגי ישראל ומועדיו}} {| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" style="float: left; margin: 0 10px 0px 0" |+ {{ללא גלישה|רשימת ימים ממלכתיים}} ! שם !! תאריך |- | [[יום הזיכרון לרחבעם זאבי]] || [[ל' בתשרי]] |- | [[יום הזיכרון ליצחק רבין]] || [[י"ב בחשוון]] |- | [[יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל]] || [[י"ז בכסלו]] |- | [[יום המשפחה]]{{הערה|איננו במעמד של יום ממלכתי אלא משמש כ[[יום מודעות]] המוכר על ידי משרד החינוך בישראל ומונחל באמצעותו במערכת החינוך.}} (יום האם) || [[ל' בשבט]] |- | [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע]] || [[ז' באדר]] |- | [[יום העלייה]] || [[י' בניסן]] |- | [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] || [[כ"ז בניסן]] |- | [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] || [[ד' באייר]] |- | [[יום העצמאות]] || [[ה' באייר]] |- | [[יום הרצל]] || [[י' באייר]] |- |[[יום השחרור וההצלה]] |[[כ"ו באייר]] |- | [[יום ירושלים]] || [[כ"ח באייר]] |- | [[יום זאב ז'בוטינסקי]] || [[כ"ט בתמוז]] |} ימי החגים, המנוחה והשבתון במדינת ישראל מבוססים על [[הלוח העברי]] וה[[חג]]ים ה[[יהדות|יהודיים]]; הבולטים שבהם חגי [[תשרי]] ([[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[סוכות]]) ו[[חג הפסח]], ובמידה פחותה גם [[שבועות]], [[חנוכה]] ו[[פורים]]. בחגים אלה ישנן [[חופשה|חופשות]] מרוכזות ב[[בית ספר|בתי הספר]] ובחלק ניכר ממקומות העבודה ולכן ישראלים רבים מנצלים אותם לחופשה, [[טיול]]ים, בילויים בחיק הטבע ומפגשים משפחתיים מורחבים. לצד חגים אלה נקבעו מספר מועדים לאומיים: המרכזי שבהם הוא [[יום העצמאות]] שנחגג ב[[ה' באייר]] או בסמוך לו, ובו נחגגת הקמת מדינת ישראל. יום קודם לכן נקבע כ[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]], שבו מתייחדת מדינת ישראל עם זכרם של [[חלל מערכות ישראל|חללי מערכות ישראל]], ו[[נפגע פעולת איבה|נפגעי פעולות האיבה]]. יום הזיכרון השני החשוב שקבעה ישראל הוא [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]], שבו מתייחדים עם זכר ה[[יהודי]]ם שנספו ב[[השואה|שואה]]. ישנם מועדים רשמיים חשובים פחות, בהם [[יום ירושלים]], [[יום הרצל]] ו[[יום הזיכרון ליצחק רבין]]. מדינת ישראל מכירה במעמד עדות של לא-יהודים, ובהתאם לכך ביום המנוחה השבועי ובימי החגים של אותן עדות. כגון [[צום הרמדאן]] של ה[[מוסלמים]] ו[[חג המולד]] של ה[[נוצרים]]. בכך מתאפשר להם לשמור על ייחודם התרבותי. ==היסטוריה== {{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של מדינת ישראל}} {{תקופות בארץ ישראל}} ===שורשים היסטוריים=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[היסטוריה של ארץ ישראל]], [[היסטוריה של עם ישראל]]}} ישראל קמה על [[טריטוריה|שטח]] שהוא חלק מ[[ארץ ישראל]], מקום מושבן ההיסטורי של ממלכות [[ממלכת ישראל|ישראל]] (המכונה גם [[שבט אפרים|אפרים]] או שומרון; התקיימה עד [[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה ה־8 לפנה"ס]]) ו[[ממלכת יהודה|יהודה]] (התקיימה עד [[המאה ה-6 לפנה"ס]]). על־פי ה[[תנ"ך]], זוהי הארץ ש[[הארץ המובטחת|הובטחה]] ל[[שלושת האבות|אבות]] ול[[שבטי ישראל]] לאחר [[יציאת מצרים]], ואשר בה שכנה [[ממלכת ישראל המאוחדת]] בימי ממלכת [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]]. לאחר [[שיבת ציון]], ובמהלך רוב [[תקופת בית שני]], התקיימה בה אוטונומיה יהודית תחת שלטונן של אימפריות זרות, עד הקמתה של [[ממלכת החשמונאים]] העצמאית ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]]. ב־[[63 לפנה"ס]] יהודה החשמונאית איבדה את [[עצמאות]]ה, כאשר ירושלים [[כיבוש|נכבשה]] בידי [[פומפיוס]] והפכה ל[[מדינת חסות]] [[האימפריה הרומית|רומית]]. [[המרד הגדול]], שפרץ ב־[[66|66 לספירה]], דוכא בידי הרומאים, ובמהלכו [[טיטוס]] [[המצור על ירושלים (70)|החריב את ירושלים]] ואת [[בית המקדש השני]], ונחרבו יישובים יהודים רבים אחרים סביבה. במהלך המרד יהודים רבים נהרגו או נמכרו לעבדות, ורבים נעקרו מאדמתם.<ref name=":8">{{Cite book|last=Schwartz|first=Seth|url=https://www.worldcat.org/oclc/863044259|title=The ancient Jews from Alexander to Muhammad|date=2014|isbn=978-1-107-04127-1|location=Cambridge|pages=85-86|oclc=863044259}}</ref> בשנת 132 לספירה פרץ [[מרד בר כוכבא]]. מרד זה דוכא באכזריות על ידי הרומאים, ובעקבותיו יהודה חרבה ונותרה שוממה.<ref>Oppenheimer, A'haron and Oppenheimer, Nili. ''Between Rome and Babylon: Studies in Jewish Leadership and Society''. Mohr Siebeck, 2005, p. 2.</ref><ref name="Taylor">{{cite book|last=Taylor|first=J. E.|url=https://books.google.com/books?id=XWIMFY4VnI4C&pg=PA243|title=The Essenes, the Scrolls, and the Dead Sea|date=15 November 2012|publisher=Oxford University Press|isbn=978-0-19-955448-5}}</ref> במאות הבאות, היישוב היהודי בארץ הלך והתמעט בשל גזרות דתיות וכלכליות, וב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] נעשו היהודים ל[[מיעוט]] בארץ ישראל.<ref name="Kessler2010">{{cite book|author=Edward Kessler|url=https://books.google.com/books?id=87Woe7kkPM4C&pg=PA72|title=An Introduction to Jewish-Christian Relations|publisher=Cambridge University Press|year=2010|isbn=978-0-521-70562-2|page=72}}</ref> יישוב יהודי משמעותי שמרכזו ב[[הגליל|גליל]] התקיים עד [[המאה ה-9|המאה ה־9]] ואף מאוחר יותר, ובמשך כאלף שנים היו בארץ [[קהילה|קהילות]] יהודיות קטנות מאוד. מהמאה ה־4 לספירה ועד [[המאה ה-20|המאה ה־20]] החליפה ארץ ישראל, שהייתה ידועה בלעז כ[[ארץ ישראל#שמה של הארץ|פלשׂתינה]], ידיים רבות בין כובשים מלאומים ודתות שונות. [[עלייה לארץ ישראל|עלייה יהודית]] מן [[הגולה|התפוצות]] לארץ ישראל, בתקופות שבהן הדבר התאפשר, הגדילה את מספר היהודים שחיו בארץ מסוף [[ימי הביניים]] ואילך. העליות הגדולות ביותר החלו ב[[המאה ה-19|מאה ה־19]], ערב הקמת [[התנועה הציונית]]. ===התנועה הציונית והמדינה שבדרך=== [[קובץ:Herzl-balcony.jpg|ממוזער|190px|ימין|תמונתו האיקונית של [[בנימין זאב הרצל]] ב[[קונגרס הציוני]] החמישי ב[[בזל]], 1901]] ב[[המאה ה-19|מאה ה־19]] הוקמה [[התנועה הציונית]] ובשלהי המאה הוקמו מוסדותיה. [[ההסתדרות הציונית העולמית]] הגדירה ב[[תוכנית בזל]] את מטרתה של התנועה הציונית להקים "[[מולדת]] [[בית לאומי לעם היהודי|לעם היהודי בארץ ישראל]] במשפחת העמים". [[בנימין זאב הרצל]] היה מייסד ההסתדרות הציונית ומנהיגה מהיווסדה ב־[[1897]] ועד מותו ב־[[1904]]. לצד הרצל פעל המנהיג הציוני וה[[מדען]] [[חיים ויצמן]], שתרם לפרסום [[הצהרת בלפור]] בידי [[ממשלת בריטניה|ממשלת]] [[בריטניה]] ב־[[1917]]. במקביל להקמת התנועה הציונית התחוללה פעילות [[ציונות מעשית|ציונית מעשית]], שבאה לידי ביטוי ב[[עלייה]] גדולה יחסית לארץ. לאחר הקמת [[המנדט הבריטי]] על ארץ ישראל על בסיס הצהרת בלפור, לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], החל [[היישוב|היישוב העברי בארץ]] להתפתח ולשגשג, למרות התנגדות [[ערביי ארץ ישראל]], ולמרות ניסיונות מאוחרים של ממשלת בריטניה להתנער מהצהרת בלפור, כגון קביעת תקנות [[הספר הלבן השלישי|הספר הלבן]] של [[1939]]. [[דוד בן-גוריון]] היה מראשי [[תנועת העבודה]] ביישוב, ובשנים [[1935]]–[[1948]] שימש כיושב ראש [[הסוכנות היהודית]], שהייתה "ה[[ממשלה]]" של היישוב היהודי בארץ, או ממשלת "המדינה שבדרך" (ממשלת מדינת ישראל שטרם הוקמה ואף טרם נקראה בשם). בן-גוריון הוביל את הדרישה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אף במחיר [[שתי מדינות לשני עמים|חלוקת הארץ בין היהודים לערבים]]. התנועה הציונית קיבלה את תוכניתו של בן-גוריון ב[[תוכנית בילטמור|וועידת בילטמור]] ב־[[1942]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], בעקבות [[השואה]] ובעיית ה[[פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה|פליטים]] שלא הצליחו להגיע ארצה, זכה העניין היהודי ל[[אהדה]] כלל־עולמית, וגברה ההכרה בצורך להעניק ליהודים [[בית לאומי לעם היהודי|בית לאומי]] ו[[ריבונות]] בחלקים מ[[ארץ ישראל]], לאחר התפרקות [[בריטניה]] מארצות החסות שלה. ===הקמת המדינה, העלייה ההמונית ומלחמת העצמאות === {{הפניה לערך מורחב|מלחמת העצמאות}}[[קובץ:Declaration of State of Israel 1948.jpg|ממוזער|250px|[[דוד בן-גוריון]] [[הכרזת העצמאות|מכריז על הקמת מדינת ישראל]] בפני [[מועצת העם]] ב[[בית דיזנגוף]] ב[[תל אביב]], [[ה' באייר]] [[תש"ח]], [[14 במאי]] [[1948]]]] בעקבות החלטת [[האו"ם]] בדבר [[תוכנית החלוקה|חלוקת ארץ ישראל]] לשתי מדינות – יהודית וערבית – פרצו [[מהומה|מהומות]] בכל הארץ, שהפכו במהרה ל[[מלחמת העצמאות]]. ב־[[14 במאי]] [[1948]] (יום שישי, [[ה' באייר]] [[תש"ח]], ערב סיום המנדט הבריטי [[15 במאי]]), קרא [[דוד בן-גוריון]] את [[מגילת העצמאות]] ו[[הכרזת העצמאות|הכריז על הקמתה]] של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: [[צבא]]ות [[מצרים]], [[סוריה]], [[ירדן|עבר הירדן]], [[לבנון]] ו[[עיראק]] הצטרפו ללחימה. בתחילת יוני הכריז האו"ם על [[הפסקת אש]] ("[[ההפוגה הראשונה]]") למשך חודש ימים. בסוף מאי הוקם [[צבא ההגנה לישראל]], ולאחר ה[[הפוגה]] הייתה ידו על העליונה והוא עבר להתקפה. לאחר חודשים ארוכים של [[לחימה]] הוכרזה ב־[[1949]] [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הפסקת האש]] ונקבעו קווי שביתת הנשק – [[הקו הירוק]] (שלא הוגדר מעולם כגבולה הרשמי של המדינה). הקו הירוק שימש כגבול [[דה פקטו]] של מדינת ישראל עד יוני 1967. רוב מדינות העולם והארגונים הבינלאומיים מתייחסים כיום לקו הירוק כגבול הריבונות של ישראל. על [[ערביי ישראל|התושבים הערביים]] שנשארו בתוך תחומי המדינה או שהיו ב[[השטחים|שטחים]] והועברו אליה בעקבות הסכמי שביתת הנשק הוטל [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל|ממשל צבאי]], שבוטל רק ב־[[1966]]. ב־11 במאי 1949 [[מדינות החברות באומות המאוחדות|הצטרפה]] ישראל ל[[או"ם|אומות המאוחדות]]. [[ראש ממשלת ישראל|ראש]] [[ממשלת ישראל הראשונה|הממשלה]] בן-גוריון ביקש לבסס את ה[[ממלכתיות]] כעקרון מנחה בהנהגת המדינה. בשנה הראשונה להקמתה, הוא פירק את ה[[פלמ"ח]] ופעל כנגד ה[[מחתרת|מחתרות]] היהודיות [[אצ"ל]] ו[[לח"י]], בפעולות שהעיקרית והידועה שבהן הייתה [[אלטלנה|הטבעת אוניית הנשק אלטלנה]]. פעולות נגד ארגוני מחתרת נעשו גם לאחר [[רצח]] ה[[דיפלומט]] ה[[שוודיה|שוודי]] [[פולקה ברנדוט]], שבעקבותיו הוציאה הממשלה הזמנית תקנות חמורות למניעת [[טרור]]. לח"י וארגון בשם "חזית המולדת", שנטל אחריות לרצח, הוכרזו כארגוני טרור. מייד לאחר ה[[הכרזת המדינה|הכרזה על הקמת המדינה]] החלו גלי [[העלייה ההמונית|עלייה המונית]] מארצות רבות, ותוך מספר שנים הוכפל מספר היהודים במדינה. גל העלייה הגדול ביותר היה ב־1949, בתום מלחמת העצמאות, ונקרא [[העלייה ההמונית]]. מבצעים מיוחדים רבים נעשו להעלאת יהודים, במיוחד מ[[מזרחים|ארצות ערב]], שאחד המפורסמים שבהם היה מבצע [[מבצע מרבד הקסמים|מרבד הקסמים]], להעלאת [[יהודי תימן]]. === מלחמת סיני === {{הפניה לערך מורחב|מלחמת סיני}} בשנת [[1952]] נחתם [[הסכם השילומים]] בין ישראל ל[[גרמניה המערבית]]. בשנים [[1954]]–[[1955]] התחוללה בארץ [[פרשת לבון]], שעוררה בפעם הראשונה פקפוק ב[[ממשל]] ובמוסדות הביטחון. ב־[[1956]], בעקבות הודעת מצרים על [[הלאמה|הלאמת]] [[תעלת סואץ]] ושורה של פעולות [[טרור]] מצד ה[[פדאיון]], פתחה ישראל, בשיתוף פעולה סודי עם [[בריטניה]] ו[[צרפת]], ב[[מלחמת סיני]] – לכיבוש [[חצי האי סיני]] והשגת שליטה על תעלת סואץ. במלחמה הציג [[צה"ל]] תמרונים מזהירים של [[חיל השריון]] שהביסו את הצבא המצרי, וכבש את סיני. לאחר שהושגו התוצאות הרצויות [[נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957)|נסוגה ישראל מחצי האי סיני ומרצועת עזה]], בלחץ ה[[מעצמה|מעצמות]]. === משפט אייכמן ומלחמת ששת הימים === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[לכידת אדולף אייכמן]], [[מלחמת ששת הימים]]}} [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (14).jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[רמטכ"ל]] [[יצחק רבין]] ו[[שר הביטחון]] [[משה דיין]] נכנסים ל[[העיר העתיקה|ירושלים העתיקה]] בתום [[מלחמת ששת הימים]], 7 ביוני 1967]] ב־[[1960]] לכד [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] את [[פשע מלחמה|פושע המלחמה]] ה[[נאצי]] [[אדולף אייכמן]], והוא הובא ל[[משפט (דין)|משפט]] בישראל. במהלך [[משפט אייכמן|משפטו]] נחשפו בציבוריות הישראלית פרטים רבים וקשים על [[השואה]], והחברה החלה לגלות יותר עניין בנושא זה. אייכמן נמצא אשם ו[[עונש מוות|נידון למוות]]. הוא [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב־[[1962]]. במהלך חודש מאי [[1967]] התחדש [[ישראל במלחמת ששת הימים|המתח בין ישראל לשכנותיה]]. בעקבות איומים של מצרים, סוריה וירדן, גירוש כוחות האו"ם מ[[רצועת עזה]] וסגירת [[מצרי טיראן]] לשיט ישראלי, שהיוותה [[עילה למלחמה|עילת מלחמה]], פתחה ישראל ב־[[5 ביוני]] ב[[מבצע מוקד|מתקפת מנע]] נגד צבאות מדינות ערב, שהתפתחה ל[[מלחמת ששת הימים]]. המלחמה הסתיימה בניצחון לישראל, שהביסה שלושה צבאות ערביים גדולים, וכבשה את [[חצי האי סיני]], את [[רמת הגולן]], את רצועת עזה, את [[יהודה ושומרון]] ואת [[מזרח ירושלים]]. קו הפסקת האש החדש ברמת הגולן כונה "[[הקו הסגול]]". בעקבות המלחמה הפך "[[הקו הירוק]]" לגבול מנהלי בין שטחים הנתונים למרות ישראל. [[המשפט בישראל|החוק הישראלי]] הוחל על [[השטחים]] שבתוך הקו הירוק, וכן על [[מזרח ירושלים|החלק המזרחי של ירושלים]] (שאוחד עם [[מערב ירושלים|החלק המערבי]]) ועל [[רמת הגולן]] (מאז [[1981]]). רוב השטחים שמחוץ ל"קו הירוק" הוכפפו לממשל מיוחד. ===מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור והסכם השלום בין ישראל למצרים=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מלחמת ההתשה]], [[מלחמת יום כיפור]], [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]}} בשנים 1968–1972 התחוללו [[קרב]]ות בין ישראל לבין סוריה ומצרים לאורך "הקו הסגול". תקופה זו מכונה [[מלחמת ההתשה]]. בתחילת [[שנות ה-70|שנות ה־70]] החלו [[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור הפלסטיניים]], בראשות [[אש"ף]], בהפעלת גל [[טרור]] כנגד ישראל ונגד מטרות יהודיות מחוץ לישראל. שיא גל הטרור היה [[טבח הספורטאים במינכן]] בזמן [[אולימפיאדת מינכן 1972]]. ב[[יום הכיפורים]] [[תשל"ד]], 6 באוקטובר 1973, הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה, שהתפתחה ל[[מלחמת יום הכיפורים]], במטרה להשיב לעצמן את השטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים או לפחות חלק מהם. למרות ההפתעה והמכה שספג צה"ל בתחילת המלחמה, הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, וב־[[24 באוקטובר]] 1973, עם הכרזת האו"ם על הפסקת האש, הייתה [[דמשק]] בטווח ה[[ארטילריה]] הישראלית. מלחמה זו נחשבת לאירוע קשה בתולדות המדינה, עקב המספר הגבוה של ההרוגים במערכה ובעקבותיה מונתה [[ועדת אגרנט]]. למלחמה היו השפעות מדיניות ופוליטיות רבות; היא הייתה בין הגורמים העיקריים ל[[הבחירות לכנסת התשיעית|מהפך]] במערכת הפוליטית הישראלית וסללה את הדרך ל[[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]. [[קובץ:Camp David, Menachem Begin, Anwar Sadat, 1978.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מימין לשמאל: [[ראש ממשלת ישראל]] [[מנחם בגין]], [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ימי קרטר]] ו[[נשיא מצרים]] [[אנואר סאדאת]] ב[[הסכמי קמפ דייוויד]], ספטמבר 1978]] הבחירות שנערכו במאי [[1977]], שהתנהלו ערב גילוי פרשיות [[שחיתות שלטונית|שחיתות]] רבות תחת שלטונו הראשון של [[יצחק רבין]], הביאו ל[[הבחירות לכנסת התשיעית|מהפך]] בישראל. בפעם הראשונה מאז קום המדינה חדלה [[מפא"י]] (על נגזרותיה: [[המערך הראשון]], [[מפלגת העבודה]], [[המערך השני]]) להיות מפלגת השלטון. מפלגת [[הליכוד]] ובראשה מנחם בגין, השיגה רוב ב[[הכנסת|כנסת]] יחד עם [[המפד"ל]] והרכיבה ממשלה. מאוחר יותר הצטרפה אליה גם מפלגת [[התנועה הדמוקרטית לשינוי|ד"ש]]. בנובמבר 1977 [[ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל|ביקר]] [[נשיא מצרים]] [[אנואר סאדאת]] בישראל, ונאם בפני [[הכנסת]]. זו הייתה ההכרה הראשונה שישראל זכתה לה מצד אחת משכנותיה. בעקבות הביקור החל משא ומתן בין ישראל למצרים שהסתיים בחתימת [[הסכמי קמפ דייוויד]]. במרץ [[1979]] חתמו ראש [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלת ישראל]] [[מנחם בגין]] ונשיא [[מצרים]] אנואר סאדאת על [[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הסכם שלום בין שתי המדינות]], שבמסגרתו החזירה ישראל למצרים את [[חצי האי סיני]], ופינתה מספר יישובים ישראלים שהוקמו בו במהלך [[שנות ה-70|שנות ה־70]]. ישראל נתנה [[אוטונומיה]] ל[[פלסטינים]] ברוב יהודה ושומרון וכן ברצועת עזה. ===מלחמת לבנון, המשבר הכלכלי וממשלת האחדות הלאומית=== [[קובץ:כוחותינו במלחמת שלום הגליל, 1982.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|כוחות [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] נכנסים ל[[לבנון]] ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], [[1982]].]] ב־7 ביוני 1981, ב[[מבצע אופרה]], תקפה ישראל והשמידה [[כור גרעיני]] [[עיראק]]י בשלבי בנייה, ובכך מנעה מ[[סדאם חוסיין]] להשיג [[נשק גרעיני]]. את התקיפה ביצע [[חיל האוויר הישראלי]] באמצעות [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] מדגם [[F-16 פייטינג פלקון|F-16 נץ]] בחיפוי מטוסי [[F-15 איגל|F-15 בז]]. ב־1982 תקפה ישראל את [[לבנון]] ופתחה ב[[מבצע שלום הגליל]] (ומאוחר יותר: מלחמת לבנון). מטרתה המוצהרת של ההתקפה הייתה הגנה על יישובי צפון הארץ מהתקפות המחבלים, בעיקר מטעם ארגונים פלסטינים שהתרכזו ב[[דרום לבנון]], באזור שכונה בישראל "[[פתחלנד]]". המטרה שקבעה הממשלה בתחילת המלחמה הייתה כיבוש רצועה באורך 40 ק"מ, אך [[צה"ל]] הגיע בסופו של דבר עד ל[[צפון לבנון]] וכבש את [[עיר בירה|בירת]] לבנון, [[ביירות]]. צה"ל [[גירוש אש"ף מלבנון|גירש את אנשי אש"ף מלבנון]], ומרכז הארגון עבר ל[[תוניס]]. המלחמה גבתה מצה"ל מחיר דמים גבוה. ב־[[1986]] נסוג הצבא מרוב שטחי לבנון, והקים [[רצועת הביטחון|רצועת חיץ]] בדרום לבנון במטרה להגן על יישובי הצפון. ב־1983 התפטר ראש [[ממשלת ישראל התשע עשרה|הממשלה]] [[מנחם בגין]] מראשות הממשלה, כשהצהיר בישיבת הממשלה "איני יכול עוד", והוחלף ב[[יצחק שמיר]]. [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80 של המאה ה־20]] התאפיינו ב[[תיקו]] פוליטי בין גוש מפלגות הימין בהנהגת מנחם בגין ו[[יצחק שמיר]] לגוש מפלגות השמאל בהנהגת [[שמעון פרס]]. [[מלחמת לבנון הראשונה]], ה[[אינפלציה בישראל|אינפלציה]] התלת־ספרתית והתיקו הפוליטי חייבו ב־[[1984]] הקמת [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] שכללה [[הסכם רוטציה|רוטציה]] בראשות הממשלה. ב[[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות]] [[1988]] ניצח הליכוד את [[המערך]] בהפרש של רבבות קולות. שמיר, יושב ראש הליכוד, הקים [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] בלי רוטציה. ב־[[15 במרץ]] [[1990]] הפילו [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] והמערך את ממשלת האחדות, בניסיון להקים ממשלת שמאל–דתיים, במהלך שנודע לימים בשם "[[התרגיל המסריח]]". הניסיון כשל, ושמיר הרכיב [[ממשלת ישראל העשרים וארבע|ממשלת]] ימין–דתיים צרה. [[קובץ:Jabalya1988roadblock.jpg|ממוזער|250px|חיילי צה"ל במחסום דרכים ב[[ג'באליה]] ב[[רצועת עזה]], [[פברואר]] [[1988]], [[האינתיפאדה הראשונה]].]] ב־[[1987]] פרצה [[האינתיפאדה הראשונה]], שהתבטאה בעיקר ב[[מהומה|מהומות]], [[הפרות סדר]], [[יידוי אבנים]], [[פיגוע דקירה|פיגועי סכינאות]] ו[[פיגוע ירי|פיגועי ירי]]. ===מלחמת המפרץ, תהליך השלום ורצח יצחק רבין=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מלחמת המפרץ]], [[הסכמי אוסלו]], [[רצח יצחק רבין]]}} [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - PM YITZHAK RABIN AND KING HUSSEIN SHAKING HANDS.jpg|250px|ממוזער|שמאל|טקס חתימת [[הסכם השלום עם ירדן]], במסוף הערבה שבגבול ישראל–ירדן בסמוך ל[[אילת]], 26 באוקטובר 1994]] [[קובץ:Oslo Areas and barrier projection 2005.png|ממוזער|250px|מפת [[הרשות הפלסטינית]] על פי [[הסכמי אוסלו]], בה מודגשים שטחי A ו-B.]] ב[[מלחמת המפרץ]] (ינואר–פברואר [[1991]]) [[ישראל במלחמת המפרץ|הותקפה]] ישראל בטילי [[סקאד]] [[עיראק]]יים, במהלך שנועד לגרור אותה למלחמה ולערער בכך את הקואליציה בין [[ארצות הברית]] ובעלות בריתה הערביות נגד עיראק. [[ממשלת ישראל העשרים וארבע|ממשלת ישראל]] בראשות ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] נמנעה מתגובה, לבקשת ארצות הברית. בסוף 1991 נערכה [[ועידת מדריד (1991)|ועידת מדריד]], שסללה את הדרך בהמשך למשא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים. ב[[הבחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות]] שנערכו במאי [[1992]] הצליחו מפלגות השמאל להשיג גוש חוסם בכנסת, לראשונה מאז 1977, ו[[יצחק רבין]] מונה בשנית לראשות [[ממשלת ישראל העשרים וחמש|הממשלה]]. הממשלה בראשותו של רבין הובילה מספר מהלכים מדיניים ל[[שלום]] עם שכנותיה. במסגרת מאמצים אלו נחתם [[הסכם השלום בין ישראל לירדן|הסכם השלום עם ירדן]], נחתמו [[הסכמי אוסלו]], שבמהלכם תנועת [[אש"ף]] [[הכרה בישראל|הכירה בקיומה של ישראל]], והוקמה [[הרשות הפלסטינית]] שבמסגרתה ניתנה [[אוטונומיה]] לפלסטינים ב[[השטחים|שטחים]] בדמות [[שטח A]] ו[[שטח B]]. לאחר מכן התבצעו גם מגעים לשלום עם [[סוריה]] לאורך העשור. הסכמי אוסלו, וגל ה[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]] שבא בעקבותיהם, גרמו ל[[מחלוקת]] קשה בעם, שגררה הפגנות רבות ולעיתים גלשה ל[[אלימות פוליטית|אלימות]]. ב־[[25 בפברואר]] [[1994]] [[רצח]] [[ברוך גולדשטיין]] 29 ערבים ב[[טבח מערת המכפלה]]. ב־[[4 בנובמבר]] [[1995]] [[רצח רבין|נרצח ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]] על ידי [[יגאל עמיר]], שהתנגד לפשרות עם הפלסטינים שאותן הוביל רבין. לאחר רצח רבין החליפו [[שמעון פרס]] בראשות [[ממשלת ישראל העשרים ושש|הממשלה]] לתקופה קצרה, שבמהלכה יצא צה"ל ל[[מבצע ענבי זעם]]. פרס הפסיד ל[[בנימין נתניהו]] ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה|בחירות 1996]], בעקבות גל [[פיגוע התאבדות|פיגועי התאבדות]] של [[חמאס]] ב־[[1996]]. בבחירות אלה לראשונה התנהלו [[בחירות ישירות#המצב בישראל|בחירות ישירות]] לראשות הממשלה. בתקופת נתניהו חלה ירידה זמנית בהיקף ה[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]]. נתניהו התנה התקדמות מדינית במאבק מצד [[הרשות הפלסטינית]] בטרור ובפרט בתנועת חמאס. בספטמבר [[1996]] פרצו [[מהומות מנהרת הכותל]] על רקע פתיחת [[מנהרת הכותל]] בירושלים. ב־[[1997]] מסר נתניהו את רוב [[חברון]] לפלסטינים במסגרת [[הסכם חברון]], ובאוקטובר [[1998]] חתם על [[הסכם ואי]], אשר היווה צעד נוסף במסגרת מימוש הסכמי אוסלו. במקביל לתהליך המדיני, דחף נתניהו לכלכלה [[קפיטליזם|קפיטליסטית]] והחל ב[[הפרטה|הפרטת]] [[חברה ממשלתית|חברות וגופים ממשלתיים]]. בחזית הלבנונית אירעו בשנת [[1997]] [[אסון המסוקים]] ו[[אסון השייטת]]. ב־[[1999]] הפסיד נתניהו ל[[אהוד ברק]] ב[[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה|בחירות 1999]], שהתנהלו ברובן על הרקע החברתי־כלכלי והדמויות האישיות של שני המתמודדים, על רקע השקט הביטחוני־כלכלי ששרר באותה תקופה. [[בנימין נתניהו|נתניהו]] פרש אחרי הפסדו וב[[הליכוד|ליכוד]] החליף אותו [[אריאל שרון]]. === האינתיפאדה השנייה, תוכנית ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[האינתיפאדה השנייה]], [[תוכנית ההתנתקות]], [[מלחמת לבנון השנייה]]}} [[קובץ:גדר ההפרדה.JPG|שמאל|250px|ממוזער|[[גדר ההפרדה]] ספטמבר 2005]] [[ממשלת ישראל העשרים ושמונה|ממשלת ברק]] הובילה נסיגה חד־צדדית מ[[רצועת הביטחון]] ב[[דרום לבנון]], בתמיכת הציבור בישראל, וב־[[24 במאי]] [[2000]] יצא אחרון חיילי צה"ל מלבנון. בניגוד לתקוות ישראל ולדרישותיה, [[צבא לבנון]] לא התפרס באזור וכוחות ה[[חזבאללה]] שלטו בו. ב־[[7 באוקטובר]] 2000 [[חטיפת החיילים בהר דב|חטף]] חזבאללה שלושה חיילים ב[[הר דב]] ומאוחר יותר גם את [[פרשת אלחנן טננבאום|אלחנן טננבאום]]. טננבאום וגופותיהם של שלושת החיילים הוחזרו ב־[[2004]] תמורת שחרור מאות אסירים ערביים. בשנת [[2000]], לאחר כישלון השיחות ב[[ועידת קמפ דייוויד (2000)]] ובסמוך לעליית [[ראש האופוזיציה]], [[אריאל שרון]], ל[[הר הבית]], החל גל [[טרור פלסטיני]] ומאבק אלים ומתמשך בין ישראל ל[[פלסטינים]] במסגרת [[האינתיפאדה השנייה]]. [[אירועי אוקטובר 2000]], שבהם נהרגו 13 אזרחים ערביים ואזרח יהודי אחד, הובילו להקמת [[ועדת אור]] והחלו הרעה ביחסי יהודים–ערבים בישראל. [[קובץ:Flickr_-_Israel_Defense_Forces_-_The_Evacuation_of_Neve_Dekalim_(25).jpg|ממוזער|250px|שמאל|חיילים מפנים מתיישבים מבתיהם כחלק מ[[תוכנית ההתנתקות]]]] ב־[[2001]] נערכו [[הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה|בחירות מיוחדות לראשות הממשלה]], בעקבות [[התפטרות]] ראש הממשלה ברק, שבהן ניצח שרון. בשנים 2001–2004 אירעו בישראל פיגועים רבים מאוד, כאשר שיאם היה בחודש שכונה "[[מרץ השחור]]" ([[2002]]), אשר הוביל ל[[מבצע חומת מגן]]. הפעילות הצבאית הניבה תוצאות וגל הטרור דעך. בעקבות ה[[אינתיפאדה]] הוחלט לבנות את [[גדר ההפרדה]] לאורכה של מדינת ישראל, ברובה סמוך ל[[הקו הירוק|קו הירוק]]. ב[[הבחירות לכנסת ה-16|בחירות לכנסת ה־16]], בינואר 2003 ניצח [[הליכוד]] באופן ניכר ושרון המשיך לכהן כ[[ראש ממשלה]]. המהלך המשמעותי ביותר של [[ממשלת ישראל השלושים|ממשלת ישראל בראשותו של שרון]] הייתה [[תוכנית ההתנתקות]] ב־2005, שבמהלכה, באורח חד־צדדי וללא הסכם, פונו ה[[התנחלות|התנחלויות]] הישראליות ב[[רצועת עזה]] ובצפון [[השומרון]]. לקראת [[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות 2006]], עזב [[אריאל שרון|שרון]] את הליכוד והקים את מפלגת המרכז [[קדימה (מפלגה)|קדימה]]. עוד לפני הבחירות, [[אשפוז|אושפז]] שרון והוחלף בידי [[אהוד אולמרט]], שהרכיב את [[ממשלת ישראל השלושים ואחת|הממשלה לאחר הבחירות]]. בעקבות האינתיפאדה נכנס המשק ל[[מיתון]] בשנים [[2002]]–[[2004]] התאושש ושב לצמוח בעקבות רפורמה כלכלית. הרפורמה כללה, בין היתר, [[הפרטה בישראל|הפרטה]] של חברות ממשלתיות גדולות, בהן [[אל על]], [[IWI|מפעל הנשק הקל]] של [[תע"ש]], [[בזק]] ו[[בנק דיסקונט]]. מנגד העמיקה הרפורמה את הפערים בין העשירונים וקיצצה ב[[הבטחת הכנסה|קצבאות הסעד]]. [[שר האוצר|שרי האוצר]] בתקופה זו היו [[סילבן שלום]] (עד 2003) ו[[בנימין נתניהו]] (עד אוגוסט [[2005]]). ביולי [[2006]] [[חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)|חטיפת שני חיילי צה"ל]] בידי חזבאללה והריגת חיילים נוספים, הובילו את ישראל לפתוח בלחימה בחזבאללה על כלל שטח [[לבנון]]. הלחימה התפתחה ל[[מלחמת לבנון השנייה]], ובסופה נפרסו כוחות בינלאומיים רחבים ([[יוניפי"ל]]) ושל צבא לבנון בדרום לבנון במקום חזבאללה. כשנה לאחר המלחמה, ב־[[6 בספטמבר]] [[2007]] השמידה ישראל [[כור גרעיני]] בשלבי בנייה ב[[סוריה]] ב[[מבצע מחוץ לקופסה]] שכלל השגת [[מודיעין צבאי]] על ידי [[אמ"ן]] ו[[המוסד]], והפצצה שביצע [[חיל האוויר הישראלי]] באמצעות מטוסי [[F-15I רעם]] ו־[[F-16I סופה]]. === המחאה החברתית, עסקת שליט, לחימה בעזה והעימות האיראני === [[קובץ:IDF Iron Dome 2021.jpg|ממוזער|250px|[[כיפת ברזל]], מערכת הגנה אווירית [[פיתוח אמצעי לחימה בישראל|ישראלית]] [[טיל נגד טילים|נגד טילים]] בשירות [[מערך ההגנה האווירית]] של [[צה"ל]]. כיפת ברזל ביצעה מאות יירוטים מוצלחים]] בגזרת [[רצועת עזה]] שאחרי ההתנתקות המשיכה [[הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה|הלחימה]] בין ישראל לארגוני הטרור, ובראשם [[חמאס]] שאף השתלט צבאית על הרצועה. ב־25 ביוני 2006 נחטף החייל [[גלעד שליט]], דבר שהביא לפתיחת [[מבצע גשמי קיץ]]. כתגובה לירי של [[ארטילריה רקטית|רקטות]] מרצועת עזה יצאה ישראל למספר מבצעים שהביאו בסיומם להפסקות אש זמניות: מ־27 בדצמבר 2008 עד 18 בינואר 2009 נערך [[מבצע עופרת יצוקה]], מ־14 בנובמבר עד 21 בנובמבר 2012 [[מבצע עמוד ענן]] ומ־8 ביולי 2014 עד 26 באוגוסט 2014 נערך [[מבצע צוק איתן]]. בכל מבצע נהרגו בין מאות לאלפי פלסטינים, רובם [[טרור|מחבלים]] אך גם אזרחים, ונגרמו נזקים גדולים לתשתית בעזה, ובמקביל [[התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה|שיגרו המחבלים אלפי רקטות על העורף הישראלי]]. בעקבות המבצעים נמתחה ביקורת קשה על ישראל והיא הואשמה ב[[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]], והוקמו ועדות לבדיקת הנושא מטעם [[האו"ם]]: [[צוות הבדיקה של האו"ם בנושא העימות בעזה]] בראשות [[ריצ'רד גולדסטון]] (בעקבות עופרת יצוקה) ו[[ועדת שייבס]] (בעקבות צוק איתן). בקיץ 2011 פרצה "[[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית]]" (המכונה גם מחאת האוהלים), שבשיאה הפגינו ברחובות מאות אלפי אזרחים, בעיקר נגד מחירי הדיור ו[[יוקר המחיה]]. בשנת [[ה'תשע"ו]] (2015–2016), בעקבות עימותים ב[[הר הבית]], החל [[גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)|גל טרור]] שאופיין בהתקפות בנשק קר וחם (בעיקר [[פיגוע דקירה|פיגועי דקירה]] אך גם [[פיגוע דריסה|פיגועי דריסה]] ו[[פיגוע ירי|פיגועי ירי]]) של יחידים, לרוב צעירים ואף בני נוער וילדים. "אינתיפאדת הסכינים" דעכה בסוף 2016. ב־6 בדצמבר 2017 הכריז [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על [[הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל|הכרה רשמית של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל]]. ב־14 במאי 2018 עברה [[שגרירות ארצות הברית בישראל]] לירושלים. ב־2018 חלה הסלמה הן בחזית הצפונית, מול [[איראן]] ו[[סוריה]], והן מול [[חמאס]] ב[[רצועת עזה]]. בצפון המשיכה ישראל לתקוף נשק אסטרטגי שהועבר ל[[חזבאללה]]. באפריל [[הסכסוך האיראני-ישראלי|העימות הצבאי בינה לבין איראן]] הפך לישיר. ישראל הפציצה מטרות איראניות בסוריה שמהן נהרגו עשרות חיילי [[משמרות המהפכה האסלאמית]]. שיא העימות הגיע ב[[מבצע בית הקלפים]] ו[[חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן]] במבצע של [[המוסד]]. בגזרת רצועת עזה ו[[עוטף עזה]] חלה הסלמה בעקבות מהומות אלימות וניסיונות חדירה במסגרת "[[צעדת השיבה הגדולה]]", שנערכו מדי יום שישי, החל מסוף מרץ 2018. במאי החלו הפלסטינים בשילוח יומיומי של [[עפיפון תבערה|עפיפוני תבערה]] ו[[בלון תבערה|בלוני נפץ]]. ביולי ונובמבר שיגרו ארגוני הטרור הפלסטיניים מאות [[רקטות ארטילריות]] ו[[מרגמה|פצצות מרגמה]] לעבר ישראל. === המשבר הפוליטי, מגפת הקורונה והסכמי הנורמליזציה === בעקבות פרישת [[מפלגה|מפלגת]] "[[ישראל ביתנו]]" של [[אביגדור ליברמן]] מ[[ממשלת ישראל השלושים וארבע]], ה[[קואליציה]] נותרה עם רוב זעום ב[[הכנסת|כנסת]]. לאור זאת, התפזרה [[הכנסת העשרים]] ו[[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]] הוקדמו. תוצאות הבחירות לא הצליחו לספק רוב לנתניהו או ליריבו מ[[רשימה (בחירות)|רשימת]] "[[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]]" [[בני גנץ]], ו[[הכנסת העשרים ואחת]] פוזרה. בנקודה זו, החל [[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)|משבר פוליטי]] שליווה את המדינה לשתי מערכות בחירות נוספות בתוך פחות משנה, בניסיון להקים את [[ממשלת ישראל]] הבאה. [[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים]] ו[[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש]] לא הסתיימו בהכרעה ברורה. ב־17 במאי 2020 הקים נתניהו את [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]], במסגרת [[ממשלת חילופים|חילופים]] עם בני גנץ. בפברואר 2020 החלה [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל]]. בדצמבר החל מבצע "[[לתת כתף]]" למתן [[חיסון נגד COVID-19]] לתושבים. [[קובץ:President Trump and The First Lady Participate in an Abraham Accords Signing Ceremony (50346538347).jpg|ממוזער|250px|טקס חתימת [[הסכמי אברהם]] ב[[הבית הלבן|בית הלבן]] ב-[[2020]]. מימין לשמאל: שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, שייח' [[עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן]], נשיא ארצות הברית, [[דונלד טראמפ]], ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]] ושר החוץ של ממלכת בחריין, [[עבד א-לטיף א-זיאני]].]] ב־[[15 בספטמבר]] [[2020]], נחתמו ב{{ה|בית הלבן}} [[הסכם איחוד האמירויות–ישראל|הסכם איחוד האמירויות – ישראל]] ו[[הסכם בחריין–ישראל]], הסכמי שלום בין ישראל ל[[איחוד האמירויות הערביות]] ול[[בחריין]] כחלק מ[[הסכמי אברהם]], וב־23 באוקטובר 2020 הוכרז על [[הסכם ישראל–סודאן]]. ב־10 בדצמבר 2020 הוכרז על [[הסכם ישראל-מרוקו|הסכם ישראל–מרוקו]]. ב־[[23 במרץ]] [[2021]] נערכו [[הבחירות לכנסת העשרים וארבע]]. ב־[[30 באפריל]] 2021 התרחש [[אסון הר מירון (2021)|אסון הר מירון]], האסון האזרחי הגדול ביותר מאז הקמת המדינה. ב־10 במאי 2021 יצאה ישראל ל[[מבצע שומר החומות]], שבמקביל אליו [[המהומות בישראל (2021)|התרחשו מהומות אלימות]] מצד [[ערביי ישראל]]. ב־[[13 ביוני]] [[2021]] הוקמה [[ממשלת ישראל השלושים ושש]], במסגרת [[ממשלת חילופים|חילופים]] בין [[נפתלי בנט]] ו[[יאיר לפיד]]. ממשלה זו המשיכה להתמודד עם [[מגפת הקורונה]]. בתחילת כהונת ממשלה זו שרר שקט יחסי ב[[עוטף עזה]], אבל התגברו פיגועי הטרור. במרץ [[2022]] פרץ [[גל הטרור (2022)|גל טרור]] שבעקבותיו [[מערכת הביטחון הישראלית|מערכת הביטחון]] פתחה ב[[מבצע שובר גלים]] שבלם באופן יחסי את גל הטרור. ב-[[30 ביוני]] 2022 התפזרה הכנסת, והוחלט על הקדמת [[הבחירות לכנסת העשרים וחמש]] ל-[[1 בנובמבר]] 2022. למחרת ב-[[1 ביולי]] החל לפיד לכהן כראש הממשלה ה-14, ונפתלי בנט כראש הממשלה החלופי. === המהפכה המשפטית === ב-[[29 בדצמבר]] [[2022]] הושבעה [[ממשלת ישראל השלושים ושבע]] בראשות בנימין נתניהו. ב-[[4 בינואר]] הכריז [[משרד המשפטים|שר המשפטים]], [[יריב לוין]] על [[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)|הרפורמה המשפטית]], על רקע [[משפט נתניהו]]. כנגד החקיקה [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית|עלתה תנועת מחאה]] עממית נרחבת, המבקרת בחריפות את מהלכי הרפורמה. בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-21]] נערכו מבצעים שונים של צה"ל נגד [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] ב[[רצועת עזה]] ו[[יהודה ושומרון]] בהם [[מבצע עלות השחר]] (אוגוסט [[2022]]), [[מבצע מגן וחץ]] (מאי 2023) ו[[מבצע בית וגן]] ([[3 ביולי]] 2023). === מתקפת הפתע ומלחמת חרבות ברזל === {{מלחמת חרבות ברזל - תקציר}} ==גאוגרפיה== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גאוגרפיה של ארץ ישראל]]}} {{גאוגרפיה של ישראל}} {{תמונות מרובות|יישור סיומת=מרכז|תמונה1=Satellite image of Israel in January 2003.jpg|רוחב1=98|תמונה2=Israel at night.jpg|רוחב2=106|סיומת=[[צילום לוויין|תמונות לוויין]] של ישראל וסביבתה במשך היום (מימין) והלילה (משמאל)}} ישראל ממוקמת ב[[יבשת]] [[אסיה]], ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. מצפון היא גובלת עם [[לבנון]]; במזרח עם [[ירדן]]; בצפון־מזרח עם [[סוריה]]; בדרום נמצא [[הים האדום]]; במערב: [[מצרים]] ו[[הים התיכון]]. בישראל [[אקלים ים תיכוני]], כלומר – הקיץ ארוך, בהיר, חם ויבש, ואילו החורף מתון, בהרים ובצפון קר יותר. הצפון והמרכז המזרחי הרריים, המערב שפלת חוף, במזרח זורם [[נהר הירדן]], הדרום מדברי, 5% מיוערים. חרף שטחה המצומצם יחסית, בישראל קיים מגוון של תצורות גאוגרפיות שונות: החל ב[[הר חרמון|חרמון]], המתנשא לגובה של מעל 2,000 מטרים ואף מתפקד כאתר [[סקי]] במשך שבועות ספורים בשנה, דרך [[רמת הגולן]] ה[[בזלת]]ית והמוריקה, [[הגליל]] ההררי והשופע מים, [[מישור החוף]] החם והלח, [[בקעת הירדן]] הצחיחה ו[[ים המלח]] – המקום הנמוך בעולם, [[הרי ירושלים]] הקרירים, [[הנגב הצפוני]] הפורח ועד [[מדבר יהודה]], [[הנגב]] המדברי – שבו תופעות גאולוגיות ייחודיות כגון ה[[מכתשים בנגב|מכתשים]], [[הערבה]] וחבל [[אילת]] החמים ברוב עונות השנה. גיוון גאוגרפי וגאולוגי זה נובע ממיקומה הייחודי של ישראל על קו [[הבקע הסורי-אפריקני|הבקע הסורי־אפריקני]] ועל היותו גשר בין ה[[מדבר]] לאקלים הממוזג של [[דרום אירופה]] והאקלים הים-תיכוני. ===קו החוף=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[חופי ישראל]]}} קו החוף הים תיכוני בישראל משתרע לאורך כ־190 ק"מ, מצפון לדרום. מלבד [[מפרץ חיפה]], קו החוף ישר ומתעקל בהדרגה: בדרום כיוונו צפון־מזרח–דרום־מערב, ובצפון – כמעט צפון–דרום. קו החוף ברובו חלק וחולי, ובמקומות מסוימים יש רכסים סמוך לחוף. קו החוף הקעור של ישראל חותך מערכת זו של רכסים ושקעים בזווית קלה. אי לכך בקו החוף בצפון הארץ יש רצועות רכסי חוף לא שחוקים, ואילו רכסי החוף במרכז קו החוף שחוקים ויוצרים צוקי חוף בולטים. אורכה של רצועה זו חמישים ק"מ, והיא ידועה בשם "מדרון השרון". הצוקים והרכסים בה הם הגבוהים ביותר. ככל שמדרימים, הרכסים מיושרים פחות בבירור ויוצרים קטעי צוקים לא־אחידים, וביניהם רווחים גדולים. קווי החוף במרכז ובצפון, בפרט באזורי [[הגליל המערבי]] ו[[הכרמל]], הם אתרים חשובים לקינון צבים, בעיקר [[צב הים]] (Caretta caretta), אך מלבד אלה מבחר המינים בהם הוא דל. מאידך, דיונות החול הנודדות והיציבות למחצה משמשות [[בית גידול]] למינים מגוונים, ובהם מספר גדול של מיני [[זוחלים]]. ===מקורות מים=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[משאבי מים בישראל]], [[נחלים בישראל]]}} ישראל גובלת בשני [[ים|ימים]]: [[הים התיכון]] במערב ו[[הים האדום]] בדרום. בערים [[חיפה]], [[אשדוד]] ו[[אילת]] ישנם [[נמל]]ים המהווים חלק חשוב ב[[כלכלת ישראל]]. מקווי המים העיקריים בישראל נמצאים ב[[בקעת הירדן]]: [[הכנרת|ים כנרת]], ימת [[מים מתוקים]] בצפון הארץ, ו[[ים המלח]], ימת [[מים מלוחים]] במיוחד במזרח [[מדבר יהודה]]. לימות אלה חשיבות רבה בכלכלת ישראל וב[[משאבי מים בישראל|משק המים הלאומי]]. בעבר הייתה מצפון לכנרת [[ימת החולה]] וסביבה [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] נרחבות אך הן [[ייבוש החולה|יובשו]] וממנו נותרו רק שני מקווי מים ([[שמורת החולה]] ו[[אגמון חולה]]) המהוות [[שמורות טבע בישראל|שמורות טבע]] ואתרי [[צפרות]] חשובים. ה[[נחל]]ים הגדולים בארץ הם [[נהר הירדן]] ו[[נחל הירקון]], הזורמים [[נחל איתן|איתן]] כל ימות השנה. בישראל נחלים רבים שהם [[נחל אכזב|נחלי אכזב]], הזורמים רק בימי ב[[גשם|גשמים]] ב[[חורף]] ויבשים בשאר ימות השנה. ===גאולוגיה=== {{הפניה לערך מורחב|גאולוגיה של ישראל}} הגאולוגיה של ישראל עשירה ומורכבת מאירועים [[גאולוגיה|גאולוגיים]] רבי עצמה שהשאירו את חותמם ב[[סלע]]ים וב[[גאומורפולוגיה]] המקומית, בין היתר בקמטי [[הקשת הסורית]] המצויים לכל אורכה של ישראל. אירועים אלה אינם רק נחלת ההיסטוריה – מיקומה בנקודת המפגש בין שלושה [[לוחות טקטוניים]] מותיר אותה חשופה להשפעתם של תהליכים המתקיימים גם כעת, אשר מתבטאים בעיקר ב[[רעידת אדמה|רעידות אדמה]]. ===אקלים=== {{הפניה לערך מורחב|אקלים ארץ ישראל}} [[ארץ ישראל]], ומדינת ישראל בתוכה, נמצאת במזרח החבל הים תיכוני המקיף את [[אגן הים התיכון]]. באזור זה שורר [[אקלים ים-תיכוני|אקלים ים־תיכוני]] המתאפיין בשתי עונות עיקריות: [[חורף]] קצר וגשום ו[[קיץ]] ארוך, חם ושחון. החבל הים תיכוני משתרע על מרבית חלקה הצפוני של ארץ כישראל. הוא מגיע ב[[מישור החוף]] עד ל[[אשקלון]] ובחבל ההר – עד לדרום [[הרי יהודה]], להוציא את מדרונותיהם המזרחיים של הרי השומרון והרי יהודה – באזורים אלה מתחלף החבל הים תיכוני בשוליו המערביים של [[האזור האירנו-טורני|האזור האירנו־טורני]]. גם רצועות רחבות בחרמון ובנגב התיכון נחשבות כחלק מהאזור האירנו-טורני. ברוב חלקי האזור הזה שורר [[אקלים יבשתי]] וקיצוני ביותר: החורף קר ומושלג, אביב וסתיו גשומים וקיץ חם ויבש, אך בישראל התנאים האלה כמעט שאינם מורגשים כיוון שהיא נמצאת בשולי האזור ונתונה להשפעה הממתנת של הים התיכון. הצמחייה עשירה מאוד במספר מיניה והצומח הוא של יער ערבתי דליל, בתות וערבות דגניים, וכן [[הצומח הים תיכוני בישראל|צומח ים תיכוני]]. מדרום לחבל האירנו־טורני וממזרח לו משתרע [[האזור הסהרו-ערבי|החבל הסהרו־ערבי]]. בישראל הוא כולל את מדבריות יהודה והנגב. האקלים באזור זה הוא דו־עונתי. [[עונת הגשמים]] שלו קצרה מאוד ו[[עונת היובש]] ארוכה מאוד, החורף נוח והקיץ חם ויבש מאוד. כמות הגשמים בו מועטה ביותר ומאפשרת חקלאות בסיסית בלבד. ברוב שטחיו לא קיים צומח אלא בערוצים ובשקעים, האוגרים את המים היורדים מהרמות. צמחיית האזור היא ענייה, ומספר מיניה נאמד ב־1,400 בלבד. הצומח הוא מדברי קיצוני ומקורו באזורי הסהרה, סיני וערב. החבל הסהרו־ערבי הוא הגדול ביותר בשטחו מבין החבלים הגאוגרפים בישראל, אך מספר המינים בו קטן. === נופי ישראל === <gallery mode="packed" widths="115" heights="85" caption="נופי ישראל"> קובץ:Hermon.jpg|[[הר החרמון]] קובץ:Hazbani.jpg|[[נחל שניר]] קובץ:Ein_Fiq,_Golan_Heights_-_20040223-03.jpg|נוף טיפוסי בדרום [[רמת הגולן]] קובץ:Kinneret-moshava.jpg|[[הכנרת|ים כנרת]] קובץ:Bat Galim neighborhood and Haifa Bay.jpg|[[הר הכרמל]] ו[[מפרץ חיפה]] קובץ:אביב בנחל תבור - תצפית על התבור.jpg|[[הר תבור]] ב{{ה|גליל התחתון}} קובץ:PikiWiki Israel 14301 Gilboa Mountain.JPG|[[חקלאות]] ב[[עמק יזרעאל]] קובץ:Ramot Nenashe 2024-02-20 IZE-169W.jpg|[[תורמוס ההרים]] ב[[רמות מנשה]] קובץ:XofGaasj036.jpg|גבעות [[כורכר]] ב[[חוף השרון]] קובץ:Tirza1.jpg|[[נחל תרצה]] במזרח [[השומרון]] קובץ:ISR-2013-Aerial-Jaffa-Port of Jaffa.jpg|מבט אווירי על [[נמל יפו]] קובץ:Eshtaol_Forest_3.jpg|[[אורן ירושלים]] ב[[יער אשתאול]] קובץ:NahalKtalav02_ST_06.jpg|[[בתה|חורש]] [[הצומח הים-תיכוני בישראל|ים-תיכוני]] ב[[שמורת נחל שורק]] קובץ:BetLoya.jpg|[[השפלה]], תוואי קרקע [[טרשים|טרשי]] בחורף קובץ:0W5A9546.jpg|[[עמק האלה]] ב[[שפלת יהודה]] קובץ:NizanimDune.jpg|[[חולות ניצנים]] ב[[מישור החוף הדרומי]] קובץ:MidbarYehuda01_ST_06.jpg|[[ים המלח]] ו[[מדבר יהודה]] קובץ:PikiWiki Israel 14749 dead sea.JPG|[[גביש]]י [[מלח בישול|מלח]] ב[[ים המלח]] קובץ:Pura 0062a.jpg|[[כלנית מצויה|כלניות]] ב[[שמורת פורה]] ב{{ה|נגב הצפוני}} קובץ:DSC 4595-13.jpg|צילום אוויר ב[[מצדה]] קובץ:משפחה בעין עבדת.jpg|[[עין עבדת]] במרכז [[הנגב]] קובץ:Layers of sedimentary rock in Makhtesh Ramon (50749).jpg|שכבות גיר ב[[מכתש רמון]] קובץ:Addax-1-Zachi-Evenor.jpg|[[דישון מקראי]] ב[[חי-בר יוטבתה|חי־בר יטבתה]] ב{{ה|ערבה}} קובץ:Gulf_of_Eilat.jpg|[[מפרץ אילת]] ו[[הרי אילת]] </gallery> ===החי והצומח בישראל=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[צמחיית ארץ ישראל]], [[החי של ארץ ישראל]]}} הצומח בארץ מתאפיין בגיוון רב עקב ריבוי אזורי ה[[אקלים]] השונים של ארץ ישראל. החל מה[[האזור האירנו-טורני|האזור האירנו־טורני]] המאפיין את צפון ישראל וכלה באקלים המדברי של [[הנגב]]. צורות הצומח הנפוצות בארץ ישראל הם [[חורש ים-תיכוני|החורש הים־תיכוני]], ה[[חורש ים תיכוני#בתה (dwarf-shrub steppe)|בתה]] וה[[גריגה]]. העצים האופייניים לארץ ישראל הם ה[[זית]], ה[[אלון]], ה[[אלה (עץ)|אלה]], ה[[תאנה]], ה[[חרוב]] וה[[שיטה]]. בארץ ישראל מספר עצים עתיקים, שנשמרו הודות ל[[פולחן]] מקומות וקברים קדושים וכן [[חקלאות]] מצד תושבי הארץ לאורך ההיסטוריה. עם הקמת מדינת ישראל החלה [[קרן קיימת לישראל]] בנטיעת [[יער]]ות רבים, רובם הם יערות [[מחטניים]]. [[קובץ:Flowers-of-Israel-ver006.jpg|ממוזער|300px|פרחי ארץ ישראל: [[כלנית מצויה]], [[חמציץ נטוי]], [[רקפת מצויה]], [[תורמוס ההרים]], [[שושן צחור]], [[פשתה שעירה]], [[מרגנית השדה]], [[קחוון]], [[צבעוני ההרים]], [[נרקיס מצוי]], [[פרג אגסני]], [[חרצית עטורה]], [[חוטמית זיפנית]], [[אירוס ארצישראלי]], [[אירוס הגלבוע]], [[דרדר כחול]], [[דבורנית]], [[דם-המכבים האדום]], [[חלמונית גדולה]].]] בארץ ישראל פרחים רבים, כאשר האהובים והידועים ביותר ביניהם הם [[כלנית מצויה]]{{כ}},{{הערה|שם=הפרח-האהוב-ביותר|סקר שערכה [[החברה להגנת הטבע]] ב-[[2007]] מצא שהכלנית היא הפרח המוכר והאהוב ביותר בקרב הישראלים.{{ש}}{{NFC|מירב לוי|פרח הבר האהוב ביותר על הישראלים: כלנית|122746|11 בפברואר 2007}}{{ש}}[http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/4587/92/ הפרח האהוב ביותר על הישראלים: כלנית], [[אפוק טיימס]], 16.2.2007.{{קישור שבור|5.2.2019}}}} [[רקפת מצויה]], [[אירוסי ההיכל]], [[צבעוני]] (בעיקר [[צבעוני ההרים]] ו[[צבעוני השרון]]), [[נרקיס מצוי]], [[תורמוס ההרים]] ו[[שושן צחור]] – כולם [[צמחים מוגנים בישראל]]. לצידם פורחים בשפע גם [[חרצית עטורה|חרציות]], [[סביון (סוג)|סביונים]], [[לוטם (צמח)|לוטם]], [[פרג אגסני]], [[חרדל השדה]], [[פשתה שעירה]], [[מרגנית השדה]] ומספר [[מינים פולשים]] בהם [[חמציץ נטוי]], [[לנטנה ססגונית]] ו[[טיונית החולות]]. ארץ ישראל הייתה מאז ומעולם ארץ המגשרת בין [[אפריקה]], [[אסיה]] ו[[אירופה]]; ועל כן גם מיני החי הם מארצות שונות. נוסף על כך, שינויי הנוף: המדבר, השדות, הביצות, הנוף העירוני וההרים הגבוהים (דוגמת החרמון) הם גורם חשוב במפגש מינים שונים. בין מיני המדבר (רובם מאפריקה) ניתן למנות את ה[[שרקרק ירוק|שרקרק הירוק]], ה[[יעל נובי|יעל]], ה[[צבי]], [[ישימונית מצויה|ישימונית]], ה[[ראם לבן|ראם הלבן]], [[תנין היאור]], [[נמר המדבר]], [[צבוע מפוספס]], [[יחמור]], [[יחמור פרסי]], [[ארבע קו מובהק]] ו[[עקרב צהוב]]; מבין מיני השדות ניתן למנות [[חרקים]] רבים בהם [[מושית השבע]], [[נחושתית הקוצים]], [[פרחית נעמי]], [[זנב-סנונית נאה]], ו[[דבורת הדבש]] וכן את [[שבלול השדה]], [[צב יבשה מצוי]], [[שועל מצוי]], [[תן זהוב]], [[זאב מצוי]], ה[[עגור אפור|עגור האפור]], [[אנפית בקר|אנפית הבקר]] ו[[אדום-החזה|אדום־החזה]]; מבין מיני הביצות ניתן למנות את [[מגדלית הנחלים]], [[צפרדע הנחלים]], [[צב ביצה מצוי]], [[חתול הביצות]], ה[[סיקסק]] וה[[לוטרה]]; מבין מיני ההרים ניתן למנות את [[שבלול החרמון]], [[צפע החרמון]] ו[[ירגזי חרמון|ירגזי החרמון]] האנדמים לחרמון וכן מינים שתפוצתם רחבה יותר יותר כגון [[זאב מצוי]] ו[[נשר מקראי]]; ומבין מיני הנוף העירוני ניתן למנות את [[חתול הבית]], [[חולדה מצויה]], [[עטלף פירות מצוי]], [[עטלפון לבן-שוליים]], [[שבלול הגינה]], ה[[עורב אפור|עורב האפור]], ה[[דרור הבית|דרור]] וה[[עורבני שחור-כיפה|עורבני]]. יש מספר מינים המזדמנים לישראל לעיתים כגון ה[[פלמינגו מצוי|פלמינגו המצוי]], שניתן לראותו בבריכות המלח שליד אילת, וה[[פלמינגו זוטר|פלמינגו הזוטר]] שנצפה בפעם האחרונה בישראל ב־2006. בישראל מצויים 33 מיני [[עטלפים]], מהם 32 מיני [[עטלפי חרקים]] בסכנת הכחדה ואחד עטלף פירות מצוי הנפוץ בכל הארץ. ב[[מפרץ אילת]] חיים 1,270 מיני [[דגים]], מעל 3,000 מינים של [[חסרי חוליות]] ו[[אלמוגים]], עשרות מיני [[עופות]], ארבעה מיני [[צבי ים]], ומעל 10 זנים של [[יונקים ימיים]]. מפרץ אילת הוא קטן. ממדיו מגיעים לכדי 1% משטחו הכללי של [[הים האדום]], שאף הוא איננו גדול בממדים עולמיים. כמותו הוא עמוק – 1,860 מטר – ופתחו אל הים האדום עצמו רדוד וצר. טמפרטורות המים גבוליות: פחות מ־20 מעלות בחורף, וגם ה[[מליחות (ריכוז מלח)|מליחות]] קיצונית, 4.1% מלחים. שני אלה מגבילים את תפוצת החי והצומח שבו. למרות כל אלה, שוניות הים האדום ומפרציו ידועות בעושרן ו[[החי במפרץ אילת|המגוון הביולוגי שלהן]], והאחוז הגבוה של מינים [[אנדמיות (ביולוגיה)|אנדמיים]] (30%–35%). עיקר העושר הביולוגי במפרץ אילת הוא ב[[שונית אלמוגים|שונית האלמוגים]], שכיום תחומה בעיקר בשטח [[שמורת חוף האלמוגים]] בדרום אילת. ישראל נמצאת על נתיב ה[[נדידת עופות|נדידה]] של [[עופות]] רבים, בהם [[כחל מצוי]], [[עגור (סוג)|עגור]]ים, [[חסידה|חסידות]], [[שקנאי]]ם ומיני [[ברווז]]ים. רבים מהם עוצרים בישראל לנוח ולאכול, בעיקר ליד מקווי מים כמו [[אגמון חולה]]. מסיבה זו הפכה ישראל ליעד [[צפרות]] עולמי חשוב.{{הערה|{{ynet|ארז ארליכמן|תצפית בינלאומית: הכרה עולמית לאגמון חולה|3677276|25 בפברואר 2009}}}} [[ציפור לאומית|הציפור הלאומית]] של ישראל היא ה[[דוכיפת]]. ב[[שנות האלפיים]], התרבו בישראל [[מין פולש|מינים פולשים]] – בעיקר [[עורב אפור]], [[מיינה מצויה]] ו[[דררה מצויה]], הפוגעים באוכלוסיית העופות המקומית וב[[חקלאות]] עקב אופיים האגרסיבי. מספר רב של מינים נכחדו או שנמצאים על סף הכחדה בגלל הרס בית גידול; דוגמאות לכך: [[ייבוש החולה]], כריית חול על חופי ישראל (המפריעה ל[[צבי ים]] להטיל ביצים) ובניית ערים, כפרים וקיבוצים למיניהם. בעלי החיים נעלמים גם מסיבות אחרות: [[ציד]] בלתי חוקי, סחר, והשתלטות של [[מין פולש|מינים פולשניים]] אשר לא אמורים להיות בארץ וברחו מגני חיות ומחזיקי סחר בלתי חוקי. מינים אלה דוחקים את שאר המינים לצד; חלקם אוכלים אותם, פוצעים אותם או נושכים אותם (דוגמת ה[[נוטריה]]), את חלקם מהססים לאכול מאי ידיעה, וחלקם פשוט אוכלים על חשבון מינים אחרים. בעבר חיו בארץ ישראל [[תנין היאור|תנינים]], [[אריה|אריות]] ו[[דוב חום סורי|דובים]] – אך הם נכחדו עקב [[ציד]] וכיום נמצאים בה רק בשבי. בנובמבר 2011 נתגלתה מחדש הצפרדע [[עגלשון שחור גחון]], שנחשבה לנכחדת מאז ייבוש ביצת החולה. העץ הלאומי של ישראל הוא [[עץ זית|עץ הזית]], הפרח הלאומי הוא ה[[כלנית מצויה|כלנית]], הציפור הלאומית היא ה[[דוכיפת מצויה|דוכיפת]], הנחש הלאומי הוא [[צפע מצוי]] והעקרב הלאומי הוא [[נבו יריחו]]. <gallery mode="packed" widths="100" heights="100"> קובץ:Wiki-Calaniyot-Shokeda-ZE-001.jpg|מרבדי [[כלנית מצויה|כלניות אדומות]] קובץ:Gazelles.jpg|[[צבי ארץ-ישראלי]] קובץ:East Jerusalem - Mount of Olives - 11 (4261509247).jpg|[[עץ זית|זית]] – העץ הלאומי קובץ:Common Hoopoe.jpg|[[דוכיפת]] – הציפור הלאומית File:Protaetic cuprea ignicollis 2023-03-22 IZE-066.jpg|[[נחושתית הקוצים]] על [[חרצית עטורה]], האופיינים לשדות ב[[אביב]] קובץ:Common blue butterfly (Polyommatus icarus) male 3.JPG|[[כחליל השברק]] – ה[[פרפר]] הלאומי קובץ:PikiWiki Israel 79040 latonia nigriventer.jpg|[[עגולשון שחור-גחון]] – [[מין אנדמי]] לישראל שנחשב לנכחד והתגלה מחדש <!--קובץ:עגורים ממריאים אגמון החולה.jpg|[[עגור]]ים ב[[אגמון החולה]]--> </gallery> ===פריסת אוכלוסייה=== {{ערך מורחב|ערכים=[[מטרופולינים בישראל]], [[ערים בישראל]]}} על פי נתוני האו"ם ל־[[2011]], ישראל נחשבת לאחת המדינות ה[[צפיפות אוכלוסין|צפופות]] ביותר בעולם, עם 343.91 נפש לקמ"ר. בפועל הצפיפות גבוהה יותר, שכן רק 50% משטח ישראל בגבולות הקו הירוק מיושב או מעובד. [[חלק הארי]] של השטח הבלתי מיושב הוא מדבר [[הנגב]]. רוב הקרקעות הבלתי מיושבות או הבלתי מעובדות משמשות שטחי אימונים ל[[צה"ל]]. בין המדינות הצפופות יותר מישראל: [[הודו]], [[לבנון]], [[יפן]], [[בלגיה]] ו[[הולנד]]. 6% אחוז משטח מדינת ישראל [[יער|מיוער]] ו־27% משטחה הוא [[חקלאות|חקלאי]]. מאז שנות ה־70 העיר הגדולה ביותר היא [[ירושלים]], שבה מתגוררת כעשירית מאוכלוסיית המדינה. הערים הגדולות ביותר בישראל מבחינת אוכלוסייה, שבהן יותר מ־200 אלף תושבים, הן [[ירושלים]], [[תל אביב]], [[חיפה]], [[ראשון לציון]], [[אשדוד]], [[פתח תקווה]], [[נתניה]], [[באר שבע]] ו[[בני ברק]]. {{הערים הגדולות של ישראל}} ==דמוגרפיה== {{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של ישראל}} [[קובץ:population of israel by religion no text alt.svg|300px|ממוזער|התפלגות אוכלוסיית ישראל לפי דת בין 1949—2015{{כ}}:{{ש}} {{מקרא2|#65acef|[[יהדות ישראל|יהודים]]}} {{מקרא2|#71c837|[[אסלאם בישראל|מוסלמים]]}} {{מקרא2|#f05844|[[הנוצרים בישראל|נוצרים]]}} {{מקרא2|#ffd42a|[[דרוזים בישראל|דרוזים]]}} {{מקרא2|#d8d1cc|[[דת בישראל|אחרים]]}}.{{ש}} עד 1995, נתונים על נוצרים כללו גם את נתוני אחרים.]] על פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], מנתה ישראל נכון ל-2023, 9.73 מיליון תושבים. מספר זה כולל את [[תושב קבע|תושבי הקבע]] במדינה (התושבים הערבים במזרח ירושלים, תושבי רמת הגולן וכן הישראלים הגרים ב[[יהודה ושומרון]]), ולאו דווקא את האזרחים. ישראל, בשיתוף עם [[הרשות הפלסטינית]], אחראית גם לתושבים הפלסטינים של יהודה ושומרון, אולם אלה אינם נחשבים כאזרחי המדינה או כתושבי קבע בישראל, והם בעלי מעמד אזרחי רק בתחומי [[יהודה ושומרון וחבל עזה|יהודה ושומרון ורצועת עזה]]. תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מהגבוהות בעולם,{{הערה|שם=מקום6|{{ynet|ד"ר איתי גל|ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת|4805260|19 במאי 2016}}}} ועמדה ב־2017 על 81.27 לגברים ו־84.58 לנשים.{{הערה|שם=תוחלת|{{ynet|ד"ר איתי גל|בריא כאן: הגברים הישראלים עלו למקום ה-3 בעולם בתוחלת החיים|5395868|11 בנובמבר 2018}}}} לפי סקר של [[האקונומיסט]] מ־2008 ישראל ממוקמת בפסגת הטבלה העולמית במחשוב, עם 122.1 מחשבים לכל 100 תושבים.{{הערה|{{TheMarker|אור הירשאוגה|ישראל היא שיאנית העולם במספר מחשבים לנפש|technation/1.1758624|29 בדצמבר 2008}}}} [[אזרח]] [[ישראלי]] מייצר בממוצע 1.5 ק"ג של [[אשפה]] ב[[יום]].{{הערה|{{mako|[[אילן לוקאץ']] {{!}}|מסע בעקבות האשפה הישראלית|ea52d786ea46631018|news-channel2/Friday-Newscast|30 במרץ 2012}}}} ===שפה=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[שפות בישראל]], [[מדיניות לשונית בישראל]]}} [[קובץ:שלט רחוב יהודה (3777232251).jpg|ממוזער|220px|[[תמרורים בישראל|שלט רחוב]] ב[[עברית]], ב[[ערבית]] וב[[אנגלית]]]] הגיוון הרב באוכלוסיית ישראל מתבטא במספר השפות המדוברות בה. בישראל מדוברות כשלושים שפות, רובן בקהילות עולים ומהגרי עבודה. השפה הראשית המשמשת הן לתקשורת רשמית והן לתקשורת יומיומית בין תושבי ישראל היא [[עברית מודרנית]]. עם הקמת [[המנדט הבריטי]] בארץ ישראל בשנות ה־20 הוכרזו שלוש שפות רשמיות: [[אנגלית]], [[ערבית]] ו[[עברית]]. עם הקמת מדינת ישראל הוכנס תיקון בחוק המבטל את החובה להשתמש בשפה האנגלית ואת העדיפות המשפטית שלה. עם זאת, נשמרו זכויות השימוש בשפה בפנייה לרשויות, וכן השילוט והתוויות בישראל כוללים לרוב את השפה האנגלית. מבחינה מעשית הפכה העברית לשפה הרשמית העיקרית. הערבית משמשת שפה נוספת בחלק מהפרסומים הרשמיים וניתן להשתמש בה בנאומים בכנסת או בפניות לרשויות. [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העלייה הגדולה מארצות ברית המועצות לשעבר]] ו[[העלייה מאתיופיה]], הביאו לשימוש נרחב גם בשפה ה[[רוסית]] וב[[אמהרית]]. המדיניות החדשה (בשונה מהמדיניות שנהגה בשנותיה הראשונות של המדינה) מעמידה לרשות העולים שירותים שונים בשפת ארץ מוצאם. מצד שני נעשה מאמץ להקנות לעולים את השפה העברית, בעיקר באמצעות אולפנים מיוחדים ללימוד עברית. מערכת החינוך הישראלית הממלכתית כוללת בתי ספר המלמדים בעברית ובתי ספר המלמדים בערבית. ===קבוצות אתניות=== {{ערך מורחב|הפער העדתי בישראל}} כ־73.5% מתושבי הקבע בישראל הם יהודים (כ־7.145 מיליון תושבים), כ־21% הם ערבים מוסלמים ונוצרים (כ־2.048 מיליון תושבים), כ־1.7% דרוזים (כ־119,700 תושבים) וכ־5.5% אחרים (כ-,534,000; רבים מהם הם [[עלייה לארץ ישראל|עולים]] ובני משפחותיהם, בעלי שורשים יהודיים אך אינם יהודים על פי [[ההלכה היהודית]]; או תושבים ללא סיווג דת). בישראל שוהים גם כ־169 אלף עובדים זרים חוקיים. נכון ל־2009, 72% מהאוכלוסייה היהודית נולדה בארץ, 20% ילידי [[אירופה]] ו[[אמריקה]] ו־10% ילידי [[אסיה]] ו[[אפריקה]]. ערב הקמת המדינה היו בישראל 716,000 יהודים, שהיוו כ־7% מן העם היהודי באותה עת. מספרם המדויק של [[ערביי ישראל|ערבים]] באותה עת אינו ידוע, אולם לפי הערכות כ־700,000.{{כ}}{{הערה|מספר הפליטים זכה לאומדנים שונים מגורמים רבים. לאחר המלחמה ציינו גורמים ערבים את המספר "900,000 או מיליון", ואילו דובריה הרשמיים של ישראל נקבו במספר "520,000 בקירוב". [[ג'ואן פיטרס]] טוענת בספרה [[מאז ומקדם]] שהמספר המרבי האפשרי הוא 430,000. אומדנים נייטרלים נוקבים במספרים הנמצאים בתווך בין הערכות אלה. אומדן של [[אונר"א]] העמיד את המספר על 726,000, והבריטים קבעו את המספר 810,000. [[בני מוריס]] מאמץ את האומדן "בין 600,000 ל-760,000". למידע נוסף ראו ספרו "[[לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949]]", עמ' 397.}} ערבים רבים עזבו את הארץ בעת [[מלחמת העצמאות]] והיו לפליטים ב[[מדינות ערב]] וכ־156,000 נשארו במדינה.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=809 נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סוף 1948]}} [[מגילת העצמאות]] של ישראל וחוקי היסוד שלה קובעים מדיניות של שוויון זכויות מלא בלא הבדלי דת, גזע ומין. אף־על־פי־כן, המוצא האתני הוא בעל משמעות רבה בישראל. כל ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם היו ממוצא מזרח־אירופי. שילובם של יהודים [[מזרחים]] בתפקידים בכירים, כגון שרים בכירים ובעלי עמדות בכירות בצבא, החל בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70 של המאה ה־20]]. המשכורות הממוצעות של יהודים גבוהות משל משכורות הערבים. המשכורת הממוצעת לגברים גבוהה מהמשכורת הממוצעת לנשים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/activity/info/research/pages/incident.aspx?rid=5363|הכותב=ויקטור פתאל (עמי צדיק), [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]]|כותרת=תיאור וניתוח של פערי השכר בישראל עד שנת 2012 לבקשת ועדת הכספים|אתר=[https://main.knesset.gov.il/ אתר הכנסת]|תאריך=ח' בכסלו תשע"ד, 11 בנובמבר 2013|תאריך_וידוא=2022-06-29}}</ref> ב־[[2001]] הושבע השר הלא־יהודי הראשון [[סאלח טריף]], בן המיעוט ה[[דרוזי]], ל[[הממשלה ה-29|ממשלה ה־29]], וב־[[2007]] מונה השר הערבי המוסלמי הראשון, [[ראלב מג'אדלה]], ל[[הממשלה ה-31|ממשלה ה־31]], וב[[ממשלת ישראל השלושים ושש|ממשלת ישראל ה-36]] מונה [[חמד עמאר]] לשר במשרד האוצר ו[[עיסאווי פריג']] לשר לשיתוף פעולה אזורי, ובכך הייתה לממשלה הראשונה בתולדות המדינה בה כיהנו 2 שרים ערביים. ===דתות=== {{הפניה לערך מורחב|דת בישראל}} [[קובץ:Westernwall2.jpg|ממוזער|250px|העיר העתיקה בירושלים, מוקד [[דתות אברהמיות|הדתות האברהמיות]]]] 75.3% מתושבי ישראל, כ־6,200,000 תושבים, הם [[יהודים]]. בישראל, שיועדה להיות [[מדינת העם היהודי]], ומגדירה את עצמה כ[[מדינה יהודית דמוקרטית]], אין [[הפרדת הדת מהמדינה|הפרדה ממשית]] בין דת למדינה, והיחסים בין הממסד הדתי לשלטונות נגזרים במידה רבה מ[[מכתב הסטטוס קוו]] שנשלח בעת הקמת המדינה ועיגן את ההסכמות בין [[דוד בן-גוריון]] לממסד הרבני (ובו הוסכם בין השאר על כך שמוסדות המדינה ישמרו [[שבת]] ו[[כשרות]], ודיני האישות יתנהלו על פי ה[[הלכה]]). הדת השלטת בישראל היא ה[[יהדות]], ודתות ה[[מיעוטים]] הגדולות הן ה[[אסלאם]] וה[[נצרות]]. לא קיימים נתונים רשמיים לגבי [[חוסר דת|האוכלוסייה הלא־דתית]] (דוגמת [[אתאיסט]]ים ושאר השקפות בלתי דתיות באופן משמעותי), אשר עשויה לכלול עד רבע מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החלוקה המגזרית מבין היהודים היא:{{הערה|[https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2018/אוכלוסיית-ישראל-לפי-דת-והגדרה-עצמית-של-מידת-דתיות-נתונים-נבחרים-מתוך-דוח-פני-החברה-מס-10.aspxro_h.pdf התפלגות לפי יחס לדת על פי הלמ"ס, נכון לשנת 2016]}} *45% חילוניים *25% "[[מסורתיים]]" *16% "[[דתיים לאומיים|דתיים]]" *14% "[[חרדים]]" התפלגות מאמינים ולא מאמינים על פי מחקר המשך של מרכז גוטמן שבוצע בשנת [[2009]]: * 80% מאמינים ב[[אלוהים]] * 20% לא מאמינים 20.6% מתושבי הקבע בישראל, כ־1,720,000 תושבים, (כולל תושבי מזרח ירושלים) הם [[ערבים]], הנקראים ומחשיבים עצמם כ[[ערביי ישראל]] או כ"פלסטינים אזרחי ישראל". שיעור [[ערבים נוצרים|הערבים הנוצרים]] בקרב הערבים בישראל הוא כ־9% ומהווה כ־2% מכלל האוכלוסייה. נוסף על כך ישנם [[דרוזים]] (כ־120 אלף איש, או 1.7%) ו[[צ'רקסים]], שגם הם נספרים כערבים.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/www/mifkad/mifkad_2008/profiles/rep_h_000000.pdf נתונים לפי מפקד האוכלוסין]}} כ־4.1% מתושבי ישראל מוגדרים "אחרים" (כ־327,000 תושבים). רובם המכריע הם עולים ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים ב[[משרד הפנים]], למשל כאלה שאמם איננה יהודייה או שנשואים ליהודי. === פריון === {| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" style="float: left; margin: 0 10px 0px 0;" |+ {{ללא גלישה|שיעור פריון לפי לאום האם}} !שנה !יהודים !ערבים !סה"כ |- |2002 |2.64 |4.19 |2.89 |- |2003 |2.73 |4.14 |2.95 |- |2004 |2.71 |3.99 |2.90 |- |2005 |2.69 |3.72 |2.84 |- |2006 |2.75 |3.68 |2.88 |- |2007 |2.80 |3.62 |2.90 |- |2008 |2.88 |3.57 |2.96 |- |2009 |2.90 |3.49 |2.96 |- |2010 |2.97 |3.51 |3.03 |- |2011 |2.98 |3.34 |3.00 |- |2012 |3.04 |3.32 |3.05 |- |2013 |3.05 |3.15 |3.03 |- |2014 |3.11 |3.17 |3.08 |- |2015 |3.13 |3.13 |3.09 |- |2016 |3.16 |3.11 |3.11 |} הגיל החציוני של האוכלוסייה הוא 28.3, ושיעור המבוגרים מעל גיל 65 הוא כ־10% מהאוכלוסייה. שיעור הילדים ובני הנוער באוכלוסיית המדינה גבוה יחסית ועומד על כ־30%, לעומת כ־20% ב[[מערב אירופה]]. [[שיעור ילודה|שיעור הילודה]] בישראל עומד על 19 לידות לשנה לכל אלף נפשות, השיעור הגבוה ביותר מבין כל [[מדינה מפותחת|המדינות המפותחות]].{{הערה|שם=CIA|לפי [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2002rank.html?countryName=Israel&countryCode=is&regionCode=mde&rank=79#is פרסומי ה-CIA]{{קישור שבור|18.2.2024}}, בהערכה מעודכנת ל-2012}} האוכלוסיות בעלות שיעור הילדים הגבוה ביותר הן הציבור הערבי־מוסלמי והציבור הדתי ובעיקר ה[[חרדים|חרדי]]. לפי נתוני [[הלמ"ס]] הגיל החציוני לנישואין ראשונים עולה בהתמדה – לגברים 26.9 ולנשים 23.9. תוחלת החיים בלידה היא 78.9 שנים לגברים ו־83.4 לנשים.{{הערה|שם=CIA}} בשנותיה הראשונות של ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה באופן משמעותי משיעור הפריון של נשים יהודיות. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2015, לראשונה [[שיעור הפריון]] הכולל של הנשים הערביות והיהודיות היה זהה ועמד על 3.13 ילדים בממוצע לאישה. ===חינוך=== {{הפניה לערך מורחב|חינוך בישראל}} [[קובץ:HavivSchool03.jpg|ממוזער|250px|[[בית הספר חביב]] ב[[ראשון לציון]], בית הספר העברי הראשון ב[[ארץ ישראל]]]] [[חוק לימוד חובה]] הוא אחד החוקים הראשונים שנחקקו ב[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]] ב־[[1949]]. החוק קובע שכל [[ילד]] בישראל חייב להיות במסגרת [[חינוך]] ([[גן ילדים]] או [[בית ספר]]) מגיל 5 ועד גיל 14 ומטיל חובה על [[הורים|הורי]] הילד לרשום אותו למוסד החינוכי ולדאוג להופעתו הסדירה ללימודים עד לסיום גיל חינוך חובה. החוק לא נגע להעמדת אמצעים נלווים לחינוך: [[ספר]]ים, [[כלי כתיבה]], מחברות. מאוחר יותר הורחבה תחולת החוק בשלבים וב[[המאה ה-21|מאה ה־21]], הכוונה ללימודים חובה חינם הכוללים 12 שנות לימוד (עד כיתה י"ב). בישראל קיימים בתי ספר ממלכתיים, שהם בתי ספר ממשלתיים המיועדים לציבור האזרחים הכללי, בתי ספר ממלכתיים־דתיים המיועדים לציבור הדתי, מערכת חינוך [[חרדי]]ת, וכן רשתות חינוך פרטיות נוספות. מערכת החינוך הממלכתית מורכבת מ[[גן חובה]], [[בית ספר יסודי]] (כיתות א'–ו'), [[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת ביניים]] (כיתות ז'–ט') ו[[חטיבה עליונה]] (כיתות י'–י"ב) שנקראת גם [[בית ספר תיכון]]. ישנם בתי ספר שש־שנתיים שמשלבים את לימודי חטיבת הביניים עם לימודי החטיבה העליונה. מערכת החינוך החרדית כוללת [[תלמוד תורה]], בתי ספר חרדיים ו[[ישיבה|ישיבות]], שבדרך כלל מתנהלות בנפרד מהחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי, ובדרך כלל לא כוללות [[לימודי ליבה]] של מקצועות כמו [[מתמטיקה]], [[אנגלית]] ו[[לימודי אזרחות בישראל|אזרחות]]. היעדר לימודי ליבה מבתי הספר החרדיים הביא לביקורת ציבורית חריפה על התבדלותו של החינוך החרדי והשפעתו על אחוזי התעסוקה הנמוכים בקרב הציבור החרדי. אחוז ההוצאה ל[[חינוך]] יחסית ל[[תמ"ג]] הוא הגבוה בעולם – 7.3%.{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|ישראל מוציאה על כל תלמיד יסודי ותיכון ועל תפעול האוניברסיטאות פחות מהממוצע ה-OCED|israel-spend-less-per-pupil-and-per-university-1309116|13 בספטמבר 2011}}}} אף־על־פי־כן, יחסית למספר הילדים, ההשקעה בחינוך לתלמיד נמוכה מאשר רוב מדינות ה־OECD. ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל עומדת על 15,696 דולר.{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד בישראל –- מהנמוכות במערב|career/1.1472510|13 בספטמבר 2011}}}} ====השכלה גבוהה==== {{הפניה לערך מורחב|השכלה גבוהה בישראל}} [[קובץ:Hebrew University Jerusalem IL WV.JPG|ממוזער|250px|[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]]] הקמת אוניברסיטה בישראל הייתה חלק מהחזון ה[[ציונות|ציוני]], והצעה לעשות זאת עלתה כבר ב־[[1884]] בו[[ועידת קטוביץ]]. חזון זה התממש לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בהקמת שני מוסדות השכלה: [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ו[[הטכניון]] ב[[חיפה]]. ההכרה במוסד כמוסד להשכלה גבוהה היא בסמכותה של [[המועצה להשכלה גבוהה]], ופתיחתו של מוסד כזה מצריכה [[רישיון|היתר]] של המועצה. [[מוסדות להשכלה גבוהה בישראל]] פועלים ברבדים אחדים: * [[אוניברסיטאות בישראל|אוניברסיטאות]], שבהן עוסקים ב[[מחקר]] וב[[הוראה]] לכל [[תואר אקדמי|התארים האקדמיים]], במגוון רחב מאוד של תחומים. * [[מכללות אקדמיות בישראל|מכללות אקדמיות]], העוסקות בהוראה למגוון מצומצם יותר של תחומים, בדגש על מקצועות ממוקדים, ומעניקות רק תואר ראשון או שני. * [[מכללות מקצועיות בישראל|מכללות מקצועיות]], המעניקות הכשרה והסמכה במקצועות מסוימים, ללא מתן תואר אקדמי. * שלוחות של אוניברסיטאות זרות הפועלות בישראל. בישראל פועלות עשר אוניברסיטאות: [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], [[הטכניון]], [[מכון ויצמן למדע]], [[אוניברסיטת תל אביב]], [[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר־אילן]], [[אוניברסיטת חיפה]], [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], [[האוניברסיטה הפתוחה]], [[אוניברסיטת אריאל בשומרון]] ו[[אוניברסיטת רייכמן]]. ישראל היא אחת המדינות המשכילות ביותר בעולם, ומובילה במדדים של בעלי תארים אקדמיים לנפש ובעלי תואר [[דוקטור]] לנפש. ==פוליטיקה וממשל== {{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של ישראל}} === אפיון הממשל === {{הפניה לערך מורחב|שיטת הממשל בישראל}} [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Likud Party.jpg|250px|ממוזער|חברי כנסת מצביעים בעד מועמד לתפקיד יו"ר הכנסת, בפתיחת מושב [[הכנסת התשיעית]]]] מדינת ישראל היא '''[[רפובליקה]] [[מדינת שלטון מואחד|אוניטרית]] ו[[דמוקרטיה פרלמנטרית]]'''. בהיותה [[רפובליקה]], השלטון במדינה אינו עובר בדרך ירושה, ולאזרחים חלק פעיל ומשפיע בהליכי השלטון ובקביעת ההנהגה. כ[[מדינת שלטון מואחד|מדינה אוניטרית]], היא מנוהלת על-ידי ממשל מרכזי וריכוזי המחזיק במירב הסמכויות השלטוניות (בניגוד ל[[פדרציה|מדינה פדרלית]] שבה מבוזרות סמכויות השלטון בין הממשל המרכזי לבין ממשלים מקומיים). ישראל היא [[דמוקרטיה]], מדינה שבה האזרחים הם הריבון, והם בוחרים את ההנהגה ב[[בחירות]] חופשיות, ומובטחות בה [[זכויות האדם|זכויות אדם ואזרח]]. המשטר בישראל הוא [[דמוקרטיה פרלמנטרית]], שיטה דמוקרטית שבה [[הרשות המחוקקת]] היא הרשות הבכירה, בהיותה הרשות היחידה שנבחרת באופן ישיר על-ידי האזרחים. ישראל שאלה את השיטה הזו מן השליטה הקודמת על הארץ, [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], שבה נולדה השיטה (ולכן היא קרויה גם "שיטת [[וסטמינסטר]]"). מדינת ישראל היא מהמדינות הבודדות בעולם אשר אין בה [[חוקה]]. על אף שב[[מגילת העצמאות|הכרזה על הקמתה]] התחייבה ההנהגה לכונן [[חוקה (ישראל)|חוקה]] בתוך חודשים אחדים, נתקלה מלאכה זו בקשיים פוליטיים, ו[[החלטת הררי|הוחלט]] על יצירת מערכת של [[חוק יסוד|חוקי יסוד]] שיאוגדו ביום מן הימים לכדי חוקה אחודה. נכון להיום קיימים 13 חוקי יסוד בישראל, אך הם לא מאוגדים לכדי חוקה. יש המציעים לחוקק חוקי יסוד נוספים לקראת גיבושה של החוקה – [[הצעת חוק יסוד: החקיקה|חוק יסוד: החקיקה]], [[חוק יסוד: השוויון]] וכדומה. === ראש המדינה === {{ערך מורחב|נשיא מדינת ישראל}} [[קובץ:Isaac Herzog, July 2021 (D1233-049).JPG|130px|ממוזער|[[יצחק הרצוג]], [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]]]] ב[[ראש מדינה|ראש המדינה]] עומד ה[[נשיא מדינת ישראל|נשיא]], אשר בדומה לנשיאים במשטרים פרלמנטריים אחרים – אינו מחזיק בסמכויות ביצועיות רבות, ותפקידו ייצוגי בעיקרו. ואולם, לנשיא תפקיד משמעותי בהליך כינון הממשלה: בהתאם להמלצותיהן של סיעות הכנסת, הוא מטיל את המשימה להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת. בנוסף, לנשיא סמכות לפזר את הכנסת לפי בקשת ראש הממשלה, ולחנון עבריינים לפי המלצת משרד המשפטים. הנשיא מסמיך את הנציגים הדיפלומטיים של המדינה בחוץ לארץ, מקבל [[כתב האמנה|כתבי האמנה]] מאת נציגים זרים, וחותם על כל חוק שחוקקה הכנסת ובכך מכניס אותו לתוקף. הנשיא נבחר על-ידי הכנסת בהצבעה חשאית לתקופת כהונה בת שבע שנים, שלאחריה אין הוא יכול להיבחר מחדש. === הרשות המחוקקת === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הכנסת]], [[החקיקה בישראל]]}} [[קובץ:Amir Ohana - Official.jpg|130px|ממוזער|[[אמיר אוחנה]], [[יושב ראש הכנסת]]]] [[רשות מחוקקת|הרשות המחוקקת]] בישראל היא [[הכנסת]], שהיא בית המחוקקים ובית הנבחרים במדינה. היא מורכבת מבית אחד בן מאה ועשרים חברים. הכנסת נבחרת ב[[בחירות ארציות]] ו[[בחירות בשיטה היחסית|יחסיות]] – כל אזרח שהוא תושב קבע ובן 18 ומעלה רשאי להצביע, והבחירה היא בין רשימות מועמדים המוגשות על-ידי [[מפלגה|מפלגות]] הרשומות כחוק. לכל רשימה שעברה את [[אחוז החסימה]] (נכון להיום – 3.25%, כ-4 מושבים), מוקצים מושבים בכנסת לפי יחס הקולות שקיבלה מתוך כלל הקולות, והם מאוישים על-ידי המועמדים בהתאם לסדר שבו דורגו ברשימה. לדוגמה פשוטה: רשימה שזכתה ב-10 אחוזים מהקולות תקבל 12 מושבים בכנסת, שיאויישו על-ידי 12 המועמדים הראשונים בה. המועמדים שנבחרו מטעם רשימה מסוימת ונהיו לחברי הכנסת מאוגדים יחדיו במסגרת הנקראת [[סיעה]]. הכנסת מוגדרת כריבון במדינה, בהיותה הרשות היחידה הנבחרת באופן ישיר על-ידי האזרחים ומהווה תחליף לאספת עם ([[דמוקרטיה ייצוגית]]) וככזו המשקפת את יחסי הכוחות העדכניים ביותר בין הפלגים הפוליטיים והמגזריים בחברה הישראלית. בתוקף בכירותה של הכנסת על הרשויות האחרות, מצויות בידיה סמכויות חשובות רבות, והעיקרית שבהן – ה[[חקיקה]]. חוקים מחוקקים בכנסת בהליך הכולל שלוש קריאות ב[[מליאת הכנסת|מליאה]] וביניהן דיונים בוועדה מ[[ועדות הכנסת|וועדות הכנסת]] (לפי תחום העניין הנוגע בהצעת החוק). הצעת חוק יכולה שתוגש על-ידי חבר הכנסת או קבוצה של כמה חברי הכנסת (ואזי עליה לעבור קריאה טרומית במליאה טרם הקריאה הראשונה), על ידי הממשלה או על-ידי ועדה מוועדות הכנסת. מלבד תפקידה כמחוקקת, מצויות בידיה של הכנסת סמכויות משמעותיות נוספות: הבעת אמון בממשלה מוצעת, [[הצעת אי-אמון|הבעת אי-אמון]] בממשלה מכהנת (ובכך – הפלתה), פיקוח על הממשלה ועל פעילותה, קבלת [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]], בחירת [[נשיא המדינה]] ו[[מבקר המדינה]]. חברים אחדים בכנסת מכהנים גם בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת דיינים. הכנסת נבחרת לתקופה של ארבע שנים, אך היא רשאית לפזר את עצמה טרם סיום כהונתה באמצעות חוק שמתקבל ברוב מוחלט של חבריה, ובנסיבות מיוחדות היא רשאית לדחות את הבחירות ולהאריך את כהונתה. === הרשות המבצעת === {{הפניה לערך מורחב|ממשלת ישראל}} [[קובץ:Benjamin Netanyahu, February 2023.jpg|130px|ממוזער|[[בנימין נתניהו]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]]] [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]] בישראל היא [[ממשלת ישראל|הממשלה]], המורכבת מ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ומ[[שר]]ים. כל אדם בישראל יכול לכהן כשר, בלי משים לחברות בכנסת. לעומת זאת, ראש הממשלה (וגם ממלא מקומו) חייב להיות חבר הכנסת. הממשלה מורכבת בהליך שבו מעורבים נשיא המדינה והכנסת. אחרי [[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]], או אם כהונת הממשלה נפסקה לפני גמר כהונת הכנסת, פותח נשיא המדינה בסבב התייעצות עם נציגי סיעות הכנסת כדי להבין למי מחברי הכנסת הסיכויים הגבוהים ביותר להרכיב ממשלה, ובהתאם להמלצות אלו מטיל נשיא המדינה משימה זו על אחד מחברי הכנסת. מכיוון שמעולם לא זכתה אף רשימה ברוב מוחלט בכנסת, נוצר תמיד הצורך לכונן ממשלה בשותפות של כמה סיעות (במה שנקרא [[קואליציה]]). למי שהוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה נתונה תקופה של 28 ימים (שניתן להאריכה בשבועיים נוספים). במידה שעלה בידו של המועמד להרכיב ממשלה – הוא מציג אותה ואת מדיניותה בפני הכנסת, והכנסת מצביעה בהצבעה אחת על כינון הממשלה והרכבה ועל קווי היסוד של מדיניותה כפי שהציג ראש הממשלה המיועד. אם מתקבל רוב מוחלט של חברי הכנסת (מעל 60) בעד ההצעה – הממשלה מקבלת את אמון הכנסת וראש הממשלה והשרים מושבעים. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] שונתה שיטת הבחירות והופרדה בחירת ראש הממשלה מבחירת הכנסת, אך מקץ 11 שנים הוחזר המצב לקדמותו בעקבות חוסר היציבות שנגרם כתוצאה מן ההפרדה (ראו: [[חוק יסוד: הממשלה (בחירה ישירה)|חוק הבחירה הישירה]]). הממשלה היא האחראית להוציא לפועל את חוקי הכנסת ולנהל את ענייני היום-יום של המדינה: היא אחראית על הגנת המדינה באמצעות [[צבא הגנה לישראל|הצבא]] וגופי הביטחון, היא אחראית על שמירת הסדר והביטחון הציבורי באמצעות [[משטרת ישראל|המשטרה]], היא מנהלת את יחסי החוץ דרך נציגיה הדיפלומטיים ברחבי העולם, היא מנהלת את המערכות האזרחיות (בריאות, חינוך, רווחה, תשתיות ועוד), היא מנהלת מערכת תביעה ציבורית כדי להביא למשפט את העוברים על החוק, היא מוציאה לפועל את חלוקת הכספים שנקבעה בתקציב המדינה והיא מנהלת את המדיניות הכלכלית. בנוסף לכך, וכחלק משיטת המשטר הפרלמנטרית, יכולה הממשלה להגיש הצעות חוק לכנסת. הממשלה מקבלת החלטות במליאתה או באמצעות ועדות שרים. מליאת הממשלה מתכנסת בכל יום ראשון ומקבלת החלטותיה בהצבעת רוב פשוטה. אם הממשלה מאשרת הצעה מטעם אחד השרים (מה שמכונה "הצעת מחליטים") – היא הופכת להחלטת ממשלה ועל השרים כולם לבצעה. בנוסף, הממשלה רשאית להקים ועדות שרים שיקבלו החלטות ויפעלו בשמה, והבולטות בהן היא [[הקבינט המדיני-ביטחוני|ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי]] (המכונה "הקבינט") ו[[ועדת השרים לענייני חקיקה]]. הכנסת רשאית ל[[הצעת אי-אמון|הביע אי-אמון]] בממשלה, בהחלטה שמתקבלת ברוב מוחלט של חברי הכנסת. במידה שהחלטה כזו מתקבלת – הממשלה נחשבת כמתפטרת ויש להרכיב ממשלה חדשה. === הרשות השופטת === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[בתי המשפט בישראל]], [[המשפט בישראל]]}} [[קובץ:Uzi Vogelman (158313395).jpg|130px|ממוזער|[[עוזי פוגלמן]], [[נשיא בית המשפט העליון]] ([[ממלא מקום|מ"מ]])]] הרשות השופטת בישראל מורכבת ממערכת בתי המשפט ובתי הדין בהם מכהנים שופטים ודיינים הממונים על-ידי ועדות בחירה. שופט בישראל ממונה לכהונה עד גיל פרישה (שעומד כיום על 70). המשפט הפלילי והאזרחי בישראל מנוהל בשלושה דרגים: * [[בית משפט השלום|בתי משפט השלום]] – המכוננים ביישובים עירוניים או ביישובים מרכזיים באזורים בעלי צפיפות נמוכה ובהם נדונות תביעות פליליות קטנות ותביעות אזרחיות עד סכום מסוים. * [[בית משפט מחוזי|בתי משפט מחוזיים]] – המכוננים אחד בכל מחוז של המדינה ובהם נדונות תביעות פליליות גדולות ותביעות אזרחיות מסכום מסוים, וכן הם משמשים כערכאת ערעור על החלטות בית משפט השלום. * [[בית המשפט העליון]] – שמושבו בירושלים והוא משמש בשני תפקידים: ** [[בית המשפט הגבוה לערעורים]] – לדיון כערכאה אחרונה בערעור על החלטות בית משפט מחוזי במשפט הפלילי ובמשפט האזרחי ולדיון בבקשות למשפט חוזר או לדיון נוסף. ** [[בית המשפט הגבוה לצדק]] – לדיון במקרים בהם סבור בית המשפט כי יש צורך במתן סעד למען הצדק. בנוסף, קיימות בישראל מערכות של בתי דין לעניינים מסוימים: [[בתי דין דתיים בישראל|בתי דין דתיים]] ([[בית דין רבני|רבניים]], [[בית דין שרעי (ישראל)|שרעיים]], [[בתי הדין הדתיים הדרוזיים|דרוזיים]] ונוצריים), [[בתי הדין לעבודה|בתי דין לעבודה]] ועוד. השופטים בישראל ממונים על-ידי נשיא המדינה לפי בחירת [[הוועדה לבחירת שופטים]] המורכבת משני שרים, שני חברי הכנסת, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטים. הדיינים בישראל נבחרים על-ידי הוועדה לבחירת דיינים. === חזיתות פוליטיות === בניגוד למדינות העולם המערבי המחלקות את הימין והשמאל בעיקר לפי העמדות בתחום הכלכלי, השיח הפוליטי בישראל נסוב בעיקר סביב התחום המדיני (ובמיוחד מאז שנות ה-90). הגושים הפוליטיים העיקריים בישראל הם [[ימין ושמאל בפוליטיקה בישראל|הימין, השמאל]], [[מרכז פוליטי בישראל|המרכז]], [[יהדות חרדית|החרדים]] ו[[ערביי ישראל|הערבים]]. החל משנות השלושים של המאה העשרים, עובר בהקמת המדינה ועד שנת 1977, משלו מפלגות [[תנועת הפועלים]] ([[מפא"י]], [[המערך]]) ביישוב העברי ובמדינת ישראל. מפלגות אלו זכו לתמיכתן של המפלגות הדתיות ([[מפד"ל]], [[אגודת ישראל|אגו"י]]), מפלגות מרכז ([[המפלגה הפרוגרסיבית]]) ואף כמה מפלגות ימין ([[הציונים הכלליים]], [[המפלגה הליברלית הישראלית|המפלגה הליברלית]]). ב[[הבחירות לכנסת התשיעית|בחירות לכנסת התשיעית]] ניצחה לראשונה מפלגת הליכוד הימנית (מיסודן של [[תנועת החרות]] והמפלגה הליברלית). מאז, הליכוד היא המפלגה העיקרית המחזיקה בהגה השלטון במדינת ישראל, למעט בהפסקות קצרות שבמהלכן שלטו מפלגות שמאל ומרכז. [[קובץ:First_cabinet_with_Eshkol_1964.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|ישיבת הממשלה בראשות לוי אשכול]] [[קובץ:Knesset.jpg|ממוזער|250px|[[משכן הכנסת|משכן]] [[הכנסת]], [[רשות מחוקקת|בית המחוקקים]] ו[[פרלמנט|בית הנבחרים]] של ישראל]] [[קובץ:PikiWiki_Israel_84187_supreme_court.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|אולם ב[[בית המשפט העליון]]]] ====ימין פוליטי==== [[ימין פוליטי בישראל|הימין]] (מיוצג בכנסת על-ידי [[הליכוד]], [[הציונות הדתית (רשימה)|הציונות הדתית]] ו[[עוצמה יהודית]]) מזוהה עם ה[[לאומיות]] ה[[יהודים|יהודית]] ועם ה[[ציונות]]. הימין מתאפיין בגישה נצית כלפי [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] במובן של התנגדות עקרונית לחלוקת [[ארץ ישראל]], הן מטעמי ביטחון והן מטעמי אידיאת [[ארץ ישראל השלמה]]. רוב מוחלט של אנשי ימין תומך ב[[התנחלות|מפעל ההתנחלות]] ומתנגד לפינוי יישובים ישראלים ב[[יהודה ושומרון|יהודה והשומרון]]. מפלגת הליכוד (המפלגה הימנית העיקרית) מתנגדת לנסיגה חד-צדדית או להקמת [[מדינה דו-לאומית]], ותומכת במידת מה בהגעה להסדר שיביא להקמת אוטונומיה פלסטינית שהיא איננה מדינה. למרות זאת, מירב פינויי השטחים הובל על-ידי ראשי ממשלה מטעם הליכוד, בין בהסכם ובין באופן חד-צדדי. [[ציונות דתית|המגזר הציוני דתי]] נוטה ברובו המוחלט לימין, וחלק משמעותי נוסף מאנשי הימין הוא בעל נטייה מסורתית-דתית. ולמרות זאת, קיים גם פלח ימני חילוני ניכר. בפן הכלכלי אין אחדות דעים בקרב מפלגות הימין. על אף שרוב אנשי הימין תומכים ב[[כלכלת שוק|שוק חופשי]] וב[[ליברליזם כלכלי]] מסוים, יש הנוטים למדיניות [[מדינת רווחה|מדינת הרווחה]]. [[ימין רדיקלי בישראל|הימין הקיצוני]] בישראל תומך בין השאר ב[[טרנספר]], בין אם לפלסטינים בלבד ובין אם גם לערביי ישראל, כפתרון לסכסוך בין היהודים והערבים בארץ ישראל. עד שנת [[1977]] הימין כמעט שלא היה שותף בממשלות ישראל, אך החל משנה זו [[המהפך|עת עלה הליכוד לשלטון לראשונה]] בראשותו של [[מנחם בגין]], הובלו מרבית ממשלות ישראל על-ידי מפלגות הימין, או בשותפותן המשמעותית. ====חרדים==== המפלגות החרדיות ([[מפלגת ש"ס|ש"ס]] ו[[יהדות התורה]] המורכבת מ[[אגודת ישראל]] ו[[דגל התורה]]) הן מפלגות מגזריות המכוונות לטיפול באינטרסים המגזריים של קהילותיהן. אלו מפלגות הפועלות על-פי הוראת רבניהן (במסגרת של [[מועצת חכמי התורה]] של ש"ס או [[מועצת גדולי התורה]] של יהדות התורה), ודוגלות בשילוב של דת ומדינה, [[שמרנות]] בנושאי צביונה היהודי של המדינה ואופייה החברתי, ומדיניות מדינת רווחה נרחבת המעניקה קצבאות נדיבות לעניים. המפלגות החרדיות מתנגדות ל[[גיוס בני ישיבות|גיוס בחורי ישיבות]] ולכל פגיעה בהם, ותומכות במתן קצבאות מחייה ל[[אברך|אברכים]] ובעידוד אורח החיים החרדי. כפועל יוצא ממדיניותן המצומצמת, שיתפו המפלגות החרדיות פעולה הן עם הימין והן עם השמאל. ====מרכז פוליטי==== [[מרכז פוליטי בישראל|המרכז]] (מיוצג בכנסת על-ידי [[יש עתיד]] ו[[המחנה הממלכתי]]) מבקש לייצר פשרה בין הימין והשמאל, ומשלב רעיונות משני הצדדים. בעוד שרוב אנשי המרכז תומכים בצמצום הנוכחות הישראלית ביהודה והשומרון, הם מביעים חוסר אמון בנכונותם וביכולתם של הפלסטינים להגיע להסדר קבע שיאפשר לישראל לשמור על ביטחונה. על כן תומך המרכז בפעולות חד-צדדיות שעיקרן ניהול הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולקיחת יוזמה. מבחינה כלכלית-חברתית, המרכז דוגל בגישה ליברלית, ודוגל בשוק חופשי וב[[ליברליזם חברתי]]. ====שמאל פוליטי==== [[שמאל פוליטי בישראל|השמאל]] (המיוצג בכנסת על-ידי [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]]) נוקט בגישה יונית כלפי הסכסוך, ומבקש להגיע לפשרה הכוללת חלוקת הארץ והקמת [[מדינה פלסטינית|מדינת פלסטינית]] ([[פתרון שתי המדינות]]). עד שנות ה-90 הייתה אחדות דעים עקרונית בין הימין לשמאל בקשר לסכסוך, ואולם עם עלייתו לשלטון של [[יצחק רבין]] חלה תפנית בעמדה זו, והאחרון הוביל את [[הסכמי אוסלו]] מול [[הארגון לשחרור פלסטין|אש"ף]]. השמאל מבקש לפנות את מרבית (אם לא את כל) ההתנחלויות ביהודה והשומרון, בין אם כחלק מהסדר קבע ובין אם באופן חד-צדדי על מנת לקדם את ההגעה להסדר קבע. מרביתו של השמאל בישראל הוא ציוני, ועמדותיו היוניות מבקשות לחזק את ישראל כמדינה בעלת רוב יהודי מוצק בעלת גבולות בטוחים וברי הגנה. ואולם, קיימות בשמאל [[שמאל רדיקלי בישראל|תנועות רדיקליות]] [[פוסט-ציונות|פוסט ציוניות]] המבקשות להביא למצב שבו ישראל איננה מדינה יהודית, אלא [[מדינה דו-לאומית]], בין אם לצידה של מדינה פלסטינית ובין אם כ[[פתרון המדינה האחת|מדינה אחת מן הירדן לים]]. השמאל בישראל הוא [[סוציאליזם|סוציאליסטי]] בעיקרו, ודוגל במדינת רווחה, ב[[זכויות חברתיות]], בחיזוק המעורבות הממשלתית במשק ובחיזוק ועדי העובדים. בנוסף, תומך השמאל ב[[הפרדת הדת מהמדינה|הפרדת דת ומדינה]]. השמאל שלט ביישוב היהודי מאז [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] והמשיך להחזיק ברוב בכנסת עד המהפך של 1977, ולמעט כהונות יחידות בשנות ה-90 לא הצליח לשחזר את כוחו מאז. ====ערבים==== המפלגות הערביות ([[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון|חד"ש]], [[תנועה ערבית להתחדשות|תע"ל]], [[הרשימה הערבית המאוחדת|רע"ם]]) הוא שם כולל למפלגות שונות המחזיקות כל אחת באידאולוגיה שונה ואף מנוגדת מרעותה, אך כולן מאגדות בתוכן [[ערביי ישראל|ערבים אזרחי ישראל]]. כל המפלגות הערביות [[אנטי-ציונות|שוללות את הציונות]], מביעות תמיכה ב[[התנועה הלאומית הפלסטינית|רעיון הלאומי הפלסטיני]] ומציעות גישות שונות לשילובם של ערביי ישראל בחברה הישראלית. מפלגת חד"ש היא מפלגה [[קומוניזם|קומוניסטית]] הדוגלת בהפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה המתנהלת לאור הרעיונות הקומוניסטיים הקלאסיים של שוויון כלכלי וחברתי, והיא המפלגה הערבית היחידה בה חברים גם יהודים. תע"ל היא מפלגה איסלמית מסורתית המבקשת להעניק שוויון זכויות לערביי ישראל. רע"ם היא הזרוע הפוליטית של [[התנועה האסלאמית|התנועה האיסלמית]], וככזו היא הולכת לאורם של ערכים דתיים איסלמיים, זאת לצד שילובם של ערביי ישראל בחברה הישראלית ומתן פתרונות הולמים לבעיותיהם החברתיות והכלכליות בשיתוף פעולה עם ממשלת ישראל. באופן מסורתי, ומשום התנגדותן לציונות, המפלגות הערביות אינן שותפות בקואליציות השונות, הגם שהן עשויות להעניק 'רשת ביטחון' לקואליציה בהצבעות בכנסת באם הנושא על סדר היום יתרום למאמציהן למען החברה הערבית. באופן חריג, [[ממשלת ישראל השלושים ושש|הממשלה השלושים ושש]] נשענה על רוב קואליציוני שכלל בתוכו גם את רע"מ, שהייתה למפלגה הערבית הראשונה שלקחה חלק בקואליציה. ===חלוקה מינהלית=== {{ערך מורחב|ערכים=[[מחוזות ישראל]]}} {{מפת ישראל עם תוויות}} ישראל מחולקת לשבעה [[מחוזות ישראל|מחוזות מנהליים]], בכל אחד מהם משרדי ממשלה מחוזיים, [[בית משפט מחוזי]] ומוסדות נוספים. החלוקה מתפרסמת ב[[ילקוט הפרסומים]] כ[[צו]] ממשלתי – "הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאור גבולותיהם" ועוברת תיקונים מפעם לפעם. הסמכות לקבוע מחוזות ניתנה לממשלה בסעיף 3 ל[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], תש"ח-1948. שבעת המחוזות הם [[מחוז ירושלים]], [[מחוז הצפון]], [[מחוז חיפה]], [[מחוז המרכז]], [[מחוז תל אביב]], [[מחוז הדרום]] ו[[מחוז יהודה ושומרון]]. [[השלטון המקומי בישראל]] מנוהל דרך חלוקתה ל[[רשות מקומית|רשויות מקומיות]], ו[[רשות מקומית בישראל]] היא היחידה הגאוגרפית־מנהלית הקטנה ביותר הנהוגה בה. נכון ל־[[2012]], קיימות 256 רשויות מקומיות בישראל.{{הערה|[http://www.moin.gov.il/Subjects/LocalGovernmentMap/Pages/About.aspx אתר משרד הפנים]}} {| class="wikitable sortable" style="text-align:center" |- ! rowspan="2"| מחוז ! rowspan="2"| בירה ! rowspan="2"| העיר הגדולה{{ש}}ביותר ! colspan="4"| אוכלוסייה{{הערה|שם=districts_pop|{{cite web |url=http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton_e.html?num_tab=st02_17&CYear=2017 |title=Localities and Population, by Population Group, District, Sub-District and Natural Region |date=6 September 2017 |publisher=Israel Central Bureau of Statistics |access-date=19 September 2017}}}} |- ! יהודים ! ערבים ! סה"כ ! class="unsortable"| הערה |- ! [[מחוז ירושלים|ירושלים]] | colspan="2"| ירושלים | style="text-align:left"| {{אחוז|721300|1083300}} | style="text-align:left"| {{אחוז|344500|1083300}} | style="text-align:left"| {{מיין לפי|1208800|1,208,800}} | {{Ref label|מחוז ירושלים|א}} |- ! [[מחוז הצפון|צפון]] | [[נוף הגליל]] | [[נצרת]] | style="text-align:left"| {{אחוז|603400|1401300}} | style="text-align:left"| {{אחוז|752700|1401300}} | style="text-align:left"| 1,513,300 | |- ! [[מחוז חיפה|חיפה]] | colspan="2"| [[חיפה]] | style="text-align:left"| {{אחוז|679400|996300}} | style="text-align:left"| {{אחוז|255100|996300}} | style="text-align:left"| 1,100,000 | |- ! [[מחוז מרכז|מרכז]] | [[רמלה]] | [[ראשון לציון]] | style="text-align:left"| {{אחוז|1852400|2115800}} | style="text-align:left"| {{אחוז|172700|2115800}} | style="text-align:left"| 2,233,500 | |- ! [[מחוז תל אביב|תל אביב]] | colspan="2"| [[תל אביב]] | style="text-align:left"| {{אחוז|1289500|1388400}} | style="text-align:left"| {{אחוז|20900|1388400}} | style="text-align:left"| {{מיין לפי|1480400|1,480,400}} | |- ! [[מחוז הדרום|דרום]] | [[באר שבע]] | [[אשדוד]] | style="text-align:left"| {{אחוז|909200|1244200}} | style="text-align:left"| {{אחוז|250800|1244200}} | style="text-align:left"| 1,330,600 | |- ! [[מחוז יהודה ושומרון|יהודה ושומרון]] | [[אריאל]] | [[מודיעין עילית]] | style="text-align:left"| {{אחוז|391000|399300}} | style="text-align:left"| {{אחוז|600|399300}} | style="text-align:left"| {{מיין לפי|0399300|461,300}} | {{Ref label|יהודה ושומרון|ב}} |} :{{Note label|מחוז ירושלים|א}} כולל למעלה מ־200,000 יהודים ו־300,000 ערבים במזרח ירושלים.{{הערה|שם=jerusalem_pop|{{cite web |url=http://www.jerusaleminstitute.org.il/.upload/yearbook/2017/shnaton_C1017.pdf |title=Population of Jerusalem, by Age, Religion and Geographical Spreading, 2015 |publisher=Jerusalem Institute for Israel Studies |access-date=19 September 2017 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20190411211301/http://www.jerusaleminstitute.org.il/.upload/yearbook/2017/shnaton_C1017.pdf |archivedate=2019-04-11 |url-status=dead }}}} :{{Note label|יהודה ושומרון|ב}} אזרחי ישראל בלבד. ===גבולות ישראל=== {{ערך מורחב|גבולות מדינת ישראל}} ישראל [[גבולות מדינת ישראל|גובלת]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] וב[[מצרים]] ב[[מערב]], ב[[ים סוף|ים האדום]] ב[[דרום]], ב[[ירדן]] ב[[מזרח]], ב[[סוריה]] בצפון־מזרח וב[[לבנון]] ב[[צפון]]. בין ישראל למצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת [[רצועת עזה]], הנמצאת בשליטת [[חמאס]]. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי [[יהודה ושומרון]] (המכונים גם [[הגדה המערבית]]), הנמצאים בשליטה משולבת של ישראל ו[[הרשות הפלסטינית]] ומעמדם הסופי, כמו גם מעמדה של רצועת עזה, טרם הוכרע. בצפון־מזרח נמצאת [[רמת הגולן]] בשליטת ישראל, והוחלו עליה חוקי מדינת ישראל (באמצעות [[חוק רמת הגולן]]), אך סוריה ממשיכה לתבוע עליה ריבונות. ===יחסי חוץ=== {{הפניה לערך מורחב|יחסי החוץ של ישראל}} [[קובץ:Foreign relations of Israel (map).png|ממוזער|upright=1.35|{{מקרא|#0000ff|יחסים דיפלומטיים}} {{מקרא|#80ffff|היחסים הדיפלומטיים הושעו}} {{legend|#00ff00|יחסים דיפלומטיים בעבר}} {{מקרא|#ff00ff|ללא יחסים דיפלומטיים, אבל עם יחסי מסחר בעבר}} {{מקרא|#ff8040|אין יחסים דיפלומטיים}}]] [[קובץ:Truman_receives_menorah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ראש ממשלת ישראל]] [[דוד בן-גוריון]] ושגריר ישראל בוושינגטון [[אבא אבן]] עם [[נשיא ארצות הברית]] [[הארי טרומן]], מאי 1951]] בבסיס מדיניות החוץ של ישראל מאז ראשית [[שנות ה־50 של המאה ה־20]] עומדים קשריה עם [[העולם המערבי|המערב]] המהווה מקור תמיכה וסיוע מרכזיים למדינה במישור הבינלאומי והצבאי. עד אמצע שנות ה־60 נשענה ישראל במידה רבה על תמיכתה של [[צרפת]] והחל מאמצע שנות ה־60 ובייחוד אחרי [[1967]] הפכה [[ארצות הברית]] למעצמה העיקרית המעניקה תמיכה וסיוע בהיקף רחב לישראל. ארצות הברית מהווה אחת מ[[יחסי ארצות הברית–ישראל|התומכות הבולטות ביותר של ישראל]]. הסיוע של ארצות הברית מתבטא בתמיכה בישראל בארגונים בינלאומיים ובסיוע כלכלי וצבאי רחב היקף של מיליארדי דולרים בשנה. יחסי החוץ של ישראל הושפעו מ[[החרם הערבי]] שהוטל עליה ועל חברות הסוחרות איתה מצד [[מדינות ערב]]. בעקבות הסכמי השלום בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90 של המאה ה־20]], צומצם היקף החרם הערבי ומצב יחסי החוץ של ישראל השתפר. ב[[או"ם]] לא נהנתה ישראל מתמיכה רחבה. באופן מסורתי, האו"ם תמך בישראל כשהחליטה לוותר על שטחים, אך ביקר את ישראל על פעולות צבאיות שלה שמלוות ב[[נפגע]]ים לצד השני. החריג הבולט באו"ם הוא [[ארצות הברית]], המפגינה יחס ידידותי ונחשבת ל"ידידה הגדולה" של ישראל. ארצות הברית מצהירה מפעם לפעם כי היא ערבה לקיומה וביטחונה של המדינה ואף משתמשת פעמים רבות בזכות ה[[וטו|ווטו]] שלה כנציגה קבועה ב[[מועצת הביטחון]], כדי למנוע החלטות הפוגעות בישראל. בין ידידותיה המסורתיות של ישראל נמצאת [[גרמניה]], שלאחר תהליך ארוך שכלל את [[הסכם השילומים]] ב־[[1952]] וכינון יחסים דיפלומטיים ב־[[1965]] נמצאת ביחסים טובים עם מדינת ישראל,{{הערה|[http://www.expatica.com/de/news/german-news/German-politician-says-Israel-could-join-EU-in-15-years_53272.html ב-2009 אמר בכיר גרמני שישראל יכולה להצטרף לאיחוד אירופי בעוד כ-15 שנים] מתוך אתר Expatica}} ואף מעניקה לה סיוע צבאי. מדינות אחרות שנחשבות לידידות טובות של ישראל הן [[קנדה]], [[צ'כיה]] ו[[פולין]]. [[ברית המועצות]] התייצבה בראש מדינות ערב במשך עשורים ארוכים במסגרת המלחמה הקרה בארצות הברית. נקודת שבר גדולה הייתה ב־[[10 בנובמבר]] [[1975]], כאשר התקבלה באו"ם [[החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם|החלטה 3379]], הקובעת כי "הציונות היא גזענות". הצהרה זו בוטלה ב־[[1991]]. לאחר תום [[המלחמה הקרה]] ונפילת ברית המועצות, הטונים הצורמים שהגיעו מרוסיה התמתנו. ב[[שנות האלפיים]], לישראל יחסים ענפים עם רוסיה. עד [[מלחמת יום הכיפורים]], ישראל עשתה ניסיונות להיחלץ מהבידוד העולמי ביצירת קשרים עם מדינות עולם שלישי מתפתחות. היחסים עם מדינות אפריקה נפסקו בין השאר בגלל לחץ ערבי וטענות מדינות אפריקה השחורה שהשליטה הישראלית ב[[סיני]] משמעה כיבוש אדמה אפריקאית. כדי למצוא מדינות ידידות, ישראל קיימה יחסים מיוחדים עם מדינות שהפרו [[זכויות אדם]] או מדינות מבודדות, כמו [[דרום אפריקה]] ו[[טאיוואן]]. לאחר חתימת הסכם השלום עם [[מצרים]], [[ירדן]], והחתימה על [[הסכמי אוסלו]], חל שיפור מסוים ביחסי ישראל עם חלק ממדינות ערב ונוצר קשר בין ישראל ל[[טורקיה]]. לאחר יישום [[תוכנית ההתנתקות]] מדינות מוסלמיות נוספות כמו [[פקיסטן]] הודיעו על חימום יחסים. יחסי ישראל וטורקיה התקררו באופן משמעותי בעקבות אירועי [[המשט לעזה (2010)|המשט הטורקי]] ב־2010. עד ל[[המהפכה האיסלאמית|מהפכה האיסלאמית]] ב־1979 [[יחסי איראן–ישראל|היו לאיראן יחסים טובים עם ישראל]], אולם הם נותקו והפכו לעוינות עזה לאחריה. פעולות צבאיות של ישראל בעקבות פריצת [[האינתיפאדה השנייה]], גרמו לשפל בתדמיתה של ישראל ולעלייה באנטישמיות בקרב מדינות מערביות רבות, במיוחד באירופה. בישראל קיים ציבור רב הטוען כי באופן מסורתי, "[[כל העולם נגדנו]]" ומשייכים לביקורת על מדיניות ישראל אספקטים [[אנטישמיות|אנטישמיים]]. [[מדינאי]]ם, אקדמאים, [[דיפלומט]]ים ו[[עיתונאי]]ם אפיינו את [[האנטישמיות החדשה]]: [[הסתה]] וגל [[אלימות|תקיפות]] אנטישמיות נגד יהודים המסווה את עצמו כ[[אנטי-ציונות]] והתנגדות למדינת ישראל. מתוך כך בעקבות האינתיפאדה והלחימה ברצועת עזה לאחר ההתנתקות, מספר סמלי של חברות מסחריות החליטו [[חרם על ישראל|להחרים את ישראל]], אך ה[[ייצוא]] הישראלי לא נפגע. ==צבא וביטחון== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ביטחון ישראל]]}} [[קובץ:IAF-F-35I-and-F-16I.jpg|ממוזער|250px|[[מטוס קרב|מטוסי קרב]] מדגם [[F-16I סופה]] ו-[[F-35I אדיר]] של [[חיל האוויר הישראלי]]. חיל האוויר הישראלי נחשב ל[[חיל אוויר|חיל האוויר]] החזק ביותר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ולאחד מחילות האוויר הטובים והמתקדמים ביותר בעולם.]] [[קובץ:Israeli Tanks Cross the Suez Canal - Flickr - Israel Defense Forces.jpg|ממוזער|250px|[[טנק]] של [[צה"ל]] חוצה את [[תעלת סואץ]] על גשר שהקים [[חיל ההנדסה הישראלי]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]].]] בשלושה העשורים הראשונים לקיומה, הייתה ישראל מוקפת מכל עבריה במדינות עוינות שלא הכירו בה וניהלו נגדה מלחמות. מצב זה החל להשתנות בהדרגה ב־[[1977]], עם ביקורו של [[נשיא מצרים]] בישראל. נכון ל־2022, יש לישראל חוזי שלום ו[[יחסים דיפלומטיים]] עם שתיים משכנותיה, [[מצרים]] ו[[ירדן]], ועם חלק ממדינות המפרץ, והכרה דה־פקטו מצד יתר שכנותיה. בין ישראל ל[[סוריה]] ו[[לבנון]] שוררים יחסי איבה ומתיחות ביטחונית. מתחילת [[מלחמת האזרחים בסוריה]] ב־2011 [[זליגת מלחמת האזרחים בסוריה לישראל|התנגשויות צבאיות קורות מפעם לפעם בגבול ישראל–סוריה]], וכן תקריות מעטות בגבול עם לבנון. האסטרטגיה הביטחונית הרשמית של ישראל היא "קונספציה הגנתית־היגבית". ישראל ממתינה שתהיה מצד האויב תקיפה או פעילות מאיימת ורק אז פועלת בתגובה. לעיתים כמו ב[[מבצע אופרה|תקיפת הכור העיראקי]], היא יוזמת [[מכה מקדימה|מכת מנע]] צבאית, כדי למנוע התפתחות איום חריף יותר. ישראל נחשבת לגורם צבאי חזק באזור [[המזרח התיכון]] ויש התולים בעוצמה צבאית זו את נכונותן של [[ארצות ערב]] השכנות להכיר בה ולהיכנס למשא ומתן מדיני איתה מאז סוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70 של המאה ה־20]]. החל מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70 של המאה ה־20]] צברה ישראל ניסיון רב ב[[לוחמה בשטח בנוי]] ו[[מלחמה בטרור|מלחמה מול טרור]], שהתבטא בפעולות [[פיגוע מיקוח|שחרור בני ערובה]] נועזות (כגון [[חטיפת מטוס סבנה|פעולת סבנה]] ו[[מבצע אנטבה]]), פעולות [[קומנדו]] ו[[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]], מבצעים צבאיים נרחבים כנגד בסיסי טרור ו[[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] שבהם נהרגו טרוריסטים בכירים. ל[[צה"ל]] הישגים רבים בלוחמה בטרור: דיכוי [[הטרור ברצועת עזה בתחילת שנות ה-70|הטרור ברצועת עזה בתחילת שנות ה־70]], [[גירוש אש"ף מלבנון]] ל[[תוניס]] ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ודיכוי הטרור ב[[יהודה ושומרון]] ב[[מבצע חומת מגן]] בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]]. יחידות ה[[כוחות מיוחדים|עילית]] וה[[לוחמה בטרור|לוט"ר]] של ישראל – בהן ה[[ימ"מ]], [[סיירת מטכ"ל]], ה[[שב"כ]] (המפעיל [[HUMINT|סוכנים]] ומספק [[מודיעין צבאי|מודיעין]] נגד טרור), ה[[מסתערבים]], [[שייטת 13]], [[חבלה וסילוק פצצות|חבלני]] [[משמר הגבול]], [[מערך החבלה של משטרת ישראל|משטרת ישראל]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית]] שמפעיל את [[יהל"ם]] – זכו למוניטין בינלאומי. האיומים החדשים העיקריים שנוצרו באחרונה עבור ישראל הם מצד [[איראן]] שמתקדמת ב[[תוכנית הגרעין האיראנית|תוכניתה לפיתוח יכולת גרעינית]], ומארגוני [[טרור פלסטיני]]ם כמו [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האיסלאמי]] ו[[ארגוני טרור]] בינלאומיים כמו [[אל-קאעידה|אל־קאעידה]], [[דאעש]] ו[[חזבאללה]]. קיים חשש שארגוני טרור פלסטינים ישפרו את יכולתם [[התקפות רקטות פלסטיניות מרצועת עזה|לשגר טילים מרצועת עזה]] ואף יפתחו יכולת שיגור טילים מיהודה ושומרון – לרבות [[טיל נ"מ|טילים נגד מטוסים]] ו[[ארטילריה רקטית|רקטות ארוכות־טווח]]. החשש מליבוי מחודש של האלימות בין ישראל לפלסטינים נחשב לאיום החמור ביותר על אזרחי ישראל, לצד תוכנית הגרעין האיראנית.{{מקור}} הביטחון הוא הנושא המרכזי ב[[פוליטיקה]] הישראלית, ונחשב למהותי יותר מנושאי חברה וכלכלה. ישראל היא אחת המדינות הדמוקרטיות היחידות בעולם שבה רוב המנהיגים הפוליטיים וראשי הממשלה הם אנשי צבא בכירים לשעבר או בעלי קשר חזק לביטחון.{{מקור}} ===שירותי הביטחון=== [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - IDF Soldiers at the Western Wall.jpg|ממוזער|250px|[[לוחם|לוחמי]] [[צה"ל]] ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ב[[ירושלים]].]] [[קובץ:Israeli-Police-Facebook--Misdar-001.jpg|ממוזער|250px|מסדר כבוד חמוש של [[משטרת ישראל]] ו[[משמר הגבול]]]] [[קובץ:Magav-Facebook--Yamam-0009.jpg|ממוזער|250px|ה[[ימ"מ]] – [[היחידה הלאומית המיוחדת ללוחמה בטרור]] – היא היחידה הלאומית של ישראל ל[[מלחמה בטרור]] ו[[יחידת השתלטות|חילוץ בני ערובה]].]] [[מערכת הביטחון בישראל]] מורכבת ממספר ארגונים: * {{סמל|צבא הגנה לישראל}} [[צבא הגנה לישראל]] (צה"ל) – ה[[צבא]] של ישראל, מורכב מ[[חייל]]ים סדירים, אנשי קבע ומילואים. השירות בו חובה לרוב האוכלוסייה. אחראי על הגנת ישראל מפני איומים חיצוניים וטרור. * {{סמל|שירות הביטחון הכללי}} [[שירות הביטחון הכללי]] (שב"כ) – ארגון חשאי האחראי על [[אבטחה]], סיכול ומניעת [[טרור]], [[סיכול ריגול]] ומניעת חתירה נגד המדינה. * {{סמל|המוסד}} [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] – ארגון ביון האחראי על [[ריגול]] ופעולות חשאיות במדינות זרות. * {{סמל|משטרת ישראל}} [[משטרת ישראל]] – אחראית לביטחון פנים, שמירת הסדר הציבורי, מאבק ב[[פשיעה]] ואכיפת החוק. * {{סמל|שירות בתי הסוהר}} [[שירות בתי הסוהר]] (שב"ס) – הזרוע האחראית על אחזקת, תפעול ושמירת [[בית סוהר|בתי הסוהר]] האזרחיים בישראל. * {{סמל|ישראל}} [[המטה לביטחון לאומי]] – גוף מייעץ ומתאם בענייני ביטחון ב[[משרד ראש הממשלה]]. * {{סמל|מערך הסייבר הלאומי}} [[הרשות הלאומית להגנת הסייבר]] – גוף המתאם את [[לוחמת סייבר|הגנת הסייבר]] ו[[אבטחת מידע|אבטחת המידע]] של ישראל. לגופים שונים במערכת הביטחון – בהם צה"ל, משטרת ישראל, השב"כ והמוסד – יש יחידות סייבר, וישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום זה. ישראל הסתמכה ועדיין מסתמכת על צבא גדול יחסית לגודל אוכלוסייתה, זאת בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי. עד תחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80 של המאה ה־20]] היו חיילי ה[[מילואים]] כוח מרכזי בעיקר בשעות חירום. צה"ל מסתמך בעיקר על הכוחות הסדירים שכוללים חיילים בשירות חובה וחיילים בשירות קבע. צה"ל מתאפיין ברמת תחכום טכנולוגי גבוהה, ובציוד מתקדם, שחלקו מיוצר בישראל, אולם רובו נקנה מ[[ארצות הברית]], באמצעות כספי הסיוע הביטחוני. הברית הבינלאומית המרכזית שעליה מסתמכת ישראל היא הברית עם ארצות הברית. במסגרת זו ישראל נאלצת (באופן לא־רשמי) לקבל את הסכמתה של ארצות הברית למכירת פיתוחי נשק ישראלים למדינות שנמצאות בהתנגשות אינטרסים עם ארצות הברית, למשל [[הרפובליקה העממית של סין]]. אף על פי כן, ישראל היא אחת מיצואניות הנשק הגדולות בעולם, בעיקר ל[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]].{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ישראל - יצואנית הנשק השביעית בגודלה בעולם|3654285|10 במרץ 2015}}}} [[צה"ל]] נחשב לאחד הצבאות החזקים ביותר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ומתבסס על יתרון בהון האנושי והטכנולוגי. [[חיל האוויר הישראלי]] נחשב לאחד החזקים והטובים בעולם. לצה"ל [[חיל ים|זרוע ימית]], [[חיל הים הישראלי]], שמפעיל סירות [[בט"ש]], [[קומנדו ימי]], [[ספינת טילים|ספינות טילים]] ו[[צוללת|צוללות]] [[מנוע דיזל|דיזל]] המתקדמות מסוגן, מסווג כ[[צי מים חומים]]. [[חיל השריון]] של צה"ל זכה להצלחות מזהירות ב[[מבצע קדש]], [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]]. ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה־21]] נעשה בו שימוש בטנק ה[[מרכבה סימן 4מ]], שנחשב לאחד הטובים והמתקדמים בעולם. [[חיל ההנדסה הקרבית]] של צה"ל מילא תפקיד חשוב ב[[מלחמות ישראל]] וב[[מלחמה בטרור]], ובעל אמצעים מתקדמים בתחומי ה[[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]], [[סילוק פצצות]], ה[[רק"ם]], ה[[מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית|צמ"ה]] ו[[לוחמת מנהרות]]. [[אגף המודיעין]] של צה"ל מהווה חלק מרכזי בהגנה על ישראל ובהספקת [[מודיעין צבאי]] איכותי מאוד שמאפשר התכוננות והיערכות לאיומים וכן [[מכת מנע]] בעת הצורך. בעשור האחרון החל צה"ל בהתעצמות בתחום ה[[לוחמת סייבר|סייבר]] ו[[לוחמת רשת]]. חלק ניכר מ[[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] מופנה לצורכי הביטחון (לצה"ל כ־12% ב־2017). [[חוק גיוס חובה]], שנחקק ב־[[1949]], קובע שכל [[תושב קבע]] בישראל, גבר או אישה, חייב לשרת ב[[צה"ל]] מגיל 18 לתקופה של שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים (תקופות השירות משתנות מפעם לפעם לפי הצורך). עם זאת פטור גורף ניתן לכל התושבים שמוגדרים "בני הלאום הערבי" (כלומר לכל [[ערביי ישראל]], למעט ה[[דרוזים]]), וכן ניתן פטור פרטני לתלמידי [[ישיבה|ישיבות]], בעיקר חרדיות, לנשים דרוזיות ולנשים אשר מצהירות שאמונתן הדתית מונעת מהן לשרת בצבא. מספר העילות הרפואיות או הסוציואקונומיות לפטור משירות צבאי עלה עם השנים ועם הגידול באוכלוסייה. בהתבסס על נתוני צה"ל, 30% מקרקעות המדינה מיועדים לשטחי אימונים וניסויים; ב־11% מקרקע המדינה יש מגבלות בנייה מטעמי ביטחון; על 4% קרקע נוספים מוקמים מתקנים של צה"ל; ועל עוד 1% מהאדמות יש מתקנים של מערכת הביטחון. על־פי המחקר "ההשלכות הכלכליות של האחזקה והשימוש בקרקע על ידי מערכת הביטחון", נתונים אלה אינם משקפים את ההיקף האמיתי של שיעור שימושי הקרקע לצורכי ביטחון, שכן גם בשטחים נוספים נמצאה זיקה ושימוש ביטחוני עקיף.{{הערה|{{הארץ|מוטי בסוק|צבא האדמה לישראל|1.1306106|21 בפברואר 2008}}}} שירותי ביטחון נוספים הנמצאים בפיקוח [[משרד ראש הממשלה]] הם [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] האחראי על פעולות [[ביון]] ואיסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] מחוץ לגבולות המדינה, לצד [[דיפלומטיה]] חשאית ופעולות מיוחדות בארצות זרות; ו[[שירות הביטחון הכללי]] (שב"כ) שאחראי על ביון ואיסוף מודיעין וכן על העברתו לצה"ל ולמשטרה בתוך גבולות המדינה ומעבר לקו הירוק לצורכי סיכול [[לוחמה בטרור|טרור]], [[סיכול ריגול|ריגול]] ופעילות חתרנית עוינת. על [[ביטחון פנים|ביטחון הפנים]] ו[[אכיפת החוק]] בישראל אחראית [[משטרת ישראל]]. [[משמר הגבול]] הוא הזרוע הקרבית של המשטרה ומשמש הן לפעולות בשטחים והן כעתודות ב[[ספר (גאוגרפיה)|אזורי הספר]] וה[[פריפריה]]. ישראל מפעילה מספר יחידות עילית ל[[לוחמה בטרור]] ו[[יחידת השתלטות|חילוץ בני ערובה]], הבכירה שבהן היא ה[[ימ"מ]] – "[[היחידה הלאומית המיוחדת ללוחמה בטרור]]" – שנחשבת לאחת מ[[יחידה משטרתית טקטית|יחידות העילית]] הטובות, המקצועיות והמנוסות ביותר בישראל ומחוץ לה.{{הערה|[[אבי אשכנזי (עיתונאי)|אבי אשכנזי]], "הכי טובים" – אנשי החוק, [[מעריב]], [[29 במרץ]] [[2010]]}}{{הערה|בנוסף זכתה ה[[ימ"מ]] פעמיים ברציפות (2010 ו-2011) בתחרות הבינלאומית "Urban Shield" ליחידות [[SWAT]], בה שברה שיאי ניקוד.}} === טכנולוגיה צבאית ואמצעי לחימה === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תעשייה ביטחונית בישראל]], [[אמצעי לחימה של צה"ל]]}} [[קובץ:IDF-Arsenal-10.jpg|ממוזער|300px|[[אמצעי הלחימה של צה"ל]]]] ישראל נחשבת למעצמה של ייצור ופיתוח [[טכנולוגיה צבאית]] ו[[אמצעי לחימה]], ו[[תעשייה ביטחונית בישראל|התעשיות הביטחוניות של ישראל]] – כגון [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות|רפאל – מערכות לחימה מתקדמות]], [[התעשייה האווירית לישראל]], [[אלביט מערכות]], [[אלתא]] ו[[התעשייה הצבאית]] (ב[[שנות האלפיים]], "[[תעש מערכות]]") – נמצאות בחזית הטכנולוגית. אמצעי הלחימה של [[צה"ל]] מבוססים ברובם על אמצעי לחימה תוצרת [[ארצות הברית]] (בעיקר [[נשק קל]], [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] ו[[מסוק קרב|מסוקי קרב]]) ו[[גרמניה]] ([[הצוללות מסדרת דולפין AIP|צוללות]] ו[[סער 6|סטי"לים]]) ועל אמצעי לחימה מפיתוח מקומי תוצרת ישראל, הכוללים [[טנק]]ים, [[רכב קרבי משוריין]], [[אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי|כלים ואמצעים הנדסיים]], [[כלי שיט]] [[אוניית מלחמה|צבאיים]], [[נשק קל]], [[תחמושת]], [[שריון לכלי רכב]] ואמצעי [[מיגון]] מתקדמים, [[מערך ההגנה האווירית#מערך הגנה רב-שכבתית|מערך הגנה רב-שכבתי נגד רקטות וטילים]] ([[כיפת ברזל]], [[קלע דוד]], [[חץ 2]] ו[[חץ 3]]), [[ארטילריה רקטית]], [[טיל]]ים מסוגים שונים, ואף [[כלי טיס]] בהם [[לוויין ריגול|לווייני תצפית וריגול]]. לפי מקורות זרים ישראל היא גם מעצמה גרעינית וברשותה כמות רבה של [[טיל גרעיני|טילים גרעיניים]] מתקדמים. עם זאת, [[מדיניות הגרעין של ישראל]] מקפידה על [[עמימות (מדיניות)|עמימות]] בנושא. ==כלכלה== {{עריכה|סיבה=המידע לא מחולק לפי נושאים, סוקר את ההיסטוריה של הכלכלה בצורה כרונולוגית ורק משנות האלפיים, פסקת "תשתיות מים וחשמל" צריכה להפוך לפסקת "אנרגיה" ולהכיל את נושא הגז בים, מכיל לפעמים פירוט יתר|נושא=ישראל|נושא2=מדינות אסיה}} {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כלכלת ישראל]]}} [[קובץ:Bursa07.jpg|ממוזער|250px|[[גורדי שחקים בישראל|גורדי השחקים]] של [[גוש דן]] מסמלים בעיני רבים כלכלה מודרנית בישראל]] כלכלת ישראל בולטת בעוצמתה למול שכנותיה: ה[[תמ"ג]] של ישראל עמד ב-[[2017|2022]] על 481 מיליארד דולרים, מקום 28 בעולם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://databank.worldbank.org/indicator/NY.GDP.MKTP.CD/1ff4a498/Popular-Indicators|כותרת=World Development Indicators {{!}} DataBank|אתר=databank.worldbank.org|תאריך_וידוא=2022-11-19}}</ref> והתמ"ג לנפש עמד על 54,710 דולר בשנה (נכון ל-2022) מקום 14 בעולם,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.imf.org/external/datamapper/profile/ISR|כותרת=IMF data mapper Israel 2023|אתר=www.imf.org|תאריך_וידוא=2023-04-27}}</ref> ישראל ממוקמת במקום 19 ב[[מדד הפיתוח האנושי]]. על פי [http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=11&CYear=2010&CMonth=1#4 סקר הכנסות] של [[הלמ"ס]] ל־[[2010]], הכנסה ממוצעת ברוטו לחודש, עמדה על 14,385 ש"ח למשק בית, ועל 4,323 ש"ח לנפש.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/publications/income_survey04/pdf/t01.pdf אתר הלמ"ס]{{קישור שבור|5.2.2019}}}} במדד ה[[גלובליזציה]] של כתב העת האמריקני [[Foreign Policy]] ישראל דורגה ב־[[2006]] במקום ה־15 בעולם.{{הערה|[[דוד פסיג]], '''צופן עתיד''', עמ' 106}} ישראל הצליחה ליצור כלכלה יציבה וחזקה תוך עשורים בודדים, בתנאי אי-ודאות ביטחונית תוך ניהול מספר [[מלחמה|מלחמות]] שדרשו [[שירות המילואים בישראל|גיוס מילואים]] כללי ובעוד אוכלוסייתה גדלה בקצב מהיר. בשל המחצבים המועטים ושטחה הקטן, כלכלת ישראל שמה דגש על הגורם האנושי: תעשיות עתירות ידע כגון [[היי טק]], [[טכנולוגיה רפואית]] וטכנולוגיה צבאית שאחראיות לחלק נכבד מהיצוא התעשייתי. ישראל היא מרכז הסחר הגדול בעולם ל[[יהלום (אבן חן מקראית)|יהלומים]] מלוטשים, ו[[ענף כלכלי|ענף]] זה אחראי לכ־28% מהיצוא הישראלי הכללי. הענף השני בגודלו הוא יצוא וייצור [[כימיקל]]ים ומוצרים כימיים הכולל תזקיקי נפט ותרופות (24% מהיצוא הישראלי).{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201316234 יצוא סחורות לפי ענף כלכלי וארצות], אתר הלמ"ס}} ===מדיניות ממשלתית=== [[קובץ:1 new shekel.jpg|ממוזער|200px|מטבע של [[שקל חדש]] ישראלי המבוסס על מטבע השקל הקדום]] כלכלת ישראל הצליחה לצמוח הודות למקורות כספיים שבאו מבחוץ. הסיוע האמריקני הכולל מאז הקמת המדינה מסתכם כבר ביותר ממאה מיליארד דולרים. [[יהדות התפוצות|יהודים מהתפוצות]] תרמו גם הם סכומי עתק למדינה ולמוסדותיה הודות להם הוקמו [[בית ספר|בתי ספר]], ארגונים ומוסדות אשר תרמו להתפתחות הכלכלית המואצת של המדינה. נוסף לכך מכרה ישראל [[איגרות חוב]] ליהודים בתפוצות באמצעות [[ארגון]] [[הבונדס]] ובכך פיתחה עוד יותר את כלכלתה. עם זאת, ישראל הוציאה יותר כספים משהיו לה – על כן היא לוותה [[הלוואה|הלוואות]] עתק. בעשורים האחרונים, כשמדינת ישראל הפכה חזקה יותר מבחינה כלכלית, היא מחזירה בהדרגה את חובותיה. כחמישית מ[[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] ב־2018 מוקדש להחזר חובות וריביות. כלכלת ישראל מאופיינת בהוצאה ציבורית גדולה יחסית העומדת על כ־54%.{{מקור}} זאת בעיקר בשל [[משרד הביטחון|תקציבי הביטחון]] והרווחה הגדולים. בעבר הייתה המדינה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] יותר – כלומר ההוצאה הציבורית הייתה גדולה יותר והכלכלה הייתה ריכוזית יותר. בעשורים האחרונים הכלכלה הישראלית מתאפיינת ב[[ליברליזציה]],{{הערה|[[זאב רוזנהק]] ומיכאל שלו, [http://pluto.huji.ac.il/~mshalev/Papers/Rosenhek-Shalev-Teoria%20Ubikoret%20Nov%202013.pdf הכלכלה הפוליטית של מחאת 2011: ניתוח דורי־מעמדי]}} כלומר הפחתה בשיעור המס – [[מס חברות#מס חברות בישראל|מס על החברות]] ו[[מדרגות מס#מדרגות מס הכנסה בישראל|מס על יחידים]], המשק נעשה פחות ריכוזי – מפעלי ממשלה רבים יותר ויותר הופרטו, וכן ההוצאה הציבורית מופחתת, כדוגמת [[ביטחון פנים|ביטחון]] ו[[רווחה]]. מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90 של המאה ה־20]] נרשמת עלייה מתמדת בהוצאות הפרטיות על בריאות ובמקביל ירידה בהשתתפות המדינה בהוצאות האלה. בשנת 2019 הקדישה ישראל 7.3% מהתמ"ג לתקציב הבריאות.<ref>{{גלובס|שני אשכנזי|ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה בשנת 2019 ב-3.9%|1001339725|18 באוגוסט 2020}}</ref> ישראל מאופיינת בהוצאה נרחבת על צורכי ביטחון. במהלך [[העשור השני של המאה ה-21|העשור השני של המאה ה־21]] השקיעה המדינה כל שנה בביטחון כ־62 מיליארד שקל (כ־16 מיליארד דולר), ו־6.9% מהתמ"ג של המדינה. ב־[[2002]] ישראל הגיעה למשבר כלכלי חמור בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]], השפעת התפוצצות [[בועת הדוט-קום|בועת הדוט־קום]] העולמית בשנת [[2000]] ה[[מיתון]] העולמי שפרץ בשל [[פיגועי 11 בספטמבר]]. בעקבות המצב הונהגה מדיניות [[חומת מגן כלכלית]] שנועדה להוציא את המשק מהקיפאון הכלכלי ולאושש את הכלכלה. במסגרת זו הורדו ההוצאות הציבוריות והופחתה הריכוזיות המשק. המשבר הוביל חלק מהחברות הישראליות להשקיע מחוץ לגבולות המדינה. חלק ניכר מהקניונים במזרח אירופה נבנה על ידי אנשי עסקים ישראליים. [[מוטי זיסר]] בנה 40 קניונים בהונגריה ו-12 מרכזי קניות בפולין.<ref>{{וואלה|דנה ירקצי ויקי אדמקר|איש העסקים מוטי זיסר הלך לעולמו בגיל 60 לאחר מאבק במחלת הסרטן|2972885|23 ביוני 2016}}</ref> [[לב לבייב]] בנה את הקניון הגדול במזרח אירופה.<ref>{{ynet|גולן חזני, "כלכליסט"|לב לבייב משיק את הקניון הגדול במזרח אירופה|3801558|7 בנובמבר 2009}}</ref> מאז שנת 2007 חלה בישראל עלייה הדרגתית במחירי הדיור ועליית מחירים כללית. העלייה במחירים נבעה מסיבות שונות, ובהן ריבית נמוכה ו[[מחסור]] ביחידות דיור.{{הערה|[http://www.nrg.co.il/images/news1/conclusions/dior.pdf הדיור - עיקרי ההמלצות], [[ועדת טרכטנברג|דו"ח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (דו"ח ועדת טרכטנברג)]], 26 בספטמבר 2011{{קישור שבור|5.2.2019}}}} החלטת [[משרד האוצר]] בשנת 2007 להגביל את הבנייה במרכז כדי לגרום לעליית מחירים ובכך לאלץ רוכשים רבים לעבור ל[[פריפריה]].{{הערה|{{nrg|עידו אפרתי|האוצר החליט: הבנייה במרכז תיפסק - מחירי הנדל"ן יזנקו|770/234|7 באוגוסט 2008|16|1}}}} בעקבות זו קמו מחאות חברתיות כדוגמת [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית ב־2011]] ו[[מחאת הקוטג']]. במהלך [[2010]] עברה ישראל, חרף [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]], ממעמד של [[שוק מתעורר|כלכלה מתפתחת]] ל[[מדינה מפותחת]].{{הערה|{{גלובס|עדי בן ישראל|הבשורה על-פי MSCI: ישראל תסווג מחדש כ"משק מפותח" החל ממאי 2010|1000458808|16 ביוני 2009}}}} בשנת [[2011]] ישראל התקבלה כחברה ב[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|ארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]] (OECD). ===מדע וטכנולוגיה=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מדע וטכנולוגיה בישראל]], [[תגליות בישראל]], [[המצאות בישראל]]}} [[קובץ:Matam hi-tech park (Haifa).jpg|ממוזער|250px|[[פארק מתם]] ב[[חיפה]]. ישראל נחשבת למובילה בתחום ה[[היי-טק|היי־טק]] ו[[חברת הזנק|חברות ההזנק]]]] הישגיהם של מדענים ישראלים בתחומי ה[[מדע]] וה[[טכנולוגיה]] משמעותיים ובעלי חשיבות כלל עולמית. ב[[תקופת המנדט]] ומאז קום המדינה עסקו ישראלים במדע, הן בתאוריה והן במעש. תרומותיה של ישראל בולטות במיוחד ב[[גנטיקה]], [[מדעי המחשב]], [[פיזיקה]], [[כימיה]], [[אלקטרוניקה]], [[אופטיקה]], מדעי ה[[חקלאות]] ו[[הנדסה]]. בתחום הטכנולוגיה ישראל ידועה ב[[פיתוח אמצעי לחימה בישראל|פיתוח אמצעי לחימה וציוד צבאי]], ותחום מדעי הטבע, בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות; והחל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ישראל עודדה תעשיות [[היי-טק|היי־טק]] וחברות הזנק ([[סטארט אפ]]); כמו מחקר ה[[רפואה]] בישראל הוא מהמתקדמים בעולם. תעשיות עתירות טכנולוגיה לקחו מרכיב חשוב ב[[כלכלת ישראל]], בייחוד בשני העשורים האחרונים. המשאבים הטבעיים המוגבלים ודגש על חינוך והשכלה טכנולוגיים היוו גורם מרכזי בהכוונת התעשייה לתחומי [[היי-טק|היי־טק]]. כתוצאה מהצלחתה של ישראל בפיתוח [[חומרה]], [[תוכנה]], [[תקשורת]] וב[[מדעי הטבע]] וכתוצאה מריבוי חברות הסטארט־אפ רבים מתייחסים לישראל כ[[עמק הסיליקון]] השני (שמכונה לעיתים "[[סיליקון ואדי]]").{{הערה|[http://www.ebusinessforum.com/index.asp?doc_id=7798&layout=rich_story ישראל מכה מעבר למשקל שלה], [[אקונומיסט|האקנומיסט]], [[2005]]}} חברת [[אינטל]] פתחה מספר מפעלים בישראל בהשקעות של מיליארדי דולרים וחברות אחרות כמו [[מוטורולה]] מחזיקות בישראל גם מרכזי פיתוח. בישראל קיימים מרכזי פיתוח רבים בתחומי [[המרחב הקיברנטי|הסייבר]] ו[[בינה מלאכותית|הבינה המלאכותית]]. בסוף [[2019]] היו בישראל כ־366,800 חברות רשומות.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/report-2019/he/1.2019.pdf דין וחשבון שנתי 2019], באתר משרד המשפטים}} החברה המסחרית הגדולה בישראל היא חברת ה[[תרופה|תרופות הגנריות]] [[טבע תעשיות פרמצבטיות]]. חברות ענק אחרות בישראל עוסקות בתחום ה[[היי-טק|היי־טק]], כגון [[צ'קפוינט]], [[אמדוקס]], [[מלאנוקס]], [[נייס]]. 9% מכח העבודה מועסק בתחום ההייטק (2019).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://innovationisrael.org.il/HighTech_human_capital_report2019|כותרת=Israel Innovation {{!}} רשות החדשנות|אתר=Israel Innovation Authority – רשות החדשנות|תאריך=2020-02-26|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-02-04}}</ref> על פי ארגון ה־OECD ההשקעה בישראל במחקר ופיתוח יחסית לתמ"ג היא הגבוהה בעולם (4.21% שהם 10.236 מיליארד דולר ב־2013).{{הערה|[https://data.oecd.org/rd/gross-domestic-spending-on-r-d.htm מתוך מחקר באתר הארגון], אתר ה-OECD}} ישראל מכונה "אומת הסטארט־אפ" וקיימת בה [[תופעה]] של הקמת [[חברת הזנק|חברות הזנק]] ומכירתן לגורמי חוץ. בכל שנה מבוצעת מכירות של חברות כאלו, בעיקר לחברות בינלאומיות בסכום מצטבר של מיליארדי דולרים לשנה. שנת 2014 הייתה שנת שיא בהשקעות זרות בחברות הזנק ישראליות – 15 מיליארד דולרים ברכישת חברות ישראליות (בהשוואה ל־7.6 מיליארד ב־2013) ו־9.8 מיליארד דולרים בגיוסי הון בבורסות חוץ לארץ (לעומת 1.2 מיליארד ב־2013).{{הערה|על פי דין וחשבון של משרד רואי החשבון "[[ביג פור#היסטוריה, צמצום מספר המשרדים הגדולים|פרייס ווטרהאוס קופר]]"}} בשנת 2021 חלה קפיצת מדרגה נוספת בפריחת ההייטק הישראלי. בשנה זו חברות הטכנולוגיה גייסו 25.4 מיליארד דולר, והונפקו 57 חברות בסכום כולל של כ-4 מיליארד דולר. בשנה זו מספר חברות חדי הקרן (ששוויין מעל מיליארד דולר) הוכפל וקפץ ל-53.{{הערה|{{mako|בן מיטלמן|ההייטק הישראלי זינק ב-2021 מעל כולם: גידול של 136% בהיקף הגיוסים|081bd396883bd71027|news-money/2021_q4|13 בדצמבר 2021}}}} [[קובץ:Weizmann Automatic Calculator.jpg|ממוזער|[[ויצק]] (WEIZAC), ה[[מחשב]] ה[[אלקטרוניקה|אלקטרוני]] הראשון בישראל ומבין הראשונים בעולם. פעל בשנים [[1955]]–[[1963]] ב[[מכון ויצמן למדע]]|250x250 פיקסלים]] ב־[[2004]] השקעות הון הסיכון בישראל היו גדולות מבכל מדינה ב[[אירופה]].{{הערה|[http://sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?file=/chronicle/archive/2004/04/02/BUG675V5L41.DTL Venture capital invests in Israeli techs Recovering from recession, country ranks behind only Boston, Silicon Valley in attracting cash for startups], סן פרנסיסקו כרוניקל}} ויחס ה־VC/GDP הגדול בעולם אחרי [[ארצות הברית]]. למעט ארצות הברית ו[[קנדה]] לישראל יש הכי הרבה חברות הרשומות ב[[נאסדק]].{{הערה|[http://www.nasdaq.com/newsroom/news/pr2005/ne_section05_019.stm אתר הנאסד"ק], פברואר [[2005]]{{קישור שבור|28 בדצמבר 2017}}}} ישראל היא בעלת האחוז הגבוה ביותר של [[מחשב אישי|מחשבים אישיים]] לנפש. מספר המאמרים המדעיים לנפש שנכתבו על ידי ישראלים הוא מהגבוהים בעולם.{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|מעצמה אקדמית: ישראל במקום רביעי בפרסום מאמרים לאדם|1.1290507|17 בנובמבר 2009}}}} היא במקום השלישי בעולם (עם [[שווייץ]]) ביחס ה[[פטנט]]ים הרשומים לנפש.{{הערה|{{הארץ|[[יובל דרור (סוציולוג)|יובל דרור]]|1,046.1 פטנטים זיכו את ישראל במקום ה-13 המכובד|1.887388|10 ביוני 2003}}}} ב[[המאה ה-21|מאה ה־21]] זכו שמונה מדענים ישראלים ב[[פרס נובל]] בתחומי המדעים, בכימיה, ביוכימיה, וכלכלה. בשנת [[2015]] ישראל דורגה במקום החמישי בעולם במדד החדשנות של [[בלומברג (חברה)|בלומברג]], אשר מודד ביצועי מדינות בתחום המחקר והפיתוח, חינוך טכנולוגי, פטנטים ויכולות טכנולוגיות נוספות.{{הערה|[http://www.timesofisrael.com/israel-5th-in-bloomberg-tech-ranking-ahead-of-us-uk/ Israel 5th in Bloomberg tech ranking, ahead of US, UK], [[Times of Israel]]|כיוון=שמאל}} ====תעשייה צבאית==== התעשייה הצבאית ([[התעשייה האווירית לישראל|התעשייה האווירית]], [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]], [[אלביט מערכות]] ועוד, ובעבר גם [[תעש]]) משגשגת למרות תלותה בחומרי גלם מיובאים. ישראל השקיעה בתעשייה זו לצרכיה הפנימיים, ובשל האיכות, הטכנולוגיה המתקדמת והניסיון המוכח בשדה הקרב של מוצריה הצבאיים, מדינות רבות קונות מישראל את תוצרתה. המכירות מכניסות רווחים ומטבע זר למדינה, ומשפיעות על המשך המחקר הפיתוח. ישראל היא אחת מיצואניות הנשק הגדולות בעולם ונמצאת במקום התשיעי עם 2.4% משוק הנשק העולמי (2024).{{הערה|{{TheMarker|עודד ירון|ירייה באפלה: העולם יודע מעט מדי על ההיקף המלא של סחר בנשק|0000018e-9e06-dfd2-afce-def7bd360000|10 באפריל 2024}}}} === תחבורה === {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תחבורה בישראל]], [[כבישי ישראל]]}} [[קובץ:Dead Sea-14.jpg|ממוזער|250px|[[כביש 90]] בקטע שלאורך [[ים המלח]] – הכביש הארוך ביותר בישראל]] בישראל תשתית תחבורה הכוללת [[כביש מהיר|כבישים מהירים]], מסילות ברזל ל[[רכבת]], [[שדה תעופה|שדות תעופה]], [[נמל]]ים ומספר חברות [[תחבורה ציבורית]]. לישראל שני שדות תעופה בינלאומיים: הראשי הוא [[נמל התעופה בן-גוריון]] הממוקם ליד [[לוד]], והמשני הוא [[נמל התעופה רמון]] ליד [[אילת]]. לצידם שדות תעופה קטנים יותר ברחבי הארץ. נמלי הים העיקריים של ישראל הם [[נמל אשדוד]], [[נמל חיפה]] ו[[נמל אילת]]. [[תחבורה ציבורית בישראל|חברות התחבורה הציבורית הגדולות בישראל]] הן [[קואופרטיב]] ה[[אוטובוס]]ים "[[אגד]]", המפעיל קווי אוטובוסים בכל רחבי הארץ, ו[[דן חברה לתחבורה ציבורית]] המפעיל קווי אוטובוסים בעיקר באזור [[גוש דן]]. [[רכבת ישראל]] שבעשור השני של המאה ה-21 הרחיבה תשתיות ופתחה קווי רכבת חדשים מפעילה [[רכבת נוסעים|רכבות נוסעים]] ו[[רכבת משא|רכבות משא]]. מאז שנות השבעים מספר ההרוגים בתאונות דרכים מצטמצם, למרות הגידול באוכלוסייה. ב-[[2011]] נהרגו בכבישי ישראל 412 [[אזרח]]ים ב[[תאונות דרכים]]. מדובר בירידה של 163 הרוגים, מ-[[2001]]. המגמה הכללית היא ירידה שנתית של כ-4% בממוצע במספר ההרוגים בכל שנה. === אנרגיה ומשאבי טבע=== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[משק המים והשפכים בישראל]], [[משק החשמל בישראל]]}} אף שישראל היא ארץ דלה במים, יש בה תשתיות מים מתקדמות. על תשתיות המים הארציות אחראית חברת '''[[מקורות]]''', שנחשבת לאחת מחברות המים המתקדמות בעולם. את המים שואבת מקורות מ[[הכנרת]], [[אקוויפר ההר]] ו[[אקוויפר החוף]] ומובילה אותם לרוב היישובים בישראל. המים מהכנרת מובלים למרכז ודרום הארץ על ידי [[המוביל הארצי]] שנבנה ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] וב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]]. בסוף [[המאה ה-20]] ובתחילת [[המאה ה-21]] החלה המדינה בעזרת [[מכרז]]ים בהקמת מפעלי [[התפלה]] גדולים, שתפקידם להתגבר על שנות בצורת ועל המחסור ב[[מים מתוקים]]. מקורות מקימה את [[המוביל הארצי החדש]], המזרים מים ממפעלי ההתפלה לרשת המים הארצית. את המים מוכרת מקורות ל[[רשות מקומית בישראל|רשויות המקומיות]] והן מובילות את המים לתושבים. מחסור במים גרם לישראל להיות המדינה המתקדמת ביותר בעולם בהשבת [[שפכים]] לצורכי חקלאות.{{מקור}} כ-70% ממי הביוב בישראל עוברים טיהור ומושבים לצורכי השקיה, וכ-60% משדות ה[[נגב]] מושקים ב[[מי קולחין]] שעברו השבה. רובו המכריע של [[משק החשמל בישראל|החשמל בישראל]] מיוצר על ידי [[חברת החשמל לישראל]] שהיא [[חברה ממשלתית]] ו[[חברה ציבורית|ציבורית]] שהוקמה ב-[[1923]]. בעשור השני של [[המאה ה-21]] ואילך ישראל נמצאת ברפורמה של [[הרפורמה בחברת החשמל|הפרטת שירותי החשמל]]. ישראל ייצרה ב-[[2006]] 50,372 מיליון [[ואט-שעה|קוט"ש (קילוואט-שעה)]], שהופקו ברובם מפחם ומיעוטם מדלק וממקורות אחרים.{{הערה|[http://www1.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st21_04&CYear=2007 שנתון סטטיסטי לישראל, 2007]{{קישור שבור|5.2.2019}}}} נכון ל-[[2010]] כ-36.6% מתפוקת החשמל בישראל מיוצר משרפת [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], כ-61% משרפת [[פחם]], ורוב היתרה משרפת סולר ומזוט. ב-2019 סך תפוקת החשמל השנתית של ישראל עלתה ל-72,345 מיליוני קוט"ש. וייצור החשמל מיצרנים פרטיים עמד על 33.9% מסך הייצור.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2021/מאזן-האנרגיה-של-ישראל-2019.aspx|כותרת=מאזן האנרגיה של ישראל, 2019|אתר=אתר הלמ"ס}}</ref> בשנת 2020 קפצה תפוקת החשמל מגז ל-67% ומפחם ירדה ל-26%.{{הערה|{{TheMarker|ישראל פישר|קודם הגז ועכשיו תחנות הכוח: כך אלהרר מטלטלת את ענף האנרגיה|0000017f-db08-df62-a9ff-dfdf0cd30000|22 בדצמבר 2021|קישור מחבר=ללא}}}} כ-725 מגוט"ש יוצרו על ידי יצרנים פרטיים מתוכם 290 מגוט"ש נמכרו בחזרה ל[[חברת החשמל]]. לישראל [[מחצבים]] מועטים המהווים מקור חשוב ובסיס לתעשייה הישראלית. ישראל מפיקה מאדמתה [[ברום]], [[אשלגן]], [[גופרית]], [[פוספט]] ו[[גז טבעי]] שהתגלה בכמויות גדולות ב־[[2009]] למול חופי [[חיפה]] ו[[חדרה]], והפך את ישראל לספקית גז טבעי. מחצבים אלה מספקים תשתית לפעילותם של מפעלים רבים, המהווים את עמוד השדרה של התעשייה בישראל, ועם זאת ישראל עדיין תלויה באופן רב במדינות זרות שיספקו לה מתכות ומשאבי אנרגיה – כגון [[נפט]] ו[[פחם]].{{הערה|ישראל מייבאת נפט בעיקר ממדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, ופחם מייבאת מארצות הברית, מדרום אפריקה, מאוסטרליה, מפולין ועוד}} בשנים 2009–2012 נתגלו מספר מאגרי [[גז טבעי]] משמעותיים במים הטריטוריאליים של ישראל: [[תמר 1]], [[לווייתן (שדה גז)|לווייתן]] ו[[תנין (שדה גז)|תנין]]. מאגרי הגז חיזקו את מעמדה הגאופוליטי של ישראל. הגז מוזרם לירדן ולמצרים באמצעות צינור גז ירדני. ==תרבות== {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תרבות ישראלית]]}} [[קובץ:Billy Rose Art Garden (14755133799).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[היכל הספר]], משכנן של [[מגילות מדבר יהודה]] ("המגילות הגנוזות") ו[[כתר ארם צובא]]]] [[קובץ:Israel Philharmonic Orchestra.jpg|ממוזער|250px|[[זובין מהטה]] [[מנצח]] על [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] בקונצרט לכבוד 70 שנה להיווסדה]] התרבות הישראלית היא שילוב בין מסורות תרבותיות רבות, כאשר הבולטות שבהן הן [[תרבות יהודית|התרבות היהודית]] ו[[תרבות המערב|התרבות המערבית]]. ישראל היא מדינה יהודית ו[[חג]]יה הרשמיים הם [[חגי ישראל]] בנוסף ל-5 מועדים שקבעה המדינה לציון אירועים חשובים: [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]], [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]], [[יום העצמאות]], [[יום הזיכרון ליצחק רבין]] ו[[יום ירושלים]]. חלק ניכר מהיצירה התרבותית החילונית מוצגת באזור [[תל אביב]], אף שרבים ממוסדות התרבות הממלכתיים נמצאים בירושלים. בזכות אוכלוסייה המורכבת מעולים מחמש יבשות ומ-100 מדינות ויותר, ובשל תרבויות אוטונומיות כמו הפלסטינית, הרוסית והחרדית, שכל אחת מהן מונה כמיליון איש ומחזיקה עיתונים ורשתות להפצת תוצרי תרבות, התרבות הישראלית מצטיינת בעושר ומגוון רב. בסיסה של התרבות הישראלית בעליות הראשונות מ[[מזרח אירופה]]. העליות שבאו לאחר מכן נאלצו לוותר על חלק מזהותן לטובת "[[תרבות ישראלית#כור ההיתוך|כור היתוך]]" בעל תרבות משותפת. החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], "כור ההיתוך" התחלף בזירה תרבותית פתוחה ומגוונת, שהתבטאה ב[[זמר עברי|מוזיקה הישראלית]] שגוונה בצלילי [[מוזיקת רוק|רוק]], [[מוזיקה מזרחית]] וסגנונות נוספים, ב[[טלוויזיה]] וב[[קולנוע ישראלי|קולנוע הישראלי]], שהחלו לעסוק בזהות הישראלית המגוונת ובהבדלי התרבויות של האוכלוסייה (למשל דרך "[[סרט בורקס|סרטי הבורקס]]"). באותן שנים התפתחה בישראל [[תרבות ישראלית אלטרנטיבית]] מפותחת, בתחומי ה[[מוזיקה]], ה[[מחול]], ה[[קומיקס]], ה[[שירה]], האמנות, ה[[פרינג']] ובתחומים אחרים. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]], בעקבות הפיכת הטלוויזיה לרב-ערוצית עם כניסת [[hot|הכבלים]], [[ערוץ 2]] וה[[אינטרנט]], התפוררה "[[מדורת השבט (ביטוי)|מדורת השבט]]" לטובת גיוון הסגנונות ותחומי העניין התרבותיים. עם השנים, ממשלת ישראל תומכת פחות ופחות באמנויות. אחוז התמיכה נמוך מהנהוג במדינות המערב ומגיע לפחות מחצי אחוז מהתקציב.{{מקור}} [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] מופיעה ברחבי המדינה ולעיתים קרובות גם מנגנת בחוץ לארץ. בתחום ה[[מחול]] המודרני, קיימות להקות מוכרות כמו [[בת שבע (להקה)|בת שבע]] ו[[בת דור]]. הוותיק בתיאטרוני ישראל הוא [[הבימה]], אשר נוסד ב-[[1917]]. תיאטראות חשובים נוספים הם [[התיאטרון הקאמרי]], [[תיאטרון בית ליסין]], [[תיאטרון גשר]] (בעברית וברוסית), [[התיאטרון העירוני חיפה]] ו[[תיאטרון באר שבע]]. בערים [[תל אביב]], [[הרצליה]] וירושלים ישנם [[מוזיאון|מוזיאונים]] לאמנות. [[מוזיאון ישראל]] בירושלים מאכלס בתוכו את [[מגילות מדבר יהודה]], כמו גם אוסף מקיף של [[אמנות יהודית]] דתית ואמנות עממית. === תקשורת === {{הפניה לערך מורחב|תקשורת בישראל}} בישראל יש [[תקשורת המונים]] חופשית וענפה. ה[[עיתון|עיתונים]] הגדולים הם [[ישראל היום]], [[ידיעות אחרונות]], [[מעריב]] ו[[הארץ]]. לצידם ישנם עיתונות מגזרית המיועדת ל[[דתיים לאומיים]], [[חרדים]], [[העלייה ממדינות חבר העמים|העולים מרוסיה]], [[ערביי ישראל]] ועוד. הטלוויזיה בישראל נוסדה באופן ממשי רק ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] עם הקמת [[הערוץ הראשון]] של [[רשות השידור]] שהוא ערוץ הטלוויזיה הממלכתי של ישראל. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] התפתחה באופן ניכר הטלוויזיה המסחרית עם תחילת שידוריו של [[ערוץ 2]]. בהמשך, נוסדו ערוצים נוספים במסגרת [[HOT|חברות הכבלים]], [[yes הטלוויזיה בלוויין]] ו[[ערוץ 10]]. כיום קיימים בישראל 4 ערוצי טלוויזיה מרכזיים – [[כאן 11]], [[קשת 12]], [[רשת 13]] ו[[עכשיו 14]] – המשודרים באיכות HD. ה[[רדיו]] בישראל ותיק מאוד, כאשר תחנות הרדיו הגדולות והפופולריות ביותר הן [[רשת ב']] של [[קול ישראל]] ו[[גלי צה"ל]]. בעשורים האחרונים נפתחו מספר רב של תחנות רדיו אזוריות. בשנות ה-[[2000]] התחזקה התקשורת ב[[אינטרנט]] והרבה כלי תקשורת מסורתיים פתחו אתרי אינטרנט, בהם בין השאר מוצגים [[מבזק חדשות (טלוויזיה)|מבזקי חדשות]] עדכניים. העיתונים היומיים הגדולים יוצאים ב[[עברית]], [[ערבית]], [[רוסית]] ו[[אנגלית]]. ישנם עיתונים קטנים יותר ב[[צרפתית]], [[פולנית]], [[יידיש]], [[הונגרית]] [[רומנית]] ו[[גרמנית]]. קיימים [[מקומון|מקומונים]] בערים רבות וכתבי עת לתרבות. בשנת 2016 הוריד "מדד חופש העיתונות" של [[פרידום האוס]] {{אנ|Freedom House}} את דירוגה של ישראל מ"בעלת חופש עיתונות מלא" ל"חופשית בחלקה". בסך הכל ישראל דורגה במקום 65 מתוך 200 המדינות במדד (ב-2017, במקום<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://freedomhouse.org/sites/default/files/FOTP_2017_booklet_FINAL_April28.pdf|הכותב=|כותרת=FREEDOMOF THE PRESS 2017|אתר=|תאריך=}}</ref> 64).{{הערה|{{הארץ|נתי טוקר|"ישראל היום" ותוכן שיווקי דרדרו את ישראל לשפל בדירוג חופש העיתונות|1.2928144|27 באפריל 2016}}}} ב-2020, דורגה ישראל במדד [[חופש העיתונות]] של ארגון [[עיתונאים ללא גבולות]] במקום 88 מתוך 180 מדינות וטריטוריות.{{הערה|{{העין השביעית|[[אורן פרסיקו]]|"ירידה עמוקה ומדאיגה" בחופש העיתונות בעולם|201100|20 באפריל 2016}}}} === ספורט === {{ערך מורחב|ספורט בישראל}} [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Gold Medalist Windsurfer Gal Fridman and Bronze Medalist Judoka Arik Ze'evi.jpg|ממוזער|250px|[[גל פרידמן]] (משמאל), שייט בעל [[מדליית זהב]] מ[[אולימפיאדת אתונה 2004]], ו[[אריק זאבי]] (מימין), [[ג'ודוקא]] בכיר ובעל מדליית ארד אולימפית]] [[קובץ:Israeli Olympic Delegation (Tokyo 2020) Honored at Beit HaNassi, in Jerusalem (5484).jpg|ממוזער|250px|[[לינוי אשרם]] (מימין), זוכת מדליית זהב מ[[אולימפיאדת טוקיו 2020]] ב[[התעמלות אמנותית]] ו[[ארטיום דולגופיאט]] (משמאל), זוכה מדליית זהב מאולימפיאדת טוקיו 2020 ב[[התעמלות באולימפיאדת טוקיו (2020) – תרגיל הקרקע לגברים|תרגיל הקרקע]] ב[[התעמלות מכשירים]] עם [[נשיא מדינת ישראל]], [[יצחק הרצוג]] (במרכז).]] הספורט הוא חלק חשוב מן התרבות הלאומית בישראל ונתמך על ידי [[משרד התרבות והספורט]]. למרות מיקומה הגאוגרפי של ישראל ביבשת [[אסיה]], איגודי ה[[ספורט]] בישראל בענפים השונים משתייכים לאיגודים האירופיים על רקע סירובן של מדינות אסיאתיות ערביות להתחרות מול ספורטאים ישראלים. בישראל חמישה מרכזי ספורט גדולים: [[מכבי (ספורט)|מכבי]], [[הפועל]], [[בית"ר (אגודת ספורט)|בית"ר]], [[אליצור]] ו[[אס"א]]. ענפי הספורט הפופולריים ביותר בישראל הם ה[[כדורגל]] וה[[כדורסל]]. בישראל צמחו מספר שחקני כדורגל, כדורסל, טניסאים, לוחמי [[ג'ודו]], וספורטאים ימיים אשר זכו להצלחה בינלאומית. בין ההישגים של ספורטאים ישראלים ישנם זכיות באליפויות עולמיות בענפי ה[[שייט תחרותי|שיט]], [[ג'ודו]], [[איגרוף]], [[היאבקות (ספורט)|היאבקות]] ו[[קאנו/קיאק]]. ישראל היא מרכז בינלאומי לספורט היהודי ברחבי העולם והחל משנת [[1932]], עוד לפני קום המדינה, נערכת בישראל [[המכביה]] מדי ארבע שנים. תקצוב הספורט בישראל נמוך ביחס למקובל במדינות המערב ובהתאם לכך, הישגי הספורט הישראלי הם נמוכים באופן יחסי. לשם השוואה, בשנת 2019 תקציב הספורט נאמד בכמיליארד ש"ח, כ-0.2 אחוז מתקציב המדינה. עם זאת, החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] חלה התפתחות בספורט התחרותי ובעיקר בספורט היחידני בישראל, עקב כניסתם של ספונסרים, משקיעים פרטיים והקמת [[היחידה לספורט הישגי]]. [[ישראל במשחקים האולימפיים|ישראל]] משתתפת באופן סדיר ב[[המשחקים האולימפיים|משחקים האולימפיים]] החל משנת [[1952]], אך זכתה ב[[ישראלים זוכי מדליות אולימפיות|מדליה האולימפית]] הראשונה שלה רק ב[[אולימפיאדת ברצלונה (1992)|אולימפיאדת ברצלונה]] [[1992]] ([[יעל ארד]], [[ג'ודו]]) ובמדליית הזהב האולימפית הראשונה ב[[אולימפיאדת אתונה (2004)|אולימפיאדת אתונה 2004]] ([[גל פרידמן]], [[גלישת רוח]]). ישראל זכתה לפחות במדליה אחת בכל אחד מ[[משחקי הקיץ האולימפיים]] מ[[אולימפיאדת ברצלונה 1992]] עד [[אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)|אולימפיאדת ריו 2016]], למעט [[אולימפיאדת לונדון (2012)|אולימפיאדת לונדון 2012]]. ב[[אולימפיאדת טוקיו (2020)]] זכתה ישראל ב-4 מדליות, בהן שתי [[מדליית זהב|מדליות זהב]] ([[ארטיום דולגופיאט]] ב[[התעמלות]] ו[[לינוי אשרם]] ב[[התעמלות אמנותית]]). ענף הספורט הפופולרי ביותר בישראל הוא ה[[כדורגל]]. הישג השיא של [[נבחרת ישראל בכדורגל]] היה זכייה ב[[גביע אסיה בכדורגל 1964]]. מלבד זאת, הנבחרת העפילה פעם אחת לטורניר ה[[מונדיאל]] ([[מונדיאל 1970|מקסיקו 1970]]), אך מאז כשלה בהעפלה לטורניר זה ול[[אליפות אירופה בכדורגל]]. בין ההצלחות הבולטות של הכדורגל הישראלי ניתן למנות את העפלתה של [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] לרבע גמר [[גביע אופ"א]] בעונת [[2002]] והעפלתה של [[מכבי חיפה (כדורגל)|מכבי חיפה]] לרבע גמר [[גביע אירופה למחזיקות גביע|גביע המחזיקות]] בעונת [[1999]]. בעונת [[2003]] הייתה מכבי חיפה לקבוצה הישראלית הראשונה שמעפילה לשלב הבתים של [[ליגת האלופות]]. חיפה העפילה פעמיים נוספות, בעונת [[2010]] ובעונת [[2023]]. שתי קבוצות נוספות שחזרו את ההישג: [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] בעונת [[2005]] ובעונת [[2016]] והפועל תל אביב בעונת [[2011]]. המועדון המעוטר ביותר בארץ הוא מכבי תל אביב (23 אליפויות ו-24 [[גביע המדינה בכדורגל|גביעי מדינה]]). קבוצות מצליחות אחרות הן הפועל תל אביב (13 אליפויות ו-16 גביעים), מכבי חיפה (15 אליפויות ו-6 גביעים), [[בית"ר ירושלים]] (6 אליפויות ו-7 גביעים), [[הפועל פתח תקווה (כדורגל)|הפועל פתח תקווה]] (6 אליפויות, מהן 5 רצופות, ו-2 גביעי מדינה), [[מכבי נתניה]] (5 אליפויות וגביע אחד) ו[[הפועל באר שבע]] (5 אליפויות ו-2 גביעים). ב[[כדורסל]] זכתה ישראל להישגים בינלאומיים רבים. היא מיוצגת בהצלחה על ידי [[נבחרת ישראל בכדורסל]], שזכתה פעמיים ב[[משחקי אסיה|אליפות אסיה]] והגיעה להישג השיא שלה כאשר זכתה במקום השני ב[[אליפות אירופה בכדורסל 1979|אליפות אירופה 1979]]. קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]] אשר נחשבת לאחד המועדונים הטובים ב[[אירופה]] זכתה ב-6 [[יורוליג|אליפויות אירופה]] ([[עונת 1976/1977 בגביע אירופה לאלופות בכדורסל|1977]], [[עונת 1980/1981 בגביע אירופה לאלופות בכדורסל|1981]], [[עונת 2000/2001 בסופרוליג|2001]], [[עונת 2003/2004 ביורוליג|2004]], [[עונת 2004/2005 ביורוליג|2005]] ו-[[עונת 2013/2014 ביורוליג|2014]]). נוסף לכך, זכתה [[הפועל ירושלים (כדורסל)|הפועל ירושלים]] ב[[גביע יול"ב]] פעם אחת ([[2004]]). בזירה המקומית מכבי תל אביב היא הקבוצה המצליחה ביותר, עם 55 אליפויות [[ליגת העל בכדורסל]] ו-45 [[גביע המדינה בכדורסל|גביעי מדינה]]. קבוצה זו שלטה בליגה שלטון יחיד בין השנים 1970–2007 כאשר זכתה בכל האליפיות בשנים האלה למעט עונת 1992/1993. קבוצות מעוטרות נוספות הן [[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]] (5 אליפויות ו-4 גביעים), הפועל ירושלים (2 אליפויות ו-6 גביעים), [[הפועל חולון (כדורסל)|הפועל חולון]] (2 אליפויות ו-2 גביעים), [[הפועל גליל עליון (כדורסל)|הפועל גליל עליון]] (אליפות ו-2 גביעים), [[הפועל גלבוע גליל]] (אליפות אחת), [[מכבי חיפה (כדורסל)|מכבי חיפה]] (אליפות אחת) ו[[מכבי ראשון לציון (כדורסל)|מכבי ראשון לציון]] (אליפות אחת). ענף פופולרי נוסף הוא ה[[טניס]]. [[שחר פאר]] הייתה הטניסאית המובילה של ישראל עד לפרישתה, ודורגה בשיאה במקום ה-11 בעולם. טניסאית בולטת נוספת היא [[אנה סמאשנובה]] אשר דורגה בשיאה במקום ה-15 בעולם. בין הטניסאים הבולטים נמנים [[דודי סלע]] (29 בעולם בשיאו), [[שלמה גליקשטיין]] (22 בעולם בשיאו) ו[[עמוס מנסדורף]] שדורג בשיאו במקום ה-18 בעולם ונחשב לגדול הטניסאים הישראלים. שחקני הזוגות [[אנדי רם]] ו[[יוני ארליך]] דורגו בשיאם במקומות הראשונים בעולם, וזכו ב[[אליפות אוסטרליה הפתוחה]] בשנת [[2008]], הם שני הטניסאים הראשונים מישראל שזכו בטורניר [[גראנד סלאם (טניס)|גראנד סלאם]]. [[נבחרת גביע דייוויס של ישראל|נבחרת הגברים של ישראל]] רשמה את הישג השיא שלה עת העפילה לחצי גמר [[גביע דייוויס|גביע הדייוויס]] בשנת [[גביע דייוויס 2009|2009]]. ענפי ה[[שיט תחרותי|שיט]] וה[[ג'ודו]] הם הענפים היחידניים המצליחים ביותר בישראל עם זכיות במדליות רבות מהמשחקים האולימפיים ומאליפויות עולם. בענפים הפופולריים [[אתלטיקה]] ו[[התעמלות מכשירים|התעמלות]], ספורטאים ישראלים זכו במספר מדליות מאליפויות עולם ובענף ה[[שחייה תחרותית|שחייה]] הפופולרי זכו ישראלים במדליות מאליפויות אירופה. ענף ה[[שחמט]] בישראל הוא בעל היסטוריה ארוכת שנים ובעל הישגים בינלאומיים. משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל ומתקיימות ליגות בין המועדונים שבערים השונות. גם תחום [[ספורט נכים|ספורט הנכים]] הוא תחום מפותח בישראל, ונציגיה זוכים במדליות רבות ב{{ה|משחקים הפאראלימפיים}}. ==בריאות== [[קובץ:Ambulance magen david red jerusalem efi elian.JPG|ממוזער|250px|[[ניידת טיפול נמרץ]] של [[מגן דוד אדום]]]] ===בריאות האוכלוסייה=== לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון למאי 2016, [[תוחלת החיים בישראל]] היא במקום השישי בעולם. תוחלת החיים הממוצעת של הגברים מגיעה ל-80.6 שנים ושל הנשים היא 84.3 שנים.{{הערה|שם=תוחלת}} על-פי נתוני [[משרד הבריאות]] הישראלי, תוחלת החיים בארץ עלתה בין השנים 2000–2010 בשלוש שנים.{{הערה|{{הארץ|דן אבן|תוחלת החיים בארץ עלתה בעשור האחרון ב-3 שנים|1.1232660|1 בדצמבר 2010}}}} לפי [[מרכז טאוב]], [[שירות חובה בצה"ל]], המיקום הגאוגרפי ומידת הדתיות של תושביה, הובילה לתוחלת חיים ארוכה יותר בישראל.{{הערה|{{וואלה|רויטל בלומנפלד|מחקר: שירות חובה בצבא הוביל לתוחלת חיים ארוכה יותר בישראל|3020156|7 בדצמבר 2016}}}} בנוסף מצא המרכז שחרדים בישראל בריאים יותר ומאריכים חיים.{{הערה|{{ynet|רותם אליזרע|דו"ח מכון טאוב: חרדים בישראל בריאים יותר – ומאריכים חיים|4743064|23 בדצמבר 2015}}}} נכון לשנת 2015, הגיל החציוני הוא 29.7, אצל הגברים הגיל החציוני הוא 28.6 ואילו בקרב הנשים 30.8.{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|יותר נשית, גרה במרכז. ישראל - תמונת מצב|4704264|27 בספטמבר 2015}}}} שיעור הילדים ובני הנוער באוכלוסיית המדינה גבוה יחסית ועומד על כ-30%, לעומת כ-20% ב[[מערב אירופה]]. האוכלוסיות בעלות שיעור הילדים הגבוה ביותר הן הציבור הערבי-מוסלמי והציבור החרדי. לפי נתוני [[הלמ"ס]] הגיל החציוני לנישואין ראשונים עולה בהתמדה לגברים 26.9 ולנשים 23.9. ב-[[2009]] נמצא כי בישראל ישנה [[תמותת תינוקות|תמותה]] של 2.6 [[תינוק]]ות על כל 1,000 לידות.{{הערה|{{ynet|ד"ר איתי גל|ירידה דרמטית בשיעור תמותת תינוקות בישראל|4116430|1 בספטמבר 2011}}}} בין השנים 1979–2004 חלה ירידה של 70% בשיעורי תמותת תינוקות בישראל.{{הערה|שם=הערה_א|{{הידען|שירות הידען|ירידה של 70% בשיעורי תמותת תינוקות בישראל בשנים 1979 עד 2004|drop-of-70-percent-in-rates-of-infant-mortality-in-israel-since-1979-0104084|1 באפריל 2008}}}} עם זאת פערים שונים הובילו לכך שתינוקות ערבים מתים פי שלושה יותר מתינוקות יהודים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|פערים מבהילים בבריאות: בפריפריה מתים יותר, תינוקות ערבים מתים פי 3 מיהודים|news/health/1.3146902|8 בדצמבר 2016}}}} תמותת התינוקות במגזר הבדואי היא הגבוהה ביותר, בה נשמר יחס של 1:4 בשיעורי תמותת תינוקות של [[בדואים]] לעומת יהודים. ===שירותי בריאות=== {{הפניה לערך מורחב|מערכת הבריאות בישראל}} [[מערכת הבריאות]] מורכבת ממספר קטן יחסית של ארגונים גדולים המפעילים [[שירותי בריאות]], והיא, בעיקרה, מערכת בריאות ציבורית, המבוססת על כספי [[מס]]ים ו[[תקציב המדינה (ישראל)|תקצוב]] ממשלתי. מערכת הבריאות בישראל צברה ברבות השנים הישגים רבים בתחומי הרפואה והמחקר הרפואי, [[בריאות הציבור]] ונגישות הציבור לשירותי הבריאות. ה[[רופא]]ים הישראליים זוכים להערכה רבה בעולם ולמוניטין רב. שירותי החירום של ישראל מורכבים בעיקר מ[[מגן דוד אדום]] (ארגון ההצלה הלאומי של ישראל), אך כוללים גם ארגונים התנדבותיים אחרים כמו [[איחוד הצלה]], [[זק"א]] והצלה יו"ש, לצד מספר חברות פרטיות המפעילות [[אמבולנס]]ים כגון [[שחל (חברה)|שחל]] ו[[נטלי (חברה)|נטלי]]. התשתית של מערכת הבריאות בנויה על [[קופת חולים|קופות החולים]], כאשר הגדולות שבהן הן [[שירותי בריאות כללית]] ו[[מכבי שירותי בריאות]]. הללו מפעילות מאות [[מרפאה|מרפאות]] ומרכזים רפואיים ברחבי הארץ. בישראל נמצא גם מספר רב של [[בית חולים|בתי חולים]], הנמצאים ברובם או תחת בעלות המדינה (בתי חולים ממשלתיים) או תחת בעלות קופות החולים. הגדולים והידועים שבהם הם [[בית החולים הדסה]] (ירושלים), [[בית החולים שיבא]] (תל השומר), [[בית החולים איכילוב]] (תל אביב) ו[[בית החולים רמב"ם]] (חיפה). ב-[[2013]] דורגה ישראל חמישית במדד הבריאות של [[בלומברג (חברה)|בלומברג]], כאשר מערכת הבריאות הישראלית דורגה רביעית ביעילותה.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|ובמקום הרביעי ביעילות מערכת הבריאות: ישראל|113021|13 ביוני 2014}}}} בשנת 2011 פרצה [[שביתת הרופאים בישראל (2011)|שביתה של הרופאים והמתמחים]] בעקבות שחיקה בשכר ובתנאי העבודה, וכן העומס על קופות החולים ו[[בית חולים|בתי החולים]]. מבחינת המשאבים המוקצים לבריאות, מצבה של ישראל ירוד יחסית ליתר מדינות ה-[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|OECD]].{{הערה|שם=תוחלתOECD|{{הארץ| רוני לינדר-גנץ |דו"ח ה-OECD: תוחלת החיים בישראל - במקום החמישי בעולם|1.1574332|24 בנובמבר 2011}}}} ==תיירות== {{הפניה לערך מורחב|תיירות בישראל}} כמדינה בה נמצאים מהאתרים החשובים בעולם לדתות שונות, ה[[רב-תרבותיות]], והאקלים הנוח יחסית, ישראל מושכת אליה תיירים מכל העולם. בשנת [[2022]] מוקמה ישראל במקום ה-18 ברשימת היעדים התיירותיים הטובים בעולם של [[מגזין]] ה[[תיירות]] [[קונדה נסט טרוולר]] {{אנ|Condé Nast Traveler}}.{{הערה|{{וואלה|מערכת וואלה! תיירות|48 המדינות הכי טובות בעולם ב-2022: ישראל הפתיעה אפילו את עצמה|3534831|13 באוקטובר 2022}}}}{{הערה|https://www.cntraveler.com/story/top-countries-in-the-world Top Countries in the World: Readers’ Choice Awards 2022|כיוון=שמאל}} [[שביל ישראל]] – מסלול הליכה רגלי העובר באתרים רבים בארץ מצפונה ועד דרומה – נבחר כאחד מ-20 מסלולי ההליכה הטובים ביותר על ידי [[נשיונל ג'יאוגרפיק]], ותואר על ידי צוות השופטים כמשלב [[טבע]], [[היסטוריה]], [[מורשת (תרבות)|מורשת]] ו[[תרבות]] עם "נופים תנ"כיים בקנה מידה גדול וכן [[נוף|נופים]] מחיי היום-יום של הישראלים המודרניים"{{הערה|[http://www.jpost.com/Travel/AroundIsrael/Article.aspx?id=281022 מאמר] ב"The Jerusalem Post" מ-13 באוגוסט 2012: "[[נשיונל ג'יאוגרפיק]] מכתיר את שביל ישראל בתואר 'עצום' (Epic)".}}. ==ראו גם== {{הפניה לספר ויקיפדיה|ישראל}} {{תקציר פורטל|ישראל|ימין=כן}} ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים |ויקימילון=מדינת ישראל|שם ויקימילון=מְדִינַת יִשְׂרָאֵל |ויקיציטוט=ישראל |ויקיטקסט=קטגוריה:ישראל|שם ויקיטקסט=ישראל |ויקישיתוף=ישראל |ויקיחדשות=קטגוריה:ישראל|שם ויקיחדשות=ישראל |ויקימסע=ישראל |ויקימילון 2=ישראל}} * {{אתר רשמי|https://www.gov.il|[[ממשל זמין]]}} {{רשתות חברתיות}} * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007552535305171|ישראל}} * {{בריטניקה}} * {{CIA factbook}} * [http://lib.cet.ac.il/Pages/geography.asp אטלס ישראל – מפות וגרפים בתחומים שונים הקשורים לישראל], אתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]] * [http://www.govmap.gov.il אתר המפות הממשלתי] * [https://www.cbs.gov.il אתר האינטרנט הרשמי] של [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] * {{תמונות}} [http://www.gpophoto.gov.il/ אוסף התצלומים הלאומי], באתר [[לשכת העיתונות הממשלתית]] * {{תמונות}} [https://web.archive.org/web/20130215030335/http://lib.haifa.ac.il/collections/isratage/ אתר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל], המרכז למדיה דיגיטלית, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה. ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{ניווטים |רוחב=100% |יישור=ימין |רקע= |צבע=black |כותרת=ישראל – תבניות ניווט |יישור טקסט=ימין |תוכן={{היסטוריה של מדינת ישראל}} {{מדינות אסיה}} {{מדינות המזרח התיכון}} {{מדינות הים התיכון}} {{הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי}} {{טווח שנים בתולדות עם ישראל|התחלה=5708|תיאור=מדינת ישראל}} }} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:ישראל|*]] [[קטגוריה:מדינות העולם]] [[קטגוריה:מדינות אסיה]] [[קטגוריה:המזרח הקרוב]] [[קטגוריה:מדינות המזרח התיכון]] [[קטגוריה:ארץ ישראל: ישויות מדיניות]] [[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות ערבית]] [[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1948]] [[קטגוריה:מדינות בעלות נשק גרעיני]]'