בדיקת שינויים ספציפיים
הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.
המשתנים שיוצרו לשינוי זה
| משתנה | ערך |
|---|---|
מספר העריכות של המשתמש (user_editcount) | 16884 |
שם חשבון המשתמש (user_name) | 'בן-ימין' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו (user_emailconfirm) | '20160829175301' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש (user_age) | 254480464 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן (user_groups) | [
0 => 'autopatrolled',
1 => '*',
2 => 'user',
3 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש (user_rights) | [
0 => 'autopatrol',
1 => 'unwatchedpages',
2 => 'editautopatrolprotected',
3 => 'createaccount',
4 => 'read',
5 => 'edit',
6 => 'createpage',
7 => 'createtalk',
8 => 'viewmyprivateinfo',
9 => 'editmyprivateinfo',
10 => 'editmyoptions',
11 => 'abusefilter-log-detail',
12 => 'urlshortener-create-url',
13 => 'centralauth-merge',
14 => 'abusefilter-view',
15 => 'abusefilter-log',
16 => 'vipsscaler-test',
17 => 'flow-hide',
18 => 'flow-edit-title',
19 => 'upload',
20 => 'reupload-own',
21 => 'move-categorypages',
22 => 'minoredit',
23 => 'editmyusercss',
24 => 'editmyuserjson',
25 => 'editmyuserjs',
26 => 'sendemail',
27 => 'applychangetags',
28 => 'changetags',
29 => 'viewmywatchlist',
30 => 'editmywatchlist',
31 => 'spamblacklistlog',
32 => 'flow-lock',
33 => 'mwoauthmanagemygrants',
34 => 'reupload',
35 => 'move',
36 => 'collectionsaveasuserpage',
37 => 'collectionsaveascommunitypage',
38 => 'autoconfirmed',
39 => 'editsemiprotected',
40 => 'skipcaptcha',
41 => 'flow-edit-post',
42 => 'ipinfo',
43 => 'ipinfo-view-basic',
44 => 'transcode-reset',
45 => 'transcode-status',
46 => 'enrollasmentor'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile) | false |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש (global_user_editcount) | 29545 |
האם המשתמש עורך מיישום נייד (user_app) | false |
מזהה הדף (page_id) | 810317 |
מרחב השם של הדף (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם (page_title) | 'מקלקל (מונח הלכתי)' |
שם הדף המלא (page_prefixedtitle) | 'מקלקל (מונח הלכתי)' |
רמת ההגנה על עריכת הדף (page_restrictions_edit) | [] |
גיל הדף בשניות (page_age) | 442288011 |
פעולה (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה (summary) | '/* מקלקל במלאכת חובל ובמלאכת מבעיר */ עריכה. תבנית לשכתב' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות (page_last_edit_age) | 828 |
מודל התוכן הישן (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext) | ''''מקלקל''' הוא כלל הלכתי בהלכות [[שבת]], שהמבצע אחת מכל [[ל"ט אבות מלאכה|ל"ט מלאכות שבת]] דרך קלקול, אינו עובר על האיסור מהתורה.
==מקור הדין==
דין זה נלמד מהפסוק האומר כי מלאכת המשכן היו {{ציטוטון|מלאכת מחשבת}}, מלאכת הנעשית על ידי מחשבה, וקלקול אינה מלאכת מחשבת. ומכיוון שכל מלאכות שבת, הם רק מלאכות שהיו ב[[המשכן|משכן]], מלאכה שאינה מלאכת מחשבת אינה בכלל האיסור. עם זאת, חכמים אסרו לבצע את המלאכות גם דרך קלקול, שמא יבואו לבצעם באופן הרגיל, האסור מהתורה.
===חלוקה למלאכות בונות והורסות===
אפשר לעשות תת-חלוקה בכל המלאכות: מלאכות שבונות ומלאכות שהורסות. המלאכות שנראות הורסות, לא מתחייבים עליהם עד שהם יהיו לשם בנייה, כמו שמפורש בחלק מהן, כמו 'הקורע על מנת לתפור'.
* '''המלאכות הבונות:''' 1.הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ. 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּשׁ. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְרַקֵּד. 10. וְהַלָּשׁ. 11. וְהָאוֹפֶה. 12. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 13. הַמְלַבְּנוֹ. 14. וְהַמְנַפְּצוֹ. 15. וְהַצּוֹבְעוֹ. 16. וְהַטּוֹוֶה. 17. וְהַמֵּסֵךְ. 18. וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. 19. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 20. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 21. הַקּוֹשֵׁר. 22. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. 23. הַצָּד צְבִי. 24. הַשּׁוֹחֲטוֹ. 25. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. 26. הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 27. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 28. וְהַמְחַתְּכוֹ. 29. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 30. הַבּוֹנֶה. 31. וְהַמַּבְעִיר. 32. הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ. 34. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.
* '''המלאכות ההורסות:''' 1. הַמַּתִּיר. 2. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. 3. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 4. וְהַסּוֹתֵר. 5. הַמְכַבֶּה.
בפוסקים מוסבר כי מלאכות אלו אסורות מהתורה רק כאשר הן נעשות לצורך. לדוגמה: קריעה נחשבת למלאכה רק אם היא נעשית על מנת לתפור. וכיבוי נחשב למלאכה רק על מנת להכשיר את הנר שיודלק לפעם הבאה, או להכין פחם.
===פרטי דינים===
*'''הקורע בחמתו''' - מבואר בתלמוד שהקורע בחמתו נחשב כמתקן אצל יצרו (=משכך חמתו) אלא שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה שלדעת רבי יהודה חייב, ולדעת רבי שמעון פטור.
*'''הקורע על מתו''' - נאמר ב[[ברייתא]] המובאת ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|מסכת שבת דף קה עמוד ב.}}: {{ציטוטון|[[קריעה (אבלות)|הקורע... ובאבלו ועל מתו]] חייב, ואף על פי שמחלל את השבת, יצא ידי קריעה.}} התלמוד{{הערה|שבת דף קה עמוד ב.}} מחלק בין הקורע על מת שיש לו חיוב לקרוע עליו, שחייב, לבין הקורע על מת שאין לו עליו חיוב קריעה, שפטור. לפי דברי [[רש"י]]{{הערה|מסכת שבת דף קה עמוד ב דיבור המתחיל הא ר' יהודה.}} לדעת [[רבי שמעון]] ש[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]] פטורים עליה, גם הקורע על מתו פטור. לעומת זאת לדעת ה[[תוספות]]{{הערה|דף קה עמוד ב דיבור המתחיל הא ר' יהודה.}} במקרה זה גם לרבי שמעון יהיה חייב, וזה כיוון שמלאכה הנעשית לצורך מצווה נחשבת לעולם כמלאכה הצריכה לגופה.
==מקלקל במלאכת חובל ובמלאכת מבעיר==
=== גדרי מקלקל אצל התנאים ===
דינו של המקלקל במלאכת חובל ומבעיר, שנויה במחלוקת. במסכת שבת<ref>מסכת שבת קו, א.</ref> מבואר שלרבי שמעון חייב, ולרבי יהודה פטור. רבי שמעון לומד זאת ממה שהתירה התורה למול ביום השבת, שכרוך בה איסור חובל. משמע שלולא היתר התורה, היה אסור לחבול, א"כ חבלה אף על פי שהוא 'מקלקל', כלומר שאינו צריך לעצם הדם, חייב. וכן בהבערה לעניין בת כהן שזינתה, שאסרה התורה לשורפה בשבת,<ref>יבמות ו, ב.</ref> יש לשאול מדוע אסרה, והלא זה מקלקל, שמן התורה אין בזה איסור. אלא ודאי מיוחדים הם מלאכות חבלה והבערה שאע"פ שהוא מקלקל ואינו צריך לגוף הבעירה או הדם, חייב.
אולם ר' יהודה סובר שהואיל ושריפת בת כהן וברית מילה הם קיום מצוות ה', מעשים אלו נחשבים לתיקון, ועל כן הוצרכה התורה לומר, שאע"פ שהם נחשבים כתיקון, מותר למול בשבת. וכן לעניין שריפת בת כהן, הנחשבת ל'תיקון', חידשה התורה, שאין לומר שהואיל ויש ערך לעונשה להתריע את החוטאים, יהיה מותר לשורפה בשבת, ולכן אסרה בפירוש לשורפה בשבת. אבל פעולות של מקלקל – פטור, כפי הכלל הפשוט ש"כל המקלקלים פטורים".
אם כן, המושג 'מקלקל' שנוי במחלוקת: לרבי שמעון, מקלקל הוא כל שאין תועלת חיובית מתוצאת פעולתו (חובל באדם ואין לו צורך בדם), ומוכח שהתורה חייבה בזה, ורק התירה למול בשבת. לרבי יהודה, 'מקלקל' הוא רק דבר שאין לו שום תועלת כלל, אבל כל שיש לו תועלת מכלל המעשה, אף שאין לו תועלת מהתוצאה עצמה, נחשב 'מתקן' (לדוגמה: יש תועלת בקיום מצוות מילה, שהוא כלל המעשה של חבלה, אבל אין לו תועלת מהתוצאה המעשית – הדם). נמצא שלר' יהודה התורה חידשה חידוש ב'מתקן' וממילא 'מקלקל' פטור אף בחבורה והבערה. ואילו לר"ש התורה חידשה ב'מקלקל' וא"כ כשמקלקל בהבערה וחבורה – חייב.
==== שיטת הרמב"ם ====
על כן הרמב"ם שפסק כר' יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה, פסק שבמבעיר וחובל שאם אינו צריך לדם או לאפר, פטור. ושאר הפוסקים שפסקו כרבי שמעון, היו צריכים לומר שחייב בכגון זה, וכן דעת רש"י.<ref>ראו ערוך השלחן או"ח שטז, כט.</ref> אולם לא מצינו רבים שכתבו כן בפירוש, לרבות ה[[ארבעה טורים|טור]] וה[[שולחן ערוך]].
==== שיטת התוספות ====
ה[[תוספות]]<ref>תוס' שבת קו, א ד"ה 'חוץ'.</ref> חידשו שדין זה תלוי במחלוקת האמוראים שם בדעת רבי שמעון:{{ציטוט|תוכן="תני ר' אבהו קמיה דר' יוחנן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא חובל ומבעיר אינה משנה ואם ת"ל משנה חובל בצריך לכלבו מבעיר בצריך לאפרו".|מקור={{גמרא|שבת|קו|א}}}} לדעת רבי אבהו אכן חייב בכל מקרה. ולר' יוחנן, עדיין צריך צורך קצת, ובדומה לברית מילה ובת כהן שאע"פ שאינה צריכה לגופה, מ"מ יש בה קצת תיקון (וכן הוכיחו מגמרות נוספות).<ref>סנהדרין פד, ב; כריתות כ, ב.</ref> ולמסקנתם, גם לרבי שמעון, כדי להתחייב בקלקול במלאכת חובל, צריך שהמלאכה תהיה [[מלאכה שאינה צריכה לגופה|צריכה לגופה]]. וכגון דם הנאסר בהנאה, שסבור היה שמותר בהנאה, ונתן לכלבו, חייב, הואיל והיא צריכה לגופה (שצריך לדם) אף על פי שהוא גם מקלקל, כיוון שאי אפשר להשתמש בדם מצד ההלכה, ובזה חידשה התורה שחייב.
נמצא שלדעת הרמב"ם והתוספות, בחובל ואין צריך לדם, ומבעיר ואין צריך לאפר – פטור. לרמב"ם טעם הפטור משום מקלקל. ולתוספות, טעם הפטור משום שהיא אינה צריכה לגופה.
==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיבה|מקלקל}} מתוך ספרו של הרב יהודה חיון, "ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ל"ט אבות מלאכה}}
[[קטגוריה:הלכות שבת|מקלקל]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext) | '{{לשכתב|לשון לא אנצ': 'אפשר לעשות תת חלוקה ועוד.|נושא=הלכה|כל הערך=כן}}
'''מקלקל''' הוא כלל הלכתי בהלכות [[שבת]], שהמבצע אחת מכל [[ל"ט אבות מלאכה|ל"ט מלאכות שבת]] דרך קלקול, אינו עובר על האיסור מהתורה.
==מקור הדין==
דין זה נלמד מהפסוק האומר כי מלאכות המשכן היו {{ציטוטון|מלאכת מחשבת}}, היינו מלאכה הנעשית על ידי מחשבה, ולכך כשהדבר נעשה דרך קלקול הוא אינו נחשב ל'מלאכת מחשבת'. עם זאת, חכמים אסרו מלאכות גם דרך קלקול, מחשש שמא יעשום באופן הרגיל, האסור מהתורה.
===חלוקה למלאכות בונות והורסות===
אפשר לעשות תת-חלוקה בכל המלאכות: מלאכות שבונות ומלאכות שהורסות. המלאכות שנראות הורסות, לא מתחייבים עליהם עד שהם יהיו לשם בנייה, כמו שמפורש בחלק מהן, כמו 'הקורע על מנת לתפור'.
* '''המלאכות הבונות:''' 1.הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ. 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּשׁ. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְרַקֵּד. 10. וְהַלָּשׁ. 11. וְהָאוֹפֶה. 12. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 13. הַמְלַבְּנוֹ. 14. וְהַמְנַפְּצוֹ. 15. וְהַצּוֹבְעוֹ. 16. וְהַטּוֹוֶה. 17. וְהַמֵּסֵךְ. 18. וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. 19. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 20. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 21. הַקּוֹשֵׁר. 22. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. 23. הַצָּד צְבִי. 24. הַשּׁוֹחֲטוֹ. 25. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. 26. הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 27. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 28. וְהַמְחַתְּכוֹ. 29. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 30. הַבּוֹנֶה. 31. וְהַמַּבְעִיר. 32. הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ. 34. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.
* '''המלאכות ההורסות:''' 1. הַמַּתִּיר. 2. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. 3. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 4. וְהַסּוֹתֵר. 5. הַמְכַבֶּה.
בפוסקים מוסבר כי מלאכות אלו אסורות מהתורה רק כאשר הן נעשות לצורך. לדוגמה: קריעה נחשבת למלאכה רק אם היא נעשית על מנת לתפור. וכיבוי נחשב למלאכה רק על מנת להכשיר את הנר שיודלק לפעם הבאה, או להכין פחם.
===פרטי דינים===
*'''הקורע בחמתו''' - מבואר בתלמוד שהקורע בחמתו נחשב כמתקן אצל יצרו (=משכך חמתו) אלא שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה שלדעת רבי יהודה חייב, ולדעת רבי שמעון פטור.
*'''הקורע על מתו''' - נאמר ב[[ברייתא]] המובאת ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|מסכת שבת דף קה עמוד ב.}}: {{ציטוטון|[[קריעה (אבלות)|הקורע... ובאבלו ועל מתו]] חייב, ואף על פי שמחלל את השבת, יצא ידי קריעה.}} התלמוד{{הערה|שבת דף קה עמוד ב.}} מחלק בין הקורע על מת שיש לו חיוב לקרוע עליו, שחייב, לבין הקורע על מת שאין לו עליו חיוב קריעה, שפטור. לפי דברי [[רש"י]]{{הערה|מסכת שבת דף קה עמוד ב דיבור המתחיל הא ר' יהודה.}} לדעת [[רבי שמעון]] ש[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]] פטורים עליה, גם הקורע על מתו פטור. לעומת זאת לדעת ה[[תוספות]]{{הערה|דף קה עמוד ב דיבור המתחיל הא ר' יהודה.}} במקרה זה גם לרבי שמעון יהיה חייב, וזה כיוון שמלאכה הנעשית לצורך מצווה נחשבת לעולם כמלאכה הצריכה לגופה.
==מקלקל במלאכת חובל ובמלאכת מבעיר==
בתלמוד מסכת שבת נחלקו תנאים בדין מקלקל במלאכת חובל ומבעיר<ref>מסכת שבת קו, א.</ref>:
לדעת רבי שמעון דין מקלקל לא נאמר במלאכת חובל ומבעיר, מאחר ומצינו שהתירה התורה למול ביום השבת, שכרוך בה איסור חובל, משמע שלולא היתר התורה, היה אסור לחבול, א"כ חבלה אף על פי שהוא 'מקלקל', כלומר שאינו צריך לעצם הדם, חייב. וכן בהבערה לעניין בת כהן שזינתה, שאסרה התורה לשורפה בשבת,<ref>יבמות ו, ב.</ref> על אף שמדובר בפעולת קילקול, מכאן מוכיח רבי שמעון שמלאכות חבלה והבערה אף שהוא מקלקל ואינו צריך לגוף הבעירה או הדם, חייב.
אולם רבי יהודה סובר שהואיל ובשריפת בת כהן וברית מילה מתקיימת מצווה, נחשב הדבר לפועלתלתיקון, ועל כן הוצרכה התורה להתיר למול בשבת. וכן לעניין שריפת בת כהן, הפעולה נחשבת ל'תיקון', ומה שהוצרכה התורה, לאסור לשורפה בשבת, שאין לומר שהואיל ויש צורך לעונשה להתריע את החוטאים, יהיה מותר לשורפה בשבת, ולכן אסרה בפירוש לשורפה בשבת. אבל שאר מקומות של חובל ומבעיר במקרה שהוא מקלקל – פטור, כפי הכלל הפשוט ש"כל המקלקלים פטורים".
באחרונים ביארו את מחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה כך: לדעת רבי שמעון, מקלקל הוא כל שאין תועלת חיובית מתוצאת פעולתו (חובל באדם ואין לו צורך בדם). לרבי יהודה, 'מקלקל' הוא פעולה שאין לה שום תועלת כלל, אבל כל שיש לו תועלת מכלל המעשה, אף שאין לו תועלת מהתוצאה עצמה, נחשב 'מתקן'.
==== שיטת הרמב"ם ====
הרמב"ם פסק כדעת רבי יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה שחייב, ולכך פסק שבמבעיר וחובל שאם אינו צריך לדם או לאפר, פטור. שאר הפוסקים שפסקו כרבי שמעון שמאלכה שאינה צריכה לגופה פטור, היו צריכים לומר שחייב בכגון זה, וכן דעת רש"י.<ref>ראו ערוך השלחן או"ח שטז, כט.</ref> אולם לא מצינו רבים שכתבו כן בפירוש, לרבות ה[[ארבעה טורים|טור]] וה[[שולחן ערוך]].
==== שיטת התוספות ====
ה[[תוספות]]<ref>תוס' שבת קו, א ד"ה 'חוץ'.</ref> חידשו שדין זה תלוי במחלוקת האמוראים שם בדעת רבי שמעון:{{ציטוט|תוכן="תני ר' אבהו קמיה דר' יוחנן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא חובל ומבעיר אינה משנה ואם ת"ל משנה חובל בצריך לכלבו מבעיר בצריך לאפרו".|מקור={{גמרא|שבת|קו|א}}}} לדעת רבי אבהו אכן חייב בכל מקרה. ולר' יוחנן, עדיין צריך צורך קצת, ובדומה לברית מילה ובת כהן שאע"פ שאינה צריכה לגופה, מ"מ יש בה קצת תיקון (וכן הוכיחו מגמרות נוספות).<ref>סנהדרין פד, ב; כריתות כ, ב.</ref> ולמסקנתם, גם לרבי שמעון, כדי להתחייב בקלקול במלאכת חובל, צריך שהמלאכה תהיה [[מלאכה שאינה צריכה לגופה|צריכה לגופה]]. וכגון דם הנאסר בהנאה, שסבור היה שמותר בהנאה, ונתן לכלבו, חייב, הואיל והיא צריכה לגופה (שצריך לדם) אף על פי שהוא גם מקלקל, כיוון שאי אפשר להשתמש בדם מצד ההלכה, ובזה חידשה התורה שחייב.
==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיבה|מקלקל}} מתוך ספרו של הרב יהודה חיון, "ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ל"ט אבות מלאכה}}
[[קטגוריה:הלכות שבת|מקלקל]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff) | '@@ -1,6 +1,8 @@
+{{לשכתב|לשון לא אנצ': 'אפשר לעשות תת חלוקה ועוד.|נושא=הלכה|כל הערך=כן}}
+
'''מקלקל''' הוא כלל הלכתי בהלכות [[שבת]], שהמבצע אחת מכל [[ל"ט אבות מלאכה|ל"ט מלאכות שבת]] דרך קלקול, אינו עובר על האיסור מהתורה.
==מקור הדין==
-דין זה נלמד מהפסוק האומר כי מלאכת המשכן היו {{ציטוטון|מלאכת מחשבת}}, מלאכת הנעשית על ידי מחשבה, וקלקול אינה מלאכת מחשבת. ומכיוון שכל מלאכות שבת, הם רק מלאכות שהיו ב[[המשכן|משכן]], מלאכה שאינה מלאכת מחשבת אינה בכלל האיסור. עם זאת, חכמים אסרו לבצע את המלאכות גם דרך קלקול, שמא יבואו לבצעם באופן הרגיל, האסור מהתורה.
+דין זה נלמד מהפסוק האומר כי מלאכות המשכן היו {{ציטוטון|מלאכת מחשבת}}, היינו מלאכה הנעשית על ידי מחשבה, ולכך כשהדבר נעשה דרך קלקול הוא אינו נחשב ל'מלאכת מחשבת'. עם זאת, חכמים אסרו מלאכות גם דרך קלקול, מחשש שמא יעשום באופן הרגיל, האסור מהתורה.
===חלוקה למלאכות בונות והורסות===
@@ -14,18 +16,17 @@
*'''הקורע על מתו''' - נאמר ב[[ברייתא]] המובאת ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|מסכת שבת דף קה עמוד ב.}}: {{ציטוטון|[[קריעה (אבלות)|הקורע... ובאבלו ועל מתו]] חייב, ואף על פי שמחלל את השבת, יצא ידי קריעה.}} התלמוד{{הערה|שבת דף קה עמוד ב.}} מחלק בין הקורע על מת שיש לו חיוב לקרוע עליו, שחייב, לבין הקורע על מת שאין לו עליו חיוב קריעה, שפטור. לפי דברי [[רש"י]]{{הערה|מסכת שבת דף קה עמוד ב דיבור המתחיל הא ר' יהודה.}} לדעת [[רבי שמעון]] ש[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]] פטורים עליה, גם הקורע על מתו פטור. לעומת זאת לדעת ה[[תוספות]]{{הערה|דף קה עמוד ב דיבור המתחיל הא ר' יהודה.}} במקרה זה גם לרבי שמעון יהיה חייב, וזה כיוון שמלאכה הנעשית לצורך מצווה נחשבת לעולם כמלאכה הצריכה לגופה.
==מקלקל במלאכת חובל ובמלאכת מבעיר==
-=== גדרי מקלקל אצל התנאים ===
-דינו של המקלקל במלאכת חובל ומבעיר, שנויה במחלוקת. במסכת שבת<ref>מסכת שבת קו, א.</ref> מבואר שלרבי שמעון חייב, ולרבי יהודה פטור. רבי שמעון לומד זאת ממה שהתירה התורה למול ביום השבת, שכרוך בה איסור חובל. משמע שלולא היתר התורה, היה אסור לחבול, א"כ חבלה אף על פי שהוא 'מקלקל', כלומר שאינו צריך לעצם הדם, חייב. וכן בהבערה לעניין בת כהן שזינתה, שאסרה התורה לשורפה בשבת,<ref>יבמות ו, ב.</ref> יש לשאול מדוע אסרה, והלא זה מקלקל, שמן התורה אין בזה איסור. אלא ודאי מיוחדים הם מלאכות חבלה והבערה שאע"פ שהוא מקלקל ואינו צריך לגוף הבעירה או הדם, חייב.
+בתלמוד מסכת שבת נחלקו תנאים בדין מקלקל במלאכת חובל ומבעיר<ref>מסכת שבת קו, א.</ref>:
-אולם ר' יהודה סובר שהואיל ושריפת בת כהן וברית מילה הם קיום מצוות ה', מעשים אלו נחשבים לתיקון, ועל כן הוצרכה התורה לומר, שאע"פ שהם נחשבים כתיקון, מותר למול בשבת. וכן לעניין שריפת בת כהן, הנחשבת ל'תיקון', חידשה התורה, שאין לומר שהואיל ויש ערך לעונשה להתריע את החוטאים, יהיה מותר לשורפה בשבת, ולכן אסרה בפירוש לשורפה בשבת. אבל פעולות של מקלקל – פטור, כפי הכלל הפשוט ש"כל המקלקלים פטורים".
+לדעת רבי שמעון דין מקלקל לא נאמר במלאכת חובל ומבעיר, מאחר ומצינו שהתירה התורה למול ביום השבת, שכרוך בה איסור חובל, משמע שלולא היתר התורה, היה אסור לחבול, א"כ חבלה אף על פי שהוא 'מקלקל', כלומר שאינו צריך לעצם הדם, חייב. וכן בהבערה לעניין בת כהן שזינתה, שאסרה התורה לשורפה בשבת,<ref>יבמות ו, ב.</ref> על אף שמדובר בפעולת קילקול, מכאן מוכיח רבי שמעון שמלאכות חבלה והבערה אף שהוא מקלקל ואינו צריך לגוף הבעירה או הדם, חייב.
-אם כן, המושג 'מקלקל' שנוי במחלוקת: לרבי שמעון, מקלקל הוא כל שאין תועלת חיובית מתוצאת פעולתו (חובל באדם ואין לו צורך בדם), ומוכח שהתורה חייבה בזה, ורק התירה למול בשבת. לרבי יהודה, 'מקלקל' הוא רק דבר שאין לו שום תועלת כלל, אבל כל שיש לו תועלת מכלל המעשה, אף שאין לו תועלת מהתוצאה עצמה, נחשב 'מתקן' (לדוגמה: יש תועלת בקיום מצוות מילה, שהוא כלל המעשה של חבלה, אבל אין לו תועלת מהתוצאה המעשית – הדם). נמצא שלר' יהודה התורה חידשה חידוש ב'מתקן' וממילא 'מקלקל' פטור אף בחבורה והבערה. ואילו לר"ש התורה חידשה ב'מקלקל' וא"כ כשמקלקל בהבערה וחבורה – חייב.
+אולם רבי יהודה סובר שהואיל ובשריפת בת כהן וברית מילה מתקיימת מצווה, נחשב הדבר לפועלתלתיקון, ועל כן הוצרכה התורה להתיר למול בשבת. וכן לעניין שריפת בת כהן, הפעולה נחשבת ל'תיקון', ומה שהוצרכה התורה, לאסור לשורפה בשבת, שאין לומר שהואיל ויש צורך לעונשה להתריע את החוטאים, יהיה מותר לשורפה בשבת, ולכן אסרה בפירוש לשורפה בשבת. אבל שאר מקומות של חובל ומבעיר במקרה שהוא מקלקל – פטור, כפי הכלל הפשוט ש"כל המקלקלים פטורים".
+
+באחרונים ביארו את מחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה כך: לדעת רבי שמעון, מקלקל הוא כל שאין תועלת חיובית מתוצאת פעולתו (חובל באדם ואין לו צורך בדם). לרבי יהודה, 'מקלקל' הוא פעולה שאין לה שום תועלת כלל, אבל כל שיש לו תועלת מכלל המעשה, אף שאין לו תועלת מהתוצאה עצמה, נחשב 'מתקן'.
==== שיטת הרמב"ם ====
-על כן הרמב"ם שפסק כר' יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה, פסק שבמבעיר וחובל שאם אינו צריך לדם או לאפר, פטור. ושאר הפוסקים שפסקו כרבי שמעון, היו צריכים לומר שחייב בכגון זה, וכן דעת רש"י.<ref>ראו ערוך השלחן או"ח שטז, כט.</ref> אולם לא מצינו רבים שכתבו כן בפירוש, לרבות ה[[ארבעה טורים|טור]] וה[[שולחן ערוך]].
+הרמב"ם פסק כדעת רבי יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה שחייב, ולכך פסק שבמבעיר וחובל שאם אינו צריך לדם או לאפר, פטור. שאר הפוסקים שפסקו כרבי שמעון שמאלכה שאינה צריכה לגופה פטור, היו צריכים לומר שחייב בכגון זה, וכן דעת רש"י.<ref>ראו ערוך השלחן או"ח שטז, כט.</ref> אולם לא מצינו רבים שכתבו כן בפירוש, לרבות ה[[ארבעה טורים|טור]] וה[[שולחן ערוך]].
==== שיטת התוספות ====
ה[[תוספות]]<ref>תוס' שבת קו, א ד"ה 'חוץ'.</ref> חידשו שדין זה תלוי במחלוקת האמוראים שם בדעת רבי שמעון:{{ציטוט|תוכן="תני ר' אבהו קמיה דר' יוחנן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא חובל ומבעיר אינה משנה ואם ת"ל משנה חובל בצריך לכלבו מבעיר בצריך לאפרו".|מקור={{גמרא|שבת|קו|א}}}} לדעת רבי אבהו אכן חייב בכל מקרה. ולר' יוחנן, עדיין צריך צורך קצת, ובדומה לברית מילה ובת כהן שאע"פ שאינה צריכה לגופה, מ"מ יש בה קצת תיקון (וכן הוכיחו מגמרות נוספות).<ref>סנהדרין פד, ב; כריתות כ, ב.</ref> ולמסקנתם, גם לרבי שמעון, כדי להתחייב בקלקול במלאכת חובל, צריך שהמלאכה תהיה [[מלאכה שאינה צריכה לגופה|צריכה לגופה]]. וכגון דם הנאסר בהנאה, שסבור היה שמותר בהנאה, ונתן לכלבו, חייב, הואיל והיא צריכה לגופה (שצריך לדם) אף על פי שהוא גם מקלקל, כיוון שאי אפשר להשתמש בדם מצד ההלכה, ובזה חידשה התורה שחייב.
-
-נמצא שלדעת הרמב"ם והתוספות, בחובל ואין צריך לדם, ומבעיר ואין צריך לאפר – פטור. לרמב"ם טעם הפטור משום מקלקל. ולתוספות, טעם הפטור משום שהיא אינה צריכה לגופה.
==קישורים חיצוניים==
' |
שורות שנוספו בעריכה (added_lines) | [
0 => '{{לשכתב|לשון לא אנצ': 'אפשר לעשות תת חלוקה ועוד.|נושא=הלכה|כל הערך=כן}}',
1 => '',
2 => 'דין זה נלמד מהפסוק האומר כי מלאכות המשכן היו {{ציטוטון|מלאכת מחשבת}}, היינו מלאכה הנעשית על ידי מחשבה, ולכך כשהדבר נעשה דרך קלקול הוא אינו נחשב ל'מלאכת מחשבת'. עם זאת, חכמים אסרו מלאכות גם דרך קלקול, מחשש שמא יעשום באופן הרגיל, האסור מהתורה.',
3 => 'בתלמוד מסכת שבת נחלקו תנאים בדין מקלקל במלאכת חובל ומבעיר<ref>מסכת שבת קו, א.</ref>:',
4 => 'לדעת רבי שמעון דין מקלקל לא נאמר במלאכת חובל ומבעיר, מאחר ומצינו שהתירה התורה למול ביום השבת, שכרוך בה איסור חובל, משמע שלולא היתר התורה, היה אסור לחבול, א"כ חבלה אף על פי שהוא 'מקלקל', כלומר שאינו צריך לעצם הדם, חייב. וכן בהבערה לעניין בת כהן שזינתה, שאסרה התורה לשורפה בשבת,<ref>יבמות ו, ב.</ref> על אף שמדובר בפעולת קילקול, מכאן מוכיח רבי שמעון שמלאכות חבלה והבערה אף שהוא מקלקל ואינו צריך לגוף הבעירה או הדם, חייב.',
5 => 'אולם רבי יהודה סובר שהואיל ובשריפת בת כהן וברית מילה מתקיימת מצווה, נחשב הדבר לפועלתלתיקון, ועל כן הוצרכה התורה להתיר למול בשבת. וכן לעניין שריפת בת כהן, הפעולה נחשבת ל'תיקון', ומה שהוצרכה התורה, לאסור לשורפה בשבת, שאין לומר שהואיל ויש צורך לעונשה להתריע את החוטאים, יהיה מותר לשורפה בשבת, ולכן אסרה בפירוש לשורפה בשבת. אבל שאר מקומות של חובל ומבעיר במקרה שהוא מקלקל – פטור, כפי הכלל הפשוט ש"כל המקלקלים פטורים".',
6 => '',
7 => 'באחרונים ביארו את מחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה כך: לדעת רבי שמעון, מקלקל הוא כל שאין תועלת חיובית מתוצאת פעולתו (חובל באדם ואין לו צורך בדם). לרבי יהודה, 'מקלקל' הוא פעולה שאין לה שום תועלת כלל, אבל כל שיש לו תועלת מכלל המעשה, אף שאין לו תועלת מהתוצאה עצמה, נחשב 'מתקן'.',
8 => 'הרמב"ם פסק כדעת רבי יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה שחייב, ולכך פסק שבמבעיר וחובל שאם אינו צריך לדם או לאפר, פטור. שאר הפוסקים שפסקו כרבי שמעון שמאלכה שאינה צריכה לגופה פטור, היו צריכים לומר שחייב בכגון זה, וכן דעת רש"י.<ref>ראו ערוך השלחן או"ח שטז, כט.</ref> אולם לא מצינו רבים שכתבו כן בפירוש, לרבות ה[[ארבעה טורים|טור]] וה[[שולחן ערוך]].'
] |
שורות שהוסרו בעריכה (removed_lines) | [
0 => 'דין זה נלמד מהפסוק האומר כי מלאכת המשכן היו {{ציטוטון|מלאכת מחשבת}}, מלאכת הנעשית על ידי מחשבה, וקלקול אינה מלאכת מחשבת. ומכיוון שכל מלאכות שבת, הם רק מלאכות שהיו ב[[המשכן|משכן]], מלאכה שאינה מלאכת מחשבת אינה בכלל האיסור. עם זאת, חכמים אסרו לבצע את המלאכות גם דרך קלקול, שמא יבואו לבצעם באופן הרגיל, האסור מהתורה.',
1 => '=== גדרי מקלקל אצל התנאים ===',
2 => 'דינו של המקלקל במלאכת חובל ומבעיר, שנויה במחלוקת. במסכת שבת<ref>מסכת שבת קו, א.</ref> מבואר שלרבי שמעון חייב, ולרבי יהודה פטור. רבי שמעון לומד זאת ממה שהתירה התורה למול ביום השבת, שכרוך בה איסור חובל. משמע שלולא היתר התורה, היה אסור לחבול, א"כ חבלה אף על פי שהוא 'מקלקל', כלומר שאינו צריך לעצם הדם, חייב. וכן בהבערה לעניין בת כהן שזינתה, שאסרה התורה לשורפה בשבת,<ref>יבמות ו, ב.</ref> יש לשאול מדוע אסרה, והלא זה מקלקל, שמן התורה אין בזה איסור. אלא ודאי מיוחדים הם מלאכות חבלה והבערה שאע"פ שהוא מקלקל ואינו צריך לגוף הבעירה או הדם, חייב.',
3 => 'אולם ר' יהודה סובר שהואיל ושריפת בת כהן וברית מילה הם קיום מצוות ה', מעשים אלו נחשבים לתיקון, ועל כן הוצרכה התורה לומר, שאע"פ שהם נחשבים כתיקון, מותר למול בשבת. וכן לעניין שריפת בת כהן, הנחשבת ל'תיקון', חידשה התורה, שאין לומר שהואיל ויש ערך לעונשה להתריע את החוטאים, יהיה מותר לשורפה בשבת, ולכן אסרה בפירוש לשורפה בשבת. אבל פעולות של מקלקל – פטור, כפי הכלל הפשוט ש"כל המקלקלים פטורים".',
4 => 'אם כן, המושג 'מקלקל' שנוי במחלוקת: לרבי שמעון, מקלקל הוא כל שאין תועלת חיובית מתוצאת פעולתו (חובל באדם ואין לו צורך בדם), ומוכח שהתורה חייבה בזה, ורק התירה למול בשבת. לרבי יהודה, 'מקלקל' הוא רק דבר שאין לו שום תועלת כלל, אבל כל שיש לו תועלת מכלל המעשה, אף שאין לו תועלת מהתוצאה עצמה, נחשב 'מתקן' (לדוגמה: יש תועלת בקיום מצוות מילה, שהוא כלל המעשה של חבלה, אבל אין לו תועלת מהתוצאה המעשית – הדם). נמצא שלר' יהודה התורה חידשה חידוש ב'מתקן' וממילא 'מקלקל' פטור אף בחבורה והבערה. ואילו לר"ש התורה חידשה ב'מקלקל' וא"כ כשמקלקל בהבערה וחבורה – חייב.',
5 => 'על כן הרמב"ם שפסק כר' יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה, פסק שבמבעיר וחובל שאם אינו צריך לדם או לאפר, פטור. ושאר הפוסקים שפסקו כרבי שמעון, היו צריכים לומר שחייב בכגון זה, וכן דעת רש"י.<ref>ראו ערוך השלחן או"ח שטז, כט.</ref> אולם לא מצינו רבים שכתבו כן בפירוש, לרבות ה[[ארבעה טורים|טור]] וה[[שולחן ערוך]].',
6 => '',
7 => 'נמצא שלדעת הרמב"ם והתוספות, בחובל ואין צריך לדם, ומבעיר ואין צריך לאפר – פטור. לרמב"ם טעם הפטור משום מקלקל. ולתוספות, טעם הפטור משום שהיא אינה צריכה לגופה.'
] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש (all_links) | [
0 => 'https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%A7%D7%9C'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה (old_links) | [
0 => 'https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%A7%D7%9C'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה (new_pst) | '{{לשכתב|לשון לא אנצ': 'אפשר לעשות תת חלוקה ועוד.|נושא=הלכה|כל הערך=כן}}
'''מקלקל''' הוא כלל הלכתי בהלכות [[שבת]], שהמבצע אחת מכל [[ל"ט אבות מלאכה|ל"ט מלאכות שבת]] דרך קלקול, אינו עובר על האיסור מהתורה.
==מקור הדין==
דין זה נלמד מהפסוק האומר כי מלאכות המשכן היו {{ציטוטון|מלאכת מחשבת}}, היינו מלאכה הנעשית על ידי מחשבה, ולכך כשהדבר נעשה דרך קלקול הוא אינו נחשב ל'מלאכת מחשבת'. עם זאת, חכמים אסרו מלאכות גם דרך קלקול, מחשש שמא יעשום באופן הרגיל, האסור מהתורה.
===חלוקה למלאכות בונות והורסות===
אפשר לעשות תת-חלוקה בכל המלאכות: מלאכות שבונות ומלאכות שהורסות. המלאכות שנראות הורסות, לא מתחייבים עליהם עד שהם יהיו לשם בנייה, כמו שמפורש בחלק מהן, כמו 'הקורע על מנת לתפור'.
* '''המלאכות הבונות:''' 1.הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ. 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּשׁ. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְרַקֵּד. 10. וְהַלָּשׁ. 11. וְהָאוֹפֶה. 12. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 13. הַמְלַבְּנוֹ. 14. וְהַמְנַפְּצוֹ. 15. וְהַצּוֹבְעוֹ. 16. וְהַטּוֹוֶה. 17. וְהַמֵּסֵךְ. 18. וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. 19. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 20. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 21. הַקּוֹשֵׁר. 22. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. 23. הַצָּד צְבִי. 24. הַשּׁוֹחֲטוֹ. 25. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. 26. הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 27. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 28. וְהַמְחַתְּכוֹ. 29. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 30. הַבּוֹנֶה. 31. וְהַמַּבְעִיר. 32. הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ. 34. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.
* '''המלאכות ההורסות:''' 1. הַמַּתִּיר. 2. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. 3. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 4. וְהַסּוֹתֵר. 5. הַמְכַבֶּה.
בפוסקים מוסבר כי מלאכות אלו אסורות מהתורה רק כאשר הן נעשות לצורך. לדוגמה: קריעה נחשבת למלאכה רק אם היא נעשית על מנת לתפור. וכיבוי נחשב למלאכה רק על מנת להכשיר את הנר שיודלק לפעם הבאה, או להכין פחם.
===פרטי דינים===
*'''הקורע בחמתו''' - מבואר בתלמוד שהקורע בחמתו נחשב כמתקן אצל יצרו (=משכך חמתו) אלא שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה שלדעת רבי יהודה חייב, ולדעת רבי שמעון פטור.
*'''הקורע על מתו''' - נאמר ב[[ברייתא]] המובאת ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|מסכת שבת דף קה עמוד ב.}}: {{ציטוטון|[[קריעה (אבלות)|הקורע... ובאבלו ועל מתו]] חייב, ואף על פי שמחלל את השבת, יצא ידי קריעה.}} התלמוד{{הערה|שבת דף קה עמוד ב.}} מחלק בין הקורע על מת שיש לו חיוב לקרוע עליו, שחייב, לבין הקורע על מת שאין לו עליו חיוב קריעה, שפטור. לפי דברי [[רש"י]]{{הערה|מסכת שבת דף קה עמוד ב דיבור המתחיל הא ר' יהודה.}} לדעת [[רבי שמעון]] ש[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]] פטורים עליה, גם הקורע על מתו פטור. לעומת זאת לדעת ה[[תוספות]]{{הערה|דף קה עמוד ב דיבור המתחיל הא ר' יהודה.}} במקרה זה גם לרבי שמעון יהיה חייב, וזה כיוון שמלאכה הנעשית לצורך מצווה נחשבת לעולם כמלאכה הצריכה לגופה.
==מקלקל במלאכת חובל ובמלאכת מבעיר==
בתלמוד מסכת שבת נחלקו תנאים בדין מקלקל במלאכת חובל ומבעיר<ref>מסכת שבת קו, א.</ref>:
לדעת רבי שמעון דין מקלקל לא נאמר במלאכת חובל ומבעיר, מאחר ומצינו שהתירה התורה למול ביום השבת, שכרוך בה איסור חובל, משמע שלולא היתר התורה, היה אסור לחבול, א"כ חבלה אף על פי שהוא 'מקלקל', כלומר שאינו צריך לעצם הדם, חייב. וכן בהבערה לעניין בת כהן שזינתה, שאסרה התורה לשורפה בשבת,<ref>יבמות ו, ב.</ref> על אף שמדובר בפעולת קילקול, מכאן מוכיח רבי שמעון שמלאכות חבלה והבערה אף שהוא מקלקל ואינו צריך לגוף הבעירה או הדם, חייב.
אולם רבי יהודה סובר שהואיל ובשריפת בת כהן וברית מילה מתקיימת מצווה, נחשב הדבר לפועלתלתיקון, ועל כן הוצרכה התורה להתיר למול בשבת. וכן לעניין שריפת בת כהן, הפעולה נחשבת ל'תיקון', ומה שהוצרכה התורה, לאסור לשורפה בשבת, שאין לומר שהואיל ויש צורך לעונשה להתריע את החוטאים, יהיה מותר לשורפה בשבת, ולכן אסרה בפירוש לשורפה בשבת. אבל שאר מקומות של חובל ומבעיר במקרה שהוא מקלקל – פטור, כפי הכלל הפשוט ש"כל המקלקלים פטורים".
באחרונים ביארו את מחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה כך: לדעת רבי שמעון, מקלקל הוא כל שאין תועלת חיובית מתוצאת פעולתו (חובל באדם ואין לו צורך בדם). לרבי יהודה, 'מקלקל' הוא פעולה שאין לה שום תועלת כלל, אבל כל שיש לו תועלת מכלל המעשה, אף שאין לו תועלת מהתוצאה עצמה, נחשב 'מתקן'.
==== שיטת הרמב"ם ====
הרמב"ם פסק כדעת רבי יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה שחייב, ולכך פסק שבמבעיר וחובל שאם אינו צריך לדם או לאפר, פטור. שאר הפוסקים שפסקו כרבי שמעון שמאלכה שאינה צריכה לגופה פטור, היו צריכים לומר שחייב בכגון זה, וכן דעת רש"י.<ref>ראו ערוך השלחן או"ח שטז, כט.</ref> אולם לא מצינו רבים שכתבו כן בפירוש, לרבות ה[[ארבעה טורים|טור]] וה[[שולחן ערוך]].
==== שיטת התוספות ====
ה[[תוספות]]<ref>תוס' שבת קו, א ד"ה 'חוץ'.</ref> חידשו שדין זה תלוי במחלוקת האמוראים שם בדעת רבי שמעון:{{ציטוט|תוכן="תני ר' אבהו קמיה דר' יוחנן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא חובל ומבעיר אינה משנה ואם ת"ל משנה חובל בצריך לכלבו מבעיר בצריך לאפרו".|מקור={{גמרא|שבת|קו|א}}}} לדעת רבי אבהו אכן חייב בכל מקרה. ולר' יוחנן, עדיין צריך צורך קצת, ובדומה לברית מילה ובת כהן שאע"פ שאינה צריכה לגופה, מ"מ יש בה קצת תיקון (וכן הוכיחו מגמרות נוספות).<ref>סנהדרין פד, ב; כריתות כ, ב.</ref> ולמסקנתם, גם לרבי שמעון, כדי להתחייב בקלקול במלאכת חובל, צריך שהמלאכה תהיה [[מלאכה שאינה צריכה לגופה|צריכה לגופה]]. וכגון דם הנאסר בהנאה, שסבור היה שמותר בהנאה, ונתן לכלבו, חייב, הואיל והיא צריכה לגופה (שצריך לדם) אף על פי שהוא גם מקלקל, כיוון שאי אפשר להשתמש בדם מצד ההלכה, ובזה חידשה התורה שחייב.
==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיבה|מקלקל}} מתוך ספרו של הרב יהודה חיון, "ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ל"ט אבות מלאכה}}
[[קטגוריה:הלכות שבת|מקלקל]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס (timestamp) | '1726958700' |
שם מסד הנתונים של הוויקי (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי (wiki_language) | 'he' |