יומן מסנן ההשחתות

'{{סרט |תמונה=[[קובץ:Teorema.jpg|150px]] |כיתוב=כרזת הסרט |בימוי=[[פייר פאולו פאזוליני]] |תסריט=[[פייר פאולו פאזוליני]] |שחקנים ראשיים=[[טרנס סטאמפ]], לאורה בטי, סילבנה מנאגנו{{ש}}מאסימו ג'ירוטי ואן וויאזמסקי |מוזיקה=[[אניו מוריקונה]] |צילום=[[ג'וזפה רוסוליני]] |הקרנת בכורה=1968 |משך הקרנה=105 דקות |שפת הסרט=[[איטלקית]] |עריכה= |מבוסס= |סרט הבא= |שם בשפת המקור=Teorema |שם=תיאורמה |הופק בידי=מנולו בולוניני ופרנקו רוסליני}} '''תיאורמה''' (ב[[איטלקית]]: '''Teorema''') הוא [[סרט קולנוע]] [[איטליה|איטלקי]] משנת [[1968]] של הבמאי [[פייר פאולו פאזוליני]], ובכיכובם של [[טרנס סטאמפ]], לאורה בטי, סילבנה מנאגנו, מאסימו ג'ירוטי ואן וויאזמסקי. זו הייתה הפעם הראשונה שפאזוליני עבד בעיקר עם שחקנים מקצועיים. בסרט זה משפחת מילנס מייצגת משפחה ממעמד גבוה אשר זוכה לביקור של הכוח האלוהי ולאחר מכן – לנטישתו. שני ה[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים החוזרים]] בסרט הם המדבר ונצח האלוהות. מאוחר יותר הרחיב פאזוליני את יצירה זו לרומן בעל אותו שם, והסרט אף עובד ל[[אופרה]] על ידי ג'ורג'ו באטיסטלי. == עלילה == סטמפ מגלם דמות מסתורית אשר מופיעה בחייה של משפחה איטלקית [[בורגנות|בורגנית]] טיפוסית. הוא מתקשר בצורה [[מיניות|מינית]] עם כל בני הבית: המשרתת הדתייה האדוקה, הבן הרגיש, האם המודחקת מינית, הבת הביישנית ולבסוף גם עם האב המיוסר. הזר נותן בשפע מעצמו ולא מבקש דבר בתמורה. בני הבית מתאהבים בו ומוצאים עצמם משוחררים מכל הבעיות שתקפו אותם בעבר. לפתע הוא עוזב כלעומת שבא וכל אחד מבני המשפחה נותר בודד ומבולבל. בני המשפחה חשים בחלל הריק שהותיר הזר בחייהם ולא מצליחים להתמודד עם התחושה הזו. האם נעשית נימפומנית, הבן הופך לאמן מיוסר, הבת מאבדת את שפיותה והאב יוצא לחפש את עצמו. המשרתת, לעומת זאת, הופכת למחוללת נסים. == ביקורות == עם יציאתו לשוק מתח הימין הדתי של ה[[ותיקן|וותיקן]] ביקורת על תכנים מיניים בסרט. הסרט זכה בפרס מיוחד ב[[פסטיבל ונציה]] בקטגוריית הסרטים הקתולים הבינלאומיים. לאחר מכן מחה על כך הוותיקן. מבקרים ראו את הסרט בעיניים אחרות בשל הפתיחות וחוסר הבהירות שלו. כותבי הריאליזם המסוים עושים שימוש בתאוריה של פאזוליני, מאוריציו ויאנו טען שכדי להבין את הסרט חייבים להשתמש ב"תרגום הולם", כיון שהדיאלוגים מעטים להפליא וכל אי הבנה מצד הצופה יכולה להסיט לגמרי מהתוכן מעורפל ממילא. רוב הכותבים והמבקרים לא עוסקים בטכניקה שבחר פאזוליני או באמצעי הבעתו, אלא בטענה הפילוסופית שהוא מציג. ויאנו טוען כי פאזוליני מיועד להיות [[תאורטיקן]] ומתוך הסרט הזה בחר להתפרסם בתור "תאורטיקן קולנועי" . ==אטימולוגיה של כותרת הסרט והמבנה שלו == פירוש המילה תיאורמה היא – [[משפט (מתמטיקה)|משפט]]. מושג זה לקוח מתחום ה[[מתמטיקה]] – משפט הוא הצהרה שניתן להוכיח אותה במסגרת [[מערכת אקסיומות]] מסוימת. הוכחת משפטים היא מהפעילויות המרכזיות במתמטיקה. למשפט ישנם שני חלקים: התנאים הדרושים להתקיימותו, והמסקנות שהמשפט מסיק על סמך אותם תנאים. במהלך הסרט ניתן לראות קישור ישיר בין שם הסרט למהלכים של הדמויות ולהתפתחות העלילה. שורש המילה בא מן השפה ה[[יוונית]] שם המשמעות למילה נרחבת יותר, אפשר להשתמש בה בכמה הקשרים: "ספקטקל" (המחזה, מהמילה מחזה, או מפגן) ו-"אינטואיציה". במובן זה, הסרט מכיל תבנית קבועה, הכוונה היא שיש חוקים קבועים מראש, וכל תוצאה מתקבלת על ידי נוסחה קבועה. זה מתחיל עם תמונות בסגנון תיעודי ולאחר מכן עובר אל כתוביות הפתיחה על רקע [[מדבר געשי]], אשר מרמז להימצאות [[הר געש]], סצנת חגיגה בבית המשפחה, חיתוכים בזמן למפעל בטון מהעבר (הוא משויך אל העבר כיון שמוצג בפילטר ספיה), הצגת כל בן משפחה בשתיקה (גם בגווני ספיה), ורק אז, יש מעבר לצבע בשוט של האורח אשר יושב בחצר של בית המשפחה. החלק האמצעי מחולק לשלושה חלקים: [[פיתוי]]ים, [[וידוי (נצרות)|וידוי]]ים ו"שינויים". לא רק מבנה הסרט בנוי לפי נוסחאות אלא גם ההתפתחות הפסיכולוגית של כל דמות. כל דמות בסרט עוברת דרך פיתוי, לווידוי ומשם לשינוי. הדרך בה כל דמות עוברת שינוי במצב הנפשי שלה היא זהה. כולם נופלים אל תוך רגש עז של תשוקה מינית כלפי האורח. כל הדמויות מקיימות איתו יחסי מין. כאשר האורח עוזב, כולם, למעט העוזרת, מתוודים בפניו על רגשותיהם. בחלק האחרון של הסרט, אחרי שהוא עוזב, כל הדמויות מאבדות את הזהות שהייתה להם לפני כן. הבת נכנעת ל[[פסיכוזה]] קשה. הבן הופך אובססיבי לגבי המשיכה שלו אל האורח שכבר לא קיים ועסוק בכל זמנו לצייר את התשוקה העזה שלו. האם אוספת בחורים צעירים שמזכירים את האורח במראה שלהם ומקיימת איתם יחסי מין. האב מתפשט באמצע [[תחנת רכבת|תחנת הרכבת]]. העוזרת חוזרת לכפר שלה, מבצעת ניסים ומבקשת להיקבר בחיים. == פרשנות המבקרים == {{עריכה|נושא=קולנוע וטלוויזיה}} פרשנות רווחת בקרב חוקרי הקולנוע היא שהסרט מציג את החברה ה[[בורגנות|בורגנית]] בכלל ואת הופעתה של תרבות הצריכה בפרט בתחילתו של הסרט – הכתב שואל עובד מפעל של פאולו אם הוא חושב שהבורגנות תיעלם בעתיד בגלל התיעוש וקידום הטכנולוגיה, אשר בזכותה אנשי המעמד הנמוך מסוגלים למצוא עבודה. ככל שהם מוצאים מקומות עבודה, כך הם מגדילים את הפער בין המעמדות, ומקשים על המאבק לצמצום הפער. ככל שהם מרוויחים כסף, כך הם צורכים יותר. קיימת דרך נוספת להסתכל על סצנת ה[[ריאיון עיתונאי|ריאיון]]. בקולנוע של "הנס הכלכלי" – אשר עוסק בויזואליות והמודרניזציה בקולנוע האיטלקי, אנג'לו מניח כי פאזוליני חשב שאפילו תמונות תיעודיות המתארות עובדות נכשלות בהצגת האמת. כמו במהדורת [[חדשות (תקשורת)|חדשות]] שיכולה להביא אל הצופים רק את האירועים שקורים על פני השטח. הצפייה בריאיון עם העובדים אינה מסבירה מדוע פאולו, הבעלים של מפעל, ויתר עליו. זו יכולה להיות אחת הסיבות למקם את הסצנה בתחילת הסרט. בעבודת הביוגרפיה שלו על פאזוליני, מניח אנזו סיציליאנו כי פאזוליני מבטא בסרט את מאבקו על היותו הומוסקסואל . מאידך, ויאנו מאמין שהדגש של פאזוליני אינו על הומוסקסואליות אלא על מיניות בכלל, כיוון שהאורח מקיים יחסי מין באופן שווה עם כל אחד מבני הבית. פירוש משכנע של הסרט הזה הוא זה שעוסק בשליט המרקסיסט שבעצם נוגד את טענתו של פאזוליני אך חוקרי הקולנוע מוצאים בה הגיון. הם טוענים שפאזוליני, כקומוניסט ותיק, רצה להעביר ביקורת על שני המעמדות, מעמד העילית הבורגני (משפחת דקדנטי) וה[[פרולטריון]] הדרומי (המשרתת). באופן שבו הוא מציג את הסיפור ניכר כי הוא בז להופעתו של האדם ה'מושלם', בניית הדמות במתכונת של פוליטיקאי ערמומי ותככן שכמו הפוליטיקאי שמסתמן בהתחלה כמושיע ומהר מאוד מתגלה אחרת, מצב זה מציג לדעת החוקרים את נקודת מבטו של פאזוליני על מצבה של איטליה באותם זמנים שמחכה לטענתן ל "נסיך" שינער את העניינים ויחזיר את איטליה למסלולה . הגבר הצעיר והחסון משחק ברגשותיהם של האנשים סביבו ומסמל בכך את המנהיג הערמומי שחושף את ה "אמת " ומשחרר את כל הדמויות האחרות כדי שיוכלו לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם. בסופו של דבר האב שהיה הבעלים של המפעל, יוצא למדבר לחפש את עצמו, ובו זמנית משחרר את עובדי המפעל, ובכך הופך אותם לאחראים לגורלם. == תוספות == בשנת 2009 החברה התיאטרון ההולנדי "אמסטרדם טונילגרופ" העלתה גרסה חיה לסרט – מחזה. ב-2015, הועלתה בתיאטרון הקוביה יצירה בימתית בהשראת הסרט בבימוי של [[אריאל וולף]]. == פרסים== *זוכה [[פסטיבל הסרטים של ונציה]] *זוכה גביע השחקנית הטובה ביותר == קישורים חיצוניים== {{ויקישיתוף בשורה}} {{קישורי קולנוע}} * [http://www.film-forward.com/teorema.html ביקורת על הסרט] {{באנגלית}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:סרטי דרמה איטלקיים]] [[קטגוריה:סרטי 1968]] [[קטגוריה:סרטי להט"ב]] [[קטגוריה:סרטים עם פסקול מאת אניו מוריקונה]] רות נצר. '''תאורמה'''. בתוך: נפש הקולנוע. רסלינג. 2014. עמ' 225-233.'