לדלג לתוכן

יומן מסנן ההשחתות

פרטים עבור פריט היומן 1441055

00:36, 22 בספטמבר 2024: 2a0d:6fc2:4260:1f00:88cf:9f70:a046:30a4 (שיחה) גרם להפעלת מסנן 107 כשביצע את הפעולה "edit" בדף אפרו-פלסטינים. הפעולות שננקטו: תיוג; תיאור המסנן: הוספת קטגוריות על ידי אנונימיים (בדיקה | השוואה)

שינויים שבוצעו בעריכה

עם הזמן, עלייה לרגל למכה על ידי מוסלמים מומרים מאפריקה הפכה לנוהג מקובל כפי שממחישים חייו של [[מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי|מאנסה מוסא]], מלך [[אימפריית מאלי|ממלכת ימי הביניים של מאלי]]. אם כי עלייה זו הפכה לנפוצה רק במאה ה-15, כאשר האסלאם התפשט בקרב האוכלוסייה הרחבה.<ref name="Seitz" /> ישנן קהילות פלסטיניות הטוענות שמקורן בעולי רגל מסודאן ומרכז אפריקה (בעיקר [[צ'אד]]) שהגיעו ל[[ארץ ישראל]] כבר במאה ה-12. מטרתם המקורית הייתה להגיע ל[[מכה]] כחלק מ[[החאג']], ולאחר מכן הם ביקרו בירושלים כדי לבקר ב[[מסגד אל-אקצא]].
עם הזמן, עלייה לרגל למכה על ידי מוסלמים מומרים מאפריקה הפכה לנוהג מקובל כפי שממחישים חייו של [[מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי|מאנסה מוסא]], מלך [[אימפריית מאלי|ממלכת ימי הביניים של מאלי]]. אם כי עלייה זו הפכה לנפוצה רק במאה ה-15, כאשר האסלאם התפשט בקרב האוכלוסייה הרחבה.<ref name="Seitz" /> ישנן קהילות פלסטיניות הטוענות שמקורן בעולי רגל מסודאן ומרכז אפריקה (בעיקר [[צ'אד]]) שהגיעו ל[[ארץ ישראל]] כבר במאה ה-12. מטרתם המקורית הייתה להגיע ל[[מכה]] כחלק מ[[החאג']], ולאחר מכן הם ביקרו בירושלים כדי לבקר ב[[מסגד אל-אקצא]].


רוב הקהילה האפרו-פלסטינית מורכבת מצאצאים של אנשים שמקורם ב[[ניגריה]], [[סודאן]], [[סנגל]] ו[[צ'אד]], כאשר רבים מהם הגיעו לפלסטין במהלך [[המנדט הבריטי]].<ref>[[K. K. Prah]], ''Reflections on Arab-led Slavery of Africans,'' Centre for Advanced Studies of African Society 2005 p. 198</ref> רבים מהם, לפי אברהם מיליגרם, הגיעו כעובדים מגויסים במהלך מסע המלחמה של הגנרל [[אדמונד אלנבי]] נגד הטורקים בשלביה המאוחרים של [[מלחמת העולם הראשונה]].<ref name="BenZion" /><ref>Abraham Ezra Milligram, [https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254 ''Jerusalem Curiosities,''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20240530130816/https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254#v=onepage&q&f=false|date=30 May 2024}} [[האגודה היהודית להוצאה לאור|Jewish Publication Society]], 1990 {{מסת"ב|978-0-827-60358-5}} p.255.</ref> קבוצה נוספת טוענת לייחוס ל[[צבא ההצלה]] הערבי שנלחם בצד הערבי ב[[מלחמת העצמאות]].<ref name=":0">{{Cite web|last=Kushkush|first=Isma'il|date=2017-01-12|title='Afro-Palestinians' forge a unique identity in Israel|url=https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20201123100313/https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|archive-date=23 November 2020|access-date=2021-06-16|website=AP NEWS}}</ref>
רוב הקהילה האפרו-פלסטינית מורכבת מצאצאים של אנשים שמקורם ב[[ניגריה]], [[סודאן]], [[סנגל]] ו[[צ'אד]], כאשר רבים מהם הגיעו לארץ ישראל במהלך [[המנדט הבריטי]].<ref>[[K. K. Prah]], ''Reflections on Arab-led Slavery of Africans,'' Centre for Advanced Studies of African Society 2005 p. 198</ref> רבים מהם, לפי אברהם מיליגרם, הגיעו כעובדים מגויסים במהלך מסע המלחמה של הגנרל [[אדמונד אלנבי]] נגד הטורקים בשלביה המאוחרים של [[מלחמת העולם הראשונה]].<ref name="BenZion" /><ref>Abraham Ezra Milligram, [https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254 ''Jerusalem Curiosities,''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20240530130816/https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254#v=onepage&q&f=false|date=30 May 2024}} [[האגודה היהודית להוצאה לאור|Jewish Publication Society]], 1990 {{מסת"ב|978-0-827-60358-5}} p.255.</ref> קבוצה נוספת טוענת לייחוס ל[[צבא ההצלה]] הערבי שנלחם בצד הערבי ב[[מלחמת העצמאות]].<ref name=":0">{{Cite web|last=Kushkush|first=Isma'il|date=2017-01-12|title='Afro-Palestinians' forge a unique identity in Israel|url=https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20201123100313/https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|archive-date=23 November 2020|access-date=2021-06-16|website=AP NEWS}}</ref>


למרות ההיסטוריה המשותפת והקרבה הפיזית, הקהילה האפרו-פלסטינית בירושלים סבלה מאפליה גזענית מצד פלסטינים אחרים. בשפה המדוברת הפלסטינית, משתמשים במונח "סומאר" (כהה עור) כדי לתאר אנשים כהי עור, במקום המונח "סאוד", הנחשב לבעל משמעות גסה.
למרות ההיסטוריה המשותפת והקרבה הפיזית, הקהילה האפרו-פלסטינית בירושלים סבלה מאפליה גזענית מצד פלסטינים אחרים. בשפה המדוברת הפלסטינית, משתמשים במונח "סומאר" (כהה עור) כדי לתאר אנשים כהי עור, במקום המונח "סאוד", הנחשב לבעל משמעות גסה.


[[קטגוריה:פלסטינים]]
[[קטגוריה:פלסטינים]]
[[קטגוריה:אישים בעלי שורשים אפריקאים]]

פרמטרים לפעולה

משתנהערך
מספר העריכות של המשתמש (user_editcount)
null
שם חשבון המשתמש (user_name)
'2A0D:6FC2:4260:1F00:88CF:9F70:A046:30A4'
סוג חשבון המשתמש (user_type)
'ip'
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו (user_emailconfirm)
null
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש (user_age)
0
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן (user_groups)
[ 0 => '*' ]
הרשאות שיש למשתמש (user_rights)
[ 0 => 'createaccount', 1 => 'read', 2 => 'edit', 3 => 'createpage', 4 => 'createtalk', 5 => 'viewmyprivateinfo', 6 => 'editmyprivateinfo', 7 => 'editmyoptions', 8 => 'abusefilter-log-detail', 9 => 'urlshortener-create-url', 10 => 'centralauth-merge', 11 => 'abusefilter-view', 12 => 'abusefilter-log', 13 => 'vipsscaler-test', 14 => 'flow-hide', 15 => 'flow-edit-title' ]
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile)
true
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן (global_user_groups)
[]
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש (global_user_editcount)
0
האם המשתמש עורך מיישום נייד (user_app)
false
מזהה הדף (page_id)
2368919
מרחב השם של הדף (page_namespace)
0
שם הדף ללא מרחב השם (page_title)
'אפרו-פלסטינים'
שם הדף המלא (page_prefixedtitle)
'אפרו-פלסטינים'
רמת ההגנה על עריכת הדף (page_restrictions_edit)
[]
עשרת התורמים האחרונים לדף (page_recent_contributors)
[ 0 => 'YoavR', 1 => '2A0D:6FC2:4262:7B00:9C12:4893:8CED:363', 2 => 'שיפוץ-ניק', 3 => 'Shahf14' ]
גיל הדף בשניות (page_age)
2335566
פעולה (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה (summary)
''
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות (page_last_edit_age)
2085648
מודל התוכן הישן (old_content_model)
'wikitext'
מודל התוכן החדש (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext)
'[[קובץ:Muslim_IMG_1623.jpg|ממוזער|המרכז האפריקאי של ריבת אל-מנצורי העיר העתיקה, [[מזרח ירושלים]]]] '''אפרו-פלסטינים''' הם [[פלסטינים]] ממוצא [[אפריקה שמדרום לסהרה|אפריקאי]]. מיעוט קטן של אפרו-פלסטינים, המוערך בכ-200–450 נפשות, מתגורר במתחם אפריקאי ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] ב[[ירושלים]].<ref name="Baker">Jonarah Baker, [https://www.alaraby.co.uk/english/features/2014/12/26/the-african-palestinians-muslim-pilgrims-who-never-went-home 'The African-Palestinians: Muslim Pilgrims Who Never Went Home'] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20161117211421/https://www.alaraby.co.uk/english/features/2014/12/26/the-african-palestinians-muslim-pilgrims-who-never-went-home|date=17 November 2016}}, [[אל-ערבי אל-ג'דיד|The New Arab]], 26 Dec. 2014.</ref><ref name="BenZion">Ilan Ben Zion, [https://www.timesofisrael.com/the-old-citys-african-secret/ ''The Old City's African secret''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20191006220909/https://www.timesofisrael.com/the-old-citys-african-secret/|date=6 October 2019}}, [[The Times of Israel]] 6 April 2014.</ref> חלקים נוספים מהקהילה מתגוררים באזורים אחרים בירושלים כמו [[בית חנינא]] ו[[א-טור (ירושלים)|א-טור]].<ref name="BenZion" /> ישנן גם אוכלוסיות [[בדואים|בדואיות]] מחוץ לירושלים שיש להן שורשים לאנשים ממוצא אפריקאי,<ref>{{Cite web|date=2011-12-14|title=The Black Diaspora in Israel, 1965 to 2011 •|url=https://www.blackpast.org/global-african-history/perspectives-global-african-history/black-diaspora-israel-1965-2011/|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220515120852/https://www.blackpast.org/global-african-history/perspectives-global-african-history/black-diaspora-israel-1965-2011/|archive-date=15 May 2022|access-date=2022-05-15|language=en}}</ref> למשל בעיר [[יריחו]] או ב[[רצועת עזה]]. == רקע == באופן היסטורי, ארץ ישראל הייתה פרובינציה תחת שלטון מעצמות זרות. החל מ[[ח'ליפות ראשידון]] במאה ה-7 ואילך, הובאו לעיר עבדים אפריקאים ממצרים במסגרת הסכמי עבדות עם הח'ליפות. במהלך ימי הביניים, הובלו עבדים אפריקאים לחליפות העבאסית דרך מסחר העבדים בים האדום.<ref name="google.se">Black, J. (2015). The Atlantic Slave Trade in World History. USA: Taylor & Francis. p. 14 </ref><ref name="Last Slave Market">{{צ-ספר|מו"ל=Little, Brown Book Group|שם=The Last Slave Market: Dr John Kirk and the Struggle to End the East African Slave Trade|שפה=en|שנת הוצאה=2011-06-23|קישור=https://www.google.se/books/edition/The_Last_Slave_Market/cLOeBAAAQBAJ?hl=sv&gbpv=1&dq=basra+slave+market&pg=PT102&printsec=frontcover|מחבר=Alastair Hazell}} Hazell, A. (2011). The Last Slave Market: Dr John Kirk and the Struggle to End the East African Slave Trade. Storbritannien: Little, Brown Book Group.</ref> במאה ה-9, מוערך כי כשלושה מיליון אפריקאים הועברו למזרח התיכון כעבדים, ועבדו כחיילים עבדים וכעובדי כפייה בכלכלות המבוססות על חוות חקלאיות לאורך נהרות.<ref name="Seitz">Charmaine Seitz, [https://www.palestine-studies.org/jq/fulltext/78020 ''Pilgrimage to a New Self: The African Quarter and its peoples''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20191110235510/https://www.palestine-studies.org/jq/fulltext/78020|date=10 November 2019}}, [[המכון ללימודים פלסטיניים בביירות|Jerusalem Quarterly]] 2002 Issue 16 pp. 43-51.</ref> עם הזמן, עלייה לרגל למכה על ידי מוסלמים מומרים מאפריקה הפכה לנוהג מקובל כפי שממחישים חייו של [[מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי|מאנסה מוסא]], מלך [[אימפריית מאלי|ממלכת ימי הביניים של מאלי]]. אם כי עלייה זו הפכה לנפוצה רק במאה ה-15, כאשר האסלאם התפשט בקרב האוכלוסייה הרחבה.<ref name="Seitz" /> ישנן קהילות פלסטיניות הטוענות שמקורן בעולי רגל מסודאן ומרכז אפריקה (בעיקר [[צ'אד]]) שהגיעו ל[[ארץ ישראל]] כבר במאה ה-12. מטרתם המקורית הייתה להגיע ל[[מכה]] כחלק מ[[החאג']], ולאחר מכן הם ביקרו בירושלים כדי לבקר ב[[מסגד אל-אקצא]]. רוב הקהילה האפרו-פלסטינית מורכבת מצאצאים של אנשים שמקורם ב[[ניגריה]], [[סודאן]], [[סנגל]] ו[[צ'אד]], כאשר רבים מהם הגיעו לפלסטין במהלך [[המנדט הבריטי]].<ref>[[K. K. Prah]], ''Reflections on Arab-led Slavery of Africans,'' Centre for Advanced Studies of African Society 2005 p. 198</ref> רבים מהם, לפי אברהם מיליגרם, הגיעו כעובדים מגויסים במהלך מסע המלחמה של הגנרל [[אדמונד אלנבי]] נגד הטורקים בשלביה המאוחרים של [[מלחמת העולם הראשונה]].<ref name="BenZion" /><ref>Abraham Ezra Milligram, [https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254 ''Jerusalem Curiosities,''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20240530130816/https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254#v=onepage&q&f=false|date=30 May 2024}} [[האגודה היהודית להוצאה לאור|Jewish Publication Society]], 1990 {{מסת"ב|978-0-827-60358-5}} p.255.</ref> קבוצה נוספת טוענת לייחוס ל[[צבא ההצלה]] הערבי שנלחם בצד הערבי ב[[מלחמת העצמאות]].<ref name=":0">{{Cite web|last=Kushkush|first=Isma'il|date=2017-01-12|title='Afro-Palestinians' forge a unique identity in Israel|url=https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20201123100313/https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|archive-date=23 November 2020|access-date=2021-06-16|website=AP NEWS}}</ref> למרות ההיסטוריה המשותפת והקרבה הפיזית, הקהילה האפרו-פלסטינית בירושלים סבלה מאפליה גזענית מצד פלסטינים אחרים. בשפה המדוברת הפלסטינית, משתמשים במונח "סומאר" (כהה עור) כדי לתאר אנשים כהי עור, במקום המונח "סאוד", הנחשב לבעל משמעות גסה. == זמנים מודרניים == בעקבות השלטון העות'מאני הפכו הריבטים לחלק מהאמון הדתי (ו[[וקף]]).<ref name="Hassan">Sara Hassan, [https://www.trtworld.com/magazine/the-hidden-resistance-of-african-palestinians-26671 The hidden resistance of African-Palestinians] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20191110235457/https://www.trtworld.com/magazine/the-hidden-resistance-of-african-palestinians-26671|date=10 November 2019}} TRT World 15 May 2019</ref> המנהיג הפלסטיני ו[[המופתי של ירושלים]] השייח' [[אמין אל-חוסייני]] השכיר את המתחמים הללו לפלסטינים ממוצא אפריקאי,{{הערה|שם=Baker}} כהכרת תודה על נאמנותם כמגיני מסגד אל-אקצא לאחר שאחד השומרים האפריקאים, ג'יבריל תחרורי, לקח כדור מכוון למופתי.<ref>{{Cite web|title=Nominal leases {{!}} Tax Guidance {{!}} Tolley|url=https://www.lexisnexis.co.uk/tolley/tax/guidance/nominal-leases-01|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220625161614/https://www.lexisnexis.co.uk/tolley/tax/guidance/nominal-leases-01|archive-date=25 June 2022|access-date=2022-05-15|website=www.lexisnexis.co.uk}}</ref> שכר הדירה נותר נומינלי ברובו.{{הערה|שם=BenZion}}<ref>{{Cite web|last=Miller|first=Daniel|title=The history of 'Israel' and 'Palestine': Alternative names, competing claims|url=http://theconversation.com/the-history-of-israel-and-palestine-alternative-names-competing-claims-163156|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220515135506/https://theconversation.com/the-history-of-israel-and-palestine-alternative-names-competing-claims-163156|archive-date=15 May 2022|access-date=2022-05-15|website=The Conversation|language=en}}</ref> אפרו-פלסטינים שהקשר שלהם לירושלים קדם ל-1947 מצאו עצמם באחד האזורים הבעייתיים ביותר באזור.<ref name="Baker" /> הם התאהבו בעיר ירושלים<ref>{{Cite web|title=Falling in love with Jerusalem|url=https://www.jpost.com/arts-and-culture/music/falling-in-love-with-jerusalem|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220515113954/https://www.jpost.com/arts-and-culture/music/falling-in-love-with-jerusalem|archive-date=15 May 2022|access-date=2022-05-15|website=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|language=en}}</ref> ובקשרים עמוקים לאסלאם,<ref>{{Cite web|title=Islamic world - Islamic history from 1683 to the present: reform, dependency, and recovery {{!}} Britannica|url=https://www.britannica.com/topic/Islamic-world/Islamic-history-from-1683-to-the-present-reform-dependency-and-recovery|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20190123224527/https://www.britannica.com/topic/Islamic-world/Islamic-history-from-1683-to-the-present-reform-dependency-and-recovery|archive-date=23 January 2019|access-date=2022-05-15|website=www.britannica.com|language=en}}</ref> הם נישאו לפלסטינים וממשיכים להזדהות כפלסטינים.<ref name="Kushkush">Isma'il Kushkush, [https://www.apnews.com/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31 "'Afro-Palestinians' forge a unique identity in Israel"] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20190928173825/https://apnews.com/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|date=28 September 2019}}, [[Associated Press]] 12 January 2017</ref> לאחר סיום השלטון העות'מאני, הפכו המתחמים לחלק מ[[וקף]] הדתי.<ref name="Hassan" /> המנהיג הפלסטיני ו[[המופתי של ירושלים]], חאג' [[אמין אל-חוסייני]], השכיר את המתחמים לפלסטינים ממוצא אפריקאי כאות הוקרה על נאמנותם בהגנה על מסגד אל-אקצא, לאחר שאחד מהשומרים האפריקאים, ג'יבריל טהרורי, ספג כדור שנועד למופתי. השכירות נותרה סמלית במידה רבה. האפרו-פלסטינים החיים כיום בשני המתחמים ליד מסגד אל-אקצא רואים באזור זה את ביתם מאז שנת 1930. הם סבלו מגזענות, כאשר חלק מהפלסטינים קראו להם "עבדים" ואת שכונתם כינו "כלא העבדים". הקהילה האפרו-פלסטינית התמודדה גם עם מכשולים בירוקרטיים בנושא נסיעות וכרטיסי זהות. אי-האזרחות הישראלית של חלקם מקשה על קבלת דרכונים ממדינות כמו צ'אד או צרפת, והמחסומים סביב באב אל-מג'ליס הפכו את השכונה לנגישה פחות, מה שהוביל להטרדות נוספות ואובדן כלכלי משמעותי בשל היעדר תיירות. אגודת הקהילה האפריקאית (ACS), שהוקמה בשנת 1983, מארגנת פעילויות חברתיות, ספורט ועזרה הדדית כדי לחזק את הקהילה האפרו-פלסטינית בירושלים. עם הזמן, התחזקו הקשרים בין הקהילה לקהילות נוספות כמו נוצרים אתיופים ועברים שחורים, אך אין יחסים עם יהודים אתיופים בשל שירותם בצה"ל.<ref name=":1">{{Cite web|last=Qous|first=Mousa|date=2022-08-08|title=In the heart of the Old City, generations of Afro-Palestinians persevere in the face of occupation|url=https://skindeepmag.com/articles/palestine-afro-palestinian-community-jerusalem-african-community-society-mousa-qous/|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20221010214534/https://skindeepmag.com/articles/palestine-afro-palestinian-community-jerusalem-african-community-society-mousa-qous/|archive-date=10 October 2022|access-date=2022-10-10|website=Skin Deep|language=en}}</ref> ככל שיותר מהקהילה עוברת לפרוורים, הקשרים מתחזקים עם נוצרים אתיופים וקהילת [[העבריים מדימונה]]. == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:פלסטינים]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext)
'[[קובץ:Muslim_IMG_1623.jpg|ממוזער|המרכז האפריקאי של ריבת אל-מנצורי העיר העתיקה, [[מזרח ירושלים]]]] '''אפרו-פלסטינים''' הם [[פלסטינים]] ממוצא [[אפריקה שמדרום לסהרה|אפריקאי]]. מיעוט קטן של אפרו-פלסטינים, המוערך בכ-200–450 נפשות, מתגורר במתחם אפריקאי ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] ב[[ירושלים]].<ref name="Baker">Jonarah Baker, [https://www.alaraby.co.uk/english/features/2014/12/26/the-african-palestinians-muslim-pilgrims-who-never-went-home 'The African-Palestinians: Muslim Pilgrims Who Never Went Home'] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20161117211421/https://www.alaraby.co.uk/english/features/2014/12/26/the-african-palestinians-muslim-pilgrims-who-never-went-home|date=17 November 2016}}, [[אל-ערבי אל-ג'דיד|The New Arab]], 26 Dec. 2014.</ref><ref name="BenZion">Ilan Ben Zion, [https://www.timesofisrael.com/the-old-citys-african-secret/ ''The Old City's African secret''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20191006220909/https://www.timesofisrael.com/the-old-citys-african-secret/|date=6 October 2019}}, [[The Times of Israel]] 6 April 2014.</ref> חלקים נוספים מהקהילה מתגוררים באזורים אחרים בירושלים כמו [[בית חנינא]] ו[[א-טור (ירושלים)|א-טור]].<ref name="BenZion" /> ישנן גם אוכלוסיות [[בדואים|בדואיות]] מחוץ לירושלים שיש להן שורשים לאנשים ממוצא אפריקאי,<ref>{{Cite web|date=2011-12-14|title=The Black Diaspora in Israel, 1965 to 2011 •|url=https://www.blackpast.org/global-african-history/perspectives-global-african-history/black-diaspora-israel-1965-2011/|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220515120852/https://www.blackpast.org/global-african-history/perspectives-global-african-history/black-diaspora-israel-1965-2011/|archive-date=15 May 2022|access-date=2022-05-15|language=en}}</ref> למשל בעיר [[יריחו]] או ב[[רצועת עזה]]. == רקע == באופן היסטורי, ארץ ישראל הייתה פרובינציה תחת שלטון מעצמות זרות. החל מ[[ח'ליפות ראשידון]] במאה ה-7 ואילך, הובאו לעיר עבדים אפריקאים ממצרים במסגרת הסכמי עבדות עם הח'ליפות. במהלך ימי הביניים, הובלו עבדים אפריקאים לחליפות העבאסית דרך מסחר העבדים בים האדום.<ref name="google.se">Black, J. (2015). The Atlantic Slave Trade in World History. USA: Taylor & Francis. p. 14 </ref><ref name="Last Slave Market">{{צ-ספר|מו"ל=Little, Brown Book Group|שם=The Last Slave Market: Dr John Kirk and the Struggle to End the East African Slave Trade|שפה=en|שנת הוצאה=2011-06-23|קישור=https://www.google.se/books/edition/The_Last_Slave_Market/cLOeBAAAQBAJ?hl=sv&gbpv=1&dq=basra+slave+market&pg=PT102&printsec=frontcover|מחבר=Alastair Hazell}} Hazell, A. (2011). The Last Slave Market: Dr John Kirk and the Struggle to End the East African Slave Trade. Storbritannien: Little, Brown Book Group.</ref> במאה ה-9, מוערך כי כשלושה מיליון אפריקאים הועברו למזרח התיכון כעבדים, ועבדו כחיילים עבדים וכעובדי כפייה בכלכלות המבוססות על חוות חקלאיות לאורך נהרות.<ref name="Seitz">Charmaine Seitz, [https://www.palestine-studies.org/jq/fulltext/78020 ''Pilgrimage to a New Self: The African Quarter and its peoples''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20191110235510/https://www.palestine-studies.org/jq/fulltext/78020|date=10 November 2019}}, [[המכון ללימודים פלסטיניים בביירות|Jerusalem Quarterly]] 2002 Issue 16 pp. 43-51.</ref> עם הזמן, עלייה לרגל למכה על ידי מוסלמים מומרים מאפריקה הפכה לנוהג מקובל כפי שממחישים חייו של [[מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי|מאנסה מוסא]], מלך [[אימפריית מאלי|ממלכת ימי הביניים של מאלי]]. אם כי עלייה זו הפכה לנפוצה רק במאה ה-15, כאשר האסלאם התפשט בקרב האוכלוסייה הרחבה.<ref name="Seitz" /> ישנן קהילות פלסטיניות הטוענות שמקורן בעולי רגל מסודאן ומרכז אפריקה (בעיקר [[צ'אד]]) שהגיעו ל[[ארץ ישראל]] כבר במאה ה-12. מטרתם המקורית הייתה להגיע ל[[מכה]] כחלק מ[[החאג']], ולאחר מכן הם ביקרו בירושלים כדי לבקר ב[[מסגד אל-אקצא]]. רוב הקהילה האפרו-פלסטינית מורכבת מצאצאים של אנשים שמקורם ב[[ניגריה]], [[סודאן]], [[סנגל]] ו[[צ'אד]], כאשר רבים מהם הגיעו לארץ ישראל במהלך [[המנדט הבריטי]].<ref>[[K. K. Prah]], ''Reflections on Arab-led Slavery of Africans,'' Centre for Advanced Studies of African Society 2005 p. 198</ref> רבים מהם, לפי אברהם מיליגרם, הגיעו כעובדים מגויסים במהלך מסע המלחמה של הגנרל [[אדמונד אלנבי]] נגד הטורקים בשלביה המאוחרים של [[מלחמת העולם הראשונה]].<ref name="BenZion" /><ref>Abraham Ezra Milligram, [https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254 ''Jerusalem Curiosities,''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20240530130816/https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254#v=onepage&q&f=false|date=30 May 2024}} [[האגודה היהודית להוצאה לאור|Jewish Publication Society]], 1990 {{מסת"ב|978-0-827-60358-5}} p.255.</ref> קבוצה נוספת טוענת לייחוס ל[[צבא ההצלה]] הערבי שנלחם בצד הערבי ב[[מלחמת העצמאות]].<ref name=":0">{{Cite web|last=Kushkush|first=Isma'il|date=2017-01-12|title='Afro-Palestinians' forge a unique identity in Israel|url=https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20201123100313/https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|archive-date=23 November 2020|access-date=2021-06-16|website=AP NEWS}}</ref> למרות ההיסטוריה המשותפת והקרבה הפיזית, הקהילה האפרו-פלסטינית בירושלים סבלה מאפליה גזענית מצד פלסטינים אחרים. בשפה המדוברת הפלסטינית, משתמשים במונח "סומאר" (כהה עור) כדי לתאר אנשים כהי עור, במקום המונח "סאוד", הנחשב לבעל משמעות גסה. == זמנים מודרניים == בעקבות השלטון העות'מאני הפכו הריבטים לחלק מהאמון הדתי (ו[[וקף]]).<ref name="Hassan">Sara Hassan, [https://www.trtworld.com/magazine/the-hidden-resistance-of-african-palestinians-26671 The hidden resistance of African-Palestinians] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20191110235457/https://www.trtworld.com/magazine/the-hidden-resistance-of-african-palestinians-26671|date=10 November 2019}} TRT World 15 May 2019</ref> המנהיג הפלסטיני ו[[המופתי של ירושלים]] השייח' [[אמין אל-חוסייני]] השכיר את המתחמים הללו לפלסטינים ממוצא אפריקאי,{{הערה|שם=Baker}} כהכרת תודה על נאמנותם כמגיני מסגד אל-אקצא לאחר שאחד השומרים האפריקאים, ג'יבריל תחרורי, לקח כדור מכוון למופתי.<ref>{{Cite web|title=Nominal leases {{!}} Tax Guidance {{!}} Tolley|url=https://www.lexisnexis.co.uk/tolley/tax/guidance/nominal-leases-01|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220625161614/https://www.lexisnexis.co.uk/tolley/tax/guidance/nominal-leases-01|archive-date=25 June 2022|access-date=2022-05-15|website=www.lexisnexis.co.uk}}</ref> שכר הדירה נותר נומינלי ברובו.{{הערה|שם=BenZion}}<ref>{{Cite web|last=Miller|first=Daniel|title=The history of 'Israel' and 'Palestine': Alternative names, competing claims|url=http://theconversation.com/the-history-of-israel-and-palestine-alternative-names-competing-claims-163156|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220515135506/https://theconversation.com/the-history-of-israel-and-palestine-alternative-names-competing-claims-163156|archive-date=15 May 2022|access-date=2022-05-15|website=The Conversation|language=en}}</ref> אפרו-פלסטינים שהקשר שלהם לירושלים קדם ל-1947 מצאו עצמם באחד האזורים הבעייתיים ביותר באזור.<ref name="Baker" /> הם התאהבו בעיר ירושלים<ref>{{Cite web|title=Falling in love with Jerusalem|url=https://www.jpost.com/arts-and-culture/music/falling-in-love-with-jerusalem|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220515113954/https://www.jpost.com/arts-and-culture/music/falling-in-love-with-jerusalem|archive-date=15 May 2022|access-date=2022-05-15|website=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|language=en}}</ref> ובקשרים עמוקים לאסלאם,<ref>{{Cite web|title=Islamic world - Islamic history from 1683 to the present: reform, dependency, and recovery {{!}} Britannica|url=https://www.britannica.com/topic/Islamic-world/Islamic-history-from-1683-to-the-present-reform-dependency-and-recovery|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20190123224527/https://www.britannica.com/topic/Islamic-world/Islamic-history-from-1683-to-the-present-reform-dependency-and-recovery|archive-date=23 January 2019|access-date=2022-05-15|website=www.britannica.com|language=en}}</ref> הם נישאו לפלסטינים וממשיכים להזדהות כפלסטינים.<ref name="Kushkush">Isma'il Kushkush, [https://www.apnews.com/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31 "'Afro-Palestinians' forge a unique identity in Israel"] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20190928173825/https://apnews.com/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|date=28 September 2019}}, [[Associated Press]] 12 January 2017</ref> לאחר סיום השלטון העות'מאני, הפכו המתחמים לחלק מ[[וקף]] הדתי.<ref name="Hassan" /> המנהיג הפלסטיני ו[[המופתי של ירושלים]], חאג' [[אמין אל-חוסייני]], השכיר את המתחמים לפלסטינים ממוצא אפריקאי כאות הוקרה על נאמנותם בהגנה על מסגד אל-אקצא, לאחר שאחד מהשומרים האפריקאים, ג'יבריל טהרורי, ספג כדור שנועד למופתי. השכירות נותרה סמלית במידה רבה. האפרו-פלסטינים החיים כיום בשני המתחמים ליד מסגד אל-אקצא רואים באזור זה את ביתם מאז שנת 1930. הם סבלו מגזענות, כאשר חלק מהפלסטינים קראו להם "עבדים" ואת שכונתם כינו "כלא העבדים". הקהילה האפרו-פלסטינית התמודדה גם עם מכשולים בירוקרטיים בנושא נסיעות וכרטיסי זהות. אי-האזרחות הישראלית של חלקם מקשה על קבלת דרכונים ממדינות כמו צ'אד או צרפת, והמחסומים סביב באב אל-מג'ליס הפכו את השכונה לנגישה פחות, מה שהוביל להטרדות נוספות ואובדן כלכלי משמעותי בשל היעדר תיירות. אגודת הקהילה האפריקאית (ACS), שהוקמה בשנת 1983, מארגנת פעילויות חברתיות, ספורט ועזרה הדדית כדי לחזק את הקהילה האפרו-פלסטינית בירושלים. עם הזמן, התחזקו הקשרים בין הקהילה לקהילות נוספות כמו נוצרים אתיופים ועברים שחורים, אך אין יחסים עם יהודים אתיופים בשל שירותם בצה"ל.<ref name=":1">{{Cite web|last=Qous|first=Mousa|date=2022-08-08|title=In the heart of the Old City, generations of Afro-Palestinians persevere in the face of occupation|url=https://skindeepmag.com/articles/palestine-afro-palestinian-community-jerusalem-african-community-society-mousa-qous/|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20221010214534/https://skindeepmag.com/articles/palestine-afro-palestinian-community-jerusalem-african-community-society-mousa-qous/|archive-date=10 October 2022|access-date=2022-10-10|website=Skin Deep|language=en}}</ref> ככל שיותר מהקהילה עוברת לפרוורים, הקשרים מתחזקים עם נוצרים אתיופים וקהילת [[העבריים מדימונה]]. == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:פלסטינים]] [[קטגוריה:אישים בעלי שורשים אפריקאים]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff)
'@@ -9,5 +9,5 @@ עם הזמן, עלייה לרגל למכה על ידי מוסלמים מומרים מאפריקה הפכה לנוהג מקובל כפי שממחישים חייו של [[מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי|מאנסה מוסא]], מלך [[אימפריית מאלי|ממלכת ימי הביניים של מאלי]]. אם כי עלייה זו הפכה לנפוצה רק במאה ה-15, כאשר האסלאם התפשט בקרב האוכלוסייה הרחבה.<ref name="Seitz" /> ישנן קהילות פלסטיניות הטוענות שמקורן בעולי רגל מסודאן ומרכז אפריקה (בעיקר [[צ'אד]]) שהגיעו ל[[ארץ ישראל]] כבר במאה ה-12. מטרתם המקורית הייתה להגיע ל[[מכה]] כחלק מ[[החאג']], ולאחר מכן הם ביקרו בירושלים כדי לבקר ב[[מסגד אל-אקצא]]. -רוב הקהילה האפרו-פלסטינית מורכבת מצאצאים של אנשים שמקורם ב[[ניגריה]], [[סודאן]], [[סנגל]] ו[[צ'אד]], כאשר רבים מהם הגיעו לפלסטין במהלך [[המנדט הבריטי]].<ref>[[K. K. Prah]], ''Reflections on Arab-led Slavery of Africans,'' Centre for Advanced Studies of African Society 2005 p. 198</ref> רבים מהם, לפי אברהם מיליגרם, הגיעו כעובדים מגויסים במהלך מסע המלחמה של הגנרל [[אדמונד אלנבי]] נגד הטורקים בשלביה המאוחרים של [[מלחמת העולם הראשונה]].<ref name="BenZion" /><ref>Abraham Ezra Milligram, [https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254 ''Jerusalem Curiosities,''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20240530130816/https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254#v=onepage&q&f=false|date=30 May 2024}} [[האגודה היהודית להוצאה לאור|Jewish Publication Society]], 1990 {{מסת"ב|978-0-827-60358-5}} p.255.</ref> קבוצה נוספת טוענת לייחוס ל[[צבא ההצלה]] הערבי שנלחם בצד הערבי ב[[מלחמת העצמאות]].<ref name=":0">{{Cite web|last=Kushkush|first=Isma'il|date=2017-01-12|title='Afro-Palestinians' forge a unique identity in Israel|url=https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20201123100313/https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|archive-date=23 November 2020|access-date=2021-06-16|website=AP NEWS}}</ref> +רוב הקהילה האפרו-פלסטינית מורכבת מצאצאים של אנשים שמקורם ב[[ניגריה]], [[סודאן]], [[סנגל]] ו[[צ'אד]], כאשר רבים מהם הגיעו לארץ ישראל במהלך [[המנדט הבריטי]].<ref>[[K. K. Prah]], ''Reflections on Arab-led Slavery of Africans,'' Centre for Advanced Studies of African Society 2005 p. 198</ref> רבים מהם, לפי אברהם מיליגרם, הגיעו כעובדים מגויסים במהלך מסע המלחמה של הגנרל [[אדמונד אלנבי]] נגד הטורקים בשלביה המאוחרים של [[מלחמת העולם הראשונה]].<ref name="BenZion" /><ref>Abraham Ezra Milligram, [https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254 ''Jerusalem Curiosities,''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20240530130816/https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254#v=onepage&q&f=false|date=30 May 2024}} [[האגודה היהודית להוצאה לאור|Jewish Publication Society]], 1990 {{מסת"ב|978-0-827-60358-5}} p.255.</ref> קבוצה נוספת טוענת לייחוס ל[[צבא ההצלה]] הערבי שנלחם בצד הערבי ב[[מלחמת העצמאות]].<ref name=":0">{{Cite web|last=Kushkush|first=Isma'il|date=2017-01-12|title='Afro-Palestinians' forge a unique identity in Israel|url=https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20201123100313/https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|archive-date=23 November 2020|access-date=2021-06-16|website=AP NEWS}}</ref> למרות ההיסטוריה המשותפת והקרבה הפיזית, הקהילה האפרו-פלסטינית בירושלים סבלה מאפליה גזענית מצד פלסטינים אחרים. בשפה המדוברת הפלסטינית, משתמשים במונח "סומאר" (כהה עור) כדי לתאר אנשים כהי עור, במקום המונח "סאוד", הנחשב לבעל משמעות גסה. @@ -33,2 +33,3 @@ [[קטגוריה:פלסטינים]] +[[קטגוריה:אישים בעלי שורשים אפריקאים]] '
גודל הדף החדש (new_size)
13274
גודל הדף הישן (old_size)
13200
שינוי הגודל בעריכה (edit_delta)
74
שורות שנוספו בעריכה (added_lines)
[ 0 => 'רוב הקהילה האפרו-פלסטינית מורכבת מצאצאים של אנשים שמקורם ב[[ניגריה]], [[סודאן]], [[סנגל]] ו[[צ'אד]], כאשר רבים מהם הגיעו לארץ ישראל במהלך [[המנדט הבריטי]].<ref>[[K. K. Prah]], ''Reflections on Arab-led Slavery of Africans,'' Centre for Advanced Studies of African Society 2005 p. 198</ref> רבים מהם, לפי אברהם מיליגרם, הגיעו כעובדים מגויסים במהלך מסע המלחמה של הגנרל [[אדמונד אלנבי]] נגד הטורקים בשלביה המאוחרים של [[מלחמת העולם הראשונה]].<ref name="BenZion" /><ref>Abraham Ezra Milligram, [https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254 ''Jerusalem Curiosities,''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20240530130816/https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254#v=onepage&q&f=false|date=30 May 2024}} [[האגודה היהודית להוצאה לאור|Jewish Publication Society]], 1990 {{מסת"ב|978-0-827-60358-5}} p.255.</ref> קבוצה נוספת טוענת לייחוס ל[[צבא ההצלה]] הערבי שנלחם בצד הערבי ב[[מלחמת העצמאות]].<ref name=":0">{{Cite web|last=Kushkush|first=Isma'il|date=2017-01-12|title='Afro-Palestinians' forge a unique identity in Israel|url=https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20201123100313/https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|archive-date=23 November 2020|access-date=2021-06-16|website=AP NEWS}}</ref>', 1 => '[[קטגוריה:אישים בעלי שורשים אפריקאים]]' ]
שורות שהוסרו בעריכה (removed_lines)
[ 0 => 'רוב הקהילה האפרו-פלסטינית מורכבת מצאצאים של אנשים שמקורם ב[[ניגריה]], [[סודאן]], [[סנגל]] ו[[צ'אד]], כאשר רבים מהם הגיעו לפלסטין במהלך [[המנדט הבריטי]].<ref>[[K. K. Prah]], ''Reflections on Arab-led Slavery of Africans,'' Centre for Advanced Studies of African Society 2005 p. 198</ref> רבים מהם, לפי אברהם מיליגרם, הגיעו כעובדים מגויסים במהלך מסע המלחמה של הגנרל [[אדמונד אלנבי]] נגד הטורקים בשלביה המאוחרים של [[מלחמת העולם הראשונה]].<ref name="BenZion" /><ref>Abraham Ezra Milligram, [https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254 ''Jerusalem Curiosities,''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20240530130816/https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254#v=onepage&q&f=false|date=30 May 2024}} [[האגודה היהודית להוצאה לאור|Jewish Publication Society]], 1990 {{מסת"ב|978-0-827-60358-5}} p.255.</ref> קבוצה נוספת טוענת לייחוס ל[[צבא ההצלה]] הערבי שנלחם בצד הערבי ב[[מלחמת העצמאות]].<ref name=":0">{{Cite web|last=Kushkush|first=Isma'il|date=2017-01-12|title='Afro-Palestinians' forge a unique identity in Israel|url=https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20201123100313/https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|archive-date=23 November 2020|access-date=2021-06-16|website=AP NEWS}}</ref>' ]
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה (new_pst)
'[[קובץ:Muslim_IMG_1623.jpg|ממוזער|המרכז האפריקאי של ריבת אל-מנצורי העיר העתיקה, [[מזרח ירושלים]]]] '''אפרו-פלסטינים''' הם [[פלסטינים]] ממוצא [[אפריקה שמדרום לסהרה|אפריקאי]]. מיעוט קטן של אפרו-פלסטינים, המוערך בכ-200–450 נפשות, מתגורר במתחם אפריקאי ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] ב[[ירושלים]].<ref name="Baker">Jonarah Baker, [https://www.alaraby.co.uk/english/features/2014/12/26/the-african-palestinians-muslim-pilgrims-who-never-went-home 'The African-Palestinians: Muslim Pilgrims Who Never Went Home'] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20161117211421/https://www.alaraby.co.uk/english/features/2014/12/26/the-african-palestinians-muslim-pilgrims-who-never-went-home|date=17 November 2016}}, [[אל-ערבי אל-ג'דיד|The New Arab]], 26 Dec. 2014.</ref><ref name="BenZion">Ilan Ben Zion, [https://www.timesofisrael.com/the-old-citys-african-secret/ ''The Old City's African secret''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20191006220909/https://www.timesofisrael.com/the-old-citys-african-secret/|date=6 October 2019}}, [[The Times of Israel]] 6 April 2014.</ref> חלקים נוספים מהקהילה מתגוררים באזורים אחרים בירושלים כמו [[בית חנינא]] ו[[א-טור (ירושלים)|א-טור]].<ref name="BenZion" /> ישנן גם אוכלוסיות [[בדואים|בדואיות]] מחוץ לירושלים שיש להן שורשים לאנשים ממוצא אפריקאי,<ref>{{Cite web|date=2011-12-14|title=The Black Diaspora in Israel, 1965 to 2011 •|url=https://www.blackpast.org/global-african-history/perspectives-global-african-history/black-diaspora-israel-1965-2011/|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220515120852/https://www.blackpast.org/global-african-history/perspectives-global-african-history/black-diaspora-israel-1965-2011/|archive-date=15 May 2022|access-date=2022-05-15|language=en}}</ref> למשל בעיר [[יריחו]] או ב[[רצועת עזה]]. == רקע == באופן היסטורי, ארץ ישראל הייתה פרובינציה תחת שלטון מעצמות זרות. החל מ[[ח'ליפות ראשידון]] במאה ה-7 ואילך, הובאו לעיר עבדים אפריקאים ממצרים במסגרת הסכמי עבדות עם הח'ליפות. במהלך ימי הביניים, הובלו עבדים אפריקאים לחליפות העבאסית דרך מסחר העבדים בים האדום.<ref name="google.se">Black, J. (2015). The Atlantic Slave Trade in World History. USA: Taylor & Francis. p. 14 </ref><ref name="Last Slave Market">{{צ-ספר|מו"ל=Little, Brown Book Group|שם=The Last Slave Market: Dr John Kirk and the Struggle to End the East African Slave Trade|שפה=en|שנת הוצאה=2011-06-23|קישור=https://www.google.se/books/edition/The_Last_Slave_Market/cLOeBAAAQBAJ?hl=sv&gbpv=1&dq=basra+slave+market&pg=PT102&printsec=frontcover|מחבר=Alastair Hazell}} Hazell, A. (2011). The Last Slave Market: Dr John Kirk and the Struggle to End the East African Slave Trade. Storbritannien: Little, Brown Book Group.</ref> במאה ה-9, מוערך כי כשלושה מיליון אפריקאים הועברו למזרח התיכון כעבדים, ועבדו כחיילים עבדים וכעובדי כפייה בכלכלות המבוססות על חוות חקלאיות לאורך נהרות.<ref name="Seitz">Charmaine Seitz, [https://www.palestine-studies.org/jq/fulltext/78020 ''Pilgrimage to a New Self: The African Quarter and its peoples''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20191110235510/https://www.palestine-studies.org/jq/fulltext/78020|date=10 November 2019}}, [[המכון ללימודים פלסטיניים בביירות|Jerusalem Quarterly]] 2002 Issue 16 pp. 43-51.</ref> עם הזמן, עלייה לרגל למכה על ידי מוסלמים מומרים מאפריקה הפכה לנוהג מקובל כפי שממחישים חייו של [[מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי|מאנסה מוסא]], מלך [[אימפריית מאלי|ממלכת ימי הביניים של מאלי]]. אם כי עלייה זו הפכה לנפוצה רק במאה ה-15, כאשר האסלאם התפשט בקרב האוכלוסייה הרחבה.<ref name="Seitz" /> ישנן קהילות פלסטיניות הטוענות שמקורן בעולי רגל מסודאן ומרכז אפריקה (בעיקר [[צ'אד]]) שהגיעו ל[[ארץ ישראל]] כבר במאה ה-12. מטרתם המקורית הייתה להגיע ל[[מכה]] כחלק מ[[החאג']], ולאחר מכן הם ביקרו בירושלים כדי לבקר ב[[מסגד אל-אקצא]]. רוב הקהילה האפרו-פלסטינית מורכבת מצאצאים של אנשים שמקורם ב[[ניגריה]], [[סודאן]], [[סנגל]] ו[[צ'אד]], כאשר רבים מהם הגיעו לארץ ישראל במהלך [[המנדט הבריטי]].<ref>[[K. K. Prah]], ''Reflections on Arab-led Slavery of Africans,'' Centre for Advanced Studies of African Society 2005 p. 198</ref> רבים מהם, לפי אברהם מיליגרם, הגיעו כעובדים מגויסים במהלך מסע המלחמה של הגנרל [[אדמונד אלנבי]] נגד הטורקים בשלביה המאוחרים של [[מלחמת העולם הראשונה]].<ref name="BenZion" /><ref>Abraham Ezra Milligram, [https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254 ''Jerusalem Curiosities,''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20240530130816/https://books.google.com/books?id=EekXhpTCYL0C&pg=PA254&lpg=PA254#v=onepage&q&f=false|date=30 May 2024}} [[האגודה היהודית להוצאה לאור|Jewish Publication Society]], 1990 {{מסת"ב|978-0-827-60358-5}} p.255.</ref> קבוצה נוספת טוענת לייחוס ל[[צבא ההצלה]] הערבי שנלחם בצד הערבי ב[[מלחמת העצמאות]].<ref name=":0">{{Cite web|last=Kushkush|first=Isma'il|date=2017-01-12|title='Afro-Palestinians' forge a unique identity in Israel|url=https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20201123100313/https://apnews.com/article/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|archive-date=23 November 2020|access-date=2021-06-16|website=AP NEWS}}</ref> למרות ההיסטוריה המשותפת והקרבה הפיזית, הקהילה האפרו-פלסטינית בירושלים סבלה מאפליה גזענית מצד פלסטינים אחרים. בשפה המדוברת הפלסטינית, משתמשים במונח "סומאר" (כהה עור) כדי לתאר אנשים כהי עור, במקום המונח "סאוד", הנחשב לבעל משמעות גסה. == זמנים מודרניים == בעקבות השלטון העות'מאני הפכו הריבטים לחלק מהאמון הדתי (ו[[וקף]]).<ref name="Hassan">Sara Hassan, [https://www.trtworld.com/magazine/the-hidden-resistance-of-african-palestinians-26671 The hidden resistance of African-Palestinians] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20191110235457/https://www.trtworld.com/magazine/the-hidden-resistance-of-african-palestinians-26671|date=10 November 2019}} TRT World 15 May 2019</ref> המנהיג הפלסטיני ו[[המופתי של ירושלים]] השייח' [[אמין אל-חוסייני]] השכיר את המתחמים הללו לפלסטינים ממוצא אפריקאי,{{הערה|שם=Baker}} כהכרת תודה על נאמנותם כמגיני מסגד אל-אקצא לאחר שאחד השומרים האפריקאים, ג'יבריל תחרורי, לקח כדור מכוון למופתי.<ref>{{Cite web|title=Nominal leases {{!}} Tax Guidance {{!}} Tolley|url=https://www.lexisnexis.co.uk/tolley/tax/guidance/nominal-leases-01|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220625161614/https://www.lexisnexis.co.uk/tolley/tax/guidance/nominal-leases-01|archive-date=25 June 2022|access-date=2022-05-15|website=www.lexisnexis.co.uk}}</ref> שכר הדירה נותר נומינלי ברובו.{{הערה|שם=BenZion}}<ref>{{Cite web|last=Miller|first=Daniel|title=The history of 'Israel' and 'Palestine': Alternative names, competing claims|url=http://theconversation.com/the-history-of-israel-and-palestine-alternative-names-competing-claims-163156|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220515135506/https://theconversation.com/the-history-of-israel-and-palestine-alternative-names-competing-claims-163156|archive-date=15 May 2022|access-date=2022-05-15|website=The Conversation|language=en}}</ref> אפרו-פלסטינים שהקשר שלהם לירושלים קדם ל-1947 מצאו עצמם באחד האזורים הבעייתיים ביותר באזור.<ref name="Baker" /> הם התאהבו בעיר ירושלים<ref>{{Cite web|title=Falling in love with Jerusalem|url=https://www.jpost.com/arts-and-culture/music/falling-in-love-with-jerusalem|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220515113954/https://www.jpost.com/arts-and-culture/music/falling-in-love-with-jerusalem|archive-date=15 May 2022|access-date=2022-05-15|website=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|language=en}}</ref> ובקשרים עמוקים לאסלאם,<ref>{{Cite web|title=Islamic world - Islamic history from 1683 to the present: reform, dependency, and recovery {{!}} Britannica|url=https://www.britannica.com/topic/Islamic-world/Islamic-history-from-1683-to-the-present-reform-dependency-and-recovery|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20190123224527/https://www.britannica.com/topic/Islamic-world/Islamic-history-from-1683-to-the-present-reform-dependency-and-recovery|archive-date=23 January 2019|access-date=2022-05-15|website=www.britannica.com|language=en}}</ref> הם נישאו לפלסטינים וממשיכים להזדהות כפלסטינים.<ref name="Kushkush">Isma'il Kushkush, [https://www.apnews.com/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31 "'Afro-Palestinians' forge a unique identity in Israel"] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20190928173825/https://apnews.com/f6bf554b21d04b56be9d6385fbf36d31|date=28 September 2019}}, [[Associated Press]] 12 January 2017</ref> לאחר סיום השלטון העות'מאני, הפכו המתחמים לחלק מ[[וקף]] הדתי.<ref name="Hassan" /> המנהיג הפלסטיני ו[[המופתי של ירושלים]], חאג' [[אמין אל-חוסייני]], השכיר את המתחמים לפלסטינים ממוצא אפריקאי כאות הוקרה על נאמנותם בהגנה על מסגד אל-אקצא, לאחר שאחד מהשומרים האפריקאים, ג'יבריל טהרורי, ספג כדור שנועד למופתי. השכירות נותרה סמלית במידה רבה. האפרו-פלסטינים החיים כיום בשני המתחמים ליד מסגד אל-אקצא רואים באזור זה את ביתם מאז שנת 1930. הם סבלו מגזענות, כאשר חלק מהפלסטינים קראו להם "עבדים" ואת שכונתם כינו "כלא העבדים". הקהילה האפרו-פלסטינית התמודדה גם עם מכשולים בירוקרטיים בנושא נסיעות וכרטיסי זהות. אי-האזרחות הישראלית של חלקם מקשה על קבלת דרכונים ממדינות כמו צ'אד או צרפת, והמחסומים סביב באב אל-מג'ליס הפכו את השכונה לנגישה פחות, מה שהוביל להטרדות נוספות ואובדן כלכלי משמעותי בשל היעדר תיירות. אגודת הקהילה האפריקאית (ACS), שהוקמה בשנת 1983, מארגנת פעילויות חברתיות, ספורט ועזרה הדדית כדי לחזק את הקהילה האפרו-פלסטינית בירושלים. עם הזמן, התחזקו הקשרים בין הקהילה לקהילות נוספות כמו נוצרים אתיופים ועברים שחורים, אך אין יחסים עם יהודים אתיופים בשל שירותם בצה"ל.<ref name=":1">{{Cite web|last=Qous|first=Mousa|date=2022-08-08|title=In the heart of the Old City, generations of Afro-Palestinians persevere in the face of occupation|url=https://skindeepmag.com/articles/palestine-afro-palestinian-community-jerusalem-african-community-society-mousa-qous/|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20221010214534/https://skindeepmag.com/articles/palestine-afro-palestinian-community-jerusalem-african-community-society-mousa-qous/|archive-date=10 October 2022|access-date=2022-10-10|website=Skin Deep|language=en}}</ref> ככל שיותר מהקהילה עוברת לפרוורים, הקשרים מתחזקים עם נוצרים אתיופים וקהילת [[העבריים מדימונה]]. == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:פלסטינים]] [[קטגוריה:אישים בעלי שורשים אפריקאים]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node)
false
זמן השינוי בתסדיר יוניקס (timestamp)
'1726958204'
שם מסד הנתונים של הוויקי (wiki_name)
'hewiki'
קוד השפה של הוויקי (wiki_language)
'he'