דמה (צבא)

חיילים אוסטרלים נושאים דמה של טנק במלחמת העולם הראשונה

מערכת דמה מתנפחת של טילי S-300

מטוסי F-16 דמה בבסיס של חיל האוויר האמריקאי בגרמניה, 1985

טכנאים מתאמנים על מטוסי דמה, 1944

בשימוש צבאי, דמה הוא ציוד צבאי מזויף שנועד להטעות את האויב – לגרום לו להשקיע מאמץ בתקיפת הדמה (ובכך להסיט את מאמציו מתקיפת הציוד האמיתי) או ליצור רושם של עוצמה גדולה מהאמיתית. ציוד דמה משמש בכל זירות הלחימה – ביבשה, בים ובאוויר. ציוד דמה נועד להטעות את לוחמי האויב בעת התקיפה, ועוד קודם לכן את צבאי האויב, בעת שהוא קובע מטרות לתקיפה ומנסה לעמוד על תוכניות הצבא.

ציוד דמה משמש גם לצורכי אימונים. ייצורו של ציוד זה זול יותר, וכאשר מדובר בתחמושת הוא נטול חומר נפץ, ולכן האימון באמצעותו אינו מסוכן.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נעשה שימוש בטנקי דמה ובתותחי דמה להטעיית האויב.

במהלך מלחמת העולם השנייה נבנו באנגליה שדות תעופה דמה ואפילו ערי דמה, כדי להטעות את המפציצים הגרמנים התוקפים. בקרב לה סיוטה שנערך בשנת 1944, מטוסי ארצות הברית הצניחו מאות צנחני דמה מצפון לעיר לה סיוטה שבצרפת, כדי להסיט את כוחות הגרמנים מאזורי הנחיתה של מבצע דרגון. האונייה הבריטית "סנטוריון", שהוצאה מהשירות לפני מלחמת העולם השנייה, שטה במשך שנתיים במלחמה זו בים התיכון, כשהיא חמושה בתותחי דמה עשויים עץ, כדי ליצור רושם שעוצמת הצי הבריטי באזור גדולה מהאמיתית. למטרה דומה שימשו שלוש אוניות סוחר בריטיות, שהוצגו כאוניות מלחמה.

סוגי דמה נפוצים

• מסלולי טיסה דמה – בשדות תעופה צבאיים, יוצרים מסלולי טיסה מזויפים על ידי סלילת מסלול דק חפוזה או כבישה לא יסודית של קרקע וצביעתה בזפת, בכדי לבלבל את האויב המגיע לתקוף ולפגוע במסלולים האמיתיים.
• מטוסי דמה – בשדות תעופה מוצבים מטוסי דמה עשויים עץ או פיברגלס, כדי להטעות ויזואלית מטוסים הבאים לתקוף שדות תעופה אלה.
• סוללות טק"א דמה – סוללות טילי קרקע-אוויר כבדות, לטווחים גדולים, הן בעלות ניידות מוגבלת ופגיעות לתקיפה מהאוויר. לכן מוצבים בקרבתן מרכיבי דמה, כגון רכב המכ"ם, משגרי טילים, מרכז ניהול אש וכדומה שמקשים על זיהוי מרכיבי הסוללה ביעפי התקיפה.
• ראדומים ריקים – מוצבים סמוך לראדומים אמיתיים במטרה להקשות על תקיפת מתקני מכ"ם (בעיקרי מכמי גילוי אוויריים נייחים).
• מטרות דמה בלוחמה אלקטרונית – מטרות אלה משמשות להטעיה של מערכות מכ"ם של האויב, בכך שהן מדמות מטרות אמיתיות, ובכך מושכות אליהן טילים מונחי מכ"ם.
• מוקשי דמה – מכלים מפלסטיק הנראים כמוקשים ימיים אמיתיים, אך הם ממולאים בבטון או חול. מוקשים אלה מוטלים באוניות ומדמים שדה מוקשים; כך נוצרות מטרות דמה רבות המעכבות את תהליך שליית המוקשים ומאלצות את האויב לבזבז זמן רב ויקר.
• תותחי דמה – משמשים להצגת עוצמה צבאית מוגברת. בטנקי פיקוד ותקשורת, שאינם משמשים לירי, משמש תותח דמה להתאמת מראה הטנק לזה של טנק רגיל.

שימושים בולטים בדמיים במלחמות ישראל

• במבצע מוקד שפתח את מלחמת ששת הימים נדרשו טייסי חיל האוויר הישראלי להבדיל במהלך יעפי התקיפה בין מטוסים אמיתיים למטוסי דמה. אחת התקיפות של שדה התעופה דמייר בסוריה בוצעה על מסלולי המראה דמה שנסללו בסמוך לשדה התעופה.
• במלחמת ההתשה הציבו המצרים סוללות טק"א דמה כדי להקשות על תקיפות חיל האוויר הישראלי. בין 30 ביוני ל-3 באוגוסט 1970 ביצע חיל האוויר תקיפות מרובות של טק"א בהן אבדו מספר מטוסי פנטום. 8 מתוך 25 הסוללות שהותקפו היו סוללות דמה.
• זמן קצר לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים ביצע חיל ההנדסה המצרי מאמץ לסתימת צינורות דמה של מערכת אור יקרות של צה"ל.
• לאחר כיבוש שדה התעופה ביר גפגפה שבסיני והפיכתו לבסיס רפידים, נבנה מסלול טיסה דמה 15/33, כ-700 מטר צפון-מזרחית למסלולים הקיימים, כדי לבלבל את המצרים בעת נסיונותיהם לתקוף אווירית את הבסיס.

קישורים חיצוניים

• דמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)