משרביה
משרביה במבנה בקהיר | |
מידע כללי | |
---|---|
אזור גאוגרפי | ארצות ערב |
תקופה | אדריכלות אסלאמית |
משְרַביה (בערבית: مشربية) היא אלמנט שבכה העשויה לרוב מעץ, אלומיניום או בטון המשמשת בפתחי מבנה, חלונות או קירות. המשרביה היא אלמנט אדריכלי אופייני לאדריכלות אסלאמית המצויה ברוב ארצות ערב, ובבתיה המסורתיים של קהיר בפרט.
המשרביה התפתחה במטרה ליצור הבדלה בין פנים הבית לחוץ, שתאפשר כניסת אוויר ואור אל הבית, אך לא תפגע בפרטיות. בשעות בהן מואר הבית באור השמש, חלקה החיצוני של המשרביה מואר מאוד וצפיפות חלקי הסבכה אינה מאפשרת למי שנמצא מחוץ לבית לראות את הקורה בתוכו. מתוך הבית, החשוך יחסית לחוץ, ניתן לראות את המתרחש בחוץ. בבנייה הערבית המסורתית, המשרבייה מותקנת לרוב בקומה השנייה בה הנשים, שבשל חובתן לשמור על צניעות ועבודות הבית שלהן, נשארות בבית אך רוצות לראות את הרחוב ולא להיראות ממנו. המשרביה מאפשרת גם חדירת אור לבית בכמות קטנה אך מספקת בארצות שטופות שמש וחמות ברוב ימות השנה ומספר משרביות בצידי הבית מאווררות אותו באופן טבעי.
כיום, המשרביה היא אלמנט אדריכלי נפוץ המשמש לנוי או כדי ליצור את אותו אפקט אדריכלי שיוצרת המשרביה המסורתית, אולם ללא היבטיה החברתיים. באדריכלות הישראלית, לדוגמה, נהוג להשתמש במקרים רבים בלבני משרביה מבטון אשר מונחות זו לצד זו וזו מעל זו כדי ליצור אפקט הדומה לשל משרביה. פרשנויות מודרניות רבות נעשות למשרביה הערבית בצורות שונות: הבריז-סוליי (Brise soleil), אלמנט מודרני נפוץ אשר עושה פעולה דומה עם חומרים מתכתיים או בטון.
במכון לתרבות ערב (Institut du Monde Arabe) בפריז שנבנה על ידי האדריכל הצרפתי ז'אן נובל נבנו, בהשראת המשרביות הערביות המסורתיות, משרביות בטכנולוגיה מתקדמת הכוללות צמצמים המאפשרים לגודל הפתחים להשתנות ולווסת אוטומטית את כמות האור במבנה.
-
רחוב בקהיר ובו מרפסות משרביה בקומות העליונות
-
מראה מבפנים של משרביה במאוזוליאום קטן בהודו
-
משרביה המוצגת במוזיאון הבריטי
-
המשרביה קיבלה גם ביטוי בבטון, כמו בדוגמה זו שמופיעה במבנה משרדי והנהלת תחנת הרכבת כפר ג'יניס מתקופת המנדט הבריטי
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משרביה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)