לדלג לתוכן

מורטימר ג'. אדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מורטימר אדלר)
מורטימר ג'. אדלר
Mortimer J. Adler
מורטימר ג'. אדלר
מורטימר ג'. אדלר
לידה 28 בדצמבר 1902
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 ביוני 2001 (בגיל 98)
סן מטאו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
זרם אריסטוטליות, תומיזם
תחומי עניין טלאולוגיה, מטפיזיקה, אתיקה
עיסוק פילוסוף, מחנך, מרצה באוניברסיטה, סופר, מנחה טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס צ'ארלס פרנקל (1990)
הפרס הספרותי של סיינט לואיס (1978)
מדליית אקווינס (1976)
המדליה הלאומית למדעי הרוח
פרס ג'ון ג'יי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מורטימר ג'רום אדלראנגלית: Mortimer Jerome Adler;‏ 28 בדצמבר 190228 ביוני 2001) היה ראש מועצת העורכים של האנציקלופדיה בריטניקה, פרופסור לפילוסופיה אריסטוטליאנית, סופר יהודי-אמריקאי מומר ותאולוג נוצרי, שחיבר עשרות ספרים.

אדלר היה יליד העיר ניו יורק ובנם של זוג צורפים יהודים אורתודוקסים. לאחר שנשר מהלימודים בבית הספר בגיל 14, פנה אדלר לעבוד כנער-שליחויות במערכת העיתון "ניו-יורק סאן". ברצותו להיות עיתונאי, הוא הצטרף לשיעורי כתיבה בלילות ובהם נחשף לכתביהם של אישים שבבוא הזמן הוא כינה "גיבורים": אריסטו, תומאס אקווינס, ג'ון לוק, ג'ון סטיוארט מיל ורבים אחרים. הוא המשיך ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת קולומביה. הגם שכשל במשימתו לעמוד בדרישות לימודי הפיזיקה לשם קבלת תואר בוגר אוניברסיטה, הוא נשאר לשהות באוניברסיטה ולבסוף זכה במשרת הוראה ובתואר "דוקטור לפילוסופיה".

בשנת 1930 קיבל אדלר משרת הוראה בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת שיקגו, שם פגש בנשיא האוניברסיטה, רוברט האצ'ינס, ויחד הם יסדו את תוכנית "הספרים המופלאים של העולם המערבי". ב-1952 הוא הקים את המכון למחקר פילוסופי והתמנה לעמוד בראשו. זמן רב הוא כיהן כיושב ראש מועצת העורכים של האנציקלופדיה בריטניקה, ובתפקידו זה השפיע רבות על המדיניות הקשורה במהדורתה החמש עשרה. הוא הנהיג את הצעת ה"פאידיאה" (Paideia), מה שהוביל לייסוד תוכנית הפאידיאה, תוכנית לימודים לבית הספר העממי שהתמקדה בקריאה מודרכת ובדיון בחיבורים מורכבים (על פי רמת הגיל). בצוותא עם מקס וייסמן, הוא יסד את "המרכז ללימודי הרעיונות המופלאים".

זמן רב שאף אדלר להנגיש את הפילוסופיה להמונים, וכמה מכתביו (כמו "כיצד לקרוא ספר") הפכו ללהיטים בחנויות הספרים. פעמים רבות הוא נעזר בכתיבתו ובהגותו בחברו משכבר הימים מלימודיו באוניברסיטת קולומביה, ארתור רובין. במילותיו שלו:

בניגוד לרבים מבני זמני, מעולם לא כתבתי ספרים כדי שעמיתיי הפרופסורים יקראום. אין לי עניין בקהל האקדמי בכלל. אני מתעניין בג'ו דואקס.[1] הציבור הכללי יכול לקרוא כל ספר שאני כותב - והוא עושה כן.

אדלר העביר תקופה ממושכת בחייו בניסיון לגבש את עמדתו בנושאי התאולוגיה. הוא החשיב את עצמו לפאגאן כשכתב את "כיצד לחשוב על אלוהים?" בשנת 1980. בכרך מספר 51 של יומן ה-Mars Hill Audio (2001), קן מאיירס כלל את הראיון שערך עם אדלר בשנת 1980, לאחר צאת "כיצד לחשוב על אלוהים?" לאור. מאיירס מעלה זכרונות, "במהלך הראיון, שאלתיו למה הוא מעולם לא אימץ את האמונה הנוצרית בעצמו. הוא הסביר שבעוד שהוא הושפע עמוקות על ידי מספר הוגי-דעות נוצרים במהלך חייו, ... היו מכשולים מוסריים - לא אינטלקטואליים - להמרתו. הוא לא הרחיב את הדיבור מעבר לכך."

מאיירס טוען לבסוף שאדלר "נכנע לחסדי גן עדן" ו-"ביצע וידוי של אמונה שלאחריו הוטבל לנצרות" כמה שנים בלבד לאחר אותו הראיון. בהציעו תובנות באשר להמרת הדת של אדלר, מאיירס מצטט את אדלר מכתבה משנת 1990 שהתפרסמה בכתב-העת "Christianity": "הסיבה העיקרית לבחירתי בנצרות הייתה שהמסתורין היה בלתי-נתפש. מה טעם היה בהתגלות אילו יכולנו להבינה בעצמנו? אילו היא הייתה מובנת לגמרי, אז זו פשוט הייתה פילוסופיה אחרת." בשנת 2000, אדלר הפך לקתולי. יש המחשיבים אותו לפילוסוף קתולי בשל פעילותו ארוכת השנים בתנועה הנאו-תומיסטית, הגם שלא היה קתולי רוב חייו.

בראיון משנת 1980, מאיירס שאל את אדלר איזה ספר יחיד היה לוקח איתו לאי בודד, ובתגובה זכה לרשימת בת אחד-עשר ספרים:

בקיץ שנת 1981, אדלר העביר סמינר במכון אספן שבקולורדו בהתבסס על ספרו "שישה רעיונות מופלאים". הסמינר הוסרט על ידי PBS והפך לסדרת טלוויזיה פופולרית בהפקת ביל מויירס שנה אחר כך.

אדלר היה דמות שנויה במחלוקת בקרב חוגים מסוימים שראו בהתמקדותו בקלאסיקות משום אירוצנטריות ודוגמטיות, אפשר שגם על שום סגנונו הישיר והגלוי. בנוסף, אדלר תמך ברעיון של ממשלה עולמית.

  • Dialectic (1927)
  • The Nature of Judicial Proof: An Inquiry into the Logical, Legal, and Empirical Aspects of the Law of Evidence (1931, with Jerome Michael)
  • Diagrammatics (1932, with Maude Phelps Hutchins)
  • Crime, Law and Social Science (1933, with Jerome Michael)
  • Art and Prudence: A Study in Practical Philosophy (1937)
  • What Man Has Made of Man: A Study of the Consequences of Platonism and Positivism in Psychology (1937)
  • The Philosophy and Science of Man: A Collection of Texts as a Foundation for Ethics and Politics (1940)
  • How to Read a Book: The Art of Getting a Liberal Education (1940), 1966 edition subtitled A Guide to Reading the Great Books, 1972 revised edition with Charles Van Doren, The Classic Guide to Intelligent Reading: ISBN 0-671-21209-5
  • A Dialectic of Morals: Towards the Foundations of Political Philosophy (1941)
  • How to Think About War and Peace (1944)
  • The Revolution in Education (1944, with Milton Mayer)
  • The Capitalist Manifesto (1958, with Louis O. Kelso) ISBN 0-8371-8210-7
  • The Idea of Freedom: A Dialectical Examination of the Conceptions of Freedom (1958)
  • The New Capitalists: A Proposal to Free Economic Growth from the Slavery of Savings (1961, with Louis O. Kelso)
  • The Idea of Freedom: A Dialectical Examination of the Controversies about Freedom (1961)
  • Great Ideas from the Great Books (1961)
  • The Conditions of Philosophy: Its Checkered Past, Its Present Disorder, and Its Future Promise (1965)
  • The Difference of Man and the Difference It Makes (1967)
  • The Time of Our Lives: The Ethics of Common Sense (1970)
  • The Common Sense of Politics (1971)
  • The American Testament (1975, with William Gorman)
  • Some Questions About Language: A Theory of Human Discourse and Its Objects (1976)
  • Philosopher at Large: An Intellectual Autobiography (1977)
  • Reforming Education: The Schooling of a People and Their Education Beyond Schooling (1977, edited by Geraldine Van Doren)
  • Aristotle for Everybody: Difficult Thought Made Easy (1978) ISBN 0-684-83823-0
  • How to Think About God: A Guide for the 20th-Century Pagan (1980) ISBN 0-02-016022-4
  • Six Great Ideas: Truth-Goodness-Beauty-Liberty-Equality-Justice (1981) ISBN 0-02-072020-3
  • The Angels and Us (1982)
  • The Paideia Proposal: An Educational Manifesto (1982)
  • How to Speak / How to Listen (1983) ISBN 0-02-500570-7
  • Paideia Problems and Possibilities: A Consideration of Questions Raised by The Paideia Proposal (1983)
  • A Vision of the Future: Twelve Ideas for a Better Life and a Better Society (1984) ISBN 0-02-500280-5
  • The Paideia Program: An Educational Syllabus (1984, with Members of the Paideia Group)
  • Ten Philosophical Mistakes (1985) ISBN 0-02-500330-5
  • A Guidebook to Learning: For a Lifelong Pursuit of Wisdom (1986)
  • We Hold These Truths: Understanding the Ideas and Ideals of the Constitution (1987)
  • Reforming Education: The Opening of the American Mind (1988, edited by Geraldine Van Doren)
  • Intellect: Mind Over Matter (1990)
  • Truth in Religion: The Plurality of Religions and the Unity of Truth (1990) ISBN 0-02-064140-0
  • Haves Without Have-Nots: Essays for the 21st Century on Democracy and Socialism (1991) ISBN 0-02-500561-8
  • Desires, Right & Wrong: The Ethics of Enough (1991)
  • A Second Look in the Rearview Mirror: Further Autobiographical Reflections of a Philosopher At Large (1992)
  • The Great Ideas: A Lexicon of Western Thought (1992)
  • Natural Theology, Chance, and God (The Great Ideas Today, 1992)
  • The Four Dimensions of Philosophy: Metaphysical-Moral-Objective-Categorical (1993)
  • Art, the Arts, and the Great Ideas (1994)
  • Adler's Philosophical Dictionary: 125 Key Terms for the Philosopher's Lexicon (1995)

כתבים שערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אדם מן היישוב - המתרגם