מלדזייצ'נה

מלדזייצ'נה
**Маладзечна**
סמל מלדזייצ'נה סמל מלדזייצ'נה	דגל מלדזייצ'נה דגל מלדזייצ'נה
	הכיכר המרכזית של העיר
מדינה	בלארוס
מחוז	מינסק
מחוז משנה	מלדזייצ'נה
שטח	30 קמ"ר
גובה	161 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	89,068 (1 בינואר 2024)
קואורדינטות	54°18′49″N 26°51′06″E / 54.313611111111°N 26.851666666667°E
אזור זמן	UTC +2
	www.molodechno.minsk-region.by
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בלארוס רגילה) מינסק פינסק ברסט הומל גרודנו מוהילב ויטבסק אוקראינה פולין ליטא לטביה רוסיה מלדזייצ'נה

מַלַדְזְיֵיצְ'נַה (בבלארוסית: Маладзе́чна או Маладэчна, מלדצ'נה; ברוסית: Молодечно, מולודצ'נו; בפולנית: Mołodeczno, מולודצ'נו; ביידיש: מאָלאָדעטשנע) היא בירת מחוז משנה מלדזייצ'נה במחוז מינסק בבלארוס. העיר שוכנת על גדות נהר אושה (רו'), במרחק של 73 קילומטרים צפון-מערבית לעיר מינסק, בירת בלארוס. בעיר מתגוררים 95,233 תושבים (נכון ל-2017).

היסטוריה

האזכור הראשון של הכפר מלדזייצ'נה ושל הטירה שלו הוא מסוף המאה ה-14, כשהאזור היה בשליטת הדוכסות הגדולה של ליטא, שהפכה בהמשך להיות חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי.

ב-1708 הכפר נכבש לזמן קצר על ידי שוודיה במהלך המלחמה הצפונית הגדולה. בהמשך המאה ה-18 הוענק לכפר מעמד של עיירה על ידי אוגוסט השלישי, מלך פולין.

בעקבות חלוקת פולין ב-1793 האזור עבר לשליטת האימפריה הרוסית והיה חלק מפלך וילנה. ב-1812, במהלך מלחמת רוסיה-צרפת, התרחש באזור העיר קרב קטן (רו') במהלך הנסיגה של הגרנד ארמה של נפוליאון מרוסיה. הצרפתים הפסידו בקרב והמשיכו בנסיגה מערבה, ואילו הטירה המקומית חרבה ונגרם נזק כבד לעיירה. העיירה השתקמה לאורך המאה ה-19 ועם הקמת מסילת הרכבת בין ליבאו ורומני ב-1873 היא הפכה לצומת תחבורתי חשוב.

לאחר מלחמת העולם הראשונה האזור סופח על ידי ברית המועצות והפך לחלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית. בעקבות המלחמה הפולנית-סובייטית והסכם ריגה שנחתם ב-1921 האזור עבר לשליטת הרפובליקה הפולנית השנייה. מולודצ'נו הפכה למרכז אזורי וב-1929 היא קיבלה מעמד של עיר.

ב-1939, בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב, האזור נכבש על ידי ברית המועצות ונכלל מחדש ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית. ב-26 ביוני 1941, במסגרת מבצע ברברוסה, העיר נכבשה על ידי גרמניה הנאצית. בתקופת הכיבוש הנאצי הוקם בעיר מחנה שבויים בשם סטלאג 342, שבמהלך מלחמת העולם השנייה נהרגו בו למעלה מ-30 אלף בני אדם. ב-5 ביולי 1944 העיר נכבשה מחדש על ידי החזית הבלארוסית השלישית של הצבא האדום בפיקודו של איוואן צ'רניאחובסקי.

העיר השתייכה למחוז וילייקה, אך בעקבות חורבנה של בירתו, העיר וילייקה, במהלך המלחמה המחוז פורק בספטמבר 1944 ובמקומו הוקם מחוז מלדזייצ'נה שמלדזייצ'נה הייתה בירתו. ב-1960 כחלק מרפורמה אדמיניסטרטיבית ברפובליקה הסובייטית הבלארוסית המחוז פורק והעיר נכללה בתחום מחוז מינסק. ב-1991 בלארוס הפכה למדינה עצמאית.

הקהילה היהודית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הקהילה היהודית במקומות קיימת לפחות מאז אמצע המאה ה-19. ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בעיר כ-800 יהודים, ואליהן נוספו כ-200 פליטים בתקופת הכיבוש הסובייטי.^[1]

בקיץ 1941, לאחר הכיבוש הגרמני, הוקם יודנראט מקומי והוטלו על יהודים מגבלות: נאסר עליהם לעזוב את העיר, הוטל עליהם לשאת טלאי צהוב וכן הם נאלצו לבצע עבודות כפייה. בנוסף לכך השוטרים הבלארוסים המקומיים שדדו את היהודים והכו אותם באופן שיטתי.

ב-13 ביולי בוצעה האקציה הראשונה במקום, במהלכה נורו 11 פעילים קומוניסטים וסובייטים, מתוכם 7 יהודים. ב-18 ביולי בוצעה אקציה נוספת, במהלכה הובלו לפחות 100 יהודים אל שדה מחוץ לעיר, חפציהם היקרים נלקחו מהם והם נורו למוות בבור הריגה. ב-25 באוקטובר בוצעה אקציה שלישית, במהלכה נרצחו רוב הגברים שנותרו בעיירה.^[1]

לאחר מכן היהודים שנותרו בעיירה, בעיקר נשים, ילדים וזקנים, רוכזו לתוך גטו. בתחילת קיץ 1942 הועברו כמה יהודים כשירים מבחינה פיזית למחנה עבודה שהוקם בקראסנה הקרובה. הגטו חוסל בסוף יוני באותה שונה כאשר הגיעו למקום אנשי אס דה שהיו מוצבים בווילייקה וביחד עם שוטרים בלארוסים מקומיים רצחו כ-700 יהודים על גדות נהר אושה במרחק של כ-2 קילומטרים ממלדזייצ'נה.^[1]

לאחר מכן עדיין נותר במלדזייצ'נה מחנה עבודה לבעלי מלאכה יהודים, שאליו הובאו גם יהודים מלידא ומברנוביץ'. בסביבות 7 בספטמבר 1942 המשטרה הבלארוסית המקומית, בהוראת האס דה, רצחו בין 25 ל-30 עובדים יהודים מכיוון שהם "לא התאימו לעבודה". המחנה נסגר ב-17 ביולי 1943, ו-70 עובדיו הועברו לווילייקה - בין 15 ל-20 עברו למחנה עבודה מקביל שם, והיתר נורו למוות על ידי האס דה.^[1]