מדיאה
 | |
| אב |
אייטס  |
|---|---|
| אם |
Eidyia |
| אחים |
אפסירטוס |
| בן או בת זוג |
יאסון, איגאוס |
| צאצאים |
Mermerus, Tisander, Thessalus, Alcimenes, Pheres, מדוס, Eriopis |
  | |
מדיאה (יוונית: Mήδεια) היא דמות מן המיתולוגיה היוונית. לפי האגדה מדיאה היא בתו של אייטס מלך קולכיס ובת דודה של המכשפה קירקה מסיפור האודיסיאה. מדיאה מתוארת, ברוב הסיפורים, ככוהנת של האלה הקטה וכבעלת כוחות כישוף.
דמותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיאה מופיעה בכמה מקורות יוונים ורומיים המתמקדים, בחלקם, בסיפור גיזת הזהב. אחד מן המקורות הללו הוא ספרו של אפולוניוס מרודוס, ארגונאוטיקה (Argonautica) מן המאה השלישית לפנה"ס. בספר, המבוסס כנראה על מיתוסים קדומים, מוצג מיתוס מסעו של יאסון, מנהיג הארגונאוטים בחיפושם אחר גיזת הזהב. בחיבור מבקשת הרה מאפרודיטה או מארוס לגרום למדיאה להתאהב ביאסון. מדיאה המאוהבת, מסיעת לו להשיג את גיזת הזהב על ידי בגידה באביה ועוזרת לו לברוח על ידי רציחת אחיה אבסיריטוס (Absyrtus).
בספר 'מטמורפוזות' מאת המשורר הרומי אובידיוס, מופיעה מדיאה כקוסמת העוזרת ליאסון להשיג את גיזת הזהב. לאחר שמדיאה ויאסון חוזרים לתסאליה, מדיאה מחדשת את נעוריו של איסון (אביו של יאסון) על ידי דקירתו בחרב הטבולה בשיקוי קסום. היא מבטיחה לפליאס, שגזל את כיסאו של איסון (והבטיח את המלכות למי שיביא את גיזת הזהב), כי תרקח בעבורו שיקוי דומה, אולם למעשה היא גורמת לבנותיו של פליאס להורגו כשהן דוקרות אותו בחרב הטבולה בשיקוי דמה.
במחזה "מדיאה" של אוריפידס, אשר הוצג לראשונה בשנת 431 לפנה"ס, נוטש יאסון את מדיאה לטובת נסיכת קורינתוס. מדיאה אחוזת הקנאה מחליטה לנקום ביאסון ושולחת לכלתו החדשה שמלה מורעלת הגורמת למותה ולמות אביה. לאחר מכן היא רוצחת את ילדיהם המשותפים ונמלטת באמצעות מרכבה מעופפת.
לפי סיפורים אחרים, מדיאה נודדת במקומות שונים עד שהיא מגיעה לאתונה, שם היא נישאת למלך אייגאוס ויולדת לו בן. כשמופיע תסאוס, בנו האבוד של אייגאוס והיורש החוקי לכתר, היא מנסה להרעילו, בטענה כי מדובר באדם הרוצה להרע למלך, אך אייגאוס מזהה אותו ומציל אותו מכוס התרעלה.
יצירות מודרניות בהשראת מדיאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותה של מדיאה שימשה בסיס לכמה יצירות אמנות שונות במשך השנים.
- בשנת 1693 בוצעה הופעת הבכורה של האופרה 'מדיאה', מאת מארק אנטואן שרפנטייה.
- בשנת 1797 חיבר המלחין לואיג'י כרוביני את האופרה 'מדיאה' (Médée).
- המלחין דריוס מיו חיבר אופרה בשנת 1939, לפי תמליל של רעייתו.
- המלחין האמריקאי סמואל ברבר חיבר סוויטה לבלט בשם "Medea's Meditation & Dance of Vengeance", בשנת 1955
- מדיאה, סרט משנת 1970 של הבמאי פייר פאולו פזוליני עם מריה קאלאס כמדיאה.
- מריה כריסטין (Marie Christine), מחזמר משנת 1999 המבוסס על פי סיפורה של מדיאה. המחזה זכה בפרס טוני על התסריט.
- מדאה - אופרה בשבע תמונות למצו-סופרן וארבעה נגנים משנת 1997 מאת ציפי פליישר, על פי ליברית מאת המשוררת רבקה קשתן.
- בפרסי ג'קסון והאולימפיים מדיאה מתוארת כמכשפה בעלת יכולת שכנוע גבוהה ואישה מרשעת, ומופיעה בספר "הגיבור האבוד".
- בסדרת ספרי "גורלו של אפולו" מופיעה מדיאה שנית כיד ימינו של הקיסר קליגולה ונכדתו של הליוס
- בשנת 2014 הופיעה מדיאה בסדרת האנימה הפופולרית Fate/stay night כמאסטרית ומשרתת בתפקיד קאסטר.
- "דוקטור פוסטר", סדרת דרמה של ערוץ BBC One ששודרה לראשונה ב-2015, נוצרה בהשראת מדיאה.
- אסטרואיד 212 Medea (אנ') נקרא על שמה
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדיאה, בתרגום אהרן שבתאי, הוצאת שוקן, 1983.
- מדיאה, בתרגום שמעון בוזגלו, אור-עם, 1999.
- מדיאה, מיוונית עתיקה שמעון בוזגלו, ספרי עליית הגג/ידיעות ספרים, 2018.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המבוא והפתיחה למדיאה, מדיאה בתרגומו החדש של שמעון בוזגלו
- 'ארגונוטיקה' בתרגום לאנגלית
- יאסון ומדיאה מאת אהרן שבתאי
- גיזת הזהב מאת אהרן שבתאי
- מדיאה-אקס - כתבה מעיתון הארץ על מופע אינטראקטיבי בפסטיבל עכו
- מדיאה - מופע מחול של הכיאוגרף דימיטריס פאפאיואנו
- יעל רנן, ספרות המערב: אוריפידס, מדיאה 2.5
- The Wall Street Journal, הסיפור הטרגי מאחורי המחזה היווני הקלאסי הידוע, באתר גלובס, 24 במאי 2023
- מדיאה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מדיאה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|