בלוק רבע הקילומטר
 | |
| שיכון רבע הקילומטר ממערב. בצידה הימני של התמונה נראה הגשר המוליך לעבר שיכון "השטיח" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין  |
| מיקום |
באר שבע |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1960 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1960 |
| חומרי בנייה |
בטון |
| אדריכל |
אברהם יסקי, אמנון אלכסנדרוני |
| סגנון אדריכלי |
ברוטליזם |
| קואורדינטות | 31°15′06″N 34°46′47″E / 31.25166667°N 34.77972222°E |
|
(למפת באר שבע רגילה)   בלוק רבע הקילומטר  מצפון, ממזרח ומערב: __ מועצה אזורית בני שמעון ממזרח: __ עומר, __ תל שבע מדרום: __ שגב שלום, __ מועצה אזורית מרחבים | |
  | |
"שיכון רבע הקילומטר" או "בלוק רבע הקילומטר" הוא בית מגורים בסגנון ברוטליסטי באורך של רבע קילומטר, השוכן בשדרות היעלים שבשכונה ה' בבאר שבע. המבנה, שבמועד הקמתו נחשב חדשני, הפך בסופו של דבר למרכז קליטה בשם בית רמט או מרכז קליטה יעלים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה תוכנן בשנת 1960 על ידי משרד האדריכלים של אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, במסגרת הקמת "שיכון לדוגמה" בעיר. תחילתו של הפרויקט הייתה בשנת 1958, בעקבות יוזמתה של קרן בת שבע דה רוטשילד לחקר בעיות שיכוני העולים בישראל. צוות המחקר שבראשו ניצב יסקי, נתבקש להכין תוכניות לבתי מגורים שיכללו דירות קטנות הניתנות להרחבה, ואשר יתאימו לצורכיהן של משפחות העולים. עוד נדרש כי הדירות יתאימו לתנאי האקלים של הארץ, כי הקמתן תהיה מהירה, וכי מחירן יהיה תואם לזה של הדירות שהקים משרד העבודה.
הצוות גיבש תוכנית אורבנית שהושפעה מעבודתו של האדריכלי השווייצרי לה קורבוזיה, ואשר התבססה על הקמת בתי שיכון מוארכים התוחמים את שטחי המגורים, וביניהם יוקמו מבנים נמוכים וצפופים אשר זכו לכינוי "שטיח" ולאחר מכן כונו "המשעולים". המבנים המוארכים נועדו להגן על השכונה מפני סופות החול של הנגב ולטעת תחושת פרטיות וביטחון. השכונה שנועדה לאכלס כ-16,000 תושבים חולקה לשלושה מתחמים נפרדים. המתחם המערבי היה אמור להיתחם בחמישה מבנים מוארכים, אולם רק שלושה מהם נבנו בסופו של דבר. אחד מהם, "שיכון רבע הקילומטר", זכה לשמו בשל אורכו, ונחשב אותה עת לארוך במזרח התיכון.
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבניין ארבע קומות מגורים שבהן 135 יחידות דיור, השוכנות מעל קומת עמודים מפולשת כפולה בגובהה. גשר מחבר את קומת הכניסה של המבנה אל השטח של המשעולים שמדרום לו, תוך שהוא חוצה את שדרות היעלים שביניהם. ייחוד נוסף של המבנה היה בכך שנבנו בו שלושה טיפוסי דירות - דירות בנות שני חדרים בקומה הראשונה, שלושה חדרים בקומה השנייה, ודירות דופלקס בקומה השלישית והרביעית. שיכון רבע הקילומטר, כמו כל יתר בתי השכונה, נבנה מבטון חשוף ומלבנים (בלוקים), ללא ציפוי של טיח.
למרות החדשנות שהפגין המבנה, הוא נחשב לכישלון, ובעוד ששיכון "השטיח" משך אוכלוסייה אמידה ותפקד כשיכון מוצלח, הרי שהשיכון המוארך ”נהפך לאגדה אורבנית עגומה, אבן שואבת לבעיות מצוקה ועבריינות, ולבסוף הוסב למרכז קליטה לעולים, תוך פגימה באיכויותיו האדריכליות המקוריות”[1]. יסקי עצמו התייחס אל השיכון כאל ”נסיון מודע שנכשל לחלוטין[2]”.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ש. גבעון, בניין שאורכו 1/4 קילומטר ב'שיכון לדוגמה' בבאר שבע, מעריב, 3 בינואר 1961
- נועם דביר, האם שיכון "השטיח", סמל לבנייה מודרניסטית בלב באר שבע, עדיין רלוונטי?, באתר הארץ, 17 באפריל 2009
- נועם דביר, בחזרה לעתיד: הרכבת יצאה מהתחנה, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2011
- מלי זיידמן, היופי שבכיעור: סיור בין בתי הבטון העתיקים בב"ש, באתר ynet, 29 באוקטובר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נועם דביר, האם שיכון "השטיח", סמל לבנייה מודרניסטית בלב באר שבע, עדיין רלוונטי?, באתר הארץ, 17 באפריל 2009.
- ^ אבא אלחנני, המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998, עמ' 71.