מאוריצי גוטליב

מאוריצי גוטליב
Maurycy Gottlieb

דיוקן עצמי, 1876
לידה	21 בפברואר 1856 דרוהוביץ', ממלכת גליציה ולודומריה, האימפריה האוסטרית
פטירה	17 ביולי 1879 (בגיל 23) קרקוב, ממלכת גליציה ולודומריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	בית העלמין היהודי החדש בקרקוב
מקום לימודים	האקדמיה לאמנויות בווינה
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	ריאליזם
הושפע על ידי	יאן מטייקו
יצירות ידועות	יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים

מאוריצי (משה) גוֹטליבּ (Maurycy Gottlieb;‏ 21 או 28 בפברואר 1856 – 17 ביולי 1879) היה צייר יהודי-פולני.

קורות חיים

גוטליב נולד בשנת 1856 למשפחה יהודית מסורתית בעיירה דרוהוביץ' שבגליציה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה). הוא החל ללמוד אמנות בגיל 15 בווינה, בירת האימפריה.

מאוחר יותר למד אצל יאן מָטֶיְיקוֹ בקרקוב. אצל מטייקו סבל מאנטישמיות מחבריו ללימודים, עזב תוך פחות משנה וחזר לווינה כדי לחזור לשורשיו היהודיים, מאחר שגדל כחילוני. במשך לימודיו נדד מעיר לעיר, בין וינה, קרקוב, מינכן ורומא.

בראשית דרכו האמנותית הושפע מהפטריוטיות הפולנית ששררה באותה עת בארץ מולדתו, והדבר ניכר בציוריו (ראו: "דיוקן עצמי בלבוש פולני", 1874).

כשנתיים מאוחר יותר נתקל בספר היסטוריה יהודית, וזהותו היהודית התעוררה בו. ציור המדגים זאת היטב הוא "דיוקן עצמי כאחשוור" 1876. הוא צייר נושאים יהודים שונים – סיפורי תנ"ך, דמויות יהודיות, ובין השאר בולטים ציוריו על ישו – בעל חזות יהודית במיוחד ("ישו בפני שופטיו").

לקראת סוף ימיו השפיע עליו מורו יאן מטייקו לצייר שני ציורים על קז'ימייז', מלך פולין במאה ה-14 – "המלך קז'ימייז' נותן זכויות ליהודים" ו"המלך קז'ימייז' ואהובתו אסתרק'ה", ובכך לתרום לקידום ההבנה בין יהודים לפולנים.

בגיל 20 זכה גוטליב במדליית זהב בתחרות אמנות במינכן על הציור "ג'סיקה ושיילוק", המראה סצנה מתוך "הסוחר מוונציה" של שייקספיר. הוא צייר את פניה של ג'סיקה על פי לורה רוזנפלד , אישה שהציע לה נישואים. רוזנפלד דחתה את הצעתו, ולבסוף התחתנה עם בנקאי מברלין.

ציורו האחרון, "יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים", שצויר בשנה האחרונה לחייו (1878), מתאר בית כנסת על פי זיכרונותיו מעיירת הולדתו. זהו ציורו המפורסם ביותר של גוטליב, והוא צייר בו את עצמו שלוש פעמים בין המתפללים: פעם כאיש הצעיר שמימין לאדם היושב עם ספר התורה, פעם כילד הנמצא משמאלו, ופעם שלישית כנער בגיל בר מצווה מימין. בתמונה נראים גם אביו ואמו, וכן ארוסתו לשעבר. אפשר לגרוס שהוא "מופיע" בתמונה גם פעם רביעית – על גבי ספר התורה במרכז הציור כתוב: "לזיכרון נשמת המנוח כמהר"ר משה גוטליב זצ"ל". הציור הוא חלק מאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות.

גוטליב חלה בשפעת קשה ונפטר בגיל 23. לאור מותו החטוף התעוררו חשדות להתאבדות בכך שחשף עצמו בכוונה למזג אוויר קשה. בין המאמינים בהשערה זו הייתה לורה רוזנפלד, שביטלה את אירוסיה עם גוטליב.

למרות גילו הצעיר, יותר מ-300 מציוריו שרדו, אם כי לא כולם הושלמו. לאחר נפילת מסך הברזל התגלו ציורים רבים שלו לעולם המערבי, והמוניטין שלו גדל. אחיו, הצייר לאופולד גוטליב, נולד כחודש לפני מותו.

הנצחה

על שמו של מאוריצי גוטליב נקראו רחובות בתל אביב ובירושלים.

שלט רחוב בירושלים על שם מאוריצי גוטליב

ביוני 1975 הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולי דאר שנקראה אמנות הציור 1975, שבה נכלל בול של הציור של אדלר^{[דרושה הבהרה]} שמתאר את המתפללים בבית כנסת. השירות הבולאי מכר 939,000 בולים של בול זה עד להפסקת המכירה באוקטובר 1975.

בשנת 1978 כתב וביים דוד גרינברג את הסרט התיעודי "מאוריציו גוטליב" על חייו ויצירתו של גוטליב. הסרט עוקב אחרי דמויות אוטוביוגרפיות המופיעות בציורו "יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים".

גלריה

• 
  דיוקן עצמי בלבוש פולני (1874)
• 
  דיוקן עצמי במוזיאון תל אביב לאמנות
• 
  יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות
• 
  ג'סיקה ושיילוק

לקריאה נוספת

• עזרא מנדלסון, מאוריצי גוטליב - אמנות, היסטוריה, זיכרון, מרכז זלמן שזר, 2006.
• מאוריצי גוטליב, איגרות ודברי יומן (בלוויית תשע תמונות, ערך ותרגם מפולנית וגרמנית וצירף הערות וסוף-דבר מרדכי נרקיס).
• בדמי ימיו, מאוריצי גוטליב 1856–1879, עריכת הקטלוג נחמה גורלניק, מאמרים מאת אויגן קולב, יז’י מאלינובסקי, מוזיאון תל אביב, 1991.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מאוריצי גוטליב בוויקישיתוף

• ישראל יעקב יובל, איך נהפך הצייר מאוריצי גוטליב לאייקון?, באתר הארץ, 4 ביולי 2008
• ד"ר ימימה חובב, מאוריצי גוטליב – יותר יהודי או יותר פולני?, באתר המגזין להיסטוריה סגולה
• מאוריצי גוטליב (1856-1879), דף שער בספרייה הלאומית
• למה צייר מאוריצי גוטליב את עצמו 3 פעמים באותו ציור?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה