מנחם זולאי
מנחם זוּלַאי (Zulay; ב' באדר תרס"א, 1901, גליציה – ד' בכסלו תשט"ו, 29 בנובמבר 1954, ירושלים) היה חוקר הפיוט והשירה העברית בימי הביניים. היה מראשוני חוקרי הפיוט הארץ-ישראלי הקדום, בעיקר על בסיס ממצאי הגניזה הקהירית, והניח בכך את היסודות לחקר הפיוט. התמקד במיוחד בפיוטי יניי, שעליהם כתב את ספרו הגדול "פיוטי יניי" (1938).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנחם זולאי נולד בכפר אושציאנצי שליד העיירה רוּדקי (רידיק) בגליציה, שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרו-הונגרית והייתה משויכת תרבותית ללשון הגרמנית. הוא למד כילד אצל אביו, ועבר עם המשפחה לבירת האימפריה וינה. עלה לארץ ישראל בשנת תר"ף (1920), בהיותו כבן 19. את שנותיו הראשונות בארץ עשה בירושלים, שם עבד כפועל בניין והשלים לימודיו בבית המדרש למורים של תנועת "המזרחי" אצל ר' אליעזר מאיר ליפשיץ. בתרפ"ד סיים את לימודיו, ויצא להורות בכפר חסידים.
בשנת 1926 נסע זולאי לצוויקאו שבגרמניה, כדי להצטרף לצוות המקורב לשלמה זלמן שוקן בספרייתו. הוא היה מורה לעברית של ילדיו של שוקן, ועסק במיון ובקִטלוג ספרייתו העשירה של שוקן. תוך עבודתו בחקר הפיוט העברי הקדום, בסיוע אוצרות כתבי היד ודפוסים ראשונים, שרכש שוקן לספרייתו, גם השלים את לימודיו בפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת בון אצל פרופ' פאול קאלה, עם דוקטורט בנושא הליטורגיה של יהדות בבל (הדיסרטציה, שכותרתה Zur Liturgie der babylonischen Juden: Geniza-Texte ediert, übersetzt und bearbeitet sowie auf ihre punktation hin untersucht, תורגמה לעברית על ידי בתו במלאת חמישים שנה למותו)[1].
בשנת 1930 התמנה זולאי לעוזרו של חיים ברודי בספריית שוקן, קודם בגרמניה, ועם חזרתו לארץ, לירושלים, בשנת 1933, הצטרף לצוות הספרנים כשהועברה ספריית שוקן לירושלים, בשנת 1934. הוא עבד בספריית שוקן עד פטירתו.
זולאי היה מראשוני החוקרים של כתבי היד של הפיוט העברי הקדום. הוא שגילה לעולם המדעי ולקורא המשכיל את הפייטן הארצישראלי הקדום יניי; את פיוטיו הוא אסף, ליקט, פירש וההדיר. זולאי הרים תרומה ראשונית וחשובה גם לחקר שירתו של רב סעדיה גאון.
נפטר בשנת 1954 בירושלים[2] ונקבר בהר המנוחות.[3] בתו היא עדה ירדני. נינתו היא הזמרת אלה לי להב.
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.
ספריו ומחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Zur Liturgie der babylonischen Juden. Geniza-Texte / hrsg., übersetzt und bearb., sowie auf ihre Punktation hin untersucht
- שטוטגרט, 1933.
- תורגם לעברית על ידי עדה ירדני – לפיוטים של יהודי בבל – קטעי גניזה, [הוצאת המתרגמת], ירושלים, 2010
- האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון, ירושלים: מכון שוקן, 1964.
- ארץ ישראל ופיוטיה: מחקרים בפיוטי הגניזה, בעריכת אפרים חזן, ירושלים: מאגנס, 1996.
- מפי פייטנים ושופכי שיח, בעריכת שולמית אליצור, ירושלים: מכון בן צבי, 2004.
- פיוטי יניי, מלוקטים מתוך כתבי הגניזה ומקורות אחרים ויוצאים לאור על ידי מנחם זולאי, ברלין: שוקן, 1938. לספר באתר היברובוקס.
- פיוטי רבי נחמיה בן שלמה בן הימן הנשיא, ההדיר מנחם זולאי, ברלין: שוקן, 1938.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שולמית אליצור, "חמישים שנות מחקר לאור צוואתו של מנחם זולאי", בתוך: שולמית אליצור ויהושע לוינסון (עורכים), בהשתתפות אריאל הירשפלד וחנן חבר, מחקרי ירושלים בספרות עברית כא: אסופת מאמרים לזכר מנחם זולאי, תשס"ז 2007, עמ' 9–18. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- עדה ירדני, "דברים לזכר אבא", מחקרי ירושלים בספרות עברית כא, תשס"ז 2007. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- עזרא פליישר, "מפעל חייו של ד"ר מנחם זולאי", הארץ, י"ח בכסלו תש"ל (1970), עמ' 22.
ביבליוגרפיה
- א"מ הברמן, 'רשימת כתבי ד"ר מנחם זולאי', ידיעות המכון לחקר השירה העברית בירושלים ז (תשי"ח), ס–סג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של מנחם זולאי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של מנחם זולאי באתר רמב"י
- מנחם זולאי באתר האקדמיה ללשון העברית
- ח' שירמן, מנחם זולאי ז"ל, הארץ, 17 בדצמבר 1954
- ג. קרסל, בקרית ספר וסופר: מנחם זולאי, דבר, 18 בפברואר 1955
- יוסף יהלום, משברים לשירים: יובל למותו של מנחם זולאי, שהביא גאולה לשירת ארץ ישראל הגנוזה, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2004
- מנחם זולאי, פיוטי יניי, מלוקטים מתוך כתבי הגניזה ומקורות אחרים, שוקן, ברלין, תחר"ץ, באתר היברובוקס
מנחם זולאי (1901-1954), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון מנחם זולאי, בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר מנחם זולאי - בן חמישים, הארץ, 23 במרץ 1951
- ^ ד"ר מנחם זולאי איננו, דבר, 30 בנובמבר 1954
- ^ מנחם זולאי באתר GRAVEZ
