ליקוי החמה המלא ב-17 במאי 1882
ליקוי חמה מלא התרחש ביום רביעי, 17 במאי 1882. ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח עובר בין כדור הארץ לשמש, ובכך מטשטש לחלוטין או חלקית את אור השמש עבור צופה בכדור הארץ. ליקוי חמה מלא מתרחש כאשר הקוטר הזוויתי של הירח גדול מזה של השמש, חוסם את כל אור השמש הישיר והופך את היום לחשוך. ליקוי החמה המלא נראה רק בנתיב צר על פני כדור הארץ, בעוד ליקוי חמה חלקי נראה על פני האזור שמסביב ברוחב של אלפי קילומטרים. ליקוי החמה המלא נראה בבורקינה פאסו, גאנה, ניז'ר, ניגריה, צ'אד, לוב, מצרים (בחלק האפריקאי), תעלת סואץ, מצרים (בחלק האסייתי), מפרץ עקבה, ערב הסעודית, עיראק, איראן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן, טדג'יקיסטן, קירגיזסטן, סין וים סין המזרחי. ליקוי החמה המלא החל בבורקינה פאסו והסתיים בים סין המזרחי. הוא נמשך 4.2 ימים לאחר פריג'י (אפסיד ב-13 במאי 1882) והקוטר הנראה של הירח היה גדול ב-0.9% מהממוצע.
תצפיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצה של עורכי תצפיות שהתאספה במצרים כדי לצפות בליקוי הופתעו מאוד כאשר צפו בפס בהיר ליד השמש לאחר שהחל ליקוי החמה המלא. בצירוף מקרים יוצא דופן, הליקוי התרחש במקביל למעבר פריהליון של שביט קרויץ. אחרת השביט היה נעלם מעיניהם - תיעודו במהלך הליקוי הייתה התצפית היחידה בו. צילומי הליקוי חשפו כי השביט זז בצורה ניכרת במשך דקה ו-50 שניות במהלך הליקוי, כפי שניתן היה לחזות עבור שביט שדוהר על פני השמש במהירות של כמעט 500 קילומטרים בשנייה. השביט מכונה לפעמים תאופיק, על שם תאופיק פאשא, החדיב של מצרים באותה תקופה.[1]
ליקויים קשורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח חוצה את הקו הדמיוני המחבר בין מרכזי השמש וכדור הארץ, ומטיל את צלו על כדור הארץ. מכיוון שמישור ההקפה של כדור הארץ סביב השמש נטוי בזווית של 5.15° למישור ההקפה של הירח סביב כדור הארץ, ליקוי חמה יתרחש רק בנקודות החיתוך של שני מישורים אלו. כלומר, בדרך כלל, פעמיים בשנה ולא בכל בחודש. הקו הדמיוני המחבר את שתי נקודות החיתוך הללו נקרא "קו הקשרים" או "קו התְלי" והוא מבצע הקפה שלמה אחת ל-18 שנים ו-11 ושליש ימים (6,585.33 ימים). פרק זמן זה קובע את מחזור הסארוס (Saros) של הליקויים והוא התגלה על-ידי הכשדים לאחר עשרות שנות תצפיות אסטרונומיות.
סארוס 126
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו חלק ממחזור סארוס 126 (אנ'), החוזר על עצמו כל 18 שנים, 11 ושליש ימים, המכיל 72 אירועים. הסדרה התחילה בליקוי חמה חלקי ב-10 במרץ 1179. והכילה ליקויים טבעתיים מ-4 ביוני 1323 עד 4 באפריל 1810, ליקויים היברידיים מ-14 באפריל 1828 עד 6 במאי 1864 וליקויי חמה מלאים מ-17 במאי 1882 עד 23 ביולי 2044. הסדרה מסתיימת באירוע ה-72 שעתיד להיות ליקוי חלקי ויתרחש ב-3 במאי 2459. משך הזמן הארוך ביותר של הליקוי המרכזי היה 6 דקות, 30 שניות של ליקוי טבעתי ב-26 ביוני 1359. משך הזמן הארוך ביותר של ליקוי מלא היה 2 דקות, 36 שניות ב-10 ביולי 1972. כל הליקויים בסדרה זו מתרחשים בקשר היורד של הירח.
אירועים מס' 42–52 בסדרה שהתרחשו או יתרחשו בין 1901 ל-2100 | ||
---|---|---|
42 | 43 | 44 |
45 | 46 | 47 |
48 | 49 | 50 |
51 | 52 | |
סדרת טריטוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליקוי חמה זה הוא חלק ממחזור טריטוס, החוזר בצמתים מתחלפים כל 135 חודשים סינודיים (3986.63≈ ימים, או 11 שנים פחות חודש אחד). המראה וקווי האורך שלהם אינם סדירים עקב חוסר סנכרון עם החודש האנומליסטי (תקופת הפריג'י), אך קבוצות של 3 מחזורי טריטוס (33≈ שנים פחות 3 חודשים) מתקרבות (434.044≈ חודשים חריגים), כך ליקוי חמה דומים בקבוצות הללו.
אירועים בסדרה שהתרחשו או יתרחשו בין 1801 ל-2100 | ||
---|---|---|
במאה ה-22
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סארוס שמש 147: ליקוי חמה טבעתי ב-4 באוגוסט 2111.
- סארוס שמש 148: ליקוי חמה מלא ב-4 ביולי 2122.
- סארוס שמש 149: ליקוי חמה מלא ב-3 ביוני 2133.
- סארוס שמש 150: ליקוי חמה טבעתי ב-3 במאי 2144.
- סארוס שמש 151: ליקוי חמה טבעתי ב-2 באפריל 2155.
- סארוס שמש 152: ליקוי חמה מלא ב-2 במרץ 2166.
- סארוס שמש 153: ליקוי חמה טבעתי ב-29 בינואר 2177.
- סארוס השמש 154: ליקוי חמה טבעתי ב-29 בדצמבר 2187.
- סארוס שמש 155: ליקוי חמה מלא ב-28 בנובמבר 2198.
במאה ה-23
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סארוס שמש 156: ליקוי חמה טבעתי של 29 באוקטובר 2209.
- סארוס שמש 157: ליקוי חמה טבעתי ב-27 בספטמבר 2220.
- סארוס שמש 158: ליקוי חמה מלא ב-28 באוגוסט 2231.
- סארוס שמש 159: ליקוי חמה חלקי של 28 ביולי 2242.
- סארוס שמש 160: ליקוי חמה חלקי של 26 ביוני 2253.
- סארוס שמש 161: ליקוי חמה חלקי של 26 במאי 2264.
- סארוס שמש 162: ליקוי חמה חלקי של 26 באפריל 2275.
- סארוס שמש 163: ליקוי חמה חלקי של 25 במרץ 2286.
- סארוס שמש 164: ליקוי חמה חלקי של 22 בפברואר 2297.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Marsden, Brian G. (1967). "The sungrazing comet group". The Astronomical Journal. 72 (9): 1170–1183. Bibcode:1967AJ.....72.1170M. doi:10.1086/110396.