לאופרד 1
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | טנק מערכה |
| מדינה מייצרת |
 מערב גרמניה |
| יצרן |
KNDS Deutschland  |
| שנת ייצור | 1965 |
| דגם עוקב | לאופרד 2 |
| מערכה מרכזית |
מלחמת בוסניה |
| מידע טכני | |
| אורך | 9.54 מטרים (תותח קדימה) |
| רוחב | 3.37 מטרים |
| גובה | 2.76 מטרים |
| משקל | 42 טון מוכן לקרב |
| מהירות | 65 קמ"ש |
| טווח פעולה | 600 ק"מ |
| מנוע | 830 כוח סוס על בסיס דיזל |
| שריון | מסווג, שריון מורכב |
| צוות | 4 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | תותח 105 מ"מ |
| חימוש משני | שני מקלעים 7.62 מ"מ |
  | |
לאופרד 1 (בגרמנית: Leopard 1) הוא טנק המערכה העיקרי הראשון שתוכנן ויוצר בגרמניה המערבית לאחר מלחמת העולם השנייה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם תחילת המלחמה הקרה חל שינוי ביחס בעלות הברית המערביות לגרמניה. מי שהייתה האויבת המרה בין 1939 ל-1945, הייתה עכשיו אזור חיץ בין העוצמה הצבאית הסובייטית לבין מערב אירופה. בעלות הברית המערביות (שעתה הקימו את נאט"ו) ידעו שכל מלחמה קונבנציונלית בין ברית המועצות לבין המערב תתנהל על אדמת גרמניה. לכן, כאשר הוקמה גרמניה המערבית הוחלט כי יוקם לה כוח הגנה. בתחילה היה מדובר בכוח צנוע, אך במהרה הוברר שעל מנת לעצור הסתערות סובייטית משוריינת יש לתת לגרמנים טנקים. בשנת 1955 הגיעו לגרמניה טנקי M47 ו-M48, והוקם מחדש חיל השריון הגרמני.
האמריקאים זיהו גם פוטנציאל לשיתוף פעולה עם הגרמנים בתחום תכנון הטנקים, בייחוד לאור העובדה שהגרמנים תכננו בעבר את הטנקים הטובים בעולם. מסקנה זו הובילה ליצירתו של מיזם משותף של ארצות הברית עם גרמניה המערבית, שמטרתו הייתה תכנון טנק נייד וקל יחסית. המיזם התפרק לאחר זמן קצר, וגרמנים החליטו לפתוח תוכנית לפיתוח טנקים משל עצמם. צוות תכנון של חברת פורשה (שהייתה אחראית לחלק מהטנקים הגרמנים של מלחמת העולם השנייה), תכנן טנק במשקל של ארבעים טון, מהיר יחסית אך נטול חידושים מיוחדים. שמו של הטנק היה לאופרד 1.
לאופרד 1
[עריכת קוד מקור | עריכה]החימוש העיקרי של הטנק היה תותח L7 בריטי בקוטר 105 מילימטר חרוק קנה, ונוספו לו שני מקלעי 7.62 מילימטר MG3 תוצרת גרמניה. הודות למנוע טוב ותיבת הילוכים איכותית (שיוצרו על ידי חברת מרצדס), הגיע הטנק למהירות של 65 קמ"ש. שריונו של הטנק היה דק למדי (70 מילימטר במקסימום), ותותח ה-105 מילימטר לא היה מיוצב. שנורקל אפשר צליחה של נהרות עד לעומק של 4 מטרים. בסך הכול לא היה מדובר בטנק משוכלל או טוב במיוחד.
לאופרד 1A1
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטנק היו חסרונות רציניים בגרסה הראשונה. לכן נכנסה במהרה גרסה משופרת לייצור. בלאופרד 1A1 נעשו כמה שיפורים חשובים:
- מיגון נוסף סביב הצריח.
- נוספה מערכת ייצוב לתותח ומחשב בקרת אש בליסטי.
- מערכות ראיית לילה פסיביות למפקד ולנהג.
- נעשו שיפורים במערכת הצליחה.
עם השינויים האלה נעשה הטנק ליריב מוצלח בהרבה לטנקים הרוסיים שעמדו מוכנים מעבר ל"מסך הברזל".
לאופרד 1A2
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגרסה הבאה של הטנק הייתה הלאופרד 1A2. השינויים העיקריים יחסית ל-1A1 הם:
- צריח משופר.
- שיפור במיגון האב"כ.
לאופרד 1A3 ו-1A4
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגרסה 1A3 נעשה שינוי משמעותי בצריח. חזית הצריח משופעת יותר, והשריון בצריח משופר. ללאופרד 1A4 יש שריון משופר גם בתובה, ומערכת בקרת אש חדשה ומשופרת.
לאופרד 1A5
[עריכת קוד מקור | עריכה]השדרוג האחרון ללאופרד 1, עם מחשב בקרת אש אלקטרוני ומערכות ראיית לילה תרמיות.
רק"מ מבוסס לאופרד
[עריכת קוד מקור | עריכה]על בסיס הלאופרד 1 נבנו כמה רכבי קרב משוריינים ייעודיים. החשובים הם:
- ביבר: טנק גישור על תובת לאופרד 1.
- טנק חילוץ על בסיס לאופרד 1.
- ג'פארד: רכב נגד-מטוסים, עם שני תותחי 35 מילימטר.
- OF-40: טנק איטלקי המבוסס על לאופרד
מפעילות ושירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות התחלתו הצנועה הלאופרד היה הצלחה מסחרית, ומשרת בצבאות רבים כולל אלה של: אוסטרליה, גרמניה, בלגיה, צ'ילה, ברזיל, טורקיה, יוון, אוסטרליה, איטליה, דנמרק, נורווגיה, אוקראינה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר על הטנק בכתב העת מערכות.