לוואי

לוואי הוא משלים (אטריביוט attribute) של שם עצם, העונה על משהו מארבע שאלות נסבתיות אך ספציפיות על אודות שם העצם. השאלות הן: "של מי?", "של מה?", "איזה?" ["איזו?", "אילו?"] ו-"כמה?". שם העצם והלוואי מהווים יחד צירוף, כאשר שם העצם משמש כ'גרעין'.

השיטה לזהות את הלוואי נעוצה תחילה במציאת הנושא והנשוא במשפט. על מנת לקבוע את תפקידה התחבירי של כל מילה במשפט יש לבדוק האם היא מתקשרת לשם עצם או לפועל. אם מילה מרחיבה ומתארת שם עצם, ולמעשה עונה על השאלות שצוינו לעיל, מדובר בלוואי.

סוגי לוואים

לוואי תואר

לוואי תואר הוא שם תואר המתאר את הגרעין. לוואי התואר יחד עם הגרעין מהווים צירוף שמני. לדוגמה, המשפט "כלב מאולף" מכיל שם עצם + לוואי. על לוואי התואר להתאים במין ובמספר לשם העצם אותו הוא מתאר.

לוואי תווית

לוואי-תווית (הַמְלַוֶּה את הגרעין) מציין, האם יש זהות - בין האובייקט המסומן על ידי הגרעין - לבין האובייקט שסומן קודם לכן (בַּטקסט) על ידי אותו גרעין. מפרידים בין שני סוגים של תוויות:

• תוויות סותמות (המלוות את הגרעין): תוויות המסמנות כי, לא-בהכרח יש זהות - בין האובייקט המסומן על ידי הגרעין - לבין אובייקט שסומן קודם לכן (בַּטקסט) על ידי אותו גרעין (אם בכלל). לדוגמה: אדם אחד (הביט בי), אישיות פלונית (נהרגה שם), איש כלשהו, איזושהי אשה, אי-אלו ילדים, כמה מורים, מספר תלמידים, קצת סקרנים, מעט חוקרים.
• תוויות מיידעות (המלוות את הגרעין): תוויות המסמנות כי, יש זהות - בין האובייקט המסומן על ידי הגרעין - לבין האובייקט שסומן קודם לכן (בַּטקסט) על ידי אותו גרעין. לדוגמה: הָאדם (הביט בי), אותה אישיות (נהרגה שם), איש זה, אשה זו, ילדים אלו.

לוואי מהסוג הראשון נקרא לוואי כמות, ולוואי מהסוג השני נקרא לוואי כינוי רמז. בניגוד לשאר הלוואים, לוואי תווית (בין אם היא סותמת ובין אם היא מיידעת) יכול להופיע גם לפני הגרעין.

לוואי שייכות

נקרא גם כינוי קניין ומבטא את השייכות של הגרעין. כינוי קניין חבור הוא כינוי קניין שבו הגרעין והלוואי התאחדו למילה אחת (חברי, יומני, אחותי וכו'). לעומת זאת, כינוי קניין פרוד הוא כינוי שמורכב מגרעין ומילת שייכות (הספר שלי, המכונית שלו, המחברות שלה וכו'). מחקרים מראים כי צורת הכינוי החבור נפוצה פי 15-10 מאשר צורת הכינוי הפרוד.

הבלשן חיים רוזן טוען כי כינוי קניין חבור משמש לציון קשר בלתי ניתן להפרדה. לדוגמה, קצב שאומר ללקוחות בחנותו "אל תגעו בבשרי" לא מתכוון שהלקוחות לא יגעו לו בסחורה. לדוגמה זו ניתן למצוא דוגמאות נגדיות כמו "החנווני סגר את חנותו מוקדם מהצפוי". לכן יש בלשנים אשר חולקים על דעתו של רוזן.

לדוגמה: הדבקת מדבקות היא פעולה חשובה לפיתוח המוטוריקה העדינה של הילד

לוואי צירוף יחס

צירוף יחס הוא שם עצם שלפניו מופיעה מילת יחס. תפקידו של צירוף היחס הוא לשמש כמשלים לנשוא. לוואי צירוף יחס הוא צירוף יחס שמשמש כמשלים לשם עצם.

לוואי צירוף יחס הוא תוצר של גלגול שבו הפך המושא ללוואי באחת משתי דרכים:

• נשוא פועלי הפך לשם פעולה והמושא הפך ללוואי
  • הילדים צפו בסרט; הילדים נהנו מהסרט => הצפייה בסרט הייתה מהנה
• הנשוא הושמט והמושא הפך ללוואי
  • האוטובוס נסע לאשקלון; האוטובוס התקלקל בדרך => האוטובוס לאשקלון התקלקל בדרך.

לוואי סומך

ערך מורחב – סמיכות

שם עצם המופיע בצירוף סמיכות ומתאר את הנסמך השני. לדוגמה, המשפט "תלמידי המכללה" מכיל גרעין + לוואי סומך. בצירופים כמו "בית ספר" או "בית חולים", שבהם הסמיכות כבולה, לא יצוין הסומך כלוואי מכיוון שמחיקתו תגרום לשינוי מוחלט של משמעות הצירוף.

לוואי תמורה

ערך מורחב – תמורה

לוואי תמורה הוא שם עצם, שלא יוצר צירוף סמיכות עם שם העצם שקודם לו.

לוואי מצמצם

לוואי מצמצם הוא חלק ממשפט (פסוקית) שבלעדיו המשפט אינו מובן, ולא יופרד מהמשפט בפסיק. לוואי בלתי מצמצם הוא חלק ממשפט, שגם הסרתו תאפשר הבנה של המשפט, ולכן יופרד בפסיקים משאר המשפט. דוגמה ללוואי בלתי מצמצם היא: "חברי הטוב, שזמן רב לא הייתי איתו בקשר, כתב מחזה חדש". לוואי מצמצם הוא: "יצירות כאלו נכתבו על ידי סופרים ממוצא אנגלי". המילים "ממוצא אנגלי" הן הלוואי המצמצם.

משפט לדוגמה

לוואי כמות,	נושא (גם גרעין),	נשוא,	אות יחס+שם עצם,	כינוי שייכות,	גרעין,	לוואי
שני	השכנים	השתתפו	בהוצאות	של	החגיגה	המשותפת.

לקריאה נוספת

עוזי אורנן, המשפט הפשוט, אקדמון, 1979.