לודוויג שוורין
לידה |
10 ביולי 1897 בוכן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
---|---|
פטירה |
2 ביולי 1983 (בגיל 85) רמת גן, ישראל |
מקום לימודים | |
תחום יצירה | ציור, הדפס |
פרסים והוקרה | יקיר רמת גן (1982) |
יהודה לודוויג שְוֶורין (בגרמנית: Ludwig Schwerin; 10 ביולי 1897, בּוּכֶן, גרמניה – 2 ביולי 1983, רמת גן) היה צייר ישראלי יליד גרמניה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לודוויג שוורין נולד בשנת 1897 בעיירה בּוּכֶן (אנ') שליד היידלברג, גרמניה, במשפחה יהודית מסורתית. אביו היה חזן, מורה ומעטר של ספרי תורה. בנעוריו התקרב לקדר מקומי ועזר לו בעיטור הכלים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בשנים 1916–1918, שירת בצבא הגרמני. בשנת 1919 החל ללמוד באקדמיה הממלכתית לאמנויות יפות בקרלסרוהה (אנ') אצל הצייר היהודי-גרמני גוסטב וולף (גר') וב-1921 המשיך ללמוד באקדמיה לאמנות במינכן אצל מקס דֶרנֶר (Doerner (אנ')) ופטר האלם (Halm (גר')). בתקופה זו אייר כתבי עת וספרים שונים. בשנת 1928 הופיעו כמה מעבודותיו בכתב העת "מנורה". בשנת 1932 עבר להתגורר בבירה ברלין. לאחר ליל הבדולח, שבמהלכו נשרף הסטודיו שלו, ברח לשווייץ, ובשנת 1939 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירתו המוקדמת של שוורין, מתקופת שהותו במינכן, הושפעה מן האקספרסיוניזם הגרמני בן התקופה. נושאיו כללו דימויים מן התנ"ך והמסורת היהודית. בנוסף, הרבה ליצור דיוקנאות של אנשים מחוגו החברתי. לאחר עלייתו לארץ ישראל התמקדה יצירתו בעיקר בתיאור הנוף המקומי. עבודות אלו מאופיינות בגישה נטורליסטית. בשנות ה-50 חזר לציור בצבעי שמן, שהכיל מאפיינים סוריאליסטיים.
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1919–1921 – המחלקה לגרפיקה, האקדמיה הממלכתית לאמנויות יפות, קרלסרוהה, גרמניה
- 1922–1923 – האקדמיה לאמנות היפות, מינכן, גרמניה
הוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1943–1945 – המחלקה לגרפיקה חופשית, בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות, ירושלים
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1973 – אות הוקרה מאת ממשלת גרמניה המערבית
- 1982 – אות יקיר רמת גן
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ל' שוורין, ימות חמה בורמלנד; עברית: דב שטוק [=סדן], מרחביה: ספרית פועלים ('דורון'), 1943. ("במכורתה של סלמה לאגרלף")
- י' שורין, שחוק הגורל: ספורים וציורים; תרגם מכתב היד: דב סדן, מרחביה, הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, ספרית פועלים ('לכל'), 1951.
- י"ל שוורין, ציורי נוף ישראל; בצירוף הקדמה מאת ד"א פרידמן, תל אביב: דביר, תשט"ו.[1] (דברי הסבר ל-8 הציורים מפי האמן, תורגמו לעברית בידי יוחנן טברסקי) (בתרגום לאנגלית מאת ישראל מאיר כהן-לסק: 1961)
- י"ל שוורין, ציורי נוף בישראל; בצירוף הקדמה מאת א[ויגן] קולב, תל אביב: דביר, תשי"ח. (בתרגום לאנגלית מאת י"מ כהן-לסק: 1958)
איוריו בספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כל כתבי מנדלי מוכר ספרים, שמונה רישומי עט מעשה ידי יהודה ל' שורין, הוצאת דביר, תל אביב, תשכ"ו, 1965, 0הדפסה י"ב, דפוס סטראוטיפי).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת מאמרים על לודוויג שוורין באתר רמב"י
- רשימת הפרסומים של לודוויג שוורין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- לודוויג שוורין, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- נורית כנען-קדר, הצייר שהתאהב בנופי הארץ, MB יקינתון 235 (ספטמבר 2009, ראש השנה תש"ע)
- לודוויג שוורין, דבר, 21 במאי 1971
- לודויג שורין (1897-1983), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביקורת: ב. ד., תיק ציורי נוף לי. ל. שוורין, מעריב, 5 בנובמבר 1954; ד"ר ק. לכמן, ציורי נוף בישראל, דבר, 24 בדצמבר 1954.