לדלג לתוכן

להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לתת לערך מבנה אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לתת לערך מבנה אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים אלדד בוקשפן ואבשלום לשם
נשיא רועי כהן
תקופת הפעילות 1983–הווה (כ־41 שנים)
www.lahav.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

להב הוא שמה של לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל. הלשכה מאגדת כ-40 ארגונים של עצמאים ובעלי עסקים, ביניהם לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, לשכת סוכני הביטוח ועוד. נשיא להב הוא עו"ד רועי כהן.

עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים, מהווים 98% מהעסקים בישראל. מגזר העובדים העצמאיים והעסקים הקטנים והבינוניים מונה למעלה מ-350,000 מפרנסים ויזמים עצמאיים, ומעסיק עוד כ-700,000 שכירים.

במהלך השנים שחלפו מאז קום המדינה התקבלו בה חוקי מיסוי, רגולציה וחוקים סוציאליים. במקרים רבים הבדילו חוקים אלו בין עובדים עצמאים לבין שכירים. הבדלה זו יצרה אי שוויון ברור בין שני המגזרים: אחת הדוגמאות הבולטות היא בתחום דמי לידה[1].

מבנה ארגוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להב הוקמה בשנת 1983 ביוזמתם של אינג' אלדד בוקשפן, מי שהיה באותה העת יו"ר ארגון המהנדסים העצמאיים ועו"ד אבשלום לשם. המניע הישיר להקמת הלשכה היה מס יסף שהוטל בעקבות מבצע שלום הגליל, אשר יצר אפליה מובהקת בין שכירים לבין עצמאיים. ההתארגנות זכתה לתמיכת יושב ראש הכנסת דאז, יצחק ברמן, והתבססה על הארגונים הגדולים כלשכות עורכי הדין ורואי החשבון.

פגישת חירום של ארגוני העסקים הקטנים והעצמאים במשרדי להב בדרישה לפיצויים בגין השלכות גל האומיקרון של מגפת הקורונה.

להב פועלת לקידום הזכויות הסוציאליות של העצמאים והגברת השתתפותם בכלכלת ישראל לצד תיקון אפליות עבר ומניעת עיוותים חדשים וכן טיפוח תדמיתם בקרב הציבור, הממשל ומקבלי ההחלטות. כמו כן, פועלת למען חקיקה שוויונית לעובד במגזר העצמאי ולשאר העובדים במשק.

להב פועלת מול רשויות המדינה לקידום זכויות העצמאים והעסקים הקטנים ובינוניים וליצירת סביבה כלכלית התומכת בצמיחתם ובשגשוג המשק כולו. להב מונה כ-40 ארגונים עצמאיים וארגונים מקצועיים, המונים יחדיו כ-130,000 חברים. להב חברה בלשכת בנשיאות הארגונים העסקיים.

חזון להב מתבסס על יצירת סביבה רגולטורית ועסקית בישראל שתבטיח את הצלחתם של העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים והארגונים המקצועיים שלהם ותיתן ביטוי לתרומתם הגדולה ולהבטחת חוסנה הכלכלי של החברה בישראל, כמו גם חיזוק רשת הביטחון הסוציאלית של העובד העצמאי.[דרוש מקור]

  • העמקת הדו-שיח הכלכלי והמודעות באשר לתרומת העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.
  • שיפור מוסר התשלומים של הסקטור הציבורי לעצמאים ולבעלי העסקים הקטנים והבינוניים.
  • צמצום הרגולציה והביורוקרטיה והקלה על הקמה וניהול עסקים קטנים ובינוניים בסקטור הציבורי והפרטי.
  • הגדלת הנגישות של עסקים קטנים למכרזים ממשלתיים.
  • הגברת ההשתתפות של עסקים קטנים ובינוניים במכרזים וברכש של הסקטור הציבורי.
  • הגדלת נפח היצוא של עסקים קטנים ובינוניים
  • הסדרת דמי אבטלה לעצמאים ופיצויים לסגירת עסק.
  • השוואת הרשת הסוציאלית של העצמאים לזו של השכירים (במגבלות החוק).
  • הקלה ופישוט של תהליכי המיסוי לעצמאים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים.
  • הסדרת עולם העבודה של העצמאים והפרילנסרים בשוק העבודה הישראלי.

הישגי להב לאורך השנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להב הוקמה בשנת 1983 על מנת לייצג, לקדם ולפעול בעניינו של מגזר העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים. החלטת ממשלה 3409 לעידוד פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים בישראל אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת (שנת 2012) הצעת חוק ממשלתית שהגיש שר התמ"ת דאז, שלום שמחון בשיתוף עם להב לעידוד העסקים הקטנים. הסכם פנסיית חובה שהוביל נשיא להב לשעבר יהודה טלמון לעובדי המגזר העצמאים ונחתם בין לשכת התיאום ובין ההסתדרות. תיקון 42: ב-2012 אישרה הכנסת שורה של תיקונים לחוק מס ערך מוסף ולתקנות במטרה להקל על עסקים קטנים ונותני שירותים ביניהם תיקון 42 לחוק מע"מ שמהווה מהפיכה ותיקון היסטורי למצוקת העצמאים שבמשך שנים נאלצו לשלם מע"מ עבור תשלום שטרם התקבל. מס הכנסה שלילי גם לעצמאים: להב רשמה הישג משמעותי כאשר ועדת הכספים של הכנסת אישרה בשנת 2007 את הכללתם של העצמאים שלא מגיעים לסף המס, יקב הכנסתם הנמוכה, לזכאות להחלת מס הכנסה שלילי כפי שהוחלט לגבי עובדים שכירים זאת חרף התנגדותו של משרד האוצר לכך (בראשותו של שר האוצר דאז, אברהם הירשזון) שינוי אופן ההכרה בהוצאות רכב לעצמאי: לאחר מאבק ממושך נקבע כי העצמאי יוכל לנכות 45% מהוצאות רכב הכלליות שלו המשמש אותו ליצירת הכנסה, לעומת ניכוי של 25% עד אז. הכרה בהוצאות אש"ל: ב-2011 להב זכתה בעתירתה לבג"ץ בנושא הוצאות אש"ל. הצעת חוק שוטף+ 30 – עבר טרומית ולאחרונה התחייב דרעי כי יקדם את החקיקה. חוק דמי אבטלה של להב- עבר בטרומית ונכלל בחוק ההסדרים. חישוב מס נפרד לזוגות בעלי עסק משותף- לאחר מאבק ממושך שלהב הובילה בנושא החוק לחישוב מס מאוחד, התיקון אושר בוועדת שרים בממשלה הקודמת. הוכנס תיקון על ידי משרד המשפטים לטובת הזוגות הנשואים. תיקון חוק מע"מ – עסקים בעלי מחזור של עד 2 מיליון ש"ח יהיו חייבים בתשלום המע"מ רק עם קבלת התשלום בפועל. הצעת חוק פנסיית חובה לעצמאים – על פי הצעת החוק החל משנת 2017 יחויב העצמאי להפקיד לחיסכון הפנסיוני. עזרה לעסקים קטנים בתקופת מלחמת צוק איתן – קידום נושא הפיצויים מול הממשלה.

אשראי לעסקים קטנים – היקף האשראי לעסקים קטנים עדיין מצומצם ומחיר העמלות לעסקים קטנים גבוה מדי, ועל כן מוצע לאמץ בישראל את חוק ה – CRA האמריקאי המתמרץ בנקים שמקצים יותר אשראי, בין השאר, לעסקים קטנים. (המודל מצליח בארצות הברית) שילוב עסקים קטנים ובינוניים במכרזי ממשלה – הממשלה קיבלה החלטה בנושא כבר ביולי 2011, ומוצע לאמץ את המתכונת הנהוגה בחלק ממדינות העולם של כ-25% מהרכש יופנה לעסקים קטנים ובינוניים. פיצוי עסקים בעבודות הרכבת הקלה (כמקובל בעולם)– רצאבי ממליץ להכין תוכנית לפיצוי/הקמת קרן לפחות לעסקים בקרבה המידית לעבודות. עודף רגולציה – ביקורת על עודף הרגולציה. רצאבי מציע לאמץ את הרעיון של "חוק תמורת חוק", כלומר שעל כל הצעת רגולציה חדשה תוסר רגולציה קודמת באותה עלות. שיפור התנאים והזכויות הסוציאליות של עצמאים - דמי לידה לנשים עצמאיות, תגמולי מילואים לעצמאים.

  • אלדד בוקשפן - 1995-1984
  • משה קורניק - 2000-1995
  • זאב וינר - 2006-2000
  • יהודה טלמון - 2012-2006
  • אהוד רצאבי - 2015-2013
  • רועי כהן - 2015 - מכהן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]