ליאון לויטה
ליאון לויטה (1878, ורשה - 17 בדצמבר[1] 1944, ארץ ישראל) היה ממנהיגיה של התנועה הציונית בפולין.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא הצטרף ל"קדימה", אגודת סטודנטים ציונית בוורשה. הוא פעל למען אוצר התיישבות היהודים. בעקבות מהפכת הטורקים הצעירים והדחת סולטאן עבדול חמיד השני פעל לויטה מול השלטונות הטורקים החדשים כדי לשכנע אותם להגביר את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, אך הצעותיו נדחו.[2] עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה הוא עבר למוסקבה, אך עם הקמתה של הרפובליקה הפולנית השנייה ב-1918 הוא חזר לוורשה והצטרף אל ההנהגה של התנועה הציונית בפולין.
לעומת מנהיגי ציונות פולין רבים אחרים שהתמקדו בעיקר בפוליטיקה יהודית בפולין, לויטה התמקד בעיקר בעניין העלייה.[2] ב-1919 הוא השתתף עם מספר נציגי יהדות פולין בוועד המשלחות היהודיות בועידת ורסאי. הוא השתתף בוועידה של התנועה הציונית בלונדון ב-1919 ונבחר לוועד הפועל הציוני. ב-1925 הוא ייסד את לשכת המסחר פולין-ארץ ישראל ועמד בראשה עד 1939. בעקבות המשבר הכלכלי של העלייה הרביעית הוא ריכז את פעילותו באיסוף תרומות ושליחתן לארץ.
לויטה עלה לארץ ישראל ב-1939, אך בעיות רפואיות מנעו ממנו להמשיך בפעילות ציבורית. הוא נפטר ב-1944, בגיל 66, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.[1] על שם לויטה רחוב ברמת-גן [3]
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו תיאודור לויטה היה כתב לעניני תחבורה בעיתון מעריב. [4] [5] לויטה היה קרוב של נחום סוקולוב.[6]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה לנדא, מיעוט לאומי לוחם מאבק יהודי פולין 1928-1918, מרכז זלמן שזר, 1986, עמ' 56 - 61.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה נצר, ליאון לויטה, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- ליאון לויטה, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- מת ליאון לויטה, המשקיף, 17 בדצמבר 1944
- ש. ב., שיחות | על קברו של יהודי יקר, מעריב, 26 בדצמבר 1954
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ליאון לויטה באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ 1 2 שלמה נצר, ליאון לויטה, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- ^ שכונות ורחובות ברמת-גן
- ^ דוד תדהר (עורך), "תיאודור לויטה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3046
- ^ אורי דרומי, סיקר מהחלון את הפגזת אלטלנה, באתר הארץ, 5 בינואר 2005
- ^ מת ליאון לויטה, המשקיף, 17 בדצמבר 1944.