כתב אישום

כתב אישום הוא המסמך הפותח את ההליך הפלילי ומוגש על ידי המאשימה – היא המדינה. האדם נגדו מוגש כתב האישום נקרא נאשם.

במדינת ישראל מוגש כתב אישום על ידי תובע מוסמך (תובע משטרתי, פרקליט, או אף עורך דין פרטי שהוסמך לכך במקרים מסוימים, כגון בעבירות על חוק התכנון והבנייה), אם מצא תובע מוסמך זה כי קיימות ראיות להוכחת האשמה וכי קיים עניין לציבור.

כתב האישום מוגש על פי שיקול דעתו של התובע, המוסמך על ידי היועץ המשפטי לממשלה. ישנן שיטות משפט, כשיטת המשפט המקובל בעבר, או שיטת המשפט הנהוגה בחלק מהמדינות ובמשפטים בפני בית משפט פדרלי בארצות הברית, שבהן בעבירות חמורות לא ניתן להגיש כתב אישום על ידי תובע, אלא זוהי מלאכתו של חבר מושבעים גדול בפניו פורש התובע את ראיותיו בהליך מקדמי, והוא המחליט על הגשת כתב האישום לנאשם.

הדיון דלהלן במבנה כתב האישום, בהליכים הקשורים בו, ובתכנו, הוא לפי הדין הפלילי הנוהג במדינת ישראל.

הצדדים לכתב האישום

במרבית המקרים המאשימה בכתב האישום היא המדינה, באמצעות באי כוחה הפרקליטות, התובע המשטרתי, או כל תובע אחר שהוסמך לכך. במדינת ישראל בעבר, היה המאשים היועץ המשפטי לממשלה, ולכן נשאו פסקי הדין את הכותרת "היועץ המשפטי נ. פלוני". כיום נקבע כי המאשימה היא מדינת ישראל, ולכן נושאים כתבי האישום את הכותרת "מדינת ישראל נגד פלוני".

במקרה של הגשת קובלנה פלילית יכול אדם פרטי להגיש כתב אישום כנגד אדם אחר, וזאת בעבירות קלות מסוימות הקבועות בחוק.

באנגליה המאשים הוא המלך, ולכן פסקי הדין נושאים את השם "R. vs. Smith" כאשר "R" הוא קיצור ל-"REX" או "REGINA" (המלך או המלכה).

מבנה כתב האישום

לכתב האישום מבנה קבוע וקשיח ובו ארבעה חלקים עיקריים.

כותרת

בכותרת כתב האישום מפורטים הפרטים הטכניים של האישום – שם הנאשם ופרטיו האישיים, פרטי המאשימה ובא כוחה, בית המשפט אליו מוגש כתב האישום ועוד.

העובדות

בפרק העובדות מגולל התובע את פרשת העובדות הנטענות על ידי התביעה ומבססות את ביצועה של העבירה הפלילית, עובדות שאם תוכחנה מעבר לספק סביר על ידי התביעה – תבאנה להרשעת הנאשם.

סעיפי החיקוק

בפרק זה מצוין שמן של העבירות המיוחסות לנאשם, וסעיפי החיקוק האוסרים על ביצוען.

עדי התביעה

חובה לציין את רשימת עדי התביעה, המהווים את התשתית הראייתית להוכחות האשמה.

הגשת כתב האישום

הגשת כתב האישום לנאשם פותחת את ההליך הפלילי. כתב האישום הוא המפרט את המחלוקת שבין המדינה לנאשם. הוא המסביר לנאשם במה בדיוק הוא נאשם, ומהן הראיות שכנגדו. לאחר הגשת כתב האישום, לא ניתן יהיה להאשים את הנאשם בדברים שאינם מופיעים בו מבלי לתקן את כתב האישום.

במסגרת התיקון המכונה: "חוק היידוע" (סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי), קיימת לחשוד (טרם הגשת כתב אישום מבצע העבירה עדיין מוגדר כחשוד) בעבירות מסוג פשע הזכות לפנות לרשות התביעה הרלוונטית כדי למנוע הגשת כתב אישום כנגדו. הליך הפנייה לרשות נעשה בכתב, אולם רשות התביעה רשאית לזמן את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בע"פ. הליך היידוע לא חל במקרה שהחשוד שוהה במעצר בעת הגשת כתב האישום. כמו כן, רשאית רשות התביעה, בהחלטת פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות, מטעמים מסוימים, להחליט על הגשת כתב אישום, מבלי ליידע את הנאשם על כך, וכן רשאית לעשות זאת אף בדיעבד.

ייתכן שעוד בטרם הוגש כתב האישום נעצר ההחשוד, והוא מצוי במעצר. כל עוד לא הוגש כנגדו כתב אישום, נמצא העציר בחזקת חשוד, אך משהוגש כנגדו כתב אישום, הוא הופך לנאשם.

תשובת הנאשם לאישום

הקראת כתב האישום לנאשם היא אחד השלבים החשובים ביותר במשפט. בטרם תתחיל הבאת ראיות הצדדים, על בית המשפט לדעת את תגובתו של הנאשם לאישום. האם כפר באישום, כולו או מקצתו, הודה בעובדות, כולן או מקצתן, או טען כי מתקיימות עובדות או נסיבות נוספות רלוונטיות שאינן מפורטות בכתב האישום.

תגובה זו היא חשובה ביותר. אם הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, והודה כי הן מהוות עבירה, ירשיעו בית המשפט עוד במעמד ההקראה. בכל מקרה אחר, ייקבע התיק לישיבת הוכחות שבה יובאו ראיות הצדדים.

שופטים רבים יורדים עם הנאשם לפרטי הפרטים של עובדות כתב האישום, על מנת לברר את עמדתו לאשורה, ולהקל על הצדדים להביא ראיותיהם אך ורק לעניינים העומדים במחלוקת בין המדינה ובין הנאשם. עם זאת, ישנם שופטים, המקבלים הצהרה קצרה "כופר" או "מודה" ואינם יורדים לפרטי האישום במעמד ההקראה.

תיקון כתב האישום וביטולו

כתב האישום ניתן לביטול או לתיקון בכל שלב ושלב משלבי המשפט, אך ישנה משמעות מיוחדת להקראתו, המתרחשת בשלב הקודם להבאת הראיות. בטרם הוקרא כתב האישום לנאשם, וזה מסר את עמדתו באשר לכתב האישום (הודה או כפר באשמה, הודה בחלק מעובדות כתב האישום, וכיוצא בזה), יכול התובע להודיע על תיקונו של כתב האישום, מבלי לקבל לכך רשות מבית המשפט, וכן להודיע על ביטולו של כתב האישום, מבלי שהדבר ייחשב לזיכוי, כאשר ניתן יהיה להגיש כתב אישום זה מחדש, אם ימצא התובע כי הדבר נדרש.

אם כבר הוקרא כתב האישום לנאשם, הרי שאין ביכולת התובע להודיע על תיקונו, בטרם קיבל לכך את רשות בית המשפט, אשר ישמע קודם לכן את עמדת הנאשם בעניין, ואם הודיע על ביטולו של כתב האישום, נחשב הדבר לזיכוי מוחלט, כאילו הועמד הנאשם לדין ונמצא זכאי, ואין ביד התובע להגיש כתב אישום זה מחדש.

קישורים חיצוניים

• עו"ד אליעזר שופט "תקיפה חוקתית על הבסיס של כתב האישום (הרצאה)" הקריה האקדמית אונו 27 בפברואר 2019.
• הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1–הכנה וניסוח כתב אישום