כרטיאן מטרואה
 | |
| כרטיאן מטרואה | |
| לידה |
לא ידוע טרואה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
לא ידוע פלנדריה, בלגיה |
| מדינה |
צרפת |
| שפות היצירה |
צרפתית עתיקה, צרפתית |
| יצירות בולטות |
ארק ואניד, לנסלוט, אביר העגלה, קליג, איוון, אביר האריה, לנסלוט, אביר העגלה |
  | |
כרטיאן מטרואה (בצרפתית: Chrétien de Troyes – כרטיאן דה טרואה; המאה ה-12) היה גדול המשוררים והסופרים הצרפתיים בימי הביניים.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על חייו של כרטיאן ידוע מעט מאוד. אף תאריך הולדתו ומועד פטירתו אינם ידועים. נראה שנולד בטרואה שבצפון-מזרח צרפת, וחי בה פרק זמן ניכר. ייתכן שזהו כרטיאן הנזכר במסמך משנת 1173 כ"כריסטיאנוס, קנון סנט-לו". הוא שימש כאביר בחצרות השליטים הפיאודליים בפלנדריה ושמפאן. במשך מספר שנים היה שליחה המיוחד של פטרוניתו, הרוזנת מארי משמפאן, בתם של אלינור מאקוויטניה ובעלה הראשון, לואי השביעי.
כרטיאן הוא מחברם הראשון של סיפורי עלילות הגבורה אודות אבירי השולחן העגול של המלך ארתור. יש להניח ששאב את נושאי כתיבתו מסיפורים אנגלו-נורמניים, ומשיריהם של זמרים עממיים בבריטני שבצרפת, אך הוא נסך בהם משמעות חדשה ותוכן אחר. הוא גם יצר סוגה ספרותית חדשה הקרויה "הרומן החצרוני" (Roman Courtois). מיצירותיו של כרטיאן נשתמרו שיר אחד וחמש רומנסות מחורזות. אלה זכו לתהילה רבה בדורות הבאים ולחיקויים רבים, הן בשירה והן בפרוזה.
כרטיאן היה בעל תודעה עמוקה באשר למעמדו כמשורר וכסופר. שלטון צודק ואהבת האל היו ערכים חשובים בעולמו. במרבית יצירותיו ביקש להשלים בין עולם התשוקות לעולם המוסר, והתקומם נגד האהבה הנואפת שאותה שיבחו הטרובדורים. גישתו זו מוצגת ברומנסה "ארק ואניד" (Erec at Enid) שחיבר לפני שנת 1170, וכן ברומנסה "איוון, אביר האריה" (Yvain, le Chevalier au Lion) שחיבר לאחר שנת 1177, ואשר מטפלת במעמדה של האשה כגברת כל יכולה לעומת מעמדה כאשה נשואה.
כרטיאן התנגד גם לאהבה הפטליסטית כפי שבאה לידי ביטוי ביצירת המופת של זמנו, "טריסטן ואיזולדה". ביקורתו החריפה כנגדה מעוצבת ברומנסה "קליג'" (Cligès) שחיבר בשנת 1176 בקירוב. רומנסה זו מחקה בצורה לא מוצלחת את המבנה הסיפורי של טריסטאן ואיזולדה, אולם נוטעת בקורא את האמונה כי בכוח האדם לשנות את גורלו.
את הרומנסה "לנסלוט, אביר העגלה" (Lancelot, le Chevalier de la Charrette) חיבר בשנים 1177-1181, לפי בקשת הרוזנת מארי, כפי שכרטיאן עצמו מציין. עלילתה מספרת על סר לנסלוט ועל אהבתו למלכה גווינביר, והיא שונה מיצירותיו האחרות בכך שבה מתוארת האהבה לפי גישת הטרובדורים. מסיבה כלשהי חיבר כרטיאן רק כ-6,000 שורות ביצירה זו, ואת סופה כתב המשורר גודפרואה מלאניי (Godefroy de Lagny). אחת הסברות גורסת כי הדבר נעשה בתיאום עם כרטיאן, שלא יכול היה לחבר במו ידיו את פרקי הסיום מאחר שלא הסכים עמם מבחינה רעיונית.
את הרומנסה "פרסיבל, סיפורו של הגראל" (Perceval, le Conte du Graal), חיבר לפני שנת 1191 עבור הרוזן פיליפ מפלנדריה, וזו נודעת כגיבוש הספרותי הראשון שניתן לאגדת הגביע הקדוש. כרטיאן ניסה לנסוך בה תוכן ומשמעות דתיים במסגרת הרפתקה חילונית, אולם לא השלימה; קרוב לוודאי מפני שהלך לעולמו. ארבעה משוררים אחרים הוסיפו המשך, כל אחד בתורו, ל-9,000 השורות שחיבר.
כרטיאן חיבר גם ארבעה שירים המבוססים על היצירה "מטמורפוזות" מאת אובידיוס, אך רק השיר "פילומנה" (Philomena) נשתמר. השיר "גיום מאנגליה" (Guillaume d'Angleterre) יוחס בעבר לכרטיאן, אך השערה זו נדחתה.
דמותו של כרטיאן שימשה כבסיס לדמותו של אוליבייה דה נואיין, המשורר בן ימי המוות השחור, המופיע בספרו של איאן פירס, "חלום סקיפיו".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרטיאן מטרואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי כרטיאן מטרואה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- כרטיאן מטרואה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
כרטיאן מטרואה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
כרטיאן מטרואה, באתר ספוטיפיי
כרטיאן מטרואה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
כרטיאן מטרואה, באתר Discogs (באנגלית)- כרטיאן מטרואה, באתר DNCI
.svg){kind=logo}
