כלי צלילה בלתי מאויש
כלי צלילה בלתי מאויש (בראשי תיבות: כצב"ם) הוא כלי צלילה קטן שמש לרוב למטרות צבאיות או מחקריות, שעליו מולבשות יכולות ניווט, תקשורת ותקיפה או לחלופין עצמאי מחקר. הכלי נע מתחת למים, ומונחה על-ידי מפעילה מרחוק או לחלופין מקבל הנחיות מראש מראש.
סוגי כצב"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכצב"ם הצבאי לרוב נושא חימוש טורפדו קטן שעליו מולבשות יכולות ניווט, תקשורת ותקיפה, או משמש בעצמו כחימוש משוטט, ובכוח להסב נזק רב למטרה בה הוגדר לפגוע. ועקב עלויות נמוכות ודרך התפעול הקלה שלו זה משמש גם ארגוני טרור כמו מקבילות הכטב"ם. כצב"ם מסוג זה הינו אמצעי לחימה חדש יחסית ונהפך להיות נפוץ רק בשנות ה-90 אודות להתקדמות הטכנולוגיה בתחומים שונים הוזלת העלויות.
לצד כצב"ם צבאי חמוש ניתן למצוא גם סוגים כצב"ם לצורכי ביון וסייבר.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כצב"ם המשמש לצורך מחקר נפוץ החל משנות השישים, אבל השימוש בו היה מועט מאותם הסיבות המוזכרות קודם. כצב"ם מחקר משתמש בדרך כלל לצורכי איתור, הצלה או מחקר, והציוד שלו יהיה בהתאם למשימה. כמו כן ניתן למצוא סוג זה של כצב"ם גם בשירות אזרחי, ולפעמים גם צבאי.
שימוש בכצב"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי פרסום של צה"ל, נעשה שימוש בכצב"ם ברצועת עזה נגד חיל הים הישראלי, שפיתח טכנולוגיות לזיהויו ולהתמודדות עם האיום הנשקף ממנו, בשילוב של מודיעין מקדים המסייע לאתר את הכצב"ם ולפעול לסיכולו.[1]
ב-2023 ערכה התעשייה האווירית תרגיל משותף עם צבאות נאט"ו בו הופעל הכצב"ם של אלתא - Bluewhale Autonomous Submarine System.[2]
רוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוסיה פיתחה כצב"ם בשם פוסידון (ברוסית: "Посейдон", קוד דיווח נאט"ו: "Kanyon"), שהוא כצב"ם דמוי טורפדו. משימתו העיקרית היא נשיאת ראשי נפץ גרעיניים לחופי אויב והבטחת נזק בלתי הפיך לערי החוף של המדינה על ידי יצירת אזורי ענק של זיהום רדיואקטיבי, צונאמי ותוצאות הרסניות אחרות של פיצוץ גרעיני רב עוצמה.
היסטוריה ופיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה] |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש לפרט יותר על נושא הערך ובפרט פסקה זאת. כמו כן הייתי ממליץ להיעזר בסיכום המופיע בקישור הראשון כאן למטה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש לפרט יותר על נושא הערך ובפרט פסקה זאת. כמו כן הייתי ממליץ להיעזר בסיכום המופיע בקישור הראשון כאן למטה. | |
עם התקדמות הטכנולוגיה החל מהמאה ה-21 בתחומים הסובבים את נושא הכצב"ם ולאור חשיבותו הצבאים בסכסוכים עתידיים מדינות רבות בעלות כושר תעשייתי החלו מקדמות תחום זה שעתיד לעלות בחשיבות. ובין המדינות המובילות ניתן לציין את: דרום קוריאה, סין, רוסיה, גרמניה. איטליה, צרפת, בריטניה, שוודיה וארצות הברית.[3]
סין
[עריכת קוד מקור | עריכה]סין השקיעה רבות בפיתוח כצב"מים. ב-2019 הציגה את הכצב"ם HSU001. הכצב"מים הסינים נועדו בעיקר לשם הנחת מוקשים ימיים ואיתור מוקשים.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
הכירו את הכצב"ם – מכונת הטרור שהושמדה בידי זרוע הים, באתר צה"ל, 1 בינואר 2024
- ^ כצב"מ של תעשייה אווירית השתתף בתרגיל של נאט"ו, באתר "IsraelDefense"
- ^ לאומנות (2023-09-22), הזירה הבאה בגאופוליטיקה העולמית, נבדק ב-2024-07-22
- ^ רס"ן (מיל') מנקי איתן, זרוע הים, סקירה: מערך הפיתוח והייצור של כלי שיט בלתי מאוישים לשימוש צבאי בסין, באתר מערכות, 16 בינואר 2022
