כף לווין
 | |
| כף לווין, מראה מצפון | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס ההודי, האוקיינוס הדרומי  |
| קואורדינטות | 35°08′05″S 117°38′18″E / 35.1348405537252°S 117.63834055103365°E |
| סוג | לשון יבשת |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 אוסטרליה המערבית, אוסטרליה |
| אזור זמן | UTC +8 |
| עיר ראשית | אלבני, אוסטרליה המערבית |
| על שם |
Leeuwin |
| מגלה | ברוני ד'אנטרקאסטו |
| תאריך גילוי | 1791 |
 | |
  | |
כף לווין (באנגלית: Cape Leeuwin) היא הנקודה ביבשת אוסטרליה, הנמצאת בנקודה הדרומית-מערבית ביותר (אך לא הדרומית ביותר), שביבשת אוסטרליה. הכף נמצא במדינת אוסטרליה המערבית. האוסטרלים המקומיים חושבים שהכף מפריד בין האוקיינוס ההודי לאוקיינוס הדרומי. בשנת 1895 הוקם בקצה הכף וצמוד לחוף מגדלור כף לווין.[1]
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר איים וסלעים הנקראים, איי סנט אלוארן (אנ'), נמצאים דרומית מזרחית (בנקודת ציון 34°24′15″S 115°11′30″E ) לכף במפרץ פלינדרס (אנ'). היישוב הקרוב ביותר, מצפון לכף, היא העיירה אוגוסטה (אנ'). דרומית מזרחית לכף לווין, החוף של דרום מערב אוסטרליה משתרע הרבה יותר דרומה. כף לווין אינו הנקודה הדרומית ביותר של מערב אוסטרליה. הנקודה הדרומית ביותר במערב אוסטרליה נמצא ב-West Cape Howe (בנקודת ציון 35°08′05″S 117°38′18″E), שנמצאת דרומית מזרחית לכף לווין, ליד העיר אלבני.[2]
מבחינת האוסטרלים הכף נחשב למקום שבו האוקיינוס ההודי נפגש עם האוקיינוס הדרומי, אך רוב הגאוגרפים בעולם סבורים שהאוקיינוס הדרומי מוגדר דרומית לקו רוחב -60°S (אנ')[3]
על לשון היבשה של הכף נמצא מגדלור כף לווין והבניינים במקום ששימשו את שומרי המגדלור.[4] כף לווין נחשב לאחד משלושת " הכפים הגדולים " בחצי הדרומי של כדור הארץ, הנושקים לאוקיינוס הדרומי.[5]
שימוש בשם
[עריכת קוד מקור | עריכה]כף לווין מזוהה לעיתים קרובות כחלק מלשון היבשת הצפונית יותר, שנקרא Cape Naturaliste (אנ'), זאת כדי לתאר את הגאוגרפיה והאקולוגיה של האזור. לדוגמה שם הפארק הלאומי Leeuwin-Naturaliste (אנ') או בסיס חיל הים האוסטרלי וספינת הצי המלכותי האוסטרלי HMAS Leeuwin קיבלו את השם של כף לווין.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני ה-Wardandi (אנ'), שהם עם אוסטרלי אבוריג'יני, היו העמים הראשונים באזור. הם נקראו "Doogalup" על ידי הספנים ההולנדים הראשונים שהגיעו לדרום מערב היבשת האוסטרלית.[6]
הספן והנווט האנגלי מת'יו פלינדרס קרא לכף לווין על שם הספינה הידועה הראשונה שביקרה באזור, שנקראה Leeuwin ("הלביאה"). צוות הספינה ההולנדי שעסק במיפוי ושרטוט חלק מקו החוף הסמוך לכף לווין בשנת 1622.[7] היומן של הספינה Leeuwin אבד, ולכן מעט מאוד ידוע על המסע שלה. עם זאת, שטחי היבשה שתוארו על ידי צוות ה-Leeuwin תועדו על מפה משנת 1627 על ידי הקרטוגרף ההולנדי הסל חריץ. המפה של הסל חריץ מציגה את קו החוף שבין מפרץ המלין (אנ') הנוכחי ו-Point D'Entrecasteaux. בקטע החוף הזה נכלל כף לווין מאידך הכף עצמו אינו מזוהה במפה שלו.[7]
בשנת 1627 פרנסואה ת'יסן (אנ') François Thijssen, שהיה לורד הים, קצין ים צרפתי ומגלה הארצות ההולנדי-צרפתי בקר במקום עם ספינתו סוסון הים המוזהב-Gulden Zeepaard.
בשנת 1772 לואי פרנסואה מארי אלסנו דה סנט אלוארן (אנ') שהיה קצין ים צרפתי מוכר ביקר במקום עם ספינתו המיזם הגדול (אנ') Gros Venture שהייתה ספינת מסע חמושה. היא כונתה גם "בטן שמנה"-"Fat Belly".
בשנת 1791 ג'ורג' ונקובר קצין הים הבריטי, בקר במקום על ספינתו HMS Discovery (אנ'), שנבנתה בשנת 1789 ( הספינה נקראה על שם הספינה של ג'יימס קוק).
הדיווח האירופי הראשון אודות כף לווין דווח על ידי הקצין הצרפתי מגלה הארצות ברוני ד'אנטרקאסטו (אנ') בשנת 1791. ד'אנטרקאסטו חשב שהכף הוא אי וקרא לו "אי סנט אלוארן" (אנ'), כאות הוקרה לקפטן דה סנט אלוארן.
ניקולס בודין (אנ') Nicolas Baudin שהיה מגלה ארצות צרפתי, ביאולוג, הידרולוג וקרטוגרף חקר את חופי אוסטרליה ודרום האוקיינוס השקט ביקר בכף לווין ב־27 במאי 1801על ספינתו Le Géographe, הספינה השנייה שלו הייתה Le Naturaliste; באודין קרא לכף גוסלין, אבל השם לא תפס.
ב-6 בדצמבר 1801, מתיו פלינדרס שהיה קצין ים בריטי, נווט וקרטוגרף, החל את הסקר שלו לאורך החוף הדרומי של ניו הולנד, מכף לווין והוא שנתן לו את השם כף לווין בשנת 1801.[7] פלינדרס הפליג על ספינתו שנקראה HMS Investigator (אנ') נחת במפרץ שממזרח לכף לווין, הוא מפרץ פלינדרס הנוכחי. פלינדרס היה מודע לכך שהאזור היה ידוע להולנדים ולצרפתים כ"ארץ לווין".[8]
At two in the morning we had 80 fathoms, and veered towards the land. It was seen from the masthead at five; and the highest part, the same which had been set in the evening, bore N. 12° W. This is the largest of the before-mentioned Isles of St Alouarn; but at half past seven we saw hills extending from behind, and, to all appearance, joining it to the mainland. This supposed isle is, therefore, what I denominate "Cape Leeuwin", as being the south-western and most projecting part of Leeuwin's Land.
בשנת 1830 התיישבו באזור כף לווין המתיישבים האירופים הראשונים.
איי סנט אלוארן ( St Alouarn Islands ) זו קבוצת איים הנמצאת דרומית מזרחית מקצה כף לווין.[9]
מגדלור כף לווין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגדלור כף לווין (באנגלית: Cape Leeuwin Lighthouse ) הוא מגדלור הממוקם בכף לווין, הנקודה הדרום מערבית ביותר ביבשת האוסטרלית, שבמדינת מערב אוסטרליה.
המגדלור נבנה על ידי חברה בראשות MC Davies, כאשר ג'ורג' טמפל פול פיקח על הבנייה ותכנן את מגורי השומרים.[10] המגדלור בנוי מאבן מקומית וגובהו 39 מטרים. הוא ממוקם על מצוק בגובה 56 מטרים מעל גובה פני הים וצבעו לבן[11]. הוא תוכנן במקור להאיר בשני אורות - אור לבן גבוה ואור אדום נמוך יותר. האור התחתון מעולם לא הותקן.[12] המגדלור נפתח בטקס בשנת 1895 על ידי ג'ון פורסט (אנ'), ראש ממשלת מדינת מערב אוסטרליה. עד יוני 1982 עדשת המגדלור סובבה על ידי מנגנון שעון, והמשואה הייתה מסוג מנורת נפט, בה הנפט הוזרק בלחץ. משואת הנפט הודלקה לראשונה ב-1 בדצמבר 1896. סימן הזיהוי של מגדלור כף לווין שמשואת האור שלו נראית כל 7.5 שניות ולמרחק 25 מילים ימים שהם כ-46 קילומטרים[11]. משואת ניווט הרדיו הוזמנה בשנת 1955 ופעלה עד 1992.[12] המגדלור הפך למגדלור אוטומטי בשנת 1982.[10] המגדלור, מלבד היותו כלי עזר לניווט, הוא משמש גם כתחנת מזג אוויר אוטומטית. הבניינים והשטחים סביב המגדלור מנוהלים בידי גוף התיירות המקומית. מגדלי התקשורת הישנים שהיו מצפון-מערב למגדלור, הוסרו במהלך המאה העשרים.
המגדלור הקרוב ביותר למגדלור בכף לווין הוא מגדלור כף המלין שנמצא מצפון לו והוא קטן ממנו בהרבה. הוא מוצב דרומית לאזור הקמפינג של מפרץ המלין. יום המגדלור הבינלאומי נחגג במגדלור כף לווין לראשונה בשנת 2004.[13] גרם המדרגות בתוך המגדלור, למרפסת התצפית מורכב מ-176 מדרגות.[14]
מתחם היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגדלור, הבניינים הסמוכים לו וגלגל המים של קייפ לווין (אנ') נמצאים כולם במתחם היסטורי כפי שהוגדר על ידי הממשלה האוסטרלית.[15][16]
אַקלִים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקלים של כף לווין הוא ים תיכוני בקיץ חם ( Csb בסיווג האקלים של Köppen ), עם כמות גשם שנתית ממוצעת של כ-954 מילימטרים. רוב הגשם יורד בין מאי לאוגוסט. במהלך הקיץ, מזג האוויר חם, אם כי בדרך כלל יש רוחות ים, ולעיתים קרובות שטוף שמש. הקיץ היבש, יחד עם הרוחות החזקות, יוצרים סביבה שבה תמיד קיים סיכון גבוה לשריפות.
| אקלים בכף לווין | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| שיא טמפרטורה מרבית (C°) | 41.0 | 42.8 | 39.9 | 35.0 | 29.3 | 24.5 | 22.5 | 24.0 | 27.8 | 31.8 | 36.1 | 38.4 | 42.8 |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 23.1 | 23.4 | 22.7 | 21.3 | 19.2 | 17.4 | 16.4 | 16.4 | 17.1 | 18.2 | 20.1 | 21.8 | 19.8 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 17.0 | 17.3 | 16.7 | 15.5 | 13.7 | 12.2 | 11.3 | 11.2 | 11.8 | 12.6 | 14.2 | 15.8 | 14.1 |
| שיא טמפרטורה מזערית (C°) | 9.4 | 10.0 | 8.0 | 7.2 | 5.3 | 3.3 | 4.4 | 5.0 | 4.2 | 4.3 | 5.8 | 9.4 | 3.3 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 16.1 | 15.7 | 27.9 | 59.7 | 138.7 | 176.1 | 181.4 | 135.8 | 91.3 | 64.6 | 37.1 | 20.8 | 965.8 |
| מקור: [17] | |||||||||||||
פארק לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צלע הגבעה מצפון מערב למגדלור, והשטח הסמוך הם חלק מהפארק הלאומי ליווין-נטורליסט. בפארק ישנה צמחיית סוואנה ענפה וסבך שיחים צפוף התומך במספר גבוה מאוד של מיני צמחים וגם מיני ציפורים המנצלים אותו כבית גידול. המפרץ ממזרח לכף לווין הוא מפרץ פלינדרס, על שמו של מתיו פלינדרס. שהיה קצין בצי המלכותי הבריטי ומגלה ארצות. כאחד הנווטים והקרטוגרפים הידועים ביותר בזמנו הוא מיפה את חופי אוסטרליה בהקפה מלאה של יבשת אוסטרליה בספינתו, ספינת הוד מלכותה "HMS Investigator" בתחילת המאה ה-19 בין השנים 1801–1803.
אניות טרופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספינות טרופות בטווח ראייה ממיקום המגדלור כוללות את SS Pericles, ספינת קיטור שנבנתה בבלפסט שבצפון אירלנד,[1] שטבעה לאחר שפגעה בסלע ביום ובים רגוע בהיר ב-1910.[18][19]
שרידי הספינה נמצאו על ידי טום סניידר[20] בשנת 1957 בנקודת הציון 34°25.33′S 115°08.24′E / 34.42217°S 115.13733°E. הוא צלל לשרידי הספינה הטרופה כדי לאסוף את העופרת שהיא נשאה. כמה ספינות טרופות אותרו בים נמצאו בסביבת העיירה אוגוסטה, בכף לווין ומפרץ המלין.
בסיפורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כף לווין מוזכר בסיפור הקצר לילדים "השיר של הקנגורו הזקן" מאת רודיארד קיפלינג. הסיפור הוא גם הדרך הטובה ביותר ללמד אנשים שמחוץ לאזור את ההגייה הנכונה של שם הכף.[21]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- CALM/DOLA 1996. גיליון מפה של סדרת ניהול קרקעות 3–1929 Leeuwin Edition 11:50000.
- ( Edward Duyker (1987) ההולנדים באוסטרליה, AE Press, מלבורן.
- (Edward Duyker & Maryse Duyker, ed. & trans) (2001) Bruny d'Entrecasteaux: Voyage to Australia and the Pacific 1791—1793, Miegunyah/Melbourne University Press, Melbourne.מסת"ב 0-522-84932-6
- אדוארד דויקר, (2006) פרנסואה פרון: חיים עזים: חוקר טבע וויאג'ר, Miegunyah/MUP, Melb.מסת"ב 978-0-522-85260-8
- Eakin,Morgan (2003) Very Much on Watch - The Percy Willmott Photos Thornlie, WA Blackwood Publishing.מסת"ב 0-646-49939-4
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
Cape Leeuwin, סרטון בערוץ "vigor3d", באתר יוטיוב (אורך: 03:36)
מגדלור כף לווין, ברשת החברתית פייסבוק- רשימת המגדלורים במדינת מערב אוסטרליה (באנגלית)
- מגדלור לווין מאתר המגדלורים של מדינת מערב אוסטרליה (באנגלית)
- מצגת צילמים מכף לווין
- Lighthouse Tours | Dunsborough & Augusta, The Margaret River Region, 1 במאי 2020 (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Cape Leeuwin Lighthouse, סרטון בערוץ "Australian Maritime Safety Authority", באתר יוטיוב (אורך: 04:13)
- ^ "West Cape Howe National Park, Albany, Western Australia". Rainbow Coast (בAustralian English). נבדק ב-2022-06-07.
- ^ "Southern Ocean". World Factbook. CIA. 22 באוקטובר 2009. נבדק ב-9 בינואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cape Leeuwin Lighthouse". The Margaret River Region (בAustralian English). נבדק ב-2022-06-07.
- ^ "by Don Holm - Appendix - Ch 42 - Around 3 Capes". The Circumnavigators. 10 במאי 2006. אורכב מ-המקור ב-10 במאי 2006. נבדק ב-11 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Culture and Heritage of the Southwest".
- ^ 1 2 3 400 years ago Dutch ship Leeuwin encountered WA Coast - 1622 - Free journal - Dutch Australian Cultural Center, Dutch Australian Cultural Center, 2 ביוני 2022
- ^ Fornasiero, Jean; Monteath, Peter and West-Sooby, John. (2004) Encountering Terra Australis: the Australian voyages of Nicholas Baudin and Matthew Flinders, Kent Town, South Australia, Wakefield Press מסת"ב 1-86254-625-8 and Horner, Frank (1987) The French Reconnaissance: Baudin in Australia 1801—1803, Melbourne University Press, Melbourne, מסת"ב 0-522-84339-5
- ^ Flinders, Matthew. A voyage to Terra Australis. Vol. 1. London: G. & W. Nicol.
- ^ 1 2 "Cape Leeuwin Lighthouse and Quarters". Heritage Council of Western Australia. נבדק ב-2 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 The Cape Leeuwin Lighthouse near Augusta, web.archive.org, 2014-03-01
- ^ 1 2 History - Cape Leeuwin Lighthouse, Margaret River Attractions (ב־Australian English)
- ^ Lighthouses of Australia Inc. "Bulletin No 5/2004 - Sept/October 2004". אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "History - Cape Leeuwin Lighthouse". Margaret River Attractions (בAustralian English). נבדק ב-2020-06-20.
- ^ Western Australia. Dept. of Conservation and Land Management. Recreation & Landscape Planning & Design Section. Blackwood District (2001), Cape Leeuwin Lightstation & water-wheel precinct : concept plan, The Dept, נבדק ב-30 בספטמבר 2022
{{citation}}: (עזרה) - ^ William James Landscape Architects (2011), Cape Leeuwin tourist precinct site plans : for the Cape Leeuwin Tourist Precinct Advisory Committee, Monday, September 26, 2011, נבדק ב-30 בספטמבר 2022
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Climate statistics for Cape Leeuwin". Bureau of Meteorology. נבדק ב-8 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "LEEUWIN LAND". The West Australian. Vol. XXVII, no. 7,888. Western Australia. 12 ביולי 1911. p. 5. נבדק ב-24 בפברואר 2018 – via National Library of Australia.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fyfe, Christopher (1999) Uncharted end : the Pericles disaster An address to the Royal Western Australian Historical Society on 23 June 1999.
- ^ "EVEN-MONEY SNIDER WINS LIFE STAKES". The West Australian. Vol. 70, no. 21,237. Western Australia. 16 באוגוסט 1954. p. 4. נבדק ב-24 בפברואר 2018 – via National Library of Australia.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kipling, Rudyard (1977). Rudyard Kipling: Selected Verse. Penguin Books. p. 270. ISBN 0-14-042-206-4.