לדלג לתוכן

ישעיה ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישעיהו ברלין)
ישעיה ברלין
Isaiah Berlin
לידה 6 ביוני 1909
ריגה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בנובמבר 1997 (בגיל 88)
Acland Hospital, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Wolvercote Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קורפוס קריסטי קולג', בית הספר סנט פול עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת אוקספורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט מייקל סנדל עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין היסטוריה של הרעיונות, מדע המדינה, אתיקה, פילוסופיה פוליטית, ספרות
עיסוק פילוסוף, היסטוריון רעיונות, סוציולוג, דיפלומט, היסטוריון, מרצה באוניברסיטה, חוקר מדע המדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ בנת'ם, מיל, מרקס, ויקו, הרדר, טולסטוי, לב שסטוב
השפיע על ג'ון רולס, מייקל איגנטייף, צ'ארלס טיילור, מייקל וולצר, הנרי הארדי, ירמיהו יובל
מדינה הממלכה המאוחדת, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Two Concepts of Liberty עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ירושלים (1979)
פרס ארסמוס (1983)
עמית האקדמיה הבריטית
מפקד במסדר האימפריה הבריטית
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
Knight Bachelor עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון על הבית בו התגורר ישעיה ברלין בריגה

סר ישעיה ברליןאנגלית: Isaiah Berlin;‏ 6 ביוני 1909, ריגה, פלך ליבוניה, האימפריה הרוסית5 בנובמבר 1997, אוקספורד, אנגליה) היה פילוסוף פוליטי והיסטוריון של הרעיונות, יהודי-רוסי בריטי, נחשב אחד מההוגים הליברלים המובילים של המאה ה-20.

לכתיבתו של ברלין על התאוריה הליברלית הייתה השפעה מרחיקת לכת. מאמרו מ-1958, "שני מושגים של חירות", בו הבדיל בין חירות חיובית לחירות שלילית, מהווה חלק חשוב בדיון מאז על היחס בין חירות ושוויון.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברלין נולד בריגה בירת פלך ליבוניה של האימפריה הרוסית (כיום בירת לטביה) למשפחה יהודית עשירה ומשכילה. אביו היה מנחם מנדל[1] ברלין, סוחר עצים שתמך בהפצת התרבות המודרנית בקרב יהודי רוסיה, ואמו הייתה מרי (לבית וולשונוק), שרכשה חינוך אירופאי מקיף שטבעה גם בבנה. שנתיים לפני הולדתו של ברלין, ב-1907, הביאה אמו לעולם בן שנפטר בעת הלידה.[2] בילדותו חי בריגה ובפטרוגראד (סנקט פטרבורג), כשהוא עד למהפכה הרוסית ב-1917, והגיע עם משפחתו לבריטניה ב-1921. בבריטניה למד בבית ספר פרטי – סיינט פול'ז סקול (אנ'), ואז בקורפוס קריסטי קולג' (אנ') באוקספורד, שם למד לימודים קלאסיים, פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה. הוא נשאר באוקספורד כל חייו, מלבד בתקופה שבה עבד בשביל שירותי המודיעין הבריטי בניו יורק (19401942), בשגרירות הבריטית בוושינגטון הבירה (1942–1945) ובמוסקבה (1945–1946). ב-1956 נשא לאשה את אלין האלבאן.

ישעיה ברלין היה היהודי הראשון שקיבל מלגת הצטיינות מ"אול סולס קולג'", אוקספורד. הוא היה הנשיא המייסד של קולג' וולפסון (אנ') באוקספורד, ומ-1957 ל-1967, שימשפרופסור לתאוריה חברתית ופוליטית באוניברסיטת אוקספורד. הוא נעשה לאביר ב-1957, קיבל את אות מסדר ההצטיינות (Order of Merit) ב-1971, והיה הנשיא של האקדמיה הבריטית מ-1974 ועד 1978. בשנת 1979 זכה בפרס ירושלים, המוענק לסופר העוסק בחירות הפרט בחברה. מכותבי האנציקלופדיה העברית.

בן דודו הוא ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי.[3]

"חירות עבור הזאבים היא מוות לכבשים"

ברלין ידוע ביותר בזכות מאמרו "שני מושגים של חירות", במקור הרצאה שהעביר כשקיבל את משרת הפרופסור באוקספורד. הוא הגדיר את החירות השלילית כחסרונה של מניעה, או "חירות מ"; ואילו את החירות החיובית הוא הסמיך לרעיון של הגדרה ומיצוי עצמי, או היכולת לעשות בחירות משמעותיות – "החירות ל". חירות חיובית מתמקדת ברצונות ההיפותטיים של היחיד, רצונות שיכולים להיווצר כתוצאה מחינוך, לדוגמה. רעיון זה היווה כלי כנגד הגבלות שהושמו על אנשים בחברות מובנות, הגבלות שברלין טען בחריפות לזכותן.

המאמר שלו "הכרח היסטורי" (1953) התמקד בוויכוח בפילוסופיה של ההיסטוריה. במילותיו של ברלין, השאלה היא האם אדם מאמין כי "החיים של עמים שלמים וחברות הושפעו באופן משמעותי על ידי יחידים יוצאי דופן", או שהאירועים שמתרחשים הם בגלל כוחות על-אנושיים, שאינם מתייחסים לרצון האדם. ברלין ידוע גם בחיבוריו על היסטוריה אינטלקטואלית רוסית.

כתיבתו של ברלין על תקופת ההשכלה ומבקריה – שלהם ברלין קרא ה"השכלה שכנגד" – ובייחוד על הרומנטיזם, תרם לתאוריה האתית שלה הוא קרא פלורליזם ערכי.

עבור ברלין, ערכים הם יצירי האדם, ולא יציריו של הטבע שצריך לגלותם, אם כי הוא גם טען כי טבעו של האדם הוא כזה שערכים מסוימים – כמו, החשיבות של חירות אישית – יהיו נכונים בכל התרבויות, ולזה הוא קרא "פלורליזם אובייקטיבי". הוא הציע את הרעיון שערכים מוסריים עשויים להיות נכונים אך לא מתאימים זה לזה, ולפיכך ייתכן כי הם יתנגשו בצורה בלתי ניתנת לפתרון. כאשר ערכים מתנגשים, אין הכוונה שאחד חשוב מהשני. שמירת הבטחה יכולה להתנגש בחיפוש אחר האמת; חירות יכולה להתנגש בצדק חברתי. "מאבקים מוסריים הם חלק מהותי וקבוע של החיים האנושיים... ההתנגשויות של הערכים הם המהות של מה שהם ומה שאנחנו" (ברלין, 1958).

מרבית כתביו תורגמו לעברית:

  • ארבע מסות על חירות (עברית: יעקב שרת), תל אביב: רשפים, תשל"א.
  • קרל מרקס, חייו וסביבתו (תרגם מאנגלית לפי המהדורה השלישית: אריה חשביה; עריכה מדעית והקדמה: יגאל וגנר), תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, תשל"ה 1974.
  • הקיפוד והשועל: מסה על השקפת טולסטוי על ההיסטוריה (עברית: יעקב שרת), תל אביב: רשפים, תשל"ט 1979.
  • הוגים רוסים (תרגם מאנגלית: אפרים ברוידא), תל אביב: עם עובד, תשמ"ב 1982.
  • רשמים אישיים (תרגם מאנגלית: אהרן אמיר), תל אביב: עם עובד, 1983.
  • נגד הזרם: מסות בהיסטוריה של האידיאות (תרגם מאנגלית: אהרן אמיר; ערך והוסיף ביבליוגרפיה: הנרי הארדי; הקדים מבוא: רוג’ר האוזהר), תל אביב: עם עובד, תשמ"ו 1986.
  • האנושות - בול עץ עיקש: פרקים בהיסטוריה של הרעיונות (תרגם מאנגלית: עדי אופיר), תל אביב: עם עובד, תשנ"ה 1994.
  • תחושת המציאות: עיונים ברעיונות ובתולדותיהם (תרגמה מאנגלית: עתליה זילבר), תל אביב: עם עובד, תשנ"ח 1998.
  • שורשי הרומנטיקה (תרגמה מאנגלית: עתליה זילבר), תל אביב: עם עובד, תשס"א 2001.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מייקל איגנטייף, ישעיה ברלין (מאנגלית: כרמית גיא), הוצאת עם עובד, 1999.
  • רמין יהנבגלו, שיחות עם ישעיה ברלין (מאנגלית: נורית לוינסון), תל אביב: רשפים, תש"ס-2000.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]