ירחמיאל רבינוביץ'
| לידה |
1784 ה'תקמ"ד  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 באפריל 1839 (בגיל 55 בערך) ח' באייר ה'תקצ"ו פשיסחה, רפובליקת פולין | ||||
| מקום קבורה | פשיסחא | ||||
| מקום מגורים | העיירה פשיסחה שבפולין | ||||
| מקום פעילות | פשיסחא | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 22 באפריל 1839 | ||||
| תחומי עיסוק | חסידות פשיסחה | ||||
| רבותיו | רבו המובהק אביו רבי יעקב יצחק מפשיסחה | ||||
| בת זוג | גולדה רבינוביץ' | ||||
| אב |
יעקב יצחק מפשיסחה | ||||
| צאצאים | רבי נתן דוד משידלובצה, רבי יעקב יצחק אלחנן מפשיסחא | ||||
| |||||
  | |||||
.JPG)
רבי ירחמיאל רבינוביץ' מפשיסחא (ה'תקמ"ד – ח' באייר ה'תקצ"ו[1]; 1784–1839) היה אדמו"ר פולני, בנו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ, "היהודי הקדוש מפשיסחא".
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישא לבתו של רבי דוד דוב אב"ד שדה לבן שברוסיה חתנו של רבי יהושע יחזקאל פייביל פרנקיל-תאומים מאוסטרובצה. בימי חייו של אביו התפרנס במסחר שעונים ובתיקונם.
לאחר פטירת אביו "היהודי הקדוש" עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא. ואילו רבי ירחמיאל, החל להנהיג חצר חסידית בעיירה פשיסחה רק 14 שנה לאחר פטירת אביו. הנהגתו של רבי ירחמיאל הייתה מתונה מאביו וקרובה באופייה לחצרות החסידיות האחרות בפולין, וחסידיו של רבי שמחה בונים, שבית מדרשו שכן גם באותה עיירה, טענו שדרכו עממית מדי ואינה ממשיכה את שיטתו החדה והנוקבת של אביו.
היה תלמידו של רבי ישכר דוב מרדושיץ. מתלמידיו היו רבי שמואל מאוסרובצה והשרף ממוגלניצא שאמר בשעת קבורתו של רבי ירחמיאל שבכל פעם שרצה לדעת מה קורה בשמים בעולמות העליונים היה הולך אל רבי ירחמיאל[2].
ספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דברי תורתו כונסו בספר "תורת הרבי רבי ירחמיאל", בראש הספר ישנה הקדמה מאת צאצאו הרב בן ציון רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא. מדברי תורתו מובאים בספר "תפארת היהודי" על אביו, ובקונטרס שבסוף הספר. נזכר אף בספר "סיפורי חסידים" לרב שלמה יוסף זוין.
בדברי תורתו משולבים אמרות קצרות וחריפות בדרך אביו, ועממיות חסידית מבית מדרשו של החוזה מלובלין.
לאחר פטירת "הרבי ר' ירחמיאל" עברה הנהגת העדה לשני בניו, רבי נתן דוד משידלובצה ורבי יעקב יצחק אלחנן מפשיסחא. הבן הגדול, רבי נתן דוד, לא התיישב במקום אביו ועבר לכהן בשידלובצה לחסידי אביו. כ-4 שנים לאחר מכן, עם פטירת רבו המובהק רבי ישכר דוב מרדושיץ, החלו לנסוע אליו גם מחסידי רדושיץ, והם היוו את רוב חסידי שידלובצה.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]"הרבי ר' ירחמיאל מפשיסחא" נישא לרבנית גולדה, בת ר' דוד דוב משדה-לבן. ממנה נולדו שני בניו.
- בנו, רבי נתן דוד משידלובצה
- בנו, רבי יעקב יצחק אלחנן, כיהן בפשיסחא, ורבים הסתופפו בצילו בהיותו איש מופת
- חתנו, רבי אלימלך מרודז'יסק
- חתנו, רבי צבי רפפורט מדובענקא אביו של האדמו"ר מראווה ר' יחיאל ישעיה.
צאצאיהם של שני בניו של "הרבי ר' ירחמיאל" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד לשואה שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, הוא מייסדה של חסידות ביאלה הממשיכה להתקיים בדורנו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור, ירושלים תשנ"ה
- יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים תש"ע, כרך שלישי עמ' 2
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד הלחמי, רבי ירחמיאל רבינוביץ מפשיסחה, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רנ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תקופת חייו של הרב ירחמיאל רבינוביץ' על ציר הזמן |
|---|
 |