יצחק אייזיק כץ
 | |
| לידה |
1752  |
|---|---|
| פטירה |
27 בספטמבר 1787 (בגיל 35 בערך) קורץ, אוקראינה |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
רבי יצחק אייזיק הכהן כץ (תקי"ג, 1753 - ט"ו בתשרי תקמ"ח[1], 1787) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה השלישי. תלמידו של המגיד ממזריטש. מפורסם בשם ספרו ברית כהונת עולם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו של רבי יואל כץ מסטניסלב, נינם של רבי נפתלי כ"ץ, ה"סמיכת חכמים" ורבי יואל בעל שם (הראשון). ולאמו רבקה. בילדותו נודע כעילוי. בהיותו בן 12 טבע אביו בדרכו לסטניסלב[2]. יצחק אייזיק הילד הספידו, ופתח את הספדו במליצה מתוך חד גדיא, "ואתא מיא וכבא לנורא", כלומר שהמים כיבו את אש התורה. בגיל 12 הוסמך על ידי הרב חיים הכהן רפפורט מלבוב ורבי אהרן איטינגא מריישא.
נישא לבתו של רבי צבי הירש מרגליות, רבה של מזריטש. לאחר נישואיו התקרב למגיד ממזריטש. המגיד ממזריטש כיבדו מאוד, ואף עמד בפניו עוד לפני היותו בן 20. בגיל 13 נבחר לכהן כרבה של קוריץ והקים בה ישיבה. בין תלמידי הישיבה היה הרב אפרים זלמן מרגליות. בשנת תקמ"ג התמנה לרב ה"קלויז" באוסטרוה. הוא עסק גם בקבלה.
הוא נפטר בגיל צעיר, בן 35. נקבר בקוריץ. אחיו רבי משולם, מחבר הספרים "עיקר תוספות יום טוב", "פתחי נדה" ו"גופי הלכות", מילא את מקומו ברבנות. אלמנתו נישאה לרבי זאב וולף מז'יטומיר.
בנו רבי ישראל הכהן כיהן כרב בלאובה. בין צאצאיו היה הרב יונה קפלווצקי, רבה של קפרשטי, עיירה בבסרביה, ובנו של רבי יצחק אייזיק רבינוביץ, רבה של פארניבקה שבחבל פודוליה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברית כהונת עולם - ספר המשלב את תורת הקבלה ותורת החסידות. אחיו רבי משולם הוציא את החלק הראשון של הספר בשנת תקנ"ו בלבוב. החלק השני נדפס בשנת תר"ח והחלק השלישי בתרנ"א, מונקאטש.
- 'זיכרון כהונה' - תשובותיו. לבוב תרכ"ג. לספר נספחו תולדותיו, מאת יוסף כ"ץ.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי יצחק אייזיק כץ, באתר דעת.
- "סיפור שלם של טרגדיה משפחתית טבע בנהר", אתר טוג.
- דוד הלחמי, רבי יצחק אייזיק הכהן מקוריץ, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
יצחק איזיק בן יואל כץ (1752-1787), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לשון אחיו ר' משולם בהקדמתו ליצחק אייזיק כץ, ברית כהונת עולם, לבוב תקמ"ו, עמ' 3, באתר היברובוקס. וכן כתב נכדו מנחם מנדל ביבר, מזכרת לגדולי אוסטרהא, ברדיטשוב תרס"ז, עמ' 220, באתר היברובוקס "בשנת ההוא נלקח ארון אלהים", שעולה ל-548. אבל יוסף כהן-צדק, זכרון כהונה, לבוב תרכ"ג, עמ' 5, באתר היברובוקס הוסיף בטעות אות ה' להמלה "אלהים", וכתב "האלהים" ולפי זה נפטר בשנת תקנ"ג, ולפי שהיה בן 35 כשנפטר נולד לפי זה בשנת תקי"ח, זה טעות, ואין לסמוך עליו.
- ^ כן סיפר יוסף כהן-צדק, זכרון כהונה, לבוב תרכ"ג, עמ' 5, באתר היברובוקס. אבל נכדו מנחם מנדל ביבר, מזכרת לגדולי אוסטרהא, ברדיטשוב תרס"ז, עמ' 220, באתר היברובוקס כתב שלא שמע ולא ראה בשום ספר את זה.
| בקרת זהויות |
|
|---|