יעד 4 לפיתוח בר קיימא
הבטחת חינוך איכותי ושוויוני לכול הוא יעד מספר ארבע ביעדים לפיתוח בר-קיימא של האו"ם. בהגדרתו הרשמית נקבע כי יש להבטיח אפשרות מתן "חינוך איכותי ושוויוני" וקידום הזדמנויות למידה לכל החיים לכול. ביסוד היעד, נקבעו שתי הנחות יסוד משמעותיות כאשר הראשונה היא לאפשר חינוך איכותי השואף לטיפוח תחום בר קיימא. הנחת יסוד נוספת היא חינוך תוך שוויון בין מגדרי כאשר בשלב הראשוני של התוכנית, נדרש לקדם ולהעצים את מגזר הנשים על מנת לקבוע נקודת התחלה שווה יחסית לשני המגדרים.
יעדים ומדדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעד החינוך מכיל עשר מטרות, שלכל אחת הוגדרו מספר מדדים אשר מטרתם לאפשר את ניתוח העמידה ביעד בהקשר תכנון מול ביצוע וזאת על ידי בחינה מתמשכת של המדדים שנקבעו בתחילת הדרך. שלוש המטרות הראשונות עוסקות בקשר הישיר של ההשקעה באוכלוסייה משלב החינוך היסודי, דרך החינוך התיכוני ועד לחינוך האוניברסיטאי.
הראשונה מאפשרת מתן חינוך יסודי ותיכוני ללא תשלום ולכולם. ניתן לראות כי המדד שהוצב לו הוא שיעור גבוה של תלמידים בסיום כיתות ב' וג' ובעלי כישורי מיומנות קריאה ומתמטיקה.
המטרה השנייה מחייבת גישה לכלל הנערים והנערות לפיתוח איכותי של שלב הילדות המוקדמת, טיפול וחינוך קדם יסודי ראוי וזאת במטרה להכין אותם לחינוך היסודי.
המטרה השלישית מבטיחה גישה שווה לנשים וגברים לחינוך איכותי, השכלה מקצועית בדגש על חינוך אקדמי. עיקרי המדדים שהוצבו מול מטרות אלו מבקשים לאפשר שיעורי השתתפות גבוהים של תלמידים בשלב ההשכלה הגבוהה.
מטרה מספר ארבע מבקשת פיתוח מיומנויות ובעיקרה הכשרת בני הנוער והמבוגרים למיומנויות טכניות ומקצועיות ועידוד השגת משרות הוגנות ויזמות. כדי לאפשר עמידה במטרה זו, הוצבו מדדים כדוגמת מדידת שיעור מסיימים גבוה בשלב בית הספר העל - יסודי וכמו כן, שיעורי הרשמה גבוהים לחינוך האקדמי.
המטרה החמישית מביעה את הצורך בהשקעה באוכלוסייה בעלת מוגבלויות בחברה. בלב המטרה, הבטחת גישה שווה לכל רמות החינוך והכשרה מקצועית לבעלי מוגבלויות וילדים במצבים פגיעים. המדדים שהוצבו מול מטרה זו הם עידוד אוכלוסייה זו להרשמה למוסדות החינוך השונים החל מהחינוך היסודי ועד החינוך האקדמי והכשרתם באופן מובנה וייחודי לצרכיהם.
המטרה השישית מכוונת לפיתוח יכולות אישיות ומקצועיות בקריאה וכתיבה. משמעותה, הגברת יכולות אוריינות וכישורים מספריים בקרב בני הנוער וחלק ניכר מהאוכלוסייה הבוגרת. במרכז המדדים, הוגדר כי נדרש לעודד את האוכלוסייה הבוגרת לפתח יכולות טכנולוגיות תקשורתיות וזאת מתוך הבנה כי העולם מתקדם לתחומים אלו ויש להכשיר את הדור הצעיר למקצועות הרלוונטיים העתידיים על מנת שיוכלו להשתלב במקצועות מודרניים ועדכניים למאה ה-21.
המטרה השביעית מתמקדת במימד הרך ובעיקרו הבטחת רכישת ידע וכישורים לקידום פיתוח בר קיימא, באמצעות חינוך וחתירה לסגנון חיים בר קיימא, זכויות אדם, שוויון בין המינים, קידום תרבות של שלום ואי-אלימות, אזרחות והערכה גלובאלית של גיוון תרבותי ושל תרומת התרבות לפיתוח זה. המדדים שהוצבו למטרה זו מבקשים לקדם שוויון בין מינים ולחינוך לאומיות לאוכלוסיות השונות.
המטרות הבאות מתמקדות בתשתיות הלימוד ובמתן אפשרות בסיסית להצלחה, כאשר השמינית קובעת כי יש לטפח בנייה ושדרוג מתקני חינוך עבור ילדים, דאגה לסביבת למידה מקיפה, יעילה, בטוחה ושאינה אלימה. על מנת למדוד מטרה זו נקבע כי נדרש שיעור גבוה של בתי ספר בעלי תשתיות עם צרכים בסיסיים כגון מים, חשמל, אינטרנט ומתקני תברואה. נוסף על כך, מבקשת
מטרה מספר תשע להגדיל את מספר המלגות הזמינות למדינות מתפתחות בדגש על עידוד רכישת השכלה בתחומים הטכנולוגיים וזאת במטרה להגביר את היקף סיוע הפיתוח הרשמי עבור מלגות לפי מגזר וסוגי מחקר.
המטרה האחרונה מתמקדת באוכלוסיית המורים ומקצועיותם. בעיקרה מחייבת הגדלת היקף היצע המורים המוסמכים באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי להכשרת מורים במדינות מתפתחות ועל כן, הוצב מדד הבוחן את שיעור המורים במוסדות הלימוד השונים, הכשרתם והסמכתם הרשמית מבחינת הוראה בתנאים הנדרשים בהתאם למדינתם וזאת מתוך הבנה כי נדרשים מורים רבים על מנת להדביק את הפער שנוצר בתחום החינוך אך עליהם לקבל את ההכשרה המתאימה כדי למלא את תפקידם בצורה האיכותית ביותר כמעצבי דור העתיד.
נתונים כלליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום קיימים בעולם 124 מיליון ילדים הנמצאים מחוץ למסגרת בית ספר ברחבי העולם, כאשר רובם מרוכזים ביבשת אפריקה שם הריכוז הגבוה ביותר של מדינות מתפתחות. בנוסף, לפי נתוני אונסק"ו המדינות בהן שנות לימודי החובה הגבוהות ביותר הן במדינות דרום אמריקה, שם מספר השנים עומד על 13–14 שנו"ל במרבית המדינות. לעומת זאת, במדינות יבשת אפריקה מספר שנות חינוך החובה עומד על 5–9 במרבית המדינות, כמו גם במספר מדינות בדרום אסיה. בהשוואה לכך עומדות מדינות המערב המפותחות על 10–12 שנות לימוד בממוצע.
תקציב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההשקעה הכספית המוערכת הנדרשת על מנת למלא את מטרות יעד החינוך הוא 39 מיליארד דולר.
ארגון מוביל
[עריכת קוד מקור | עריכה]Global Partnership For Education - ארגון השותפות הגלובאלי. הארגון הוקם בשנת 2002, ומאחד 36 מדינות מפותחות יחד עם 65 מדינות מתפתחות. מטרת השותפות היא חיבור בין מדינות מפותחות לבין מדינות מפתחות בהיבטים פיננסים על מנת לתת מענקים כלכליים למדינות הנדרשות לכך על מנת לפתח את החינוך על כלל שלביו (טרום יסודי ועד אקדמי).
כל מדינה מפותחת אחראית להעניק מענקים בהתאם לתמ"ג של אותה מדינה מפותחת, ועושה זאת בפעימות כך שכל מספר שנים מעניקה מענק למספר מדינות מתפתחות על מנת להשיג את המטרות בהדרגה תוך שמירה על יציבות ותהליכים סדורים של פיתוח, מעקב והתקדמות. המדינות התורמות הבולטות בארגון הן בריטניה (אנגליה, סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד), הולנד, נורווגיה ואוסטרליה.
מספר הישגים לדוגמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- העלאת שיעור הנשים הרוכשות חינוך יסודי ועל יסודי (משבעים וארבע על כל מאה בנים ל-94 על כל מאה בנים).
- הכנסת 64 מיליון ילדים לבתי ספר יסודיים, 24 מיליון לבתי ספר על יסודיים במדינות מתפתחות
- הסמכת 78% מהמורים הקיימים בהכשרה איכותית ומתאימה לחינוך ילדים באזורי קונפליקט ומדינות מתפתחות
ארגונים שותפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגונים נוספים להם פרויקטים שונים התורמים גם כן להשגת מטרות יעד החינוך כוללים את:
(1) USaid סוכנות ממשלתית אמריקאית למטרות פיתוח בינלאומי, מטרתו העיקרית היא מיגור העוני הקיצוני הגלובאלי ולאפשר חוסן לחברות דמוקרטיות על מנת שיממשו את הפוטנציאל הטמון בהן. כמו כן, מפתח האיחוד האירופי תוכניות חינוך רבות ושותפויות בינלאומיות לעידוד היעד.
(2) Education for all
(3) יוניס"פ בפרויקט #EmergencyLessons. האחרון נועד להעניק חינוך לילדים באזורים מושפעים ממשברים על ידי הגברת המודעות החברתית לחשיבות מתן חינוך לילדים שנפגעו ממקרי חירום סביבתיים או חברתיים. כיום חיים כ - 587 מיליון ילדים באזורי קונפליקט ומדינות מוכות אסון, מתוכם 80 מיליון ילדים למדו במערכות חינוך שאינן יציבות וסדורות בזמני משבר בכ-35 מדינות שסבלו מסכסוכים וקונפליקטים. נערות המתגוררות במדינות אלה לרוב יהיו כמעט פי 2.5 יותר חסרות השכלה מאשר נערים. קרוב למאתיים בתי ספר נפגעו באזורי עימות ומנעו מהילדים להשלים את חינוכם היסודי והעל יסודי.
נוסף על כך מתגייסים ידוענים רבים למטרת החינוך ומגייסים כספים רבים על מנת לפתוח או לשקם בתי ספר באזורים אלו. דוגמאות לכך הן 9 בתי ספר שפתחה הזמרת שאקירה ברחבי קולומביה, מדונה שפתחה בתי ספר במאלאווי, מנחת הטלוויזיה אופרה ווינפרי שפתחה בית ספר לנערות בקניה והשחקנית אנג'לינה ג'ולי שפתחה בתי ספר באפגניסטן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יעד 4 לפיתוח בר קיימא (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של יעד 4 לפיתוח בר קיימא (בפורטוגזית)
- אתר אונסק"ו (באנגלית)
- הבנק העולמי (באנגלית)
- יעדים לפיתוח בר-קיימא של האו"ם (באנגלית)