יסוד טרנס-אורני
יסוד טרנס-אורני (אנגלית: Transuranium element) הוא יסוד שמספרו האטומי גדול ממספרו האטומי של אורניום (92). כל היסודות הטרנס-אורניים נוצרו באופן מלאכותי, מלבד הנפטוניום והפלוטוניום[1], שנמצאים בכמויות זעירות בעפרת אורניום; שאר היסודות הם תוצאה של "הפצצת" אטומים בחלקיקים שונים על ידי שימוש במאיצי חלקיקים. רובם בעלי זמן מחצית חיים קצר משמעותית מגילו של כדור הארץ, וגם אם היו קיימים בעת היווצרותו, דעכו זה מכבר.
חוסר היציבות של היסודות שמעבר לאורניום נובע מהמרחק הרב שבין הנוקליאונים בגרעין של אטום בגודל כזה. כדי שגרעין יהיה יציב, צריך הכוח הגרעיני (היוצר משיכה בין פרוטונים) להתגבר על הכוח החשמלי (היוצר דחייה בין פרוטונים). מכיוון שהכוח הגרעיני בין שני פרוטונים דועך מהר מאוד ככל שהמרחק ביניהם גדל (מהר בהרבה מדעיכת הכוח החשמלי ביניהם), הוא אינו מצליח להתגבר על הדחייה החשמלית שבין הפרוטונים בגרעינים גדולים מדי - כלומר, בגרעיני היסודות הטרנס-אורניים.
יסודות טרנס-אורניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסוד הבא בתור, שטרם יוצר, הוא אונונניום.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יסוד טרנס-אורני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ G.T. Seaborg and M.L. Pearlman, J. Am. Chem. Soc. 70 1948, p. 1571
