ילנה ריבאקינה
לידה |
17 ביוני 1999 (בת 25) מוסקבה, רוסיה |
---|---|
מדינה | קזחסטן |
גובה | 1.84 מטרים |
יד חובטת | ימין |
פעילות כמקצוענית | 2016–הווה (כ־9 שנים) |
סה"כ פרסים שצברה | 15,734,990 דולר אמריקאי |
יחידים | |
מאזן קריירה | 331–143 |
דירוג שיא | 3 |
זוגות | |
מאזן קריירה | 51–48 |
דירוג שיא | 48 |
שיאי גראנד סלאם | |
אליפות אוסטרליה הפתוחה | גמר (2023) |
אליפות צרפת הפתוחה | רבע גמר (2021, 2024) |
וימבלדון | זכייה (2022) |
אליפות ארצות הברית הפתוחה | סיבוב שלישי (2021, 2023) |
תאריך עדכון 14 ביולי 2024 | |
ילנה אנדרייבנה ריבקינה (ברוסית: Елена Андреевна Рыбакина; נולדה ב-17 ביוני 1999) היא טניסאית מקצוענית קזחית ילידת רוסיה. מדורגת במקום שלישי בעולם (נכון ל-12 ביוני 2023) בדירוג ה-WTA.
ריבקינה זכתה בטורניר גראנד סלאם ביחידות, אליפות וימבלדון (2022) והגיעה למשחק הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה (2023). היא שחקנית הטניס הראשונה מקזחסטן שזכתה בטורניר גראנד סלאם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כנערה דורגה ריבקינה בשיאה מספר 3 בעולם כשהחלה להגיע לתוצאות משמעותיות בשלב מאוחר יחסית בקריירה שלה בגיל 17. היא הגיעה לשני חצאי גמר גראנד סלאם לנוער, וזכתה בתואר ב-Tropeo Bonfiglio (אנ') ב-2017. ביוני 2018, לאחר שנכנסה ל-200 הראשונות בפעם הראשונה ריבקינה החלה לייצג את קזחסטן על אף שנולדה וחיה ברוסיה.[1] עד אז לא היה לה מאמן אישי. ההצלחה העקבית הראשונה שלה בסבב ה-WTA הגיעה באמצע 2019 כשזכתה בתואר ה-WTA הראשון שלה באליפות בוקרשט הפתוחה. ריבקינה עשתה את פריצת הדרך שלה בעונת 2020, במהלכה הייתה בראש הסבב עם חמישה גמרים, כולל ארבעה בחמשת האירועים הראשונים שלה בשנה.
2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות צרפת שנערכה ביוני 2021 היא הגיעה לשלב רבע הגמר שבו הפסידה לאנסטסיה פבליוצ'נקובה מרוסיה (31 בטורניר) ב-3 מערכות (6-7(2-7), 6-2, 9-7) בשלב שמינית הגמר היא ניצחה את סרינה ויליאמס מארצות הברית (7 בטורניר) בשתי מערכות (3-6, 5-7). באותו טורניר, היא גם הגיעה גם לרבע גמר זוגות נשים ביחד עם אנסטסיה פבליוצ'נקובה.
ב-1 בנובמבר אותה שנה עלתה למקום 14 בעולם, והייתה לשחקנית הקזחית המדורגת עם הדירוג הגבוה ביותר בהיסטוריה.
2022
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-17 בינואר 2022 היא הגיעה לדירוג שיא בקריירה שלה, במקום 12 בעולם.
באליפות אוסטרליה שנערכה בפברואר אותה שנה היא הפסידה בסיבוב השני לפיונה פרו מצרפת, שחקנית בלתי מדורגת, בשתי מערכות (6-4, 6-4).
באליפות צרפת שנערכה בסוף מאי באותה שנה היא הפסידה בסיבוב השלישי למדיסון קיז מארצות הברית (22 בטורניר) ב-3 מערכות (3-6, 6-1, 7-6(10-3)).
אלופת וימבלדון
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות וימבלדון שנערכה בתחילת יולי היא זכתה בתואר לנשים לאחר שניצחה במשחק הגמר את אונס ג'אבור מטוניסיה (3 בטורניר) בשלוש מערכות (6-3, 2-6, 2-6) ובכך הייתה לשחקנית הקזחית הראשונה (גבר או אישה) שזוכה בתואר גראנד סלאם. בשלב רבע הגמר היא ניצחה את איילה טומליאנוביץ' מאוסטרליה ב-3 מערכות (6-4, 2-6, 3-6) ובשלב חצי הגמר היא ניצחה את סימונה האלפ מרומניה (16 בטורניר) בשתי מערכות (3-6, 3-6).
2023
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות אוסטרליה הפתוחה שנערכה בסוף ינואר, הפסידה במשחק הגמר לארינה סבלנקה מבלארוס (5 בטורניר) ב-3 מערכות (4-6, 6-3, 6-4). בשלב שמינית הגמר היא ניצחה את איגה שוויונטק מפולין (1 בעולם) ב-2 מערכות (4-6, 4-6), בשלב רבע הגמר היא ניצחה את ילנה אוסטפנקו מלטביה (17 בטורניר) ב-2 מערכות (2-6, 4-6) ובשלב חצי הגמר היא ניצחה ויקטוריה אזרנקה מבלארוס (24 בטורניר) ב-2 מערכות (6-7(4-7), 3-6).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ילנה ריבאקינה, ברשת החברתית אינסטגרם
- ילנה ריבאקינה, באתר olympedia.org
- ילנה ריבאקינה, באתר ה-WTA
- ילנה ריבאקינה, באתר ה-ITF
- ילנה ריבאקינה, באתר גביע הפדרציה
- אמיר ענבר, עולם הטניס חושש לשלומה של אלנה ריבאקינה, והיא לא מבינה למה, באתר הארץ, 8 בינואר 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הערבייה הראשונה: ג'אבור עלתה לגמר ווימבלדון, תפגוש את ריבאקינה, באתר וואלה, 7 ביולי 2022
עשר הטניסאיות הטובות ביותר בסבב העולמי לנשים נכון ל-4 בנובמבר 2024 | |||||
|