מערכת יחסים פתוחה

מערכת יחסים פתוחה היא מערכת יחסים אינטימית שאינה מונוגמית מבחינה מינית. המונח נבדל מפוליאמוריה בכך שהוא מתייחס בדרך כלל למערכת יחסים בה יש קשר רגשי ואינטימי ראשוני בין שני בני זוג, נותנים את הסכמתם לאפשרות בה הם ישאירו את האפשרות לקיום של קשרים אינטימים מיניים או רגשיים עם אנשים אחרים.

מערכות יחסים פתוחות כוללות כל סוג של קשר רומנטי (זוגות לא נשואים, זוגות נישואים, וכו') אשר "פתוח". מערכת יחסים "פתוחה" מתקיימת בפועל כאשר לכל הפחות לאחד/אחת מבני הזוג ניתנה ההסכמה לקחת חלק במערכת יחסים רומנטית או מינית עם אנשים אחרים מחוץ לאותה מערכת היחסים. הדבר מנוגד למערכת היחסים ה"סגורה" המסורתית, בה שני הצדדים מסכימים על כך שהם יהיו זה עם זו באופן בלעדי. הקונספט של מערכות יחסים פתוחות הפך פופולרי לראשונה באזורים שונים ברחבי העולם במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20.

סוגים

ישנם מספר סוגים שונים של מערכות יחסים פתוחות. להלן מספר דוגמאות:

• מערכות יחסים עם פרטנרים מרובים - מתקיימות בין שלושה אנשים או יותר אשר בהם לא מתקיימים קשר מיני בין כל הצדדים המעורבים.
• מערכות יחסים היברידיות - מתקיימות כאשר אחד מבני הזוג אינו מונוגמי והשני מונוגמי.
• סווינגינג - מערכות יחסים מהסוג הזה מתקיימות כאשר רווקים או בני זוג בזוגיות מחויבת עוסקים בפעילויות מיניות עם אנשים אחרים כפעילות פנאי או פעילות חברתית.

המונח יחסים פתוחים משמש לעיתים לסירוגין עם המונח פוליאמוריה, אך ראוי לציין ששני המנוחים אינם זהים. האלמנט המשותף העיקרי לשני הקונספטים הוא המחסור בבלעדיות באותם הקשרים הרומנטיים או המיניים.

סווינגינג

סווינגינג הוא סוג של מערכת יחסים פתוחה שבה בני הזוג בקשר מחויב עוסקים במקביל גם בפעילויות מיניות עם אנשים אחרים. אנשים העוסקים בסווינגינג עשויים להתייחס לכך כפעילות פנאי או פעילות חברתית המוסיפה גיוון או ריגוש לחיי המין שלהם או נועדה לספק מענה לסקרנותם. אנשים העוסקים בסווינגינג אשר לוקחים חלק ביחסי מין מזדמנים נוטים לטעון שיחסי מין בין סווינגרים לרוב מבוצעים באופן מכוון ולא מבוצעים בסתר ולכן לא דומים במהותם למעשי בגידה. ישנם אף זוגות הרואים בסווינגינג כדרך אפשרית לחיזוק מערכת היחסים ביניהם.

נישואים פתוחים

נישואים פתוחים, אשר מכונים לעיתים גם "יחסים לא מונוגמים בהסכמה" או "CNM", הם סוג של נישואים בהם הצדדים המעורבים מסכימים באופן חד משמעי לכך שהבעל/האישה שלהם יהיו מעורבים בקשרים רומנטיים ו/או מיניים עם אנשים אחרים.

פוליאמוריה

פוליאמוריה היא קיום של יותר ממערכת יחסים אינטימית אחת בו-זמנית כאשר כל אחד מהאנשים המעורבים מודע לכך ונותן/ת לכך את הסכמתו/ה. בעוד ש"מערכת יחסים פתוחה" משמשת לעיתים כמילה נרדפת ל"פוליאמוריה" או "קשר פוליאמורי", המונחים אינם זהים. המילה "פתוחה" במונח "מערכת יחסים פתוחה" מתייחס להיבט המיני של מערכת היחסים, בעוד שב"פוליאמוריה" אלמנט זה מתייחס לאפשרות לקיום קשרים אינטימיים עם אנשים אחרים (שעשויים להיות מיניים או לא להיות מיניים) במסגרת מערכות יחסים ארוכות טווח נוספות אותם מקיים/ת בן/בת הזוג.

המונחים "פוליאמוריה" ו"חברים עם הטבות" (Friends with benefits) הם מונחים חדשים יחסית, אשר הפכו נפוצים יותר במהלך המאה ה-21 לתיאור מערכות היחסים הללו, על אף שמערכות היחסים מהסוג הזה תמיד היו קיימות.

שכיחות

יש הסבורים שמערכות יחסים פתוחות מתרחשות בתדירות גבוהה יותר בדמוגרפיה מסוימת, כמו בקרב האוכלוסייה הצעירה בארצות הברית למשל, ובמיוחד בקרב האוכלוסייה המשכילה ממעמד הביניים בקולג'ים ולא בקרב אמריקאים לא משכילים ממעמד הפועלים, או בקרב אנשים ממיעוטים אתנים. על פי סקר שנערך בשנת 2012 כ-4% מהנשאלים דיווחו שהם נמצאים במערכת יחסים פתוחה. כמו כן, נמצא שגברים ואוכלוסיית להט"ב נוטים יותר לדווח על כך שהם נמצאים במערכות יחסים פתוחות, כאשר כ-33% מהגברים ההומוסקסואלים, כ-23% מהגברים הביסקסואלים, כ-5% מהלסביות ו-כ-22% מהנשים הביסקסואליות דיווחו על כך שהם נמצאים במערכות יחסים פתוחות.

מחקר משנת 1974 הראה שסטודנטים גברים אשר מתגוררים באותה יחידת הדיור נוטים להיות יותר מעורבים במערכות יחסים פתוחות מאשר סטודנטיות, ויותר מעוניינים לקחת חלק במערכות יחסים פתוחות מנשים, אפילו אם הם עדיין לא לוקחים חלק במערכות יחסים פתוחות. בסקר שנערך על ידי המגזין האמריקני FS Magazine, מבין 1,006 הגברים שהשתתפו בסקר כ-41% ציינו שהם נמצאים במערכת יחסים פתוחה, או היו במערכת יחסים פתוחה בעבר. מבין הגברים שנמצאים במערכת יחסים פתוחה, כ-75% סבורים שמערכות יחסים פתוחות הן נהדרות.

לרוב כאשר זוגות נמצאים במערכות יחסים פתוחות לשני בני הזוג העיקריים יש עבודה ו/או קריירה יציבה. הן הגברים והן הנשים במערכות היחסים הפתוחות נוטים לעיתים רבות יותר להיות במשרות ניהוליות. לרוב אותם הזוגות בחרו במודע שלא להיות הורים, או שילדיהם כבר גדלו.

תגמול מול סיכון

סיבות לכניסה למערכת יחסים פתוחה

מערכת יחסים פתוחה עשויה להיווצר מסיבות שונות כמו:

• כאשר אדם מחבב אדם אחר אבל לא מעוניין לסיים את מערכת היחסים הישנה.
• בשל לחץ או כפייה מצד בן/בת הזוג אשר דורש/ת שתהיה לכם מערכת יחסים פתוחה.
• כאשר אנשים מטבעם אינם מונוגמיים (כלומר נטייה זו היא כנראה מולדת).
• כאשר אחד מבני הזוג מבין/ה שהם אינם מסוגלים למלא את הצרכים של בן/בת הזוג.
• בשל הבדלים מהותיים בליבידו של בני הזוג.
• כאשר אחד מבני הזוג או שניהם מעוניינים ביותר חופש, זקוקים ליותר יחס, מעוניינים במגוון אינטלקטואלי רב יותר, מעוניינים במגוון של פרטנרים מיניים.
• בשל צורך באתגר - ישנם אנשים שסבורים שמערכת היחסים שלהם לא מספקת אלא אם כן יש להם תחושת אתגר גדולה גדולה יותר בחייהם. מערכות יחסים פתוחות עשויות ליצור תחושות של קנאה, היקשרות או רכושנות בקרב המעורבים, והרגשות הללו עלולות להוות אתגר מהותי אשר עלול להקשות על כך שמערכת יחסים תמשיך להתקיים. הרגשות הללו יכולות גם להוביל למודעות עצמית גדולה יותר, אשר עשויה להיות מספקת עבור אנשים המעורבים במערכות יחסים פתוחות. ישנם מחקרים שמצאו שאנשים שנמצאים במערכות יחסים פתוחות מדווחים על פחות קנאה בהשוואה לאנשים שנמצאים במערכות יחסים מונוגמיות.
• ההנאה מ"האנרגיה של מערכת יחסים חדשה", שלב המוכר גם כ"שלב ירח הדבש" - מצב תודעתי אותו חווים בתחילת מערכות יחסים מיניות ורומנטיות, הכרוך בדרך כלל בכך שחווים רגשות רגשיים ומיניים עזים יותר.
• היכולת לפגוש אנשים חדשים עם השקפת עולם דומה, איתם ניתן להתחבר הן מבחינה אינטלקטואלית והן מבחינה רגשית
• על מנת להיות במערכת יחסים אשר מיועדת לספק צרכים מסוימים, ושאינה מבוססת בראש ובראשונה על כך ששני בני הזוג אוהבים זה את זו, אלא לרוב על גורמים כלכליים או חברתיים.
• כאשר בני הזוג חיים בחלקים נפרדים של העולם למשך תקופות מסוימות או כל העת.
• כאשר בני הזוג סבורים שהסקס יותר מהנה וישנה תדירות גבוהה יותר של יחסי מין מאשר במערכת יחסים מונוגמית.

סיבות להימנעות ממערכת יחסים פתוחה

זוגות רבים שוקלים בשלב זו או אחר את האפשרות של מערכת יחסים פתוחה, אך לרוב בוחרים שלא לעשות זאת. כאשר אדם בוחר להעלות את האפשרות הזו בפני בן/בת הזוג המונוגמית שלו/ה, בן/בת הזוג המונוגמי/ת עשוי/ה בתגובה לנסות לשכנע או לכפות עליו/ה להמשיך להיות מונגומי/ת או לחלופין שמערכת היחסים תסתיים לאלתר. בקרב זוגות רבים שבוחרים לנסות מערכת יחסים פתוחה ישנו גם חשש לכך שבן/בת הזוג עלול/ה בעקבות כך להקדיש מעט תשומת לבן/בת הזוג במערכת היחסים העיקרית.

לעיתים רבות ישנה קנאה בין בני זוג במערכות יחסים מונוגמיות, וכאשר מוסיפים אדם נוסף או יותר למערכת היחסים הדבר עלול לגרום לכך שתחושות הקנאה רק יתעצמו. מחקרים בנושא העלו שהקנאה נשארת בעיה קיימת גם במערכות יחסים פתוחות משום שהמעורבות בפועל של צד שלישי נתפסת כטריגר. במחקר שבוצע ב-1971 נמצא שכ-80% מהזוגות שלקחו חלק בנישואים פתוחים חוו קנאה בשלב זה או אחר.

לעיתים רבות מיוחסים למערכות יחסים לא מונוגמיות בהסכמה סטריאוטיפים שליליים כמו שהם פחות מספקים מבחינה מינית, שישנו סיכון רב יותר לחלות במחלות מין, ושהם פחות מוסריים. הסטריאוטיפים הללו מתעצמים לרוב גם בשל האמונה הרווחת שמערכות היחסים המונוגמיות הן מערכת היחסים הטבעית והמקובלות בחברה.

לחץ תרבותי עשוי גם לגרום לאנשים להימנע ממערכות יחסים פתוחות. בנוסף לכך, ישנו סטריאוטיפ חברתי נפוץ לאנשים שמעורבים במערכות יחסים פתוחות לפיו הם נוטים להיות פחות מחויבים לבני/בנות זוגם/ן ו/או פחות בוגרים מהאנשים שמעדיפים להיות במערכות יחסים מונוגמיות. בתרבות הפופולרית לרוב מוצג המסר שהרצון לכך שיהיה/תהיה יותר מבן/בת זוג אחד/ת פירושו שלא מנהלים מערכת יחסים "אמיתית". בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי היה מקובל באמצע המאה העשרים לצאת עם מחזרים/ות מסוימים/ות פעם או פעמיים לפני שמחליטים על התחלת מערכת יחסים מונוגמית בלעדית, במדינות רבות לאורך השנים המעבר למערכת יחסים מונוגמית בלעדית לא כל כך מהיר כבעבר, ובמדינות רבות צעירים וצעירות רבים בוחרים בפועל להיות במערכות יחסים פתוחות לפני שהם בוחרים במערכת יחסים מונוגמית בלעדית.

בנוסף לכך עשויים להתגלות קשיים רבים הכרוכים בלוגיסטיקה סביב מערכות היחסים הפתוחות - במיוחד אם בני הזוג גרים יחד, צריכים לחלוק את אותם המשאבים הכספיים, יש להם רכוש משותף, ו/או אם הם הורים לילדים.

הסיכון להידבק במחלות מין

כל מגע מיני מחוץ למערכת יחסים מונוגמית מעצים את הסיכון לכך שאחד מהמעורבים ידבק במחלת מין ולאחר מכן ידביק במחלת המין את כל יתר האנשים במערכת היחסים הפתוחה.

גם כאשר לא משתמשים בקונדומים, כאשר מבצעים בדיקות תדירות להימצאות של מחלות מין, וכאשר מקבלים את כל החיסונים האפשריים לא ניתן להעלים באופן מוחלט את הסיכון לחלות במחלות מין, אך ניתן באופן תאורטי להפחית את הסיכון הסטטיסטי הגבוהה בהרבה לחלות במחלות מין המיוחס לאנשים הנמצאים במערכות יחסים לא מונוגמיות.

מערכות יחסים פתוחות שזכו להצלחה

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שתורמים להצלחה של זוגיות הוא הפיכת מערכת היחסים כך שתתאים לצרכים של כל הצדדים המעורבים. באופן כללי מערכות יחסים פתוחות משתנות ממקרה למקרה, וכמו כן בכל רגע נתון הן יכולות להשתנות באופן מהותי עקב הנסיבות באותו הזמן. מערכת היחסים הפתוחה משקפת לרוב את הערכים, המטרות, הרצונות, הצרכים והפילוסופיות של הצדדים המעורבים.

מערכות היחסים הפתוחות שכן זוכות להצלחה הן לרוב אלו שלוקח זמן רב יותר לבסס אותן כאשר הצדדים המעורבים מקדשים זמן רב יותר על מנת להבין טוב יותר מה בדיוק הצדדים המעורבים מעוניין להשיג בקיומה של מערכת היחסים הפתוחה, וכתוצאה מהשיחות הללו הצדדים המעורבים מסוגים להקדיש זמן רב יותר לחשוב על כך, לעבד את רגשותיהם, להתמודד עם קונפליקטים אפשריים, ובמקרים של אנשים שעוברים מזוגיות מונוגמית למערכת יחסים פתוחה - למצוא דרכים להתמודד עם השינוי.

חשוב במיוחד להיות קשוב לצד האחר במערכת היחסים הפתוחה ולהיות מוכן למשא ומתן לגבי אלמנטים שונים בכל הנוגע לצרכים ולרצונות שלהם במסגרת מערכת היחסים הפתוחה, הנוגעים לרוב לכנות, לאמון ההדדי, לגבולות האדומים של הצד השני, ולניהול זמן.

כלים נוספים שבני הזוג משתמשים בהם בתהליך המשא ומתן כוללים מתן אפשרות לבני הזוג להטיל וטו על מערכות יחסים חדשות, ההחלטה על כך שבני/בנות הזוג יהיו אלו שיקבעו מבעוד מועד עם איזה אנשים בדיוק הם/הן מסכימים/ות לכך, או לחלופין התניה בכך שתהיה גם אינטראקציה עם בני/בנות הזוג. הקפדה על כך מסייעת לעיתים רבות להפיג את החששות של בני/ות הזוג העיקריים במערכת היחסים הפתוחה. לעיתים רבות גם יש בני/בנות זוג הדוחים את מתן האפשרות שהם/הן יהיו אלו שיוכלו להטיל וטו על מערכות יחסים חדשות מכיוון שהם/ן מאמינים שהדבר יגביל את בן/בת הזוג שלהם מלחוות מערכת יחסים חדשה ויגביל את החופש שלהם/ן.

הגדרת גבולות

הגדרת הגבולות במערכות יחסים פתוחות יכולה לכלול גבולות פיזיים (אסור לגעת בלי אישור), מיניים, ורגשיים (אסור לדון ברגשות ספציפיים). הגדרת הגבולות מסייעת לקבוע את הכללים לגבי מה מקובל ומה לא מקובל בין כל המעורבים במערכת היחסים הפתוחה. הם גם מסייעים לכל המעורבים להרגיש בטוחים יותר.

דוגמאות להגדרת גבולות במערכת יחסים פתוחה יכולה לכלול:

• מי בדיוק רשאי ניתן לצרף למערכת היחסים הפתוחים. (לדוגמה, המיקום הגאוגרפי שלהם, ובין אם מדובר באנשים בקהילה מסוימת, קולגות, חברים, וכו').
• מה בדיוק הגבולות הפיזיים שיחולו על אותה מערכת היחסים (מותר/אסור להתנשק, מותר/אסור לקחת חלק בדייטים, ו/או הגבלות שונות על פעילויות מיניות).
• איפה בדיוק יתקיימו יחסי המין עם אותה מערכת היחסים.

ישנם זוגות שאף יוצרים חוזה פיזי בו מוגדרים בדיוק הגבולות במערכת היחסים הפתוחה. יצירת החוזה עשויה לסייע לא רק בתהליך ניהול המשא ומתן, אלא גם על מנת שילקחו בחשבון כל הצרכים, הרצונות, הגבולות, הציפיות ומה בדיוק מצופה מהצדדים המעורבים.

ניהול זמן

ניהול זמן באופן אפקטיבי יכול לתרום רבות להצלחה של מערכות יחסים פתוחות. למרות העובדה שלרוב האדם מקדיש את רוב זמנו/ה ומרצו/ה למערכת היחסים העיקרית, חשוב גם לחתור לפשרה לגבי כמות הזמן שתוקדש למערכת היחסים החדשה. למרות שהרצון להעניק כמות בלתי מוגבלת של אהבה, אנרגיה ורגש לאדם נוסף, כמות הזמן העומדת לרשות הדבר תמיד תהיה מוגבלת. במקרים רבים גם בני/בנות הזוג במערכת היחסים העיקרית מחליטים בשלב מסוים שאם הם/הן לא יכולים לחלוק את זמנם באופן שווה עם האדם הנוסף במערכת היחסים הפתוח, הם מעדיפים בסופו של דבר לסיים את מערכת היחסים.

ראו גם

• מערכת יחסים מזדמנת
• נישואים פתוחים