יחזקאל שרגא הלברשטאם
 | |||
| ציור מיקרוגרפיה של רבי יחזקאל שרגא, שצויר ככל הנראה בעת ביקורו בירושלים ב-1869 | |||
| לידה |
1815 כ' בשבט ה'תקע"ה טרנוגרוד, פולין הקונגרסאית  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 1898 (בגיל 83 בערך) ו' בטבת ה'תרנ"ט גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית   | ||
| תקופת הפעילות |
? – 19 בדצמבר 1898 | ||
| חיבוריו | דברי יחזקאל | ||
| בת זוג | טאבע בת רבי אריה לייביש ליפשיץ, דבורה בת רבי מרדכי זילברשטיין מהולשיץ, בריינדיל בת רבי יהודה צבי הירש אייכנשטיין מראזלא, חנה רחל בת הרב צבי הירש רמר"ז, שיינדיל בת הרב אברהם גבירצמן מגורליץ | ||
| אב | רבי חיים הלברשטאם מצאנז | ||
| צאצאים | מזיווג ראשון: דרעזיל, רבי נפתלי. מזיווג שני: חיה שרה, רבי משה משינאווא. מזיווג רביעי: מרים מלכה, פייגא ביילא, רבי אברהם שלום מסטרופקוב, רבי אריה לייביש מטארנא, רבי שמחה ישכר בער מצישינוב | ||
| |||
  | |||
רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (כ' בשבט ה'תקע"ה, 1815 - ו' בטבת ה'תרנ"ט, 19 בדצמבר 1898) היה בנו הבכור של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. אדמו"ר, רב, מגדולי גליציה בדורו ומייסד שושלת שינאווא. מכונה הדברי יחזקאל על שם ספרו.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחזקאל שרגא נולד בטרנוגרוד, בגיל חמש-עשרה נישא לבתו של רבי אריה לייב ליפשיץ בעל ספר "אריה דבי עילאי"[1], ועבר לגור ליד חותן חמיו, רבי משה טייטלבוים בעיירה אויהל בהונגריה שם למד בחברותא עם נכדו ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב).
כשנפטרה אשתו, לאחר תשע שנים נישא לאחייניתה, ממנה התאלמן לאחר שבע שנים, ונישא עוד שלוש פעמים. בסך הכול נולדו לו תשעה ילדים. מנהגו היה לנסוע להרבה צדיקים חלק מהם לפגושם ולהכירם וחלק לקבל אותם עליו להיות לו למורים ורביים, אם זאת רבותיו המובהקים היו רבי אשר ישעיה מרופשיץ, רבי צבי הירש מרימנוב והשר שלום מבעלז.
כיהן כרב ברודניק ובשנת תר"ח (1848) מונה לרב ברוזדול. לאחר מכן שימש כרב בשינובה, אחר כך בסטרופקוב ובצאנז לאחר פטירת אביו. לאחר מכן חזר לשינובה בה כיהן באדמו"רות ושם נודע לפועל ישועות. הוא נודע בקנאותו לאמת ובדקדוקו בהלכה, מאפיינים אלו היו בין הסיבות לכך שהיה לפעמים חולק אפילו על אביו בהלכה ובענייני הכלל. כמו אביו הצטיין גם הוא בתפילה נלהבת וסוערת.
בשנת תרכ"ט (1879) ביקר בארץ ישראל ושהה בצפת ובירושלים. בצפת יסד בית כנסת ומקוה שקיים עד היום, וידוע כבית הכנסת צאנז. בשנת תרל"א חזר לגליציה[2].
דברי תורתו נאספו בספר "דברי יחזקאל" על ידי תלמידו רבי עקיבא הכהן ליבער מיאשניצא. הספר יצא לראשונה בשנת תרס"א. בספר יש תורות על התורה, חגים, תהלים, משלי, שיר השירים, תפילות, שבת, מסכת אבות, אגדות, אמירת תורה, מדרש רבה, וכן הערות שכתב על המשניות, גמרא, שו"ע, וספר 'בנאות דשא'. בסוף מצורפות מספר טיוטות של תשובות בהלכה ששלח (הטיוטות נשמרו אצלו מכיוון שהיו בהן טעויות[3]). רבי יחזקאל לא אמר תורה בקביעות שכן הוא לא אמר תורה אלא אם כן "שקל במאזני צדק ובהתבודדות מחשבתו הקדושה ובדבקות רב ועצום, ונודע אשר לא הגיד כי אם את אשר נשלח לו מן השמים בלתי לה' לבדו", כדברי בניו בהקדמתם לספר. הספר כמו מחברו נערץ ונקדש בעיני הצדיקים עד כדי שמובא בספר קדושת אהרן
" שמעתי מהגאון הצדיק רבי חיים מאיר שפירא מנרול [ששמע] מפי מרן האדמו"ר הקדוש מוהר"ר אהרן מבעלזא זצוק"ל, [וזה לשון קודשו] יעדיס ווארט פין ספר "דברי יחזקאל" [מהגה"ק משינאווא] איז מלא רוח הקודש {כל מילה\אימרה בספר דברי יחזקאל מלאה ברוח הקודש}".
רבי יחזקאל הוציא לאור את הספרים 'אור החמה' (פירוש לזוהר המהווה חלק שני מספר 'קריית ארבע' של ר' אברהם אזולאי) בשנת תרנ"ז ו'זהרי חמה' (ספר של ר' אברהם אזולאי המהווה קיצור של פירוש הזוהר של ר' אברהם גאלאנטי בשנת תרמ"א.
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאשתו הראשונה טאבע, בת רבי אריה לייביש ליפשיץ:
- דרעזיל, אשת הרב פנחס תאומים-פרנקל רב בבוקאווסק ובצישינוב (נינו של הברוך טעם חמיו של רבי חיים מצאנז).
- הרב נפתלי הלברשטאם (י"ד בחשוון תקצ"ח - כ"א בכסלו תרכ"ד). בזיווג ראשון חתנו של רבי אהרן מרימנוב (בן רבי אשר ישעיה מרופשיץ) ובזיווג שני חתנו של רבי משולם זושא חתן רבי יעקב ישראל מצ'רקס. אביו הוציא את דברי תורתו בספר "איילה שלוחה".
מאשתו השנייה דבורה בת גיסו הרב מרדכי זילברשטיין רבה של הולשיץ (חתן רבי אריה לייביש ליפשיץ):
- חיה שרה אשת הרב אלעזר בינדיגר משינאווא בנו של רבי שמואל זנוויל בינדיגר מברדיוב חתנו של רבי נפתלי מליז'ענסק. היא הייתה אימו של הרב אלימלך בינדיגר, שהיה אדמו"ר מדעש.
- הרב משה הלברשטאם (ט' באב תר"ב – י"ב בחשוון תרע"ט), ממלא מקום אביו בשינאווא ולאחר מכן בצאנז.
מאשתו השלישית בריינדיל, בת רבי יהודה צבי הירש אייכנשטיין מראזלא בנו של רבי משה מסאמבור וחתן דודו רבי צבי הירש אייכנשטיין ה"עטרת צבי" מזידיטשוב לא נולדו לו ילדים.
מאשתו הרביעית חנה רחל[4] בת הרב צבי הירש רמר"ז רב בלשנוב (אחיה של הרבנית מלכה רוקח):
- מרים מלכה אשת הרב נפתלי רובין רב בוישניצה. צאצא של רבי נפתלי צבי הורוביץ.
- פייגא ביילא אשת הרב מנחם מנדל הלברשטאם רב בפריסטיק ובדוקלא (בן רבי אריה לייבוש מדוקלה).
- רבי אברהם שלום (תשרי ה'תרי"ז - ו' בסיוון ה'ת"ש) אבי חסידות סטרופקוב.
- רבי אריה לייביש (בערך תר"כ- ג' בתמוז תר"צ) מטארנא.
- רבי שמחה ישכר בער (תר"ל - כ' בטבת תרע"ד) אדמו"ר ורב בצ'שאנוב .
מאשתו החמישית שיינדיל בת הרב אברהם גבירצמן מגורליץ, נכדו של רבי אלימלך מליז'נסק וסבו של רבי משה יצחק גווירצמן מפשעווארסק; לא נולדו לו ילדים.
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יחזקאל שרגא היה גדול אדמו"רי גליציה בדורו, ונסעו אליו אף אדמו"רים ובני אדמו"רים עד שקרא לו בעל 'דרכי תשובה': "הרבי של הרביים". בין תלמידיו היו:
- רבי יחזקאל רבינוביץ בעל "כנסת יחזקאל" מראדומסק ואחיו רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ הרבי מקרימילוב
- רבי צבי הירש שפירא ובנו רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש
- רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין
- רבי מאיר הורוביץ מלינסק
- רבי שמואל הורוביץ מדמביץ
- רבי יוסף אריה לייב פרישרמן מטומשוב
- רבי יחזקאל רוטר מהאדאס
- רבי משה יצחק גווירצמן מפשעווארסק
- רבי מאיר יחיאל מאסטרובצה
- רבי משה פנט מדעש ובנו רבי יחזקאל פנט מדעש
- רבי אלעזר מרישא
- רבי אברהם יוסף איגרא
- רבי יהושע מטומשוב
- רבי יהושע מקאמינקא
- רבי אברהם חיים מפלאנטש
- רבי ישראל חיים פרידמן מראחוב, בעל "ליקוטי מהרי"ח".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף וייסברג, רבנו הקדוש מצאנז, סדרת ספרים בהוצאת מפעל "קסת שלמה" ירושלים תשל"ו.
- אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות, ספר א', ירושלים תש"ט.
- דוד אסף, הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית, ידיעות ספרים, תשע"ב, עמ' 321–326.
- יחזקאל שרגא פרנקל, רבינו הקדוש משינאווא, רמת גן תשס"ב, 2 כרכים
- צבי בריננער, רבינו הקדוש מטשחויב, מכון "זיכרון משה", בני ברק תשנ"ט, עמ' כה, כח.
- צבי בריננער, רבינו הקדוש מראצפערט, מכון "זיכרון משה" בני ברק תשס"ח, עמ' רנח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה, באתר MyTzadik
- אברהם יצחק ברומברג, אדמו"ר רבי יחזקאל משיניאווה, הצופה, 11 ביוני 1948
- דברי יחזקאל, פדגורזא (קרקוב, פולין), שנת ה'תרס"א, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית – ישראל
יחזקאל שרגא בן חיים הלברשטאם (1815-1898), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מייסד חסידות וישניצא
- ^ על ביקורו זה ראו מרכבת יחזקאל, כולל חבת ירושלים, ברוקלין שבט תשע"ה.
- ^ הקדמת בני המחבר
- ^ אלמנת הרב סנדר רוקח בנו של הרב אלעזר בנו של השר שלום.
| בקרת זהויות |
|
|---|