יוקי נגאסאטו

יוקי נגאסאטו
מידע אישי
לידה	15 ביולי 1987 (בת 37); אטסוגי, יפן
גובה	1.68 מטרים
עמדה	חלוץ
נבחרת לאומית כשחקנית
	יפן
	מאזן מדליות
מתחרה עבור יפן
המשחקים האולימפיים
גביע העולם בכדורגל נשים

יוקי נגאסאטו (ביפנית: 永里優季;‏ נולדה ב-15 ביולי 1987; בין השנים 2012–2016 – יוקי אוגימי, 大儀見優季) היא כדורגלנית יפנית המשחקת כחלוצה. שיחקה 12 שנים בנבחרת יפן, ואיתה היא אף זכתה בגביע העולם 2011.

קריירה

מועדונים

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יוקי נגאסאטו נולדה ביולי 1987 במחוז קנאגאווה שבאי הונשו. כבר בגיל 14 היא החלה את הקריירה המקצוענית שלה, כשחתמה בקבוצת ניפון בלזה מליגת העל היפנית, אך בשנים הראשונות לא זכתה לשחק יותר מדי עקב לימודיה בתיכון. בעונתה הרביעית בקבוצה כבר התבססה נגאסאטו בהרכב, וב-2006 סיימה כמלכת השערים של הליגה היפנית, לאחר שכבשה 18 שערים ב-16 משחקים בלבד. באותה שנה היא גם נבחרה להרכב המצטיינות של הליגה.

בינואר 2010, לאחר תשע שנים בניפון, עזבה נגאסאטו את יפן ועברה לטורבינה פוטסדאם מהבונדסליגה הגרמנית. כבר בעונתה הראשונה בפוטסדאם, זכתה נגאסאטו באליפות גרמניה ובליגת האלופות. עונה לאחר מכן היא כבר הפכה לשחקנית הרכב קבועה, והובילה את קבוצתה לזכייה באליפות שלישית ברציפות. בעונת 2012/13 היא כבשה 18 שערי ליגה, וזכתה בתואר מלכת השערים של הליגה הגרמנית. בכך הפכה לכדורגלנית הלא-גרמנייה השנייה שזוכה בתואר זה, אחרי חברתה לקבוצה – ג'נובבה אנונמה שזכתה בפרס שנה לפני כן. באותה שנה היא אף הייתה אחת מעשר המועמדות לפרס כדורגלנית השנה בעולם מטעם פיפ"א.

לאחר עונת השיא בבונדסליגה, עזבה נגאסאטו (או אוגימי לאחר נישואיה) את גרמניה והצטרפה לצ'לסי ליידיס מהסופר ליג האנגלית. היא שיחקה בקבוצה במשך עונה וחצי, ולאחר מכן חזרה לגרמניה, אך הפעם לאלופת אירופה המכהנת, וולפסבורג. בעונתה היחידה בוולפסבורג, זכתה נגאסאטו עם הקבוצה בגביע הגרמני, ובמשחק הגמר נגד טורבינה פוטסדאם אף שיחקה נגד אחותה, אסאנו. לאחר עונה אחת בלבד, החליטה נגאסאטו לעזוב את וולפסבורג, וחתמה ביריבתה לליגה – פרנקפורט.

ב-2017 הצטרפה נגאסטו ל כוכבים האדומים – שיקגו ושיחקה שם שש עונות. בהן פתחה ב-97 משחקים והופיעה ב-109, בכל המסגרות. בתחילת 2024 היא חתמה ביוסטון דש חוזה לשנתיים, כלומר עד סוף 2025. ^[1]

נבחרת יפן

ב-22 באפריל 2004, כשהיא בת 16 בלבד, ערכה נגאסאטו את הופעת הבכורה שלה בנבחרת יפן במשחק מוקדמות אולימפיאדת אתונה 2004 נגד תאילנד. 13 חודשים לאחר מכן, ב-21 במאי 2005, היא כבשה את שערי הבכורה שלה בנבחרת, בניצחון 0-6 על ניו זילנד.

בקיץ 2007 שיחקה נגאסאטו בטורניר הבינלאומי הראשון בקריירה שלה – גביע העולם שנערך בסין. בטורניר זה היא שימשה בעיקר כשחקנית מחליפה, אך זכתה לשחק בכל שלושת משחקיה של הנבחרת. אף על פי כן, היפניות השיגו רק ארבע נקודות, שלא הספיקו להן לעבור את שלב הבתים. שנה לאחר מכן נבחרת נגאסאטו לסגל הנבחרת לטורניר הכדורגל של אולימפיאדת בייג'ינג, ובו כבר פתחה בהרכב הראשון בכל משחקיה של יפן. היא אף כבשה שער אחד במהלך שלב הבתים, וסיימה עם הנבחרת במקום הרביעי.

לפני גביע העולם ב-2011 נחשבו היפניות לנבחרת בינונית ובעלת סיכויים לא גבוהים לזכייה. למרות זאת, הוגרלה הנבחרת לבית קל, סיימה במקום השני והעפילה לרבע הגמר. ברבע הגמר פגשו היפניות את נבחרת גרמניה, שנחשבה למועמדת הבולטת לזכייה. לאחר משחק צמוד, ההכרעה עברה להארכה, בה ניצחה יפן 0-1. את חצי הגמר, צלחו היפניות בהצלחה כאשר ניצחו את שוודיה 1-3. ב-17 ביולי, במשחק הגמר, פגשה יפן את הנבחרת הטובה בעולם על פי דירוג פיפ"א – ארצות הברית. שלוש דקות לסיום ההארכה, כשארצות הברית מובילה 1-2, כבשה הומארה סאווה את שער השוויון לאחר בעיטת קרן, והמשחק הלך לדו-קרב פנדלים. בפנדלים, החטיאה נגאסאטו את הבעיטה שלה, אך למרות זאת הצליחו היפניות לנצח 1-3 ולזכות בגביע ההיסטורי.

שנה לאחר הזכייה בגביע העולם, הייתה נגאסאטו, הרשומה כבר תחת השם אוגימי, חלק מסגל הנבחרת היפנית שזכה במדליית הכסף באולימפיאדת לונדון, לאחר הפסד 2-1 בגמר נגד ארצות הברית. בטורניר עצמו, כבשה אוגימי שלושה שערים מכריעים – ברבע הגמר מול ברזיל, בחצי הגמר נגד צרפת ואת שער הכבוד בגמר מול האמריקאיות, והייתה אחת משחקניות המפתח בזכייה במדליית הכסף.

לגביע העולם 2015 שנערך בקנדה, הגיעה אוגימי כאחת מהכוכבות הבולטות של הנבחרת היפנית. היא לא החמיצה אף דקת משחק במהלך הטורניר, כבשה שער אחד נגד אקוודור בשלב הבתים והובילה את הנבחרת לגמר הגביע. משחק הגמר, שנערך מול 53,341 צופים בבי סי פלייס בוונקובר, היה שיחזור של גמר גביע העולם 2011 ובו נפגשו יפן וארצות הברית. הפעם ידן של האמריקאיות הייתה על העליונה, והן ניצחו 2-5 (אוגימי כבשה את השער הראשון ליפן).