יוקו אובוצ'י
לידה |
11 בדצמבר 1973 (בת 51) בונקיו, יפן | ||
---|---|---|---|
מדינה | יפן | ||
השכלה |
| ||
מפלגה | המפלגה הליברלית-דמוקרטית | ||
בן או בת זוג | Katsuaki Setoguchi | ||
www | |||
| |||
יוקו אובוצ'י (ביפנית: 小渕 優子; נולדה ב-11 בדצמבר 1973 ברובע בונקיו שבטוקיו) היא חברת בית הנבחרים של יפן משנת 2000. בשנים 2009-2008, כיהנה כשרה לענייני קצב הילודה והשוויון בין המינים בממשלת טארו אסו ובשנת 2014 כיהנה זמן קצר כשרת הכלכלה, מסחר ותעשייה. אובוצ'י, בתו של ראש ממשלת יפן לשעבר קייזו אובוצ'י היא השרה הצעירה ביותר (גבר או אישה) בתולדות יפן המודרנית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אובוצ'י, הצעירה מבין שלושה ילדים למשפחת אובוצ'י, סיימה ב-1996 לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת סייג'ו, עבדה שנתיים ברשת הטלוויזיה הציבורית TBS ושימשה כמזכירה במשרד של אביה. היא למדה באוניברסיטת אוקספורד כשאביה לקה בפתאומיות בשבץ מוחי ונפטר לאחר חודש. אובוצ'י נבחרה על ידי משפחתה להמשיך את השושלת הפוליטית והתמודדה בשנת 2000 על המושב החמישי במחוז גונמה, מטעמו כיהן אביה בבית הנבחרים. למרות שחסרה כל ניסיון פוליטי משמעותי, נבחרה אובוצ'י ברוב גדול לתפקיד ומאז עסקה בעיקר בענייני חינוך, היא הייתה חברת ועדת החינוך בפרלמנט ועוזרת השר לענייני חינוך, מדע וטכנולוגיה. לאחר בחירתו של טארו אסו כראש ממשלת יפן ב-24 בספטמבר 2008, מונתה לשרה בממשלה, תפקיד בו נשאה עד למפלת המפלגה הליברלית-דמוקרטית בבחירות 2009. לאחר חזרת המפלגה לשלטון בדצמבר 2012, מונתה אובוצ'י לסגנית שר האוצר טארו אסו, בממשלה שהקים שינזו אבה. בספטמבר 2014 מונתה לשרת הכלכלה, המסחר והתעשייה בקבינט של אבה. היא התפטרה לאחר כחודש ימים בעקבות אי סדרים כספיים שהתגלו במערכת הבחירות שלה.[1]
אובוצ'י נשואה למפיק ברשת TBS ולזוג שני ילדים. ב-2007 סיימה תואר במנהל ציבורי באוניברסיטת ואסדה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של יוקו אובוצ'י (ביפנית)
- יוקו אובוצ'י, ברשת החברתית אינסטגרם
- Same Old, Same Old כתבה במגזין Time Asia, יוני 2000.
- Nepotism under fire in land of the rising daughter The Independent יוני 2000
- דוגמה אישית ביפן: השרה לילודה נכנסה להריון, באתר ynet, 15 בפברואר 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רויטרס, יפן: התפטרו שתי שרות שהואשמו בשחיתות, באתר ynet, 20 באוקטובר 2014