עוזר פרלמנטרי

יועץ פרלמנטרי או עוזר פרלמנטרי הוא עוזרו של חבר הפרלמנט באותה מדינה, המסייע לו במכלול עבודתו הפרלמנטרית. בישראל קרוי התפקיד, מאז 2014, יועץ פרלמנטרי.

בישראל

ביוני 2014 החליטה ועדת הכנסת לשנות את שם המשרה מ"עוזר פרלמנטרי" ל"יועץ פרלמנטרי", בלי שינוי באופי המשרה^[1].

עד אוקטובר 2015 כל חבר הכנסת היה זכאי להעסיק שני יועצים פרלמנטריים. בתחילת העשור השני של המאה ה-21 אישרה ועדת הכנסת יועץ פרלמנטרי שלישי לראשי ועדות הכנסת הקבועות,^[2] ובאוקטובר 2015 ניתנה הזכות לשלושה יועצים פרלמנטריים לכל חברי הכנסת^[3]. היועץ הפרלמנטרי מהווה חלק בלתי נפרד מתפקודו של חבר הכנסת בכנסת ומחוצה לה. ייתכנו שינויים בפרטי התפקיד לפי חבר הכנסת, אולם בין היתר מבצע היועץ הפרלמנטרי את הבאים:

ניהול יומן הפגישות של חבר הכנסת
סינון הדואר המתקבל
יזימת שאילתות בשם חבר הכנסת
העלאת הצעות לסדר, תגובות וראיונות בתקשורת
עדכון חבר הכנסת על התרחשויות בכנסת ומחוצה לה
שמירת האינטרס של חבר הכנסת בסיעה ובוועדות
ליקוט חומר ומידע בנושאים המעניין את חבר הכנסת
כתיבת נאומים
הצעות חוק הנרשמות על שמו של חבר הכנסת.

אולם לא כל היועצים הפרלמנטריים משמשים בתפקידים מעין אלו - חלק מחברי הכנסת מנצלים את תקן העוזר הלא בכיר לשם שכירת נהג.

מעמדם של היועצים הפרלמנטריים אינו קבוע בחוק, אלא נקבע בהחלטות של ועדת הכנסת. בשנת 1996 נקבע שכל חבר הכנסת רשאי להעסיק עד שני עוזרים לצורך עבודתו הפרלמנטרית. היועצים הפרלמנטריים הם עובדים של חבר הכנסת ואינם נחשבים לעובדי הכנסת, ולכן גם אינם מוכרים כעובדי מדינה, שלא כמו עוזרי השרים בישראל. חבר הכנסת הוא אפוא מעסיקו של היועץ פרלמנטרי, ובכל שנה עליו לחתום עמו על חוזה עבודה; הוא אשר מגדיר את תפקידו לפי צרכיו ושיקוליו. הכנסת, באמצעות ועדת הכנסת, קובעת את שכרם של היועצים הפרלמנטריים ומשלמת אותו ישירות ליועצים עצמם. אחד משני העוזרים מוגדר "יועץ בכיר", ועליו להיות בעל תואר אקדמי או בעל ותק של ארבע שנות עבודה לפחות כיועץ פרלמנטרי. אין הגבלה של משך הזמן שבו יועץ פרלמנטרי יכול להחזיק במשרתו. עם זאת, כאשר נפסקת כהונתו של חבר הכנסת (בשל התפטרותו או אי-בחירתו לתקופת כהונה נוספת) או כאשר הוא מתמנה לשר או לסגן שר, גם חוזה העבודה של יועצו הפרלמנטרי מגיע לסיומו.

במסגרת תקנון האתיקה של הכנסת קיים סעיף המנחה כי "חבר הכנסת יסתייע בעוזרים הפרלמנטריים שלו לצורך מילוי תפקידו כחבר הכנסת באופן סביר".

על פי תקנון הכנסת יועץ פרלמנטרי אחד יועסק כעוזר מנהלי והעוזר השני יועסק כעוזר מקצועי. כאשר "יועץ הבכיר" יוגדר כעוזר המקצועי.

היועץ הפרלמנטרי בארצות הברית

הקונגרס בארצות הברית מורכב משני בתים: הסנאט ובית הנבחרים. הבתים מעמידים לרשות נבחרי הציבור תקציבים לצורך ניהול המשרדים ואיושם על ידי צוות עוזרים המכונים "צוותים אישיים" (Personal staffs). אולם, ישנה חלוקה בין הסנאט לבית הנבחרים, כאשר תקציבם של חברי בית הנבחרים קבוע ושל חברי הסנאט משתנה על פי גודל האוכלוסייה שאותה הוא מייצג.

ה"צוותים האישיים" כוללים עוזרים מנהליים, עוזרים לענייני חקיקה ו"אנשי שטח".המאיישים את משרדיהם גם מחוזות הבחירה וגם בקונגרס בוושינגטון. נוסף על אלה ישנם על פי רוב גם יועצי תקשורת, מנהלים, מזכירים ובעלי תפקיד אחרים.

עוזרים מנהליים: תפקידם לנהל את משרדם של חברי הקונגרס - מענה על מכתבים, תיאום פגישות וניהול המשרד.

עוזרים לענייני חקיקה: תפקידם לעסוק בהכנת הצעות חוק ותיקוני חקיקה, סיוע בגיבוש מסמכי עמדה וניהול מדיניות, כתיבת נאומים ואף לעיתים לייצג את חבר הקונגרס בוועדות שהחבר אינו יכול להגיע אליהן ועוד.

אנשי השטח: תפקידם המרכזי הוא שמירת הקשר עם ציבור הבוחרים שאותם חבר הקונגרס מייצג, טיפול בפניות הציבור ובבקשות לסיוע ופתרון בעיות פרטיקולריות. לכן עבודתם שוכנת במחוזות הבחירה של אותו חבר קונגרס.

חברי הקונגרס הם אלה ששוכרים את שירותיהם של עוזריהם האישיים, והם אלה שמחליטים על משך העסקתם. לחבר בית הנבחרים יש בממוצע כ-22 אנשי צוות ולסנטור יש בממוצע למעלה מ-40 אנשי צוות.

העוזר הפרלמנטרי באוסטרליה

הפרלמנט הפדרלי של אוסטרליה מורכב משני בתים: סנאט ובית נבחרים. חברי הפרלמנט מחזיקים באנשי צוות שבהם יועצים ואנשי ניהול, המקבילים ל"עוזרים הפרלמנטרים". כל חבר פרלמנט מקבל מימון להעסקתם של שלושה עוזרים במשרה מלאה, אלא אם אזורי הבחירה אותם הם מייצגים גדולים במיוחד ואז הם זכאים להעסיק עוזר רביעי. בנוסף לכך ישנם מספר תפקידים אשר חברי פרלמנט מכהנים בהם אשר מקנים זכות להעסקתו של עוזר נוסף.

העוזר הפרלמנטרי בבריטניה

הפרלמנט של בריטניה מורכב משני בתים: בית הלורדים ובית הנבחרים. עוזריהם של חברי בית הלורדים מועסקים על בסיס חוזה אישי אצל הלורדים עצמם או אצל מפלגותיהם. אולם, הבית המחוקק הוא בית הנבחרים ואף שם חוזה ההעסקה הוא בין חבר פרלמנט לבין עוזרו.

בבריטניה ישנם סוגים שונים של עוזרים פרלמנטרים:

Office Managers Senior& Junior Secretaries - תפקידם הוא תפקיד אדמיניסטרטיבי במהותו, ניהול שוטף של המשרד, תכתובות עם גורמי חוץ וניהול יומנו של חבר הפרלמנט.

Caseworkers - אחראים על הקשר בין חבר הפרלמנט לבין ציבור בוחריו, מתן מידע, ייעוץ וסיוע בנושאים כלכליים וחברתיים תוך תיאום עם כלל הרשויות, במטרה לפתור בעיות פרטניות.

Research/Parlamentary Assistants - עוזרים אלו עוסקים בניתוח ומחקר סוגיות הקשורות לעבודה הפרלמנטרית. הם בדרך כלל בעלי תואר שני ויותר. הבכירים שבהם אף ממונים על הקשר עם חברי שדולות, תקשורת ועם המפלגה. ישנם גם עוזרים פרלמנטרים שאינם מועסקים בשכר, הן במחוזות והן בפרלמנט. הם בעיקר סטודנטים מאנגליה, ומקבלים מספר הטבות כגון חניה, טלפון וכדומה אך אין מעמדם שווה למעמדם של שאר העוזרים המצוינים לעיל.

העוזר הפרלמנטרי בגרמניה

הפרלמנט של גרמניה מורכב משני בתים: הבונדסרט המייצג את האינטרסים של 16 המדינות המרכיבות את גרמניה. תנאי מוקדם להיותם חברים בבית זה הוא היותם חברי ממשל במדינה ממנה הם נשלחו. לכן, לחברי הבונדסרט אין עוזרים פרלמנטרים מתוקף תפקידם זה, אלא, כל סיוע כספי ולוגיסטי שלהם הם צריכים הם מקבלים מהממשל המקומי ממנו הם נשלחו.

הבונדסטג- החברים בו מחזיקים בעוזרים פרלמנטרים מתוקף תפקידם כחברי פרלמנט.

תפקידם הוא לסייע בכל הקשור לעבודה הפרלמנטרית עצמה, סוג עבודה זו נקבעת על ידי חבר הפרלמנט אשר בוחר את עוזריו על פי שיקוליו וצרכיו האישיים, הם יכולים להחליט אם הם מעוניינים בפקידים, מזכירות, אנשי מחקר וכדומה. וחוזה העבודה שלהם הוא אישי בין העוזר וחבר הפרלמנט.

העוזר הפרלמנטרי בפינלנד

בניגוד לרוב מדינות העולם פינלנד העוזרים הפרלמנטרים מועסקים מבחינה פורמלית על ידי הפרלמנט עצמו, כל חבר פרלמנט זכאי להעסיק עוזר אחד. תפקידם הוא לסייע לחברי הפרלמנט בעבודות משרד ובמתן שירותי מזכירות, לבוא במגע עם קבוצות אינטרס חוץ- פרלמנטריות ומחקר ואיסוף חומר על כל הקשור בעבודה הפרלמנטרית השוטפת.