יוסקה מאיור
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | גיורא רוטמן ודב (דובי) זיגלמן |
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה | רצועת קומיקס |
| נושא |
ההעפלה, מלחמת העצמאות |
| הוצאה | |
| הוצאה | הארץ שלנו |
| תאריך הופעה ראשונה | 24 בינואר 1972 |
  | |
"יוסקה מאיור" הוא סיפור קומיקס בהמשכים שמורכב משני חלקים. הקומיקס נוצר על ידי גיורא רוטמן ודב (דובי) זיגלמן והתפרסם בשער האחורי של השבועון לילדים "הארץ שלנו" בשנים 1972–1973. הקומיקס מתרחש על רקע המאבק להקמת מדינת ישראל. הוא מקיף 81 פרקים סך הכל, ובכך הוא סיפור הקומיקס הארוך ביותר שפורסם בעיתון ישראלי.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלקו הראשון של הסיפור החל להתפרסם ב-24 בינואר 1972, והקיף 50 פרקים. הוא מתאר את קורותיו של יוסקה מאיור, בחור צעיר שהיה פרטיזן בשואה והעפיל לארץ, התגייס לפלמ"ח (לאחר מבחני אומץ שערך לו מפקדו יצחק), ועסק בפעולות של העפלה לארץ ישראל. לאחר מכן השתתף יוסקה בהברחת 150 ילדים יהודיים ממנזר בפולין שבו היו כלואים.[1] חלקו השני של הסיפור מתרחש על רקע מלחמת העצמאות ובו יוסקה נלחם בקרבות על גוש עציון ומשתתף בשיירות לירושלים הנצורה. בסופו של הסיפור משתתף יוסקה בגילוי דרך בורמה.
בראיון מאוחר טענו רוטמן וזליגמן כי הסיפור נולד על רקע מחסור בידע על אודות תקופה זו בקרב בני הנוער.[2] השניים הקפידו על דיוק בפרטים ההיסטוריים בעלילת הסיפור ובאופן ציור הפרטים. לשם כך, עסקו השניים במחקר היסטורי על אודות התקופה ויצרו גיבור בדיוני הפועל בתוך מרחב היסטורי ממשי.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסקה מאיור- גיבור הסיפור, מתואר בקומיקס כבחור צעיר, גבה- קומה, חסון, פטריוט, המתנהג באופן אצילי, בעל תושייה, אמיץ לב, נאמן "למוסדות הלאומיים", ומוכן להקריב את חייו למען העם ותקומתו[3][4].
יוסקה יוצא לפעולות ומבצעים רבים, ואף מקבל תשבחות ממפקדו[5].
ישנן דמויות משניות נוספות כמו: מפקדו- יצחק, חברתו (שבפרק האחרון הופכת לאשתו)- מירי, והלוחמים הרבים שלוחמים איתו - יאיר, יהושע, ינוש, מקס, סטפן, אברהם, בני, מנשה, אלי, ועוד רבים, אך הן דמויות שוליות יותר.
תגובות על הקומיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוטמן מספר על אהדת הילדים לקומיקס: "הם רצו אחריי והציקו לי כל הזמן, בשאלות מה יהיה הלאה, מה יהיה בשבוע הבא"[6].
אך חוץ מהתגובות החיוביות היו גם כמה ביקורות שליליות על כך שלגיבור הראשי אין חסרונות. וכך כתבה קוראת אחת: "עוד לא פגשתי אדם כיוסקה מאיור, שמצליח בכל מעשיו ושיהיה נועז וגיבור ושום רגש של פחד אפילו לא צץ בו". בתשובה, ענו לה קוראים אחרים ש "יוסקה מאיור הוא סיפור בלבד וסיפור יכול להיות דמיוני "[6].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיורא רוטמן ודב זיגלמן, יוסקה מאיור, עיתון הילדים "הארץ שלנו", 1972-1973
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסקה מאיור- חלק ראשון, באתר יקום תרבות
- יוסקה מאיור- חלק שני, באתר יקום תרבות
- יוסקה מאיור בריבועי קומיקס, חלק א', באתר של גיורא רוטמן
- יוסקה מאיור בריבועי קומיקס, חלק ב', באתר של גיורא רוטמן
- דף הבית באתר של גיורא רוטמן
- יוסקה מאיור: הקומיקס הישראלי כאפוס היסטורי, אימגו מגזין מאמרים,אלי אשד
- יוסקה מאיור :הקומיקס הישראלי כסיפור הרפתקאות היסטורי, המולטי יקום של אלי אשד
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אליהו אשד, יוסקה מאיור :הקומיקס הישראלי כסיפור הרפתקאות היסטורי, באתר המולטי יקום של אלי אשד, 2008-06-10
- ^ אלי אשד, "יוסקה מאיור: הקומיקס הישראלי כאפוס היסטורי", באתר אימגו, 19 בינואר 2009
- ^ דב זיגלמן וגיורא רוטמן, יוסקה מאיור, כרך א', ירושלים, 1972, עמ' 1
- ^ דב זיגלמן וגיורא רוטמן, "שלוש דמויות באפלה", יוסקה מאיור, כרך א', ירושלים, 1972, עמ' 6
- ^ דב זיגלמן וגיורא רוטמן, "הביתה", יוסקה מאיור, כרך א', ירושלים, 1972, עמ' 30
- ^ 1 2 יוסקה מאיור: הקומיקס הישראלי כאפוס היסטורי, באתר אימגו מגזין מאמרים (באנגלית)