יוסף ליב זוסמן
 | |
| הרב יוסף ליב זוסמן נותן שיעור בישיבת עטרת כהנים ביום ירושלים | |
| לידה |
31 בדצמבר 1922 ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1999 (בגיל 76) ירושלים |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| תקופת הפעילות |
? – 13 בדצמבר 1999 |
| רבותיו |
יעקב משה חרל"פ, אברהם יצחק הכהן קוק |
  | |
הרב יוסף ליב זוסמן (י"ב בטבת תרפ"ג; 31 בדצמבר 1922 - ד' בטבת תש"ס; 13 בדצמבר 1999) היה רב ומקובל ירושלמי, מתלמידיו של הרב יעקב משה חרל"פ ומעורכי כתביו.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים בי"ב בטבת תרפ"ג לרב משה חיים, שעלה ארצה מסמרגון בשנת תרס"ג, וחיה שאשא, המיוחסת למהרש"א.[1] בברית המילה שלו הראי"ה קוק שימש כסנדק ורבי יוסף חיים זוננפלד כמוהל. למד בישיבת עץ חיים ובישיבת בית זבול. נישא לטובה לבית שמסיוף[2] (נפטרה ה'תשנ"ז) והתגורר בשכונת כנסת ישראל בירושלים.
בצעירותו נהג להשתתף בסעודה שלישית אצל הראי"ה קוק ודבק בו. מאז העריץ את הרב קוק, ציטט אותו וסיפר אודותיו. רבו המובהק היה הרב יעקב משה חרל"פ, תלמידו של הרב קוק, אליו היה קשור בכל נפשו,[3] ולאחר פטירת רבו, היה בין עורכי סדרת ספריו "מי מרום".[4] בתקופת לימודיו בישיבת עץ חיים כתב מאמרים בהלכה. במקביל החל ללמוד קבלה בישיבת המקובלים שער השמים, ובהמשך אף העביר בה שיעורים בקבלה.
לאחר מלחמת ששת הימים היה מגיע בקביעות אל הכותל המערבי לתפילה, קריאת תהלים ותיקון חצות.[5] נודע במיוחד בספירת העומר, אותה היה נוהג לקיים ליד הכותל במתינות, מעמד שהיה נמשך זמן רב.[6] פעמים רבות נבחר לשליח ציבור בעצרות תפילה וברכת כהנים בכותל המערבי.
במשך שנים רבות נהג להעביר שיחה על פרשת השבוע בביתו בליל שבת לתלמידי ישיבת מרכז הרב וישיבת עטרת כהנים, שהיו קשורים אליו מאד. בשיחה זו היה מבאר את הפרשה על פי הקבלה ותורת רבותיו, פרטים רבים מזיכרונותיו על חכמי ירושלים, חלקם כתב בעצמו וחלקם תומללו מפיו, הוטמעו בספרי ההגיוגרפיה הרבנית.
אף שצידד בציונות ובמדינת ישראל, רבנים ואדמו"רים מכל החוגים העריכו אותו וכיבדוהו, והיו מגיעים אליו להתייעצות, לימוד וקבלת ברכה. הוא נודע גם כבעל צדקה וחסד.[7]
הרב יוסף ליב זוסמן נפטר בד' בטבת תש"ס. הלווייתו שיקפה את אורחות חייו החברתיות-רוחניות; נכחו בה אנשי היישוב הישן, תלמידי חכמים ומקובלים בני עדות המזרח, תלמידי ישיבת מרכז הרב ועוד. נטמן בהר המנוחות. הותיר אחריו ארבעה ילדים.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מבחירי צדיקיא ♦ מאמרים ואגרות רשמים וזכרונות מאת הרב יוסף ליב זוסמן, גרשון חיים באס, אבישי מנשה גרוסר וטוביה שלמה בר-אילן (עורכים), ירושלים תשס"ז. [בראש הספר מופיע מכתב ברכה מאת הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל].
- אושפיזין עליאין ♦ על סדר שבעת האושפיזין, מכון מים חיים, מהדורה חדשה תשרי ה'תשפ"ב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יחיאל מיכל שטרן, 'רבי יוסף לייב זוסמן', בתוך: זהרי חמה: תולדות רבי זונדל קרויזר, ירושלים תשע"ד, שמה-שמט
- בצלאל דבליצקי, 'אורח צדיקים' – אגרות בין הרב שריה דבליצקי והרב זוסמן, בתוך: ישורון מ, תשע"ט, עמ' תלח-תק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יוסף ליב זוסמן, הקדושה הופעתה וגילוייה, ניצני ארץ יד, תשס"א, עמ' 69–76
- הרב יוסף ליב זוסמן, הספדים על הגאון הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, מאבני המקום יד, ישיבת בית אל תשס"ג, עמ' 36–41
- הרב יוסף ליב זוסמן, מכתבים לתולדות מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מאבני המקום יד, ישיבת בית אל תשס"ג, עמ' 14–35
- הרב יוסף ליב זוסמן, הספירות ועבודת האדם, ניצני ארץ טו, ישיבת מרכז הרב תשס"ו, עמ' 61–67
- מכתבי הרב זוסמן אל הרבי מלובביץ'
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו מכתבו אל הרב אפרים רגנשברג, כ"ט תשרי תשט"ו (מבחירי צדיקיא, עמ' קיח)
- ^ פרסום נישואין, שערים, 13 באפריל 1959, עמ' 4
- ^ ראו לדוגמה: המונים השתתפו ב"שירת הים", הצופה, 3 באפריל 1956, עמ' 4
- ^ הגדת מי מרום, הצופה, 6 באפריל 1955, עמ' 4
- ^ ש. אהרוני, 24 שעות ליד הכותל, הצופה, 2 באפריל 1969, עמ' 8
- ^ ספירת העומר של הרב זוסמן (הקלטה)
- ^ לדוגמה: יחיאל לימור ויוסף וקסמן, "טוענים שאני שנורר? – נכון, זה המקצוע שלי", מעריב, 29 בדצמבר 1974
| בקרת זהויות |
|
|---|