יוסף צבי הרץ
![]() | |||||
לידה |
25 בספטמבר 1872 רברין, סלובקיה ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1 בינואר 1946 (בגיל 73) לונדון, הממלכה המאוחדת ![]() | ||||
מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בווילסדן ![]() | ||||
מדינה |
הממלכה המאוחדת, ממלכת הונגריה ![]() | ||||
השכלה | |||||
תקופת הפעילות |
? – 14 בינואר 1946 ![]() | ||||
| |||||
תפקידים נוספים |
רב ראשי ![]() | ||||
פרסים והוקרה | |||||
![]() ![]() |
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/cb/Joseph_Herman_Hertz._1913._ggbain.12503.jpg/250px-Joseph_Herman_Hertz._1913._ggbain.12503.jpg)
הרב יוסף צבי הרץ (באנגלית: Joseph Herman Hertz; 25 בספטמבר 1872, הונגריה - 1 בינואר 1946) היה הרב הראשי של בריטניה מ-1913 עד מותו בשנת 1946, וחוקר תנ"ך.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרץ נולד בהונגריה ב-25 בספטמבר 1872, וב-1884 היגר לניו יורק. הוא למד במכללת ניו יורק, אוניברסיטת קולומביה ובבית המדרש לרבנים באמריקה, שהוא היה הבוגר הראשון שלו, ב-1894[1].
אחרי שנים מעטות כרב בית כנסת בסירקיוז, עבר בשנת 1898 לדרום אפריקה, לכהן כרב בעיר יוהנסבורג שזה עתה הוקמה. לאחר שגורש מטרנסוואל בגלל תמיכתו בבריטים במלחמת הבורים, הוא חזר לעיר בעקבות הניצחון הבריטי ונשאר בה עד 1911. במשך כמה שנים שימש גם כמרצה לפילוסופיה בקולג' שיהפוך אחר כך לאוניברסיטת פרטוריה.
אחרי שעזב את דרום אפריקה חזר לניו יורק עד שנת 1913, שבה התמנה לרב הראשי של בריטניה. היה נשיא בית הספר למדעי יהדות ורב בית הכנסת הגדול בלונדון.
פעל לקידום התנועה הציונית בבריטניה, והיה בין הגורמים שסייעו להשגת הצהרת בלפור. כשהוקמה האוניברסיטה העברית בירושלים מונה לחבר בחבר הנאמנים שלה ויו"ר הגוף המנהל של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה.
במהלך כהונתו כרב ראשי, הוא נהג בתקיפות ולא היסס להיכנס לעימותים, בין השאר כנגד מגמות של רפורמה ביהדות. הוא תקף בחריפות גילויי אנטישמיות ברחבי העולם, כולל גינוי לאנטישמיות ואפלית יהודים ברוסיה, בנוכחות השגריר הרוסי.
הרב הרץ הנהיג את ההתנגדות ליוזמת רפורמת לוח השנה שנדונה בחבר הלאומים. על פי הרפורמה הייתה אמורה השנה לכלול 52 שבועות ועוד יום שאינו במניין ימי השבוע כך שלכל תאריך יהיה יום קבוע שאינו משתנה משנה לשנה. הרץ יזם שיתופי פעולה עם מנהיגים נוצריים כדי לסכל כוונה זו[2], יוזמה שעלתה שוב בשנת 1963[3].
על שמו נקראים רחובות בשכונת רמות בירושלים ובשכונת תל גנים ברמת גן.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב הרץ כתב הרבה נגד ביקורת המקרא, וניסה להוכיח את מקורה האלוהי של התורה. הוא ביטא עמדה זו בפירושו לתורה (באנגלית) שהשפיע על האורתודוקסים והקונסרבטיבים בבריטניה וארצות הברית.
מלבד פירושיו לתורה ולסידור התפילה, הוציא ספרים נוספים:
- Affirmations of Judaism - אסופת דרשות שזכתה להצלחה ולהמשך בשלושה כרכים נוספים של נאומים דרשות ומחקרים.
- A Book of Jewish Thoughts (1917) - תרגומים למבחר מההגות היהודית לאורך הדורות, שזכתה להצלחה רבה: 25 מהדורות ותרגומים לשפות רבות.
- The Battle for the Sabbath at Geneva - תיאור מאבקו נגד הרפורמה בלוח השנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף צבי הרץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יוסף צבי הרץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
יוסף צבי הרץ (1872-1946), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סיראקוז, העברי, 24 ביוני 1894
- ^ J. H. Hertz, The Battle for the Sabbath at Geneva, Transactions (Jewish Historical Society of England) 13, 1932, עמ' 189–246
- ^ מאמר של הרב עמנואל יעקובוביץ, הסוקר את הניסיונות האלה
הרבנים הראשיים לאנגליה | ||
---|---|---|
הרבנים האשכנזיים | (לא רשמיים): אורי פייבוש המבורגר (אהרן הרט) • צבי הירש לוין • משולם סלמון • דוד שיף
(רשמיים): שלמה הירשל • נתן מרקוס אדלר • נפתלי הרמן אדלר • יוסף צבי הרץ • ישראל ברודי • עמנואל יעקובוביץ • יונתן זקס • אפרים מירוויס | |
רבני הקהילה הספרדית-פורטוגלית | יעקב ששפורטש • יהושע דה סילבה • יעקב אבנדנה • שלמה אאיליון • דוד ניטו • יצחק ניטו • משה גומז דה מסקיטה • רפאל מילדולה • רפאל ד'אזבדו • בנימין ארטום • משה גסטר • שלמה גאון • אברהם לוי • יוסף דוויק הכהן (בפועל) |