השבוע הקדוש

השבוע הקדוש (לטינית: Hebdomada Sancta או Maior Hebdomada; יוונית: Μεγάλη Εβδομάδα; רוסית: Страстная неделя; "השבוע הגדול") בנצרות הוא השבוע שלפני חג הפסחא והשבוע האחרון בתקופת התענית, המוקדש לציון האירועים בשבוע האחרון לחייו של ישו. מיד לאחר השבוע הקדוש, ביום ראשון, חל חג הפסחא המציין את תחייתו של ישו ביום השלישי לאחר צליבתו.

התענית

ערכים מורחבים – התענית, התענית הגדולה

השבוע הקדוש הוא למעשה השבוע האחרון של תקופת התענית הקודמת לפסחא. תקופה זאת מתחילה ביום רביעי של האפר או יום שני הנקי, כ-40 יום לפני פסחא.

ימות השבוע

ימות השבוע הקדוש מנציחים מאורעות בימיו האחרונים של ישו כפי שמתוארים באוונגליונים. שלושת הימים האחרונים, שהם יום שישי הטוב, יום שבת הקדוש ו"יום ראשון של פסחא", קרויים לפעמים "טרידואום" (Triduum, "שלושה ימים" בלטינית).

בנצרות האורתודוקסית השבוע הקדוש מתרחש שבוע אחרי הקתולים. כאשר הקתולים חוגגים את חג הפסחא ביום ראשון, האורתודוקסים מציינים את יום ראשון של הדקלים, ומתחילים בו את השבוע הקדוש. במספר מקומות הקתולים והאורתודוקסים איחדו את החגים.

יום ראשון של הדקלים

ערך מורחב – יום ראשון של הדקלים

ביום ראשון של השבוע הקדוש מציינים את כניסתו של ישו לירושלים ונוהגים לשאת כפות דקלים כיוון שעל פי המסורת הנוצרית נתקבל ישו בנפנוף כפות תמרים על ידי תושבי העיר.

יום שני הקדוש

על פי המסורת, ביום זה טיהר ישו את המקדש. בירושלים נוהגים עולי הרגל לבקר בהר הבית לזכר גירוש חלפני הכסף. כמו כן, נהוג לנקות את הבתים לקראת החג המתקרב.

יום שלישי הקדוש

קידוש השמנים על ידי הבישופ במהלך השבוע הקדוש

יום שלישי נקרא לעיתים גם "יום שלישי של התאנים" (Fig Tuesday) מכיוון שלפי המסורת ביום זה נשא ישו את המשל על עץ התאנה. נהוג להכין ולקדש את השמן שבו יעשו שימוש בשבעת הסקרמנטים הקדושים של הנצרות הקתולית ובסקרמנטים של כנסיות אחרות.

יום רביעי הקדוש

יום רביעי נקרא גם "יום רביעי של הריגול" (Spy Wednesday) כי על פי המסורת ביום זה ריגל יהודה איש קריות אחר ישו.

יום חמישי הגדול

ערך מורחב – יום חמישי הגדול

ביום חמישי מתקיימת מיסה מיוחדת לזכר הסעודה האחרונה שנערכה ביום זה. מקיימים לצד המיסה את טקס רחיצת הרגליים, בעקבות האמונה שישו רחץ את רגלי תלמידיו^[1]. בטקס זה כהן הדת הבכיר במקום רוחץ באופן סמלי את רגליהם של מספר מאמינים (במקומות מסוימים מקובל שירחוץ רגלי 12 מחברי הקהילה לסמל את 12 שליחי ישו).

יום שישי הטוב

ערך מורחב – יום שישי הטוב

ביום זה על פי המסורת התקיימה צליבת ישו. יום זה הוא יום אבל ומציינים אותו בצום יום שישי. כמו כן נהוג לבקר בו בבתי קברות. בירושלים מקובל ללכת בויה דולורוזה, "דרך הייסורים", שעבר ישו.

יום שבת הקדוש

ביום שבת הקדוש (Holy Saturday) או "יום שבת השקט" ישו נח בקברו והנשים שחזו בקבורתו שבתו ממלאכתן ולכן גם הנוצרים נוהגים לא לעשות כל מלאכה ביום זה פרט להכנות לחג. יש מקומות שבהם מתקיים מנהג שרפתו של יהודה. בלילה שבין שבת לראשון מקיימים את המיסה. בכנסייה האורתודוקסית מקיימים בלילה את טקס שבת האור, שבו הכמרים נכנסים למקום מוסתר ויוצאים ממנו עם אש שכביכול ירדה מהשמים. בירושלים, נכנס הפטריארך של ירושלים לאדיקולה בכנסיית הקבר הקדוש ויוצא משם עם אש.

יום ראשון של פסחא

ערך מורחב – פסחא

ביום ראשון על פי המסורת קם ישו לתחייה. יום זה הוא יום חג הפסחא ובו נגמרת התענית וכל מנהגי האבלות למיניהם.

פרוססיון

חגיגות "השבוע הקדוש" במדינות קתוליות בעלות מורשת ספרדית (semana santa) כוללות טקס מרכזי המכונה "פרוססיון" (Procesión). זוהי תהלוכה העוברת ברחובות העיר. משתתפיה לובשים תלבושות מיוחדות ונושאים את ארונו של ישו שעליו פסלי איקונות. לפעמים מתנהלת תהלוכה מקבילה של נשים הנושאות את פסלה של מרים (מריה) אמו של ישו. לפני התהלוכה מעטרים את הרחובות בהם תעבור השיירה במרבדי פרחים ונסורת צבעונית. במקומות מסוימים, ביניהם קסטיליה ולאון שבספרד ואנטיגואה שבגואטמלה הטקס נחשב כמוקד משיכה לתיירים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא השבוע הקדוש בוויקישיתוף

השבוע הקדוש(הקישור אינו פעיל) במרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים
השבוע הקדוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
השבוע הקדוש (נצרות), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ וְאַחַר יָצַק מַיִם בַּכִּיּוֹר וַיָּחֶל לִרְחֹץ אֶת רַגְלֵי תַלְמִידָיו וּלְנַגֵּב בַּמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר הוּא חָגוּר בָּהּ:" (יוחנן יג, 5- 2)

[1] וְאַחַר יָצַק מַיִם בַּכִּיּוֹר וַיָּחֶל לִרְחֹץ אֶת רַגְלֵי תַלְמִידָיו וּלְנַגֵּב בַּמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר הוּא חָגוּר בָּהּ:" (יוחנן יג, 5- 2)

[1]