יהושע ישעיה נויבירט
 | |
| הרב נויבירט בכנס בוגרים של ישיבת קול תורה | |
| לידה |
16 בפברואר 1927 י"ד באדר א' תרפ"ז הלברשטאדט,  גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
11 ביוני 2013 (בגיל 86) ג' בתמוז תשע"ג ירושלים  |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
ישיבת קול תורה |
| תקופת הפעילות |
? – 11 ביוני 2013 |
| השתייכות | יהדות |
| תחומי עיסוק | לימוד, הלכה, חינוך |
| רבותיו | הרב שלמה זלמן אוירבך |
| בני דורו | הרב בנימין זילבר |
| חיבוריו | שמירת שבת כהלכתה |
  | |
הרב יהושע ישעיה נויבירט (י"ד באדר א' תרפ"ז, 16 בפברואר 1927 – ג' בתמוז תשע"ג, 11 ביוני 2013) היה רב וראש ישיבה בירושלים, מחבר הספר "שמירת שבת כהלכתה" על הלכות שבת ויום טוב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בהלברשטאדט שבגרמניה לרב ד"ר אהרן נויבירט, ששימש רב במיינץ, הלברשטאדט, ברלין ואמסטרדם,[1] ושרה חיה לבית במברגר (נינתו של הרב יצחק דב במברגר ושל הרב יעקב אטלינגר בעל הערוך לנר). לאחר ליל הבדולח נשלח עם אחיו ואחותו במשלוח ילדים מברלין לבלגיה. מאוחר יותר עברו הוריו לאמסטרדם, שם התאחדו חלק מבני המשפחה ושרדו את מלחמת העולם השנייה והשואה תוך תלאות קשות. בין השאר הסתתרו כשלוש שנים בדירה אחת, שניים מאחיו נספו בשואה.
בשנת ה'תש"ו עלה לארץ ישראל בעלייה בלתי-ליגאלית בספינה ביריה[2] שיצאה ממרסיי. עם בואו ארצה נכלא במחנה המעצר בעתלית, שוחרר לאחר מספר חודשים והחל ללמוד בישיבת קול תורה בירושלים אצל הרבנים יחיאל מיכל שלזינגר וברוך קונשטט, ובהמשך אצל הרב שלמה זלמן אוירבך. הוריו עלו ארצה רק לאחר קום המדינה.
בשנותיו ב"קול תורה" התקרב אל הרב אוירבך, היה לתלמידו המובהק, והתייעץ עמו רבות בכתיבת ספרו "שמירת שבת כהלכתה". שתי מהדורותיו הראשונות של הספר נכתבו על פי פסקי הרב אוירבך. על ספר זה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.[3] בשנת תשע"א הוציא לאור מהדורה שלישית ומורחבת שבה הכניס מאות נושאים נוספים. הספר זכה לתפוצה רבה.
לאחר שהרב שמואל אליעזרי נתמנה לדיין בשנת ה'תשי"ח, החל הרב נויבירט לשמש כרב בפועל של שכונת בית וגן.[4] הרב נויבירט ייסד בבית וגן את הישיבה לצעירים "פני שמואל" ואת הישיבה הגבוהה חכמת שלמה (שתיהן מכונות "ישיבת הרב נויבירט") וכן את הישיבה הגבוהה 'נתיבות חכמה' שבראשה עומד גם הרב דניאל וולפסון. הרב נויבירט העביר שיעורים בקביעות בעיקר בהלכה גם בישיבת קול תורה. במשך עשרות שנים מסר שיעורי דינים ושיעור בהלכות שבת במכון בית יעקב למורות.
הרב נויבירט שימש כפוסק ההלכה של המרכז הרפואי שערי צדק (משנת תשע"ג - עם הרב אשר וייס). כן שימש כרב ארגון "החובש הר נוף".
הוא נפטר בגיל 86 בבית החולים שערי צדק, ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשא לאשה את חווה נויבירט ממנה ילדיו. לאחר פטירתו, ירשו בניו את מקומו בראשות הישיבות: הרב שמחה בישיבת חכמת שלמה והרב ברוך בישיבת נתיבות חכמה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמירת שבת כהלכתה - הלכות שבת ויום טוב
- קיצור דיני שמיטת קרקעות
- אהל שרה - דיני טהרת המשפחה
- חנוך הבנים למצוות ודיני קטן
- מדריך הלכתי לאחיות בבתי חולים לשבתות וחגים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיעורי הרב יהושע ישעיה נויבירט באתר "קול הלשון"
- רשימת המאמרים של יהושע ישעיה נויבירט, באתר רמבי"ש
- שלמה יוסף זוין, יצחק גילת וד"ר צ. מ. רבינוביץ, נימוקי ועדת הפרס לספרי מחקר ועזר - הרב יהושע ישעיהו נויבירט: שמירת שבת כהלכתה, הצופה, 24 בספטמבר 1965
- מרדכי בר"ש שמואל, קווים לדמותו של הרב נויבירט, המעין תשרי תשע"ד
- אלי קלרמן, הרב נויבירט - דברים שאמר והנהגות שנהג, המעין תשרי תשע"ד
יהושע ישעיה נויבירט (1927-2013), דף שער בספרייה הלאומית- כל הכתבות על הרב נויבירט, באתר ערוץ 7
- מאמרים של הרב יהושע ישעיה נויבירט, באתר ספריית אסיף
- סיפור פלא על רעיית הרב יהושע ישעיה נויבירט ואהבת התורה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב אהרן נויבירט זצ"ל (ליום השלושים להסתלקותו), שערים, 11 במרץ 1958;
ש. ד. גבריהו, הרב ר אהרן נויבירט ז"ל (שנה לפטירתו), הצופה, 28 בינואר 1959;
י. ל., הרה"ג ר' אהרן נויבירט זצ"ל: שנה לפטירתו, שערים, 28 בינואר 1959 - ^ שלמה עמנואל, עלייתו של הרב יהושע נויבירט זצ"ל לארץ ישראל באוניית מעפילים, המעין תשרי תשע"ד
- ^ הרבנים אהרן פרייס וי. י. נויבירט - חתני "פרס הרב קוק" של עת"א, הצופה, 23 בספטמבר 1965
- ^ לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - רבנים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 357