יהודה אבן שמואל

יהודה אבן שמואל
לידה	1887; באלטה, האימפריה הרוסית
פטירה	23 בפברואר 1976 (בגיל 89 בערך); ירושלים, ישראל
ענף מדעי	יהדות, תרגום, מדעי היהדות, מילונאות
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום לימודים	סורבון; אוניברסיטת מקגיל; מרכז למחקרי יהדות מתקדמים ;
מוסדות	הוועד הלאומי; ועד הלשון העברית; האנציקלופדיה העברית ;
פרסים והוקרה	פרס ישראל
צאצאים	ברוריה קופמן

יהודה אבן שמואל (קופמן) (20 במאי 1887 – 23 בפברואר 1976) היה חתן פרס ישראל לשנת תשל"ג בתחום מדעי היהדות^[1], וזוכה פרס הרב קוק למחקר תורני לשנת תשי"ט.^[2]

ביוגרפיה

אבן שמואל נולד וגדל בבאלטה שבאוקראינה. בגילאי 14-18 הוא למד בישיבה ליטאית בעיר הולדתו, בישיבת קישינוב^[3], ובישיבה המודרנית של הרב חיים טשרנוביץ באודסה, בה למד בנוסף לתלמוד גם מדרש, מחשבת ישראל והיסטוריה יהודית^[4]. בשנת 1904, לאחר שהשלים מבחני סיום של גימנסיה רוסית, נסע ללונדון בה שקד במשך כשנה על ספרי חכמת ישראל. לאחר מכן הוא למד שנה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת פריז, ועוד שנתיים בסורבון, לימודי בלשנות, היסטוריה ופילוסופיה^[4]. במקביל למד אצל נחום סלושץ^[5] והושפע מרעיונות הסוציאליזם, במיוחד מכתבי ז'אן ז'ורס. לאחר שלוש שנים שב לרוסיה, בה לימד והיה פעיל ציוני. בשנת 1913 הוא היגר למונטריאול, בה היה לו קרוב משפחה, והחל ללמוד באוניברסיטת מקגיל. על פי עדות אחד ממקורביו, הוא בחר במונטריאול בגלל שרצה להיות בקרבת ראובן בריינין. זמן לא רב לאחר הגעתו הוא יצר קשר עם בריינין והחל לכתוב מאמרים בעיתון שלו. הוא כתב כשלושה מאמרים בשבוע, שהופיעו תחת שמו וכן תחת שמות עט שונים, כמו "הודלסון" ו"תנא קמא"^[4].

בשנת 1916 הוא החל ללמוד בדרופסי קולג'^[6]. במשך מספר שנים, בשנות ה-20, היה ראש בית המדרש למורים בניו יורק^[7]^[8]. במקביל היה נואם פופולרי בארצות הברית ובקנדה^[9]^[10]. בשנת 1927 יצא לאור בניו יורק מהדורתו של ספר הניצחון של יום טוב ליפמן מילהויזן. בסוף שנת 1926 עלה לארץ ישראל^[11] בהזמנתו של חיים נחמן ביאליק שבקשו לערוך מילון.

בשנות ה-30 כתב הספדים על דמויות שונות בעיתון דבר, בהם נחמן סירקין^[12]^[13], חיים נחמן ביאליק^[14] ושמריהו לוין^[15].

משנת 1936 היה מנהל מחלקת התרבות של הוועד הלאומי^[16]. בשנת 1942 צורף לוועד הלשון העברית^[17]. במאי - יולי 1943 שהה בדרום אפריקה בשליחות הקרן הקיימת^[18]^[19]. בשנת ה-40 היה העורך הראשי הראשון של האנציקלופדיה העברית^[20].

לאחר הולדת בנו שמואל אימץ את השם "אבן שמואל", על שם אביו, ובעקבות מות בנו, ביום שחרורו מהפלמ"ח ב-2 במאי 1947, שינה את שמו ממש. פרשת האהבה הטרגית בין בנו שמואל קופמן לבין זהרה לביטוב, שניהם מלוחמי הפלמ"ח הצעירים שנהרגו במלחמת השחרור, הפכה לאחד מסיפורי התשתית המכוננים של מלחמת העצמאות. הם היו לסמל הנוער העברי שהתנדב למלחמה הקשה. סיפור אהבתם ומותם הומחז והוסרט פעמים רבות.

בתו של אבן שמואל הייתה המדענית ברוריה קופמן.

חיים קופמן, בן אחיו, כיהן כסגן שר האוצר.

יהודה אבן שמואל הלך לעולמו בכ"ב באדר א' ה'תשל"ו (23 בפברואר 1976).

מחקר ויצירה

בשנת 1935 הוציא לאור את הכרך הראשון של מורה נבוכים בתרגום שמואל אבן תיבון^[21], בגרסה מבוארת ומנוקדת^[22]^[23]. כרך שני יצא בשנת 1938^[24]^[25]. כרך שלישי יצא בשנת 1959^[26] ועליו קיבל את פרס הרב קוק^[27]. פירושו לספר מורה הנבוכים לא הושלם, אלא מתפרש רק עד תחילת חלק ג'. הפירוש יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק.

יהודה אבן שמואל תרגם לעברית את ספר הכוזרי, והקדיש את התרגום לזכר בנו. המהדורה הראשונה יצאה בשנת תשל"ג, ומאז יצאה במהדורות דפוס רבות. מהדורת אבן שמואל לספר הכוזרי כוללת מבואות ומפתחות נרחבים, ומראי מקומות השוואתיים לספרות ההגות היהודית מימי הביניים.

תרגום זה זכה לפופולריות רבה (שמשתמרת בחלקה עד היום, למרות קיומם של תרגומים חדשים אחרים בשוק), בשל שפתו המודרנית, הבהירה והקולחת, אך זכה גם לביקורת חריפה (בעיקר מהרב יוסף קאפח) על כך שנטל לעצמו חופש אומנותי רב ולא הקפיד על נאמנות למקור, בכך שהוא הבליע פירוש בתוך התרגום.

בזמן מותו, אבן שמואל היה בעיצומו של מיזם דומה - תרגום מחודש בסגנון מודרני לספר מורה הנבוכים^[28].

אבן שמואל פרסם גם את "מדרשי גאֻלה / פרקי אפוקליפסה יהודית" - פרקי האפוקליפסה היהודית מחתימת התלמוד הבבלי ועד ראשית האלף השישי.

מספריו

מדרשי גאולה, פרקי האפוקליפסה היהודית מחתימת התלמוד הבבלי ועד ראשית האלף הששי, לוקטו וכונסו בצירוף מבוא כללי, הקדמות, פירושים והערות, ביבליוגרפיה ושינויי נוסחאות, בידי יהודה אבן שמואל, ירושלים, מוסד ביאליק, 1968 (יצא לראשונה בשנת 1943).
התנועות המשיחיות בישראל, אוצר המקורות והתעודות לתולדות המשיחיות בישראל, בצירוף מבואות, ביאורים והערות היסטוריות, מאת אהרן זאב אשכולי, הביא לבית הדפוס יהודה אבן שמואל, הקדים מבוא משה אידל, ירושלים, מוסד ביאליק, 1987.
כתבים נבחרים, מאת זהרה לביטוב, סודרו לדפוס בידי יהודה אבן שמואל, ירושלים, תשי"ב 1952.

לקריאה נוספת

מאיר אוריין, רבי ד"ר יהודה אבן-שמואל (קופמן) עם הגיעו לגבורות: קווים לדמותו ותווים למשנתו, חיפה: החוג ללמודי הרמב"ם שע"י הפועל המזרחי, תשכ"ז. (חוברת)
מאיר אוריין, "רבי יהודה אבן-שמואל", שנה בשנה תש"ל, עמ' 368-359.
מאיר אוריין, "הכוזרי באור חדש" (שנה לפטירתו של ר' יהודה אבן-שמואל ז"ל), שנה בשנה תשל"ח, עמ' 398–406.
דב סדן, "וזאת ליהודה: דברים על ר' יהודה אבן-שמואל (קויפמן)", סיני פ"ח, ה'–ז' (תשמ"א 1981), עמ' 276–282.
פלטיאל בירנבוים, "ד"ר יהודה אבן-שמואל זכור לטוב", הדאר נ"ו (תשל"ז 1977), עמ' 359–360.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהודה אבן שמואל בוויקישיתוף

רשימת המאמרים של יהודה אבן שמואל באתר רמב"י
רשימת הפרסומים של יהודה אבן שמואל, בקטלוג הספרייה הלאומית
כרטיס הקבר של יהודה אבן שמואל, באתר הר הזיתים
יהודה אבן־שמואל קויפמן באתר האקדמיה ללשון העברית
מת ד"ר יהודה אבן שמואל, דבר, 24 בפברואר 1976
יהודה אבן שמואל, דף שער בספרייה הלאומית
יהודה אבן שמואל, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

Ira Robinson, 'The Canadian years of Yehuda Kaufman (Even Shmuel): educator, journalist, and intellectual,' Canadian Jewish Studies 15 (2007), 129-142
Ira Robinson, YEHUDA KAUFMAN’S MONTREAL JOURNALISM, 1913-1917, Canadian Jewish Studies;2010/2011, Vol. 18/19, p77

הערות שוליים

^ נקבעו 12 חתני פרס ישראל, דבר, 23 במרץ 1973
^ הערב – חלוקת "פרס הרב קוק", דבר, 31 בדצמבר 1959.
^ מאיר שילוח, ישיבת קישינוב, הצופה, 15 בינואר 1960
^ ¹ ² ³ Ira Robinson, THE CANADIAN YEARS OF YEHUDA KAUFMAN (EVEN SHMUEL): EDUCATOR, JOURNALIST, AND INTELLECTUAL, Canadian Jewish Studies, 2007
^ חגיגת יובלו של ד"ר נחום סלושץ, דואר היום, 4 במרץ 1923
^ מ. אגף, מדרשי גאולה, חרות, 12 במרץ 1954
^ רבי יהודה אבן שמואל בן שישים, הַבֹּקֶר, 29 במאי 1947
^ חיים ליברמן עולה לישראל, חרות, 10 בדצמבר 1954
^ החינוך העברי באמריקה, דואר היום, 6 באוגוסט 1928
^ הרהורים, דבר, 21 בפברואר 1930
^ הפרידה מעם יהודה קויפמן, דבר, 10 בנובמבר 1926; המשך
^ קדושת ההרחבה, דבר, 28 באוקטובר 1932
^ נשמת סירקין, דבר, 24 באוגוסט 1934
^ חיים נחמן ביאליק, דבר, 1 באוגוסט 1934
^ על הזיו שפנה, דבר, 17 ביוני 1935
^ אליקים וינברג, חינוך מבוגרים בדור המדינה, ירושלים: האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך והתרבות, 1992, עמ' 42
^ בזכות המפלגה השלטת, המשקיף, 15 בפברואר 1942
^ ד"ר יהודה קויפמן יצא למגבית הקהק"ל לדרום אפריקה, דבר, 12 במאי 1943
^ מציעים לד"ר אבן שמואל קופמן, דבר, 16 ביולי 1943
^ הנהלת האנציקלופדיה מגיבה, דבר, 28 באוגוסט 1963
^ תרגום שהוא מאורע, דבר, 25 באוגוסט 1972
^ בעיר הכנרת החוגגת, דואר היום, 26 באפריל 1935
^ אשיחה, דבר, 21 ביוני 1935
^ בספרות ישראל, הצופה, 21 באפריל 1938
^ רשימות, הַבֹּקֶר, 3 ביוני 1938
^ מאיר אוריין, לאורו של המורה נבוכים, הצופה, 2 באוקטובר 1959
^ ד"ר יהודה אבן שמואל (קויפמן), הצופה, 1 בינואר 1960
^ כך מסופר בהקדמה למהדורת מורה הנבוכים עם פירושו

[1] נקבעו 12 חתני פרס ישראל, דבר, 23 במרץ 1973

[2] הערב – חלוקת "פרס הרב קוק", דבר, 31 בדצמבר 1959.

[3] מאיר שילוח, ישיבת קישינוב, הצופה, 15 בינואר 1960

[רובינסון1-4] ¹ ² ³ Ira Robinson, THE CANADIAN YEARS OF YEHUDA KAUFMAN (EVEN SHMUEL): EDUCATOR, JOURNALIST, AND INTELLECTUAL, Canadian Jewish Studies, 2007

[5] חגיגת יובלו של ד"ר נחום סלושץ, דואר היום, 4 במרץ 1923

[6] מ. אגף, מדרשי גאולה, חרות, 12 במרץ 1954

[7] רבי יהודה אבן שמואל בן שישים, הַבֹּקֶר, 29 במאי 1947

[8] חיים ליברמן עולה לישראל, חרות, 10 בדצמבר 1954

[9] החינוך העברי באמריקה, דואר היום, 6 באוגוסט 1928

[10] הרהורים, דבר, 21 בפברואר 1930

[11] הפרידה מעם יהודה קויפמן, דבר, 10 בנובמבר 1926; המשך

[12] קדושת ההרחבה, דבר, 28 באוקטובר 1932

[13] נשמת סירקין, דבר, 24 באוגוסט 1934

[14] חיים נחמן ביאליק, דבר, 1 באוגוסט 1934

[15] על הזיו שפנה, דבר, 17 ביוני 1935

[16] אליקים וינברג, חינוך מבוגרים בדור המדינה, ירושלים: האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך והתרבות, 1992, עמ' 42

[17] בזכות המפלגה השלטת, המשקיף, 15 בפברואר 1942

[18] ד"ר יהודה קויפמן יצא למגבית הקהק"ל לדרום אפריקה, דבר, 12 במאי 1943

[19] מציעים לד"ר אבן שמואל קופמן, דבר, 16 ביולי 1943

[20] הנהלת האנציקלופדיה מגיבה, דבר, 28 באוגוסט 1963

[21] תרגום שהוא מאורע, דבר, 25 באוגוסט 1972

[22] בעיר הכנרת החוגגת, דואר היום, 26 באפריל 1935

[23] אשיחה, דבר, 21 ביוני 1935

[24] בספרות ישראל, הצופה, 21 באפריל 1938

[25] רשימות, הַבֹּקֶר, 3 ביוני 1938

[26] מאיר אוריין, לאורו של המורה נבוכים, הצופה, 2 באוקטובר 1959

[27] ד"ר יהודה אבן שמואל (קויפמן), הצופה, 1 בינואר 1960

[28] כך מסופר בהקדמה למהדורת מורה הנבוכים עם פירושו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

פרשני מורה הנבוכים
מתרגמים	שמואל בן יהודה אבן תיבון • יהודה אלחריזי • מנדל לפין •אהרן מני • יוסף קאפח • מיכאל שורץ • הלל גרשוני
פרשנים ראשונים	משה בן שלמה מסלרנו • שם טוב בן יוסף אבן פלקירה • אברהם אבולעפיה • יוסף אבן כספי • משה נרבוני • האפודי • אשר קרשקש • זכריה הרופא • מרדכי כומטינו • שם טוב בן יוסף אבן שם טוב • יצחק אברבנאל • דוד בן יהודה מסר לאון • מרדכי יפה • רבי דוד ברבי יהושע הנגיד
פרשנים מהעת החדשה	שלמה מימון • יהודה אבן שמואל • ליאו שטראוס • שלמה אבינר • מפעל משנה תורה
תרגומים לשפות אחרות	שלמה מונק (צרפתית) • שלמה פינס, מיכאל פרידלנדר (אנגלית) • אלכסנדר אלטמן (גרמנית) • מיכאל שניידר (רוסית)