י"ג 503
 | |
| סמל יחידת הגילוי 503 | |
| "מגנים מהמרכז, שומרים על הבית" | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | בעל-חצור |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 חיל האוויר הישראלי |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1978–2023 (כ־45 שנים) |
| התמזגה לתוך | גדוד הגילוי |
| מלחמות | |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 מערך הבקרה בחיל האוויר |
| דרגת המפקד |
 רב-סרן |
יחידת גילוי (י"ג) 503, שהייתה בעברה גם י"ק (יחידת קשר), יב"א (יחידת בקרה אווירית אזורית) וי"ב (יחידת בקרה) 503, היא יחידת גילוי במערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי השוכנת על הר בעל חצור, מזרחית לסילוואד, צפונית לדיר ג'ריר ודרומית־מערבית לכפר מאליכ. בסיס היחידה בנוי בגובה של 1,016 מטרים מעל פני הים על הר בעל חצור, שהוא הגבוה בהרי בנימין והשומרון.
היחידה הוקמה במקור ב־1953 כי"ק 503 בסטלה מאריס שעל הר הכרמל, ושכנה שם עד לפירוקה ב־1968. ב־1978 הוקמה היחידה מחדש בבעל חצור, ובין השנים 1982–1985 שימשה כיב"א. ב־2023 הוכללה היחידה בגדוד הגילוי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטלה מאריס
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המנדט הבריטי הוקמה יחידת מכ"ם בריטית על שטח שנתפס בסטלה מאריס. היחידה הבריטית הותקפה על ידי כוחות ההגנה בפעולת פיצוץ תחנות הרדאר ב־20 בינואר ו־19 בפברואר 1946 וב־20 ביולי 1947.
במהלך מלחמת העצמאות הוקמה במקום יחידת מכ"ם ישראלית מאולתרת, שהורכבה על בסיס מכ"ם מוטס שניקח מגרוטאות של מטוס של חיל האוויר המלכותי.[1]
ב־25 במאי 1952 הוקמה י"ק 503 בסטלה מאריס. היחידה צויד במכ"ם ימי מתוצרת ארצות הברית מדגם SM-1 (אנ'), מעודפי מלחמת העולם השנייה. היחידה הוכפפה בתחילה לראש מחלקת אלקטרוניקה, ובמרץ 1954 הועברה לאחריות קצין בקרה ודיווח חיילי (קצין בד"ח) שמונה באותה העת.[2] בתקופה זו בוצעה בקרת הטיסה ביב"מ 333 שבמטה חיל האוויר, והיחידה דיווחה על תוצריה אליה.
ב־1956, עקב התחממות היחסים עם הרפובליקה הצרפתית הרביעית נרכשו מצרפת מכשירי מכ"ם חדשים שהוהבאו לישראל במסגרת מבצע יונה והוצבו ביחידה.[3] לאחר מלחמת סיני ב־1957 הועבר ליחידה תחנת מכ"ם ניידת מתוצרת בריטית Convoy-21, שנלקח שלל בסיני.[4]
ב־1 בנובמבר 1962, במסגרת תוכנית לארגון מחדש של מערך הבקרה, הוחלף כינויים של י"ק 501 וי"ק 503 לי"ב 501 וי"ק 503.[5] ביוני 1966 עבר מערך הבקרה לבקרה אזורית, שלא בוצעה עוד ממטה חיל האוויר אלא ביחידות עצמן. בעקבות השינוי הפכה היחידה ליב"א וקיבלה אחריות לבקרה בצפון, מקו פלמחים וצפונה.[6] במקביל הוקמה יחידת בקרה צפונית חדשה, יב"א 506 בהר מירון. ב־6 באפריל 1968 הופעלה היחידה החדשה, ויחידה 503 חזרה להיות י"ב עד לסגירתה בנובמבר 1968.[7]
בעל חצור
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחידה הוקמה במיקומה הנוכחי בשנת 1975 והחלה לפעול כיחידת בקרה אווירית בשנת 1978.
היוזמה להקמת יחידת הגילוי 503 על פסגת הר בעל חצור התגבשה בשנת 1972, כשנה וחצי לפני מלחמת יום הכיפורים, אך יצאה לפועל רק באוקטובר 1974 כאשר קצין אג"מ יו"ש למפקד נפת רמאללה פרסם צו תפיסה לאתר.[8]
הכשרת הבסיס החלה בינואר 1975 כאשר 20 חיילים הכשירו את האתר לפריסה קבועה. אנשי גרעין שילה של גוש אמונים עבדו עבור צה"ל בהקמת הגדר ההיקפית, והקימו מחנה עבודה בבסיס נטוש של הלגיון הירדני ששכן בסמוך. נקודה זו הפכה ליישוב עפרה.[8]
היחידה הוקמה רשמית כיחידה קבועה בסוף 1977.[8] פעילות מבצעית של היחידה החלה בשנת 1978 במשימות בקרה וגילוי מכ"ם שסיפקו גיבוי וכיסוי על פערים מבצעיים בין יחידות אחרות.[9] ב-9 במאי 1982, כחודש לפני מבצע שלום הגליל, הוכרזה היחידה כיב"א וניתןנה לה האחריות לבקרה אווירית במרכז הארץ, מקו בסיס פלמחים לקו חדרה.[10]
ב־1985 החליט ראש ענף תעבורה בחיל האוויר, סא"ל אריה גלעד, לבטל את האחריות האזורית של היחידה, ששטחה הוחזר לאחריות יב"א 506 הצפונית, וזאת משיקולי בטיחות טיסה.[10] באפריל 1985 שבה 503 לתפקד כיחידת בקרה (י"ב) משימתית.
בשנות התשעים החל מערך הברה לקיים קורסים מתקדמים משותפים לשתי היב"אות, כגון קורס בקרי תקיפה, ביחידה 503.[11]
בשנת 2002 הפכה "יחידת בקרה 503" ל"יחידת גילוי 503" והמשימה שלה הוגדרה כאחראית על אספקת תמונה אווירית ויכולות קשר לחיל האוויר.[12] מרכז ההדרכה המתקדם הועבר לי"ב 528 בבסיס עובדה.[11]
ב־2022 הוקמה ביחידה פלגת זאבי הפסגה של מערך ההגנה הקרקעית.
ב־2023 הוכללה היחידה בגדוד הגילוי, הכולל גם את י"ג 511 וטל שמיים. גדוד הגילוי כפוף למפקדת יחידות הבקרה (מיח"ה 517).
מפקדי היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| סטלה מאריס | ||
| סג"ם שמעון זהבי | 25 במאי 1952 | |
| סרן יוסף דרוך | 1954 | |
| סרן יהודה אפשטיין | 1954 | |
| סרן משה נמרוד | 1955 | |
| סרן משה ארן (מ"מ) | 1956 | |
| סרן מנחם זהבי | 1959 | |
| רס"ן אלישיב ברוש | 1962 | |
| רס"ן אריה רביב | 1964 | |
| רס"ן יצחק ברקן | 1967 | |
| רס"ן אורי עובד | 1968 | |
| סרן ישראל יוספיון | 1968 | |
| בעל חצור | ||
| רס"ן אביגדור שבתו | 1978-1978 | קצין טכני אשר פיקד על היחידה בחצי שנה הראשונה לאחר הקמתה |
| סא"ל יונה ארבל | 1978-1979 | |
| סא"ל יאיר כפרי | 1979-1981 | |
| סא"ל גידי אלון | 1981-1983 | |
| סא"ל רן כץ | 1983-1985 | |
| סא"ל מיכאל טייכר | 1985 | |
| סא"ל משה אבירן | 1987 | |
| סא"ל שי דוברין | 1989 | |
| סא"ל אלי סולם | 1991 | |
| סא"ל אבי נבות | 1993 | |
| סא"ל מאיר בן שיה | 1995 | |
| סא"ל ציון פינץ | 1997 | |
| סא"ל נועם | 1999 | |
| סא"ל משה מנור | 2001 | |
| רס"ן יהורם | 2003 | |
| רס"ן שוקי | 2005 | |
| רס"ן הראל | 2007 | |
| רס"ן דקל | 2009 | |
| רס"ן שי | 2011 | |
| רס"ן טל | 2012 | |
| רס"ן ניר | 2014 | |
| רס"ן ש'[9] | ?-2019 | |
| רס"ן נ'[13] | ?-2023 | |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכל בן-ארי, על פסגת ההר: יחידת הגילוי של חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בינואר 2019
- יהונתן מרוז, על ההר, באתר חיל האוויר הישראלי, 30 באוגוסט 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלומי אבידר, מערך הבקרה: העיניים של המדינה", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998, מסת"ב ISBN ISBN 9650509682 או מסת"ב 9789650509682 (להלן: אבידר), עמ' 24–27
- ^ אבידר, עמ' 43
- ^ אבידר, עמ' 43, 47–49
- ^ אבידר, עמ'43, 59
- ^ אבידר, עמ' 96–97
- ^ אבידר, עמ' 98–99
- ^ אבידר, עמ' 128–129
- ^ 1 2 3 איבדר, עמ' 185–187
- ^ 1 2 מיכל בן-ארי, על פסגת ההר: יחידת הגילוי של חיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בינואר 2019
- ^ 1 2 אבידר, עמ' 210–212
- ^ 1 2 אבידר, עמ' 225
- ^ אבידר, עמ' 247–248
- ^ מיכל פומרנץ, עמית מרצ'לי, המטרה לנגד עיניהם: מצטייני יום העצמאות 2023, באתר חיל האוויר הישראלי, 25 באפריל 2023
| בסיסי צה"ל במחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| בסיסים פעילים | אוגדת אזור יהודה ושומרון • מחנה אפיק • מחנה אריה • מחנה ברווז • מחנה בקעות • מחנה דביר • הר מנוח • הר עיבל • מחנה חורון • י"ג 503 (בעל חצור) • מחנה ישי • מבוא שילה • מג"ב יריחו • מול נבו • בסיס נבי מוסא • מחנה עופר • מחנה ענתות • מחנה עציון • מחנה פלס • מצודת יהודה • פלס נח"ל • מחנה קדום • שדמה • מחנה תבץ | 
|
| בסיסים שנסגרו או שננטשו | בסיס אדוריים • בה"ד 4 • מחנה בזק • בט"ר חת"ם (שבי שומרון) • מחנה גדי • מחנה דותן • בסיס חמאם אל-מליח • מחנה חנן • מחנה יוסף • נח"ל צרי • בסיס סנור • מחנה קציף • מחנה שלח | |