לדלג לתוכן

יאניס ריטסוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאניס ריטסוס
Γιάννης Ρίτσος
לידה 1 במאי 1909
מונמבסיה, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בנובמבר 1990 (בגיל 81)
אתונה, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Γιάννης Ρίτσος עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מונמבסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Πέτρος Βελιώτης עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יוונית, יוונית מודרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי ריאליזם, סוריאליזם, דור שנות השלושים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1934 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ארי ריטסוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יַאנִיס רִיטְסֹוסיוונית: Γιάννης Ρίτσος, לעיתים נכתב שמו בעברית גם יאניס ריצוס; 1 במאי 190911 בנובמבר 1990) היה משורר וקומוניסט יווני וחבר פעיל בהתנגדות היוונית (אנ') במהלך מלחמת העולם השנייה. אף על פי שהוא לא אהב שהתייחסו אליו כמשורר פוליטי (אנ'), הוא כונה "המשורר הגדול של השמאל היווני".

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריטסוס, שנולד למשפחה אמידה בעלות אדמות במונמבסיה, סבל מאובדנים גדולים בילדותו. למותם המוקדם של אימו ואחיו הבכור משחפת, למאבקיו של אביו במחלת נפש, ולחורבן הכלכלי של משפחתו הייתה השפעה רבה על ריטסוס ועל שירתו. ריטסוס עצמו היה כלוא בסנטוריום לשחפת בשנים 1927–1931.

התחלת קריירה ספרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1934 ריטסוס הצטרף למפלגה הקומוניסטית של יוון (KKE). הוא שמר על מעגל חברים ממעמד הפועלים והוציא לאור את "טרקטור" ב-1934. קוסטיס פלאמס (אנ'), המשורר הידוע והמוערך, שהתרשם מכישרונו, שיבח אותו בפומבי.

ב-1935 פרסם את "פירמידות"; שתי היצירות הללו ביקשו להשיג איזון שביר בין אמונה בעתיד, המושתתת על האידיאל הקומוניסטי, לבין ייאוש אישי. בתחילה לא התקבלו "טרקטור" ו"פירמידות" היטב על ידי מבקרים שמאלניים, שמצאו את השפה "מקושטת מדי" וריטסוס התמקד יתר על המידה בצורה.[1]

הוא קיבל את השראתו לשירו הבולט אפיטאפיוס (אנ') ("קינה") מתצלום של מפגין מת במהלך הפגנה מסיבית של עובדי טבק בסלוניקי במאי 1936. בשיר שיצא לאור באותה שנה, הוא שבר את צורת השירה היוונית הפופולרית המסורתית וביטא בשפה ברורה ופשוטה מסר של אחדות כל בני האדם.[1]

תהפוכות פוליטיות והשפעה על יצירתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1936 עלתה לשלטון הדיקטטורה הימנית של יואניס מטאקסס ועותקים של "אפיטאפיוס" נשרפו בפומבי למרגלות האקרופוליס באתונה. ריטסוס הגיב בכך ששינה את עבודתו לכיוון אחר. הוא החל לחקור את ההצלחות של הסוריאליזם דרך תחום החלומות, אסוציאציות מפתיעות, פיצוצי דימויים וסמלים, ליריות הממחישה את ייסורי המשורר, ומזכרות עדינות ומרות כאחד. במהלך תקופה זו פרסם ריטסוס את "השיר של אחותי" (1937) ואת "סימפוניית האביב" (1938).[1]

כיבוש על ידי מדינות הציר, מלחמת האזרחים והחונטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כיבוש מדינות הציר ביוון ריטסוס הצטרף לחזית השחרור הלאומית, וחיבר כמה שירים עבור ההתנגדות היוונית. אלה כוללים חוברת שירים המוקדשת למנהיג ההתנגדות אריס ולוחיוטיס (אנ'), שנכתבה מיד עם מותו של האחרון ב-16 ביוני 1945. ריטסוס גם תמך בשמאל במלחמת האזרחים ביוון שלאחר מכן (1946-1949); ב-1948 הוא נעצר ובילה ארבע שנים במחנות מאסר. בשנות החמישים של המאה ה-20 הפך "אפיטאפיוס" שהולחן על ידי מיקיס תאודורקיס להמנון של השמאל היווני. ב-1967 הוא נעצר על ידי הדיקטטורה של פאפאדופולוס ונשלח לכלא באי יארוס (אנ'), מאוחר יותר לסאמוס ולבסוף ללמנוס.

פסל "אבני שבויים 1" (1974) מאת הנס-יורגן ברוסטה בארלנגן. כולל שיר של יאניס ריטסוס.

ריטסוס נחשב לאחד המשוררים היוונים הגדולים של המאה העשרים,[2][4] לצד קונסטנדינוס קוואפיס, קוסטאס קריוטקיס (אנ'), אנגלוס סיקליאנוס (אנ'), יורגוס ספריס ואודיסיאס אליטיס.[1] המשורר הצרפתי לואי אראגון אמר פעם שריטסוס היה "המשורר הגדול ביותר בתקופתנו". פבלו נרודה הכריז שהוא ראוי לפרס נובל לספרות יותר ממנו.[1] ריטסוס הוצע כמועמד לפרס נובל תשע פעמים ללא הצלחה. כאשר זכה בפרס לנין לשלום ב-1975, הוא הכריז "הפרס הזה חשוב לי יותר מהנובל".[3]

שירתו נאסרה לעיתים ביוון בשל דעותיו השמאלניות.

יצירות בולטות של ריטסוס כוללות את: "פירמידות" (1935), "אפיטאפיוס" (1936; מהדורה שנייה, 1956), "ליל שימורים"(1941–1953), "רומיוסיני" (1954) ו-"18 שירים קצרים של המולדת המרה" (18 λιαδοτράγοττράγοτ ατρίδας), (1973).[5][6] סטרטיס חוויארס (אנ') שיבח גם שני שירים (האחד על ישו והשני על קרל מרקס) באוסף הראשון שלו "טרקטור" (1934).[5] רוברט שאנן פקהאם תיאר אותו כ"אולי המשורר העכשווי הגדול ביותר של יוון". "אפיטאפיוס" הפך להמנון של השמאל היווני בשנות ה-50 של המאה ה-20, ויצירתו הידועה ביותר.

ריטסוס זכה בפרס השירה הממלכתית היוונית הראשונה עבור סונטת אור ירח.[7]

כמה מבקרים חילקו שבחים שקולים יותר. בסקירה של "שירים נבחרים": 1938-1988, טען ג'יימס ארדמן

לאוזני, הרבה מהנבחרים האלה הם פשוט יצירות פרוזה קצרות, חסרות ריכוז של מיטב השירה. פיסות ההיסטוריה העתיקה והמיתולוגיה מתוך "חזרות" כמו "קברי אבותינו", "אלקמנה", "פילומטה" ו"אכילס לאחר המוות" נראים בין הניסיונות הטובים יותר. [...] הוא מרבה להשתמש בדימויים של חלום, שיכולים להיות יעילים במינונים קטנים אך עד מהרה הופכות מונוטוניות: לא כל המושגים יכולים לבוא לידי ביטוי בדימויים. [...] אבל גם ריטסוס מסוגל לכתוב בעוצמה רבה. שירו הטוב ביותר הוא "רומיוסיני", ציון ארוך לרוח ההתנגדות היוונית.

טד סמפסון הצהיר כי הצהרתו של לואי אראגון על ריטסוס הייתה "הגזמה", אך כתב כי המשורר עדיין "הצטיין בהתבטאויות מכתמיות קצרות כמו גם במילות שיר נרחבות, ברצפים ובדרמות פסוקיות בעלות מקוריות דמיונית ותמטית מעוררת השתאות - שלא לומר דבר על העוצמה רגשית הסמויה".[8]

ריטסוס הוא גם חתן פרס זר הזהב של ערבי השירה של סטרוגה (אנ') לשנת 1985.

בתו, ארי (Έρη), הייתה מועמדת לפרלמנט האירופי במסגרת המפלגה הקומוניסטית של יוון בבחירות ב-25 במאי 2014.

שיריו תורגמו לעברית על ידי פסח מילין (סימן קריאה 10), 1980, יורם ברונובסקי (מחברות לספרות, 6),[9] פרץ-דרור בנאי[10] ורמי סערי שהוציא לאור את הספר "עיקר העיקרים" שכולל מבחר תרגומים משיריו.[11]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאניס ריטסוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 Capri-Karka, C. (1987–88). "Editorial" (PDF). The Charioteer (29/30): 7–18. ISBN 0-933824-20-3. ISSN 0577-5574. "An Issue of The CHARIOTEER dedicated to Y annis Ritsos is long overdue. Out of the hundreds of worthy poets that flourished in modem Greece, Ritsos is one of the outstanding few, on a level with Cavafy, Seferis and Elytis. The poet of Romiosini, Epitaphios and Lianotragouda is well-known by every Greek, especially since his unique poetry was set to music by Mikis Theodorakis."
  2. ^ Brahic, Beverley Bie (2013-02-22). "In Secret: Versions of Yannis Ritsos translated by David Harsent – review". The Guardian (באנגלית). "Yannis Ritsos (1909-1990) is one of Greece's preeminent 20th-century poets."
  3. ^ 1 2 Chrysopoulos, Philip (2018-11-11). "November 11, 1990: World of Poetry Mourns Passing of Yiannis Ritsos". Greek Reporter (באנגלית). "When Yiannis Ritsos passed away on November 11, 1990, the world of poetry lost one of the greatest poets of the 20th century. [...] Epitaphios, Romiosini and Moonlight Sonata are three of his best-known works. [...] he wrote 'My Sister's Song', some of the most beautiful lyrics in modern Greek writing."
  4. ^ Papadopoulos, Stephanos (2013-05-10). "Hurt Into Poetry: On Poetry and Greece". Los Angeles Review of Books (באנגלית).[3]
  5. ^ 1 2 Haviaras, Stratis (1991). "Review of Selected Poems, 1938-1988". Harvard Book Review (19/20): 18. ISSN 1080-6067. JSTOR 27545560. "works such as Epitaphios (1936, and second, definitive edition 1956), Romiosyne (1947), Moonlight Sonata (1956), Testimonies I (1963) and II (1965), are generally considered to be his best"
  6. ^ Nilan, Vivienne (2002-03-14). "Two books highlight work of Ritsos | eKathimerini.com". Kathimerini (באנגלית). "Greece was still under the colonels' junta and the 18 poems poignantly reflected the sufferings and resilience of the Greeks."
  7. ^ "Yannis Ritsos, 81; Prolific Greek Poet". Los Angeles Times (באנגלית). 1990-11-13.
  8. ^ Sampson, Ted (1990). "Review of Selected Poems, 1938-1988". World Literature Today. 64 (3): 507–508. doi:10.2307/40146791. ISSN 0196-3570. JSTOR 40146791.
  9. ^ "רִיטְסֹוס, יַנִיס", האנציקלופדיה העברית (כרך מילואים ב, עמ' 1006), חברה להוצאת אנציקלופדיות, .
  10. ^ “דברי תאווה” של יאניס ריטסוס בתרגום פרץ-דרור בנאי
  11. ^ "עיקר העיקרים", מבחר שירים בתרגום רמי סערי, הוצאת רימונים, 2014