יאיר בן מנשה
יאיר בן מנשה הוא דמות מקראית משבט מנשה.
זהותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאיר בן מנשה מוזכר לראשונה בספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ט–מ"ב:[1]
וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ: וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ: וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר: וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ.
בפשטות יאיר הוא בנו של מנשה בן יוסף בן יעקב, אך מפרשי הפשט כתבו שהוא לא בן ישיר של מנשה אלא צאצאו,[2] וכפי שנכתב בספר דברי הימים ”וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְהוּא לְקָחָהּ וְהוּא בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב: וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר[3] וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד.”[4] לדבריהם הוא מתייחס אחרי מנשה ולא אחרי שבט אביו (שבט יהודה) מכיוון שכבש חלקים משטחי שבט מנשה,[5] לפי חז"ל הוא בנו של מנשה ממש.[6]
לפי חז"ל ליאיר לא היו ילדים ובני אחיו מכיר ירשו אותו,[7] רמב"ן כתב שנבח המוזכר בחומש במדבר היה בנו.[8]
על השופט יאיר הגלעדי מסופר בספר שופטים, פרק י', פסוק ד' שהיו לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר, בעקבות פסוק זה יש שזיהו אותו עם יאיר בן מנשה.[9]
זמנו וגילו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי פירוש תלמיד רס"ג לדברי הימים[10] יאיר בן משנה כבש את חוות הגלעד עוד בחיי יוסף סבו. הפרשנות המקובלת גורסת שהכבישה הייתה בסוף שנות הארבעים. הפרשנים מזהים את יאיר בן מנשה עם יאיר הגלעדי מאריכים את חייו ל-300 שנה לפחות.[11]
אזור פעילותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי המסופר בספר מדבר יאיר בן מנשה כבש שטח באזור הגלעד, אך לפי ספר דברים נראה שהוא כבש שטח באזור הבשן, יהודה אליצור טען שאת החוות בבשן כבש יאיר בן מנשה ואילו את החוות בגלעד כבש יאיר הגלעדי,[12] יש שפירשו שאלו אותם מקומות, יגאל אריאל טען שהשינוי נובע משיקולי עריכה מתודולוגיים בין ספר במדבר לספר דברים.
בקרב העי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת העי בקרב הראשון נהרגו שלושים ושישה אנשים. רבי נחמיה אומר שבקרב נהרג יאיר השקול כנגד רוב הסנהדרין - 36.[13][14] באלפא ביתא דבן סירא מסופר שכשנודע מותו נפלו בני ישראל על פניהם, ואמרו "אוי לנו שלא היה בישראל כמוהו, אוי לנו מה תהא עלינו, מיד וימס לב העם ויהי למים".[15]
במגילת תענית בתרא ניתנו מספר תאריכים למלחמת העי, יש שמחשיבים את תאריכים אלו כיום פטירת יאיר.[16]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יגאל אריאל, חוות יאיר - פרשת כיבוש והתנחלות בגולן, על אתר ד'-ה' (ניסן תשנ"ט), עמ' 159 - 169.
- הרב שמואל ישמח, זיהוי שבטו של כל שופט, ירחון האוצר, גיליון כט, סיוון תשע"ט, עמ' קפ - קפו
- תאריך פטירתו דיון בפורום אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הוא מוזכר בצורה דומה בספר דברים, פרק ג', פסוקים י"ד–ט"ו
- ^ ראו: פירוש הרמב"ן לתורה במדבר לב מא, וכן בפירושי אבן עזרא חזקוני ורבנו מיוחס שם
- ^ לפי מלבי"ם היה נשוי למלכת
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוקים כ"א–כ"ג
- ^ תלמיד רס"ג, מובא אצל: יהודה קיל, דעת מקרא דברי הימים א, עמ' 65
- ^ מדרש רבה, במדבר, יד, ז, כך גם יש שהוכיחו מדברי חז"ל במספר מקומות
- ^ מדרש רבה, במדבר, יד, ז
- ^ רמב"ן על התורה, במדבר, לב מא.
- ^ פירוש ר' יצחק ב"ר יוסף על התורה, הוצאת מכון על הראשונים ה'תשע"ב, בראשית מט ב; רי"ד, שופטים י ג
- ^ עמ' 12
- ^ רד"ק שופטים י, ד; כלי יקר ואברבנאל שם
- ^ יהודה אליצור, דעת מקרא, שופטים, י ד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"א, עמוד א'
- ^ יש שהסבירו שרבי נחמיה דייק ממה שנכתב כשלושים וששה חרף הנטייה של הכתוב לעגל מספרים, ראו: דוב הולץ, יאיר בן מנשה - שיעור בפשוטו של מקרא, באתר תורה מציון תשע"ז, בדבריו ביאר עוד מספר שיקולים לוגיים שעמדו לפני רבי נחמיה
- ^ יהודה דוד איזנשטיין (עורך), אלפא ביתא דבן סירא, אות א, אוצר מדרשים, חלק א' עמ' 35, באתר היברובוקס
- ^ י"ח באייר, כ"ד ניסן, ד' שבט, הגרסאות הובאו בספרה של שולמית אליצור למה צמנו? ירושלים תשס"ז