לדלג לתוכן

ייעוץ מקוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טיפול מקוון)

ייעוץ מקוון או טיפול מקוון הוא סוג של ייעוץ מקצועי לבריאות הנפש המתבצע דרך האינטרנט. הייעוץ נעשה בעזרת טכנולוגיות המשמשות יועצים מקצועיים מיומנים ולמען אנשים המחפשים שירותי ייעוץ באופן מקוון במקום אינטראקציות פנים אל פנים קונבנציונליות.

ייעוץ מקוון מכונה גם טלתרפיה, טיפול אלקטרוני או ייעוץ אינטרנטי. השירותים מוצעים בדרך כלל באמצעות דואר אלקטרוני, צ'אט בזמן אמת ושיחות וידאו.[1] חלק מהלקוחות משתמשים בייעוץ מקוון בשילוב עם פסיכותרפיה מסורתית. מספר הולך וגדל של לקוחות משתמשים בייעוץ מקוון כתחליף לביקורים פיזיים.[1]

בעוד שכמה צורות של טלפסיכולוגיה וטלפסיכיאטריה זמינות כבר למעלה מ-35 שנה,[2] הפיתוח של מערכות וידאו צ'ט באינטרנט והגידול המתמשך בחדירה לשוק של אינטרנט מהיר הביאו לצמיחה מתמשכת של טיפול מקוון.[2]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת ההדגמות הראשונות של הטיפול בעזרת אינטרנט הייתה מפגש פסיכותרפיה מדומה בין מחשבים בסטנפורד ו-UCLA במהלך הכנס הבינלאומי לתקשורת מחשבים באוקטובר 1972.[3] אף על פי שזו הייתה סימולציה ולא ייעוץ ממשי, ההדגמה יצרה עניין בפוטנציאל של תקשורת מקוונת לייעוץ. ככל שהגישה לאינטרנט ושירותים מקוונים הפכו זמינים יותר, והתקשורת המקוונת הפכה נפוצה יותר, התפתחו באופן טבעי קבוצות תמיכה וירטואליות. בתחילת שנות ה-90 אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש החלו ליצור אתרים המציעים מידע על בריאות הנפש, חלקם החלו לקבל בקשות לעזרה אישית והחלו להיענות לבקשות אלו, מה שהוביל להופעת ייעוץ מקוון.[4]

בשנת 1995 החלה מרתה איינסוורת' לחפש פסיכולוג שילווה אותה, מכיוון שהיא גרה במקום מרוחק, היה לה קשה להתייעץ עם מטפל פנים אל פנים, ולכן, היא נזקקה למטפל מקוון אלטרנטיבי יעיל. היא מצאה רק תריסר דפי אינטרנט שהציעו טיפול מקוון לתלונות פסיכולוגיות. היא ייסדה מסלקה לאתרי בריאות הנפש, בשם Metanoia. עד שנת 2000, המסלקה הזו הכילה למעלה מ-250 אתרי אינטרנט של מרפאות פרטיות ויותר מ-700 מרפאות מקוונות בהן ניתן היה ליצור קשר עם מטפל.[5]

לפי metanoia.org, השירות הראשון שהציע טיפול נפשי מקוון היה "שאל את הדוד עזרא", שנוצר על ידי צוות אוניברסיטת קורנל ב-1986 עבור סטודנטים.[6] באמצע 1995 הופיעו כמה שירותים מקוונים מבוססי תשלום המציעים ייעוץ לבריאות הנפש.[7] בין 1994 ל-2002, קבוצה של יועצי משברים אישיים שכונו "השומרונים", החלה לספק שירותי מניעת התאבדות באמצעות דואר אלקטרוני.[8] ומאז חלה עלייה מתמדת במספר מטפלים וקבוצות ייעוץ מקוונים עקב עלייה בשירותים מבוססי אינטרנט ואנונימיות הקשורה למפגשים וירטואליים.

יתרונות וחסרונות של ייעוץ מקוון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נגישות מוגברת: ייעוץ מקוון ממלא צורך בלתי מסופק עבור לקוחות הממוקמים באזורים מרוחקים ולא נגישים. לתושבים כפריים, אנשים עם מוגבלויות ותושבים זרים לרוב קל יותר למצוא מטפל מתאים באינטרנט מאשר בקהילות המקומיות שלהם.[2] כמו כן, היא מנגישה את הייעוץ ללקוחות המתמודדים עם קשיים בקיום תורים בשעות העבודה הרגילות,[9] תוך הפחתת מספר הפגישות שהוחמצו לטיפול אישי.[10] לצד הנגשת מטפלים, ייעוץ מקוון מאפשר גם הנגשת מידע ללקוחות. בייעוץ פנים אל פנים המידע נשמר רק אצל המטפלים. בייעוץ מקוון, תמלילי התקשורת בין המטפל ללקוחות עשויים להיות זמינים למטפלים וגם ללקוחות. זה מאפשר לאנשים המחפשים טיפול לעקוב אחר שינויים בתנאים שלהם.[11]
  • נוחות: ייעוץ מקוון יכול להציע נוחות גבוהה יותר עבור לקוחות ומטפלים כאחד. ייתכן שמטפלים או לקוחות לא יצטרכו לנסוע לפגישות שלהם, מה שעשוי להיות פחות יקר ונוח יותר עבור כל המעורבים. בנוסף, אנשים רבים נהנים גם מהסודיות הנתפסת שמגיעה עם הייעוץ המקוון. הם נוטים להרגיש יותר בנוח לשתף מידע עם איש מקצוע בריאות הנפש שלהם ועשויים להרגיש פחות בושה וחסרי אונים בגלל הסביבה הפיזית שהוסרה.[12]
  • פחות יקר: אף על פי שרוב המטפלים גובים את אותם עמלות עבור ייעוץ טלפוני כמו עבור ייעוץ ישיר, טלתרפיה עשויה להיות זולה יחסית מכיוון שהיא אינה כרוכה בעלויות נסיעה לשני הצדדים.
  • טיפולים נגישים: גישה מקוונת לטיפול עשויה לעזור להסיר את הסטיגמה סביב בריאות הנפש ויכולה לעזור לאנשים להרגיש בנוח יותר עם דיון בנושאי בריאות הנפש.[13]

חסרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אנונימיות ופרטיות: ייעוץ מקוון משתמש במכשירים הנעזרים בטכנולוגיה ובאינטרנט כמדיום העיקרי לתקשורת בין המטפל ללקוח. כל המידע האישי והרגיש של המטופלים נשמר באתרי אינטרנט או במכשירים. זה מגביר את הסיכון לגניבת מידע.[14] בעוד שייעוץ מקוון יכול להרגיש פרטי יותר מאשר אינטראקציות פנים אל פנים, קיים פוטנציאל להפרת פרטיות בייעוץ מקוון.[12] לדוגמה, תקשורת אינטרנט אלקטרונית לא מוצפנת עשויה להיות מיורטת על ידי גורמים שינצלו את המידע הנאסף לרעה.[14][15]
  • מציאת ההתאמה המתאימה לצרכים הטיפוליים של הלקוחות: ייעוץ מקוון אינו מבטיח התאמה נכונה לצרכים הטיפוליים של הלקוחות. מגע רגשי וויזואלי יכול להיעדר במהלך פגישות ייעוץ מקוונות.[16] היעדרות זו עשויה למנוע ממטפלים לחוש במטופלים תחושות שליליות כמו כעס, עייפות או גירוי. זה גם יכול לגרום למפגשים להיות יותר ישרים לעניין ופחות הדרגתיים מבחינה רגשית, מה שיכול להועיל או לא בהתאם לצורך של הלקוח.[17]
  • ביסוס האותנטיות של מטפלים או יועצים: יועצים ומטפלים הם ספקי שירותי בריאות מקצועיים ולכן נדרשים ברישיונות.[18] פסיכולוגים וספקי שירותי בריאות מקצועיים גם דורשים רישיון במדינה ספציפית או במחלקה ממשלתית אחרת שבה הם עוסקים כדי לקחת לקוחות. מכיוון שהאינטרנט מאפשר ללקוחות לבחור מטפלים בכל רחבי העולם, ביסוס הלגיטימיות והאותנטיות של המטפלים או היועצים עשויה להיות קשה.[19]
  • טכנולוגיה לא אמינה: אינטרנט איטי והפסקות חשמל הן חלק מהאתגרים שיכולים להיווצר משימוש בטכנולוגיה לייעוץ.
  • דרישה לאוריינות דיגיטלית: האוריינות הדיגיטלית של קשישים הולכת וגדלה באופן משמעותי כאשר שישה מכל עשרה קשישים משתמשים באינטרנט ו-77% מחזיקים בטלפון סלולרי.[20] עם זאת, האוכלוסייה המבוגרת ממשיכה לפגר בהסתגלות שלה לפיתוחים טכנולוגיים חדשים יותר. מחקרים בינלאומיים מ-2009 עד 2020 הראו שלמבוגרים יש מדדים נמוכים יותר של תקשורת ושיתוף פעולה מקוונים, בטיחות דיגיטלית ועמדות חיוביות לגבי שימוש בטכנולוגיה.[21]

שימושים רפואיים ויעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שקיימת היתכנות ראשונית לאפשרות שייעוץ מקוון עשוי לסייע לאוכלוסיות שאחרת לא מנצלות את הייעוץ המסורתי בצורה פרונטלית, שאלת האפקטיביות וההתאמה של הייעוץ המקוון לא נפתרה.[2][22]

בריאות הנפש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר של GS Stofle מצביע על כך שייעוץ מקוון יועיל לאנשים המתפקדים ברמה בינונית גבוהה.[23] ג'יי סולר מציע שאנשים המתפקדים ברמה גבוהה במיוחד, משכילים ובעלי נטייה אמנותית, עשויים להפיק את המרב משימוש בייעוץ מקוון מבוסס טקסט כהשלמה לפסיכותרפיה מתמשכת.[24] מצבים חמורים, כגון מחשבות אובדניות או פסיכוזה, מצריכים יותר שיטות מסורתיות פנים אל פנים (כרגע).[25]

כהן וקר ערכו מחקר על יעילותו של טיפול מקוון לטיפול בהפרעות חרדה בסטודנטים ומצאו כי לא היה הבדל ברמת השינוי בשני המצבים כפי שנמדד על ידי Inventory State-Trait Anxiety.[26]

מכיוון שהמטרה העיקרית של הייעוץ היא להקל על המצוקה, החרדה או החששות שחווה לקוח כאשר הוא או היא נכנסים לטיפול, לייעוץ מקוון יש יעילות חזקה בהגדרה זו.[2] מחקרים הראו שההשפעות והיתרונות שיש לייעוץ מקוון להציע שוות ערך או דומות לייעוץ אישי פרונטלי.[27] דבר זה מראה כי השפעות טיפוליות יכולות להיות זמינות למטופלים מבלי להיכנס למשרד, להמתין בחדר המתנה, או אפילו לצאת מהבית. סקרי שביעות רצון לקוחות הוכיחו רמה גבוהה של שביעות רצון לקוחות מהייעוץ המקוון, בעוד שלעיתים הספקים מפגינים שביעות רצון נמוכה יותר משיטות המרחק.[28]

ייעוץ תזונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייעוץ תזונתי ספציפי זמין על ידי יועצים רבים באינטרנט באמצעות תוכנות פנים אל פנים. דבר זה יעיל במיוחד עבור אנשים עם לוח זמנים עמוס בעבודה ואחרים שאינם יכולים להגיע למפגש באופן קבוע. ייעוץ מקוון לחוסר איזון ברמות השומנים בדם, ויסות סוכר בדם ומצבים בריאותיים אחרים מקלים על הניהול בעת שימוש בגישות תזונתיות.[29]

הפסקת עישון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעילות של ייעוץ וידאו בזמן אמת כדי לעזור לאנשים להפסיק לעשן אינה ברורה. מחקרים מעטים משווים את ההשפעות של ייעוץ וידאו וטלפון על גמילה מעישון.[30]

יישומים טכנולוגיים חדשים בייעוץ מקוון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן אפליקציות ותוכנות שמפותחות כדי להפוך את התהליכים המורכבים של טיפול ותכנון לניהול עבור המטופל באמצעות הטלפון החכם שלו. זה הופך משאבים מסוימים לזמינים יותר למטופל בצורה של ניטור עצמי, קורסים לשיפור עצמי, טיפול וניהול טיפול, ואיסוף נתונים של מגמות ותסמינים אישיים.[31]

ייעוץ מקוון ו-COVID-19

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייעוץ המקוון גדל באופן דרמטי בשנת 2020 במהלך מגפת הקורונה, כאשר מדינות רבות הטילו סגר על האזרחים כדי לשלוט בהתפשטות הנגיף.[32] כתוצאה מכך, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש לא הצליחו להיפגש עם לקוחותיהם באופן אישי, ולכן המשיכו בטיפול באינטרנט.[12] בנוסף למעבר הזה, המגפה וההסגר הנלווה גרמו לאנשים רבים להיות חרדים ודיכאוניים, מה שהביא לביקוש מוגבר לשירותי בריאות הנפש. מכיוון שהייעוץ המקוון נעשה כל כך בולט במהלך תקופה זו, השימוש הכולל בייעוץ מקוון גדל גם כשבטלה ההתרחקות החברתית.[33]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Mallen, Michael J.; David L. Vogel (בנובמבר 2005). "Introduction to the Major Contribution Counseling Psychology and Online Counseling". The Counseling Psychologist. 33 (6): 761–775. doi:10.1177/0011000005278623. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 Mallen, Michael J.; Vogel; Rochlen; Day (בנובמבר 2005). "Online Counseling: Reviewing the Literature From a Counseling Psychology Framework". The Counseling Psychologist. 33 (6): 819–871. doi:10.1177/0011000005278624. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Lasar, Matthew (2011). "ARPANET's coming-out party: when the Internet first took center stage". Ars Technica. נבדק ב-19 ביוני 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Ainsworth, Martha. "E-Therapy: History and Survey". Metanoia. נבדק ב-19 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Alleman, James R. (2002). "Online counseling: The Internet and mental health treatment". Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training. 39 (2): 199–209. doi:10.1037/0033-3204.39.2.199.
  6. ^ Lang, Susan. "For two decades, Dear Uncle Ezra, world's first online advice column, has aided the perplexed, the shy and the confused". Cornell Chronicle. Cornell University. נבדק ב-19 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Ainsworth, M. "E-therapy: History and survey". נבדק ב-22 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Zack, Jason; Stricker, George (2004). Kraus, Ron (ed.). Online counseling: a handbook for mental health professionals. Amsterdam: Academic. ISBN 978-0124259553.
  9. ^ Change, T.; Yeh, Krumboltz (2001). "Process and outcome evaluation of an on-line support group for Asian American male college students". Journal of Counseling Psychology. 48 (3): 319–329. doi:10.1037/0022-0167.48.3.319.
  10. ^ Glueckauf, R.L.; Fritz; Ecklund-Johnson; Liss; Dages; Carney (2002). "Videoconferencing-based family counseling for rural teenagers with epilepsy". Rehabilitation Psychology. 47: 49–72. doi:10.1037/0090-5550.47.1.49.
  11. ^ Amichai-Hamburger, Yair; Klomek, Anat Brunstein; Friedman, Doron; Zuckerman, Oren; Shani-Sherman, Tal (2014-12-01). "The future of online therapy". Computers in Human Behavior (באנגלית). 41: 288–294. doi:10.1016/j.chb.2014.09.016. ISSN 0747-5632.
  12. ^ 1 2 3 Situmorang, Dominikus David Biondi (2020-10-01). "Online/Cyber Counseling Services in the COVID-19 Outbreak: Are They Really New?". Journal of Pastoral Care & Counseling (באנגלית). 74 (3): 166–174. doi:10.1177/1542305020948170. ISSN 1542-3050. PMC 7528539. PMID 32967547.
  13. ^ Andersson, Gerhard; Titov, Nickolai (בפברואר 2014). "Advantages and limitations of Internet-based interventions for common mental disorders". World Psychiatry. 13 (1): 4–11. doi:10.1002/wps.20083. PMC 3918007. PMID 24497236. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 Khelifa, M (2007). "Online counseling: Competing ethically and safely in a global environment". American Association of Behavioral and Social Sciences. 10.
  15. ^ "Family Separation in Court: What You Need to Know". doi:10.1163/2210-7975_hrd-9970-20180101. נבדק ב-2022-03-14. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  16. ^ Baker, Kurt D.; Ray, Mike (בדצמבר 2011). "Online counseling: The good, the bad, and the possibilities". Counselling Psychology Quarterly (באנגלית). 24 (4): 341–346. doi:10.1080/09515070.2011.632875. ISSN 0951-5070. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Rochlen, Aaron B.; Zack, Jason S.; Speyer, Cedric (במרץ 2004). "Online therapy: Review of relevant definitions, debates, and current empirical support". Journal of Clinical Psychology (באנגלית). 60 (3): 269–283. doi:10.1002/jclp.10263. ISSN 0021-9762. PMID 14981791. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ "Overview of State Licensing of Professional Counselors". www.counseling.org. נבדק ב-2022-03-18.
  19. ^ DeAngelis, T. (2012, March). Practicing distance therapy, legally and ethically. Monitor on Psychology, 43(3). http://www.apa.org/monitor/2012/03/virtual
  20. ^ Smith, Aaron (2014-04-03). "Older Adults and Technology Use". Pew Research Center: Internet, Science & Tech (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-03-20.
  21. ^ Oh, Sarah Soyeon; Kim, Kyoung-A.; Kim, Minsu; Oh, Jaeuk; Chu, Sang Hui; Choi, JiYeon (2021-02-03). "Measurement of Digital Literacy Among Older Adults: Systematic Review". Journal of Medical Internet Research (באנגלית). 23 (2): e26145. doi:10.2196/26145. PMC 7889415. PMID 33533727.
  22. ^ "What it digital health technology and what can it do for me?". 2022. doi:10.3310/nihrevidence_53447. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  23. ^ Stofle, G.S. (2001). Choosing an online therapist. White Hat Communications.
  24. ^ Suler, J (2000). "Psychotherapy in cyberspace: A 5 dimensional model of online and computer-mediated psychotherapy". CyberPsychology & Behavior. 3 (2): 151–160. doi:10.1089/109493100315996.
  25. ^ Zelvin, E. (2004). Online Counseling Skills Part I: Treatment Strategies and Skills for Conducting Counseling Online. Academic Press.
  26. ^ Cohen, G.E.; Kerr, B.A. (1998). "Computer-mediated counseling: An empirical study of a new mental health treatment". Computers in Human Services. 15 (4): 13–26. doi:10.1300/J407v15n04_02.
  27. ^ Murphy, L.; Parnass, P.; Mitchell, D. L.; Hallett, R.; Cayley, P.; Seagram, S. (2009-04-15). "Client Satisfaction and Outcome Comparisons of Online and Face-to-Face Counselling Methods". British Journal of Social Work. 39 (4): 627–640. doi:10.1093/bjsw/bcp041. ISSN 0045-3102.
  28. ^ Dongier, M.; Templer, R.; Lalinec-Michaud, M.; Meuneir, D. (1986). "Telepsychiatry: Psychiatric consultation through two-way television: A controlled study". Canadian Journal of Psychiatry. 31 (1): 32–34. doi:10.1177/070674378603100107. PMID 3512068.
  29. ^ Mittnacht, Anne M.; Bulik, Cynthia M. (1 בינואר 2015). "Best nutrition counseling practices for the treatment of anorexia nervosa: A Delphi study". International Journal of Eating Disorders. 48 (1): 111–122. doi:10.1002/eat.22319. PMID 24976176. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ Tzelepis, Flora; Paul, Christine L; Williams, Christopher M; Gilligan, Conor; Regan, Tim; Daly, Justine; Hodder, Rebecca K; Byrnes, Emma; Byaruhanga, Judith; McFadyen, Tameka; Wiggers, John (2019). "Real-time video counselling for smoking cessation". Cochrane Database of Systematic Reviews. 2019 (10). doi:10.1002/14651858.CD012659.pub2. ISSN 1465-1858. PMC 6818086. PMID 31684699.
  31. ^ Teachman, Bethany A. (2014). "No Appointment Necessary: Treating Mental Illness Outside the Therapist's Office". Perspectives on Psychological Science. 9 (1): 85–87. doi:10.1177/1745691613512659. ISSN 1745-6916. JSTOR 44290160. PMID 26173245.
  32. ^ Atalan, Abdulkadir (באוגוסט 2020). "Is the lockdown important to prevent the COVID-19 pandemic? Effects on psychology, environment and economy-perspective". Annals of Medicine and Surgery (באנגלית). 56: 38–42. doi:10.1016/j.amsu.2020.06.010. PMC 7293850. PMID 32562476. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ Markowitz, John C.; Milrod, Barbara; Heckman, Timothy G.; Bergman, Maja; Amsalem, Doron; Zalman, Hemrie; Ballas, Thomas; Neria, Yuval (2021-03-01). "Psychotherapy at a Distance". American Journal of Psychiatry. 178 (3): 240–246. doi:10.1176/appi.ajp.2020.20050557. ISSN 0002-953X. PMID 32972202.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ייעוץ_מקוון&oldid=39906322"