מי בן שיח
מי בן שיח
|
|---|
|
מי בָן שיח שושן חוחים, |
מי אדיר
|
|---|
|
מי אדיר על הכל, |
"מי בן שיח" ו"מי אדיר על הכל" הן פיוטים לחופה שנוהג לשורר ביהדות אשכנז[1]. לא ידוע האם מדובר על פיוט אחד ארוך, או על שני פיוטים נפרדים שחוברו יחד.
מחבר הפיוט או צמד הפיוטים אינו ידוע אך הפיוט מופיע כבר בסדר ברכת המזון מדפוס ונציה שנת תכ"ג (1663).
מחבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, מחבר הפיוט אינו מזוהה, אך בספר אוצר כל מנהגי ישורון כתב כי מחברו הפיוט מי אדיר הוא מחברו של הפיוט אדיר הוא אותו נהוג לזמר בליל הסדר, ואף הפיוט מי אדיר היה בתחילה מסודר על כל סדר הא' ב'.
תוכן ופירוש הפיוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש שכתבו שכוונת הפיוט הוא כך:
מי בן שיח - מי שמבין את השיח, של - שושן חוחים - של עם ישראל שנמשלו לשושנה בן החוחים, והכוונה לאלוהים, הוא יברך את החתן ואת הכלה - הוא זה שראוי לברך את החתן ואת הכלה.
אחרים כתבו ביאור אחר[2] על פי מדרש שיר השירים ”...בנוהג שבעולם עשרה בני אדם נכנסין לבית המשתה ואין אחד מהן יכול לפתוח פיו לברך ברכת חתנים, ובא אחד ופתח פיו וברך ברכת חתנים. למה הוא דומה ביניהם? כשושנה בין החוחים".” (מדרש שיר השירים רבה פרשה ב.) ולפי זה פירוש הפיוט הוא כך:
מי בן שיח - מי שמבין שיח, שושן חוחים - והוא דומה לשושנה בן החוחים, הוא יברך את החתן ואת הכלה - הוא ראוי לברך ברכת חתנים. והיינו שהפיוט הוא בעצם פתיחה והזמנה למסדר החופה שיברך ברכת חתנים.
את סיום הפיוט "אהבת כלה משוש דודים" נהגו בכמה קהילות חסידים, לשנות ל'אהבת רעים משוש דודים".
עוד כתבו לפרש על פי התלמוד במסכת סנהדרין מה שדרשו על הפסוק "סוגה בשושנים" שעם ישראל אינם צריכים לגדור עצמם בגדר של חוחים ודי להם בשושנים, ואלוהים המבין שיח זה, הוא יברך את החתן ואת הכלה[3].
מנהגי הפיוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, נהוג לשיר את הפיוט בזמן החופה[4] ובדרך כלל הוא מושר בנגיון החופה המסורתי, אך ישנם גם לחנים מיוחדים לפיוט זה. אחד מהם הוא ניגון חסידי המיוחס לרבי ישכר בר מרדושיץ[5]. מנהג זה נפוץ יותר מחוץ לישראל, אמנם גם בחופות בארץ ישראל יש ששרים פיוט זה[6].
רבים נוהגים לשיר את חלקו הראשון של הפיוט 'מי אדיר' כשהחתן נכנס לחופה, ואילו את חלקו השני 'מי בן שיח' כשהכלה נכנסת לחופה[2]. אמנם יש שנהגו לשיר רק את הפיוט 'מי אדיר', ויש ששרים רק את הפיוט 'מי בן שיח'.
בשם המהרי"ל דיסקין מספרים שהקפיד על כך שישוררו את הפיוט קודם החופה, ובאחת החופות שהיו לא הסכים שיקדשו קודם שמשוררים את הפיוט[7].
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחנים רבים מספור נכתבו על פיוטים אלו, רבים מהם הוקלטו והופצו בצורה מסחרית:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מילות השיר "מי אדיר על הכל" והאזנה לו, באתר זמרשת
- מי אדיר (ניגון), באתר חב"דפדיה
- 'מי אדיר' במנגינת 'קלי אתה' כבר שמעתם? • צפו, באתר חב"ד אינפו, 22 באוגוסט 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מערכת עוז והדר, אוצר הנישואין, באתר אוצר החכמה.
- ^ 1 2 שער הכולל פרק לה.
- ^ הורוויץ, אפרים הלוי בן משה הלוי, מדרש שוחר טוב <יבקש רצון>, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). הובא גם כאן נעטצער, משה יהודה בן צבי (עורך), מגילת אסתר <בית סערענטש>, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ליבוביץ, יצחק צבי בן משה יהודה, שלחן העזר - ב, ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ מופיע בדיסק "החתונה הגדולה" מאת מונה רוזנבלום.
- ^ טשזנר, יהודה בן נפתלי יעקב, שערי נישואין, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ בפירוש שמלה לצבי על ספר ליבוביץ, יצחק צבי בן משה יהודה, שלחן העזר - ב, ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום),