טיוטה:חואן קרלוס (אוניית סער אמפיבית)
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
שכתוב |
תיאור כללי | |
---|---|
סימן זיהוי | L61 |
חברת ספנות | נוואנטיה |
סדרה | חואן קרלוס הראשון |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | בסיס הצי רוטה |
הוזמנה | 5 בספטמבר 2003 |
תחילת הבנייה | מאי 2005 |
מחיר | 462€ מיליון |
הושקה | 22 בספטמבר 2009 |
תקופת הפעילות | 30 בספטמבר 2010 – הווה (14 שנים) |
מידות | |
אורך | 230.82 מטרים |
נתונים טכניים | |
מהירות | 21 קשר |
טווח שיוט | 9000 מיילים ימיים במהירות של 15 קשר |
חואן קרלוס היא אוניית סער אמפיבית נושאת מטוסים ספרדית על שם חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד. האונייה מהווה את חוד החנית של הצי הספרדי.
מאפיינים טכניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדחק: 26,000 טון.
רוחב: 32 מטרים.
סירות נחיתה: ארבע נחתות נחיתה ממוכנות. קיבולת: עד 912 חיילים ו46 טנקי לאונרדו. נשק: רובי 4 × 20 מ"מ
טילים נגד מטוסים : שתי סוללות BPDMS (FBNW) וסוללה בתצורת VLS
מקלעי 12.7 מ"מ . מטוסים-מסוקים: הרייר, צ'ינוק, NHIndustries NH90, סיקורסקי S-61.
עיצוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאונייה סיפון טיסה באורך 202 מטרים, עם "רמפת סקי".
על האונייה יש שמונה נקודות נחיתה למסוקים בינוניים כגון: בואינג V22 וצ'ינוק CH-47, וארבע נקודות נחיתה למסוקים-מטוסים גדולים כגון: מקדונל דאגלס AV-8B הרייר II או F-35 לייטנינג II.
האונייה משתמשת, בפעם הראשונה בצי הספרדי, במנוע דיזל-חשמלי בעזרת טורבינת גז.
האונייה תוכננה לשאת כ-900 ימאים אך יש לה ציוד ואמצעי תמיכה גם ל-1,200.
בנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניית האונייה שאורכה 230.82 מטרים ומשקלה כ-26,000 טון החלה במאי 2005 והסתיימה במרץ 2008. הבניה לקחה 3,100,000 שעות ייצור ו-775,000 שעות הנדסה.
האונייה הוזמנה ב-30 בספטמבר 2021 על ידי הצי הספרדי.
תקציב בנייתה המקורי היה 360 מיליון אירו אבל בסופו של דבר בנייתה עלתה 462 מיליון אירו (600 מיליון דולרים).[1]
יצוא
[עריכת קוד מקור | עריכה]האונייה התמודדה אל מול ספינת הסער האמפיבית "מיסטרל" של צרפת ב-20 ביוני 2007 במכרז של הצי המלכותי האוסטרלי לשדרוג הצי האמפיבי שלו. במכרז והתחילה לבנות באוסטרליה שתי אוניות מדגם חואן קרלוס עם שינויים קטנים ולקרוא להן "סדרת הקנברה".
האוניה הראשונה הגיעה ב-28 בנובמבר 2014, והספינה השנייה הגיעה ב-4 בדצמבר 2015.
האונייה התמודדה נגד ספינת הסער האמפיבית "מיסטרל" של צרפת בספטמבר 2009 במכרז לשדרוג הצי הרוסי. בינואר 2011 הרוסים בחרו את מיסטרל הצרפתית על פני החואן קרלוס.
אנאדולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נושאת המטוסים אנאדולו (אנ') של טורקיה מתבססת על החואן קרלוס אף על פי שנושאת המטוסים מסווגת כנושאת מטוסים קלה ולא ספינת סער אמפיבית.[2] העזרה של חברת נוואנטיה לחברת הספנות סדף הטורקית מסתכמת על פי הדיווחים בעזרה בתכנון, בטכנולוגיה, ובסיוע טכני.[2]
ספינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | מספר דגלון | תחילת בנייה | הושקה | הוזמנה | נמל בית |
---|---|---|---|---|---|
הצי הספרדי | |||||
חואן קרלוס הראשון | L61 | מאי 2005 | 22 בספטמבר 2009 | 30 בספטמבר 2010 | תחנת חיל הים רוטה, רוטה |
הצי המלכותי האוסטרלי | |||||
קנברה | L02 | 23 בספטמבר 2009 | 17 בפברואר 2011 | 28 בנובמבר 2014 | בסיס צי מזרח |
אדלייד | L01 | 18 בפברואר 2011 | 4 ביולי 2012 | 4 בדצמבר 2015 | בסיס צי מזרח |
הצי הטורקי | |||||
TCG Anadolu | L-400 | 7 בפברואר 2018 | 30 באפריל 2019 | 2021 (צפוי) | לא ידוע |
TCG טרקיה
(תכנון) |
– |
– |
– |
– |
– |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נושאת מסוקים לישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:20)
- ^ 1 2 נושאת המטוסים של טורקיה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 11:00)